דה-רדיקליציזה לחברה הפלסטינית - האם זה בכלל אפשרי?

מה ניתן ללמוד מהניסיון ביפן וגרמניה?

והאם ההסכם לסיום המלחמה יאפשר לקדם זאת?

אחרי פגרת חגים ארוכה– אנחנו חוזרים!

רצף חדש של פרקים מרתקים יוצא לדרך, עם שיחות עומק על איך בונים את המדינה מחדש אחרי המלחמה.אם עוד לא עשיתם סאבסקרייב (עוקב) – זה הזמן. בנוסף, שתפו פרקים שאהבתם עם חברים, משפחה או בקבוצות המילואים, כדי שנגדיל את מעגל הישראלים שנכנסים לתדר שיצרנו כאן.

המלחמה בעזה הסתיימה. עכשיו מתחילה המשימה האמיתית: לבנות מציאות של שגשוג ובטחון למדינת ישראל.

בפרק הזה שוחחתי עם ההיסטוריון פרופ׳ דני אורבך על היום שאחרי בעזה – ומה ישראל צריכה לעשות כדי שלא נחזור שוב לאותה נקודה.

בתחילת המלחמה פרסמו אורבך, פרופ׳ נטע ברק-קורן, ד״ר נתנאל פלמר וד״ר הראל חורב מסמך שמציע תכנית לשיקום עזה מתוך מהלך דה־רדיקליזציה עמוק – לחברה, למערכת החינוך ולמוסדות השלטון. המסמך מתבסס על הניסיון שנצבר בשיקום חברות קיצוניות ואלימות כמו גרמניה ויפן אחרי מלחמת העולם השנייה, ומציע גישה ריאליסטית, מדורגת ומבוססת על לקחים היסטוריים.

דיברנו על:

🟡 איך נראית דה־רדיקליזציה מעשית לעזה – ומה זה דורש מישראל.

🟡 ההישגים והכשלים של ישראל במלחמה והאם הפוליטיקאים מפריעים או מקדמים פתרונות עומק של דה-רדיקליזציה.

🟡 איך חלק מהחברה הישראלית ממשיך להתבוסס במאבקים פנימיים בזמן שהאיום החיצוני ממשיך להיות איום קיומי.

🟡 ולמה אסור לנו לשכוח את ממדי האכזריות של הטרור הפלסטיני, גם כשהשקט יחזור.

למסמך המלא:

https://dayan.org/he/content/6302

שיחה מרתקת, מפוכחת – אבל גם אופטימית.

🎧 האזינו, שתפו, תנו פה ביוטיוב לייק ועשו סאבסקרייב – כדי שנמשיך לטפח פה קהילה של ישראלים שחושבים איך כן.