בלי לשים לב אנחנו מביעים כל הזמן דעה על אישיותם של אנשים סביבנו בעקבות המעשים שלהם.

כמעט בלתי אפשרי לראות אדם מתנהג לא יפה ולא לדון אותו במחשבותינו. באופן אוטומטי אנחנו כבר מביעים דעה עליו, כועסים עליו ומקשרים זאת לא פעם לעדה ממנה הוא מגיע או לשכונה בה גדל. כל זאת גם כאשר ההיכרות שלנו אתו מסתכמת בחמש דקות.

כיצד נקיים באמת את דברי המשנה אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו? מהו התהליך הנפשי שיפטור אותנו מהצורך להביע דעה על הזולת?

פרשת פרה אדומה נקראת חוקת התורה כי יש בה יסוד מהותי שהוא הבסיס לכל התורה כולה.

יש בה תודעה פנימית שכאשר נפנים אותה, נתחיל לראות עולם שונה לגמרי ובאופן טבעי נפסיק להיות שיפוטיים ולדון לכף חובה.

על סוד הפרה אדומה והשיפוטיות בחיים בשיעור מיוחד של הרב יואב אקריש