דעה לא פופולרית

למו״ל רותם סלע יש תפקיד מכריע בשינויים שעברו על הימין הישראלי בעשור האחרון: הוא הקים הוצאה שהוציאה ספרים שעד כה היו ״יתומים״, נתן במה לרעיונות שלא היה להם פתחון פה בעברית והציף שאלות ותשובות מסוג חדש לשיח הציבורי.

ודווקא עכשיו, כך הוא מאמין, יש מקום לרעיונות חדשים שיובילו תהליכי תיקון בחברה הישראלית.

סלע ואני שוחחנו על המועדון הסגור של הפוליטיקה הישראלית, שבחסות אחוז חסימה גבוה וחסמים אחרים קיבע מנהיגות שנמצאת איתנו כבר מהניינטיז ומתחתיה שכבה של נבחרי ציבור שכבר שכחו שהם צריכים לעשות את מה שעושה פוליטיקאי - לשכנע. גם את הלא משוכנעים. לייצר לגיטימציה לרעיונות גם בקהלים שאינם הבייס המיידי שלהם. ולהציע פתרונות ודרך ולא רק סיסמאות פרסונליות בעד או נגד מועמד ספציפי.

ושוחחנו על התיקון, על הדרך והאפשרות להציע רעיונות חדשים ומנהיגות חדשה למדינת ישראל.

וגם: למה החיסול של נסראללה גם טוב לעסקים, על איזה ספר שהוציא רותם אני כעסתי (ובכל זאת קראתי) ומה הפשע הגדול שמדינת ישראל מבצעת כלפי החרדים הצעירים.

פנו לכם שעה לאחת השיחות הכי מעמיקות, מעניינות ויוצאות דופן בנוף של השיח הישראלי.

אם אהבתם את הפרק הזה, או את הפרקים האחרים - זה הזמן לשלוח לחברים כדי להגדיל את מעגל המאזינים, לתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים או לייק ביוטיוב וכמובן להירשם כמנויים (subscribe).

האזנה נעימה!

האם נוצר מחנה ישראלי חדש, קו חלוקה חדש שיגדיר אותנו בין ציונים ללא-ציונים? או שמא אנחנו כבר חוזרים/חזרנו לחלוקה הקשה שפילגה אותנו לפני המלחמה לשני מחנות, עם מטענים זה על זה?

הזמנתי את עופר ברקוביץ׳, מי שכמעט ונבחר לראשות עיריית ירושלים והוביל במשך 15 שנים את תנועת ״התעוררות״. התנועה הזו הצליחה להגדיר מחדש את קווי החלוקה הפוליטיים בירושלים: ממאבקים בין חילונים לדתיים, לציבור ״ציוני״ (כולל דתיים וחילונים) מול ציבור לא-ציוני.

זאת תנועה שהצליחה לחבר אליה דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים והיום יש נציגים שצמחו בה באופוזיציה ובקואליציה בכנסת. אחד מהם הוא דן אילוז שהיה הח״כ מהליכוד שמנע למעשה את העברת חוק ההשתמטות מגיוס.

דיברנו על הניסיון שלהם בירושלים - ההצלחות, הכשלונות, ומה אפשר ללמוד מהניסיון הזה לשינויי העומק המעניינים שעוברים על החברה הישראלית בחסות המלחמה.

זה הזמן לעשות סאבסקרייב, לשלוח פרקים שאהבתם לחברים ולתת לייק ביוטיוב או דירוג של חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. האזנה נעימה!

לישראל נותרו עוד שנים ספורות לעשות שינויי עומק, אחרת אנחנו ניכנס לספירלה שעשויה להביא לקריסתה של המדינה, כפי שקרה בלבנון ובמדינות אחרות. כך אומר פרופ׳ דן בן דוד, נשיא מכון שורש.

בן-דוד טוען שכחצי מהילדים בישראל היום לא מקבלים חינוך והכשרה שמתאימים לעולם ראשון. כשהם יהיו בוגרים שאמורים לשאת את אתגרי הכלכלה, החברה וההגנה של המדינה - לא נוכל להישאר מדינת עולם ראשון. בגלל הסביבה העוינת בה אנו חיים, אנחנו לא נידרדר להיות מדינת עולם שלישי, טוען בן דוד, אנחנו פשוט לא נוכל להתקיים.

אבל אם נראה לכם שהשיחה הזאת היא פסימית לחלוטין, אתם טועים. פרופ׳ בן דוד מזהה כמובן גם הזדמנויות, במיוחד בשל העת המכוננת שהגענו אליה והבנה של ציבורים רבים שדברים צריכים להשתנות. הוא מעניק תכנית בת ארבעה חלקים לטיפול באתגרים האסטרטגיים של המדינה ובכך משאיר אותנו עם כלים ותכניות עבודה ודרך מוצא מהתרחישים הקודרים שהוא מניח.

וגם דיברנו על למה יש ישראלים שרוצים לעזוב, ומה דעתו על הטענה שמי שרוצה לעזוב - שיעזוב. נסתדר בלעדיו. הציונות תמיד גבתה מחירים כבדים ומי שלא מעוניין להישאר פה בטוב וברע, יכול ללכת.

זה פרק מעניין וחשוב ואם אהבתם אני ממליץ לשתף עם חברים כבסיס לדיון ציבורי - להסכים, לחלוק או קצת מזה וקצת מזה.

אם טרם הספקת - זה הזמן לעקוב אחרי הפודקאסט. לחיצה על ״עוקב״ או סאבסקרייב - ותקבלו את הפרקים הבאים.

קישור למאמר של פרופ׳ בן-דוד שהוזכר בפרק:https://www.ynet.co.il/economy/article/syy11eapwyg

האזנה נעימה

קטאר נכנסה לחיינו בסערה מאז השבעה באוקטובר.

זה לא שהיא לא היתה שם, אבל המלחמה הזאת הפכה אותה לגורם משמעותי בשיח הציבורי: התמיכה בחמאס, התיווך בעסקאות, אל-ג׳זירה - כל כך הרבה נושאים שמשפיעים על חיינו באופן ישיר.

בפרק הזה הצטרף אליי אריאל אדמוני, דוקטורנט למזרח תיכון באוני׳ בר-אילן ומומה לקטאר. שוחחנו על הרקע של קטאר: הצמיחה שלה, מה מפעיל אותה ואיך היא בנויה וחושבת. המשכנו לדבר על ניסיונות ההשפעה שלה על תודעה ונראטיבים בעולם המערבי. והקדשנו את עיקר השיחה לשאלה - מה עושים עם קטאר?

בהנחה שהמלחמה, חילופי ממשל ונסיבות אחרות יאפשרו לנו לחשוב מחדש על מערכות היחסים שלנו עם מדינות המזרח התיכון, ותוך הבנה למרכזיות שממלאת כרגע קטאר בחיינו - איך צריך לראות אותה בעתיד? שותפה? יריבה?

אם אהבתם את הפרק - זה הזמן לשתף עם חברים ולעשות סאבסקרייב.

האזנה נעימה!

השקנו סדרת פרקים חדשה!

פרקי זרקור בהם אביר קארה וברק הרשקוביץ ישוחחו על נושא בפוקוס אקטואלי.

והפעם: תקציב המדינה שאושר בממשלה לשנת 2025: מה הבעיות בתקציב שכזה, למה פספסנו הזדמנויות יקרות ערך, מאיפה אפשר היה להביא את הכסף לגרעון הגדל ולצרכי המלחמה ובמה אפשר היה לקצץ. וגם: כמה מילים טובות ופרגון על בשורות חיוביות שבכל זאת נמצאות בתקציב.

מוזמנים להגיב לנו תוך כדי הפרק - אם אהבתם את הפורמט החדש (שלא יחליף את הפרקים הקיימים, אלא יתווסף אליהם) ועל הנושאים שעלו בפרק.

האזנה נעימה.

מי מקבל מהמדינה יותר כסף?

מה אם יש לנו הזדמנות לחשוב מחדש על מהי בכלל ממשלה, מהו תפקידה, מה היתרונות המובנים שלה והחסרונות שלה - ולאמץ שיטת ממשל חדשה לחלוטין. שיטה שפותרת את בעיות היסוד של הממשל, אבל כזו שאם רוצים, תמיד אפשר תוך רגע לזנוח אותה ולחזור לשיטה המוכרת לנו כיום?

תומר מוסקוביץ׳, ראש המועצה המקומית צור הדסה, לשעבר מנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה ומי שיש לו שנים רבות בתוך המגזר הציבורי, מציע לנו בפרק שיטת הפעלה חדשה לגמרי לממשלת ישראל. זו הצעה מחוץ לכל הקופסאות, מעניינת וכזו שיש לה המון יתרונות ברורים. ויש סביבה סימן שאלה אחד - למה אף אחד לא אימץ אותה עד כה באף מדינה?

בעיניי, ההצעה של מוסקוביץ׳ היא הצעה שלכל הפחות ראוי לדון בה בכובד ראש. היא גם מאפשרת לנו לפתוח דיון מחודש על שיטת הממשל שלנו ועל השירות הציבורי בכלל - אולי ברגע המכונן שבו אנחנו נמצאים, שווה לחשוב ״טאבולה ראסה״, דף חלק, ולהיות פתוחים לשינויי עומק.

בכל הפרקים אני מבקש שתעשו סאבסקרייב. הפעם אני מעודד אתכם להשאיר תגובה - אהבתם את הרעיון? שנאתם? העלה בכם מחשבות? כתבו בתגובות בספוטיפיי או ביוטיוב, ואולי נעשה פרק המשך של דיון בנושא המעניין הזה.

האזנה נעימה!

רותם אורג, מומחה ליחסי ישראל - ארה״ב, מגיע ל-״דעה לא פופולרית״ ברגע קריטי במיוחד: כאשר אנחנו לקראת בחירות לנשיאות בארה״ב, צופים קדימה לשנים מאתגרות במיוחד למדינת ישראל וכשהמפלגה הדמוקרטית הופכת להיות שותף מורכב מאד עבורנו. ובכל זאת, מכיוון שהפודקאסט שלנו עוסק בבנייה של המדינה מתוך השבר, התכנסנו כדי לשוחח איך בונים מחדש את היחסים בין המפלגה הדמוקרטית לישראל ובינינו לבין הקהל הליברלי בארה״ב.

דיברנו על השינויים המתחוללים בציבור הישראלי, בציבור האמריקאי ועל הדינמיקות הפוליטיות והחברתיות בין שתי המדינות. מדובר באחת השיחות הכי מעניינות, חשובות ובהירות שקיימתי בתכנית דעה לא פופולרית, ממליץ מאד להאזין ולשלוח לחברים שיתעניינו.

להרחבה:

הפוסט ״ואם האריס תנצח״ בבלוג ״וושינגטון אקספרס״ של רותם אורג:

https://www.facebook.com/WashingtonExp/posts/pfbid0XTG6u4T3R2oniQ8ii98G1JwUfEooiLZNZagqzcATJZ9SdZ5nbbhYcHmtWTYtpXNRl

אתר ״הברית הדמוקרטית-ישראלית״, העמותה אותה הקים ומנהל אורג:

https://www.ildem.org/

עמיחי אתאלי, כתב ידיעות אחרונות, גזר על עצמו שתיקה מהיום שבו פרצה המלחמה. לא כי אין לו מה לומר, אלא בעיקר כי היה מגוייס למילואים והרגיש שזו לא העת. אבל עם הזמן, הרגיש שהמלחמה מנוהלת ברשלנות פושעת, כזו שחייבים לדבר עליה.

למרות הישגים מופלאים של הצבא, אנחנו לא חותרים, לדבריו, למצות את ההישגים הצבאיים להישגים אסטרטגיים ועושים שגיאות קרדינליות.

עמיחי גדל בלב ליבה של הציונות הדתית ומלבד קריירה עיתונאית עניפה היה גם דובר מועצת יש״ע וגופי ימין אחרים. אחיו, אלחנן ז״ל, נרצח בפיגוע ברובע היהודי, ורוצחיו שוחררו כעבור שנים בעסקת שליט.

הרקע האישי הייחודי שלו והניסיון המקצועי שלו כמי שדיווח שנים רבות מהכנסת, התמזגו לשיחה מרתקת וחשובה.דיברנו על הצ׳אנס שנתן לממשלה הזאת עם הקמתה והמילים החיוביות שהרעיף עליה, לצד האכזבה המרה מהדרך בה הם בחרו להוביל את המדינה - לפני המלחמה ובמיוחד אחרי שפרצה.

שוחחנו על הכשלים והבעיות של הפוליטיקה הישראלית ועל התיקון - שיגיע. מה צריך לתקן ומאיפה התיקון עשוי לבוא.

זה הזמן לעשות סאבסקרייב ל-״דעה לא פופולרית״ ולשלוח לחברים. האזנה נעימה!

בשבעה באוקטובר נכנסה לממ״ד תחת מתקפת הטילים נירה שפק, חברת כנסת לשעבר, אלופת משנה, ותושבת כפר עזה. היא הבינה שיש בשטח כוחות צבאיים, אבל אין פיקוד ושליטה, אין ניהול, והפעילה ״חמל״ של סמארטפון ומטען כדי להפנות כוחות למשפחות תחת אש. היא הצילה עשרות אנשים ככל הנראה ונשארה בקיבוץ עוד ימים עד שהשטח טוהר וכל התושבים התפנו.

לרגל ציון השנה לשבת השחורה, הזמנתי את נירה לשיחה - לא רק על השבעה באוקטובר אלא בראש ובראשונה על כל מה שקדם לאסון. עוד כחברת כנסת שפק עסקה במוכנות העורף, בחיזוק העוטף ובין השאר נלחמה נגד צמצום כיתות הכוננות. היא חוותה את הפיקוח החלש של הכנסת על הממשלה בכלל ועל הממסד הבטחוני שהתבצר ביוהרה וקיבעון, לצד הישגים לא מעטים שהיו לה בהקמת מרכזי חוסן וחיזוק המוכנות.

דיברנו גם על איך נשתקם מהאירוע. איך ישתקמו תושבי העוטף, הקרבנות שעדיין עקורים ונמצאים הרחק מביתם, כשחלק מחבריהם ומשפחותיהם עוד חטופים בציפורני החמאס, ואיך נשתקם כחברה מהחושך בו אנו נמצאים. דיברנו על מה יכולה לתרום הרמה המוניציפלית לשגשוג המדינה ולבנייתה וגם, על השינוי האישי שהתחולל בה בשנה החולפת.

אני חושב שזה אחד הפרקים הכי מעניינים וחשובים שהקלטתי עד היוםאם אהבתם, ואתם חושבים כמוני שזה פרק שיש לו תרומה משמעותית לשיח הישראלי זה הזמן לשלוח לינק לחברים, לעשות סאבסקרייב ולהצטרף למעגל הגדל והולך של עוקבים, ולא פחות חשוב לתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. זה נותן לנו בוסט להגיע לעוד קהלים.

אני מאחל לכולנו שנה של בשורות טובות יותר מהשנה הקשה והנוראית שעברנו. שנראה את אחיותינו ואחינו החטופים בבית מהר, אנחנו מתגעגעים מאד. ולא פחות חשוב - גם ניצחון מוחלט על הרוע שמנסה להשמיד אותנו.