מותו הטראגי של יובל קסטלמן הדיר שינה מעיניי לאחר שפורסמו הסרטונים מהזירה, ואני יודע שלעוד ישראלים רבים. הסיפור הזה הוא תחילתה של שיחת עומק על הבטחון הלאומי בישראל, הפגמים המבניים והארגוניים במשטרה והדרך להבריא את מערכות אכיפת החוק.

⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״? זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים.

״דעה לא פופולרית״ היא תדר שמחבר אליו ישראלים שרוצים שיח ענייני, לא מחנאי, על איך בונים את המדינה – לא עוד קקפוניה של ספינים וכותרות. שתפו פרקים שאהבתם עם חברים, משפחה, קבוצות ווטסאפ ומילואים. בואו נרחיב יחד את מעגל המתקנים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

קסטלמן, גיבור ישראל, זינק ממכוניתו בבוקר ה-30 בנובמבר 2023 וניטרל מחבל חמאס בפיגוע בכניסה לירושלים. חייל מילואים זיהה אותו כמחבל, ועל אף שקסטלמן הוריד את מעילו, זרק את הנשק, הניף ידיים והתחנן על חייו – נורה למוות.

אבל הפרק הזה הוא לא על הירי. הוא על מה שקרה אחר כך.

האורח שלי הוא יוסי אלי, כתב תחקירים ופלילים של חדשות 13 – מי שהגיע לזירת פרשת קסטלמן, אסף סרטונים ועדויות, וחשף חקירה רשלנית של המשטרה, זיהום זירה וטיוח מחדלים.

וזו לא הפעם הראשונה: יוסי אלי הוא הכתב ששם זרקור ציבורי על מחדלי משטרת ישראל שוב ושוב – בפרשת קטוסה, בהיעלמותה של היימנוט קסאו וברצח שירה בנקי ז״ל.

בפרק הוא מספר פרטים מדהימים על מחדלי החקירה במקרים האלה שבוודאי יפתיעו חלק גדול מהמאזינים.

השתמשנו בפרשות קסטלמן, קסאו ובנקי כחלון לשאלות הרבה יותר רחבות: מה קורה עם הביטחון האישי שלנו, למה משטרת ישראל מאבדת את אמון הציבור, ובעיקר – ניסינו לשאול בעיניים פרו-אקטיביות וחיוביות: איך בונים מחדש את המשטרה ואת מערכות אכיפת החוק בישראל.

דיברנו על: 👇

🟡 פרשת קסטלמן – מה שלא סיפרו לכם: מה גילה יוסי אלי כשהגיע לזירה, ולמה משטרת ישראל כל כך לא רצתה שהסיפור הזה ייצא לאור?

🟡 מחדלי חקירה שמקפיאים את הדם: סיפורים שיוסי חושף לראשונה על מה שקרה מאחורי הקלעים בפרשת היימנוט קסאו וברצח שירה בנקי ז״ל – פרטים שמעלים שאלות קשות על איך המשטרה מתנהלת כשהזרקורים כבויים.

🟡 אבדן ריבונות: למה הביטחון האישי של אזרחי ישראל הידרדר כל כך, ומה הקשר לתרבות הארגונית, הניהולית וסדרי העדיפויות של משטרת ישראל?

🟡 אז מה עושים? האם זה עניין של משאבים וכסף, או שיש שינויים של תרבות ארגונית וניהול שיכולים לבנות מחדש את אכיפת החוק בישראל?

🟡 ואפילו – פירגנו לשר בן גביר. כן, קראתם נכון, על אף ביקורות רבות שאני מביע כלפיו. כי ביטחון אישי זה לא עניין של ימין או שמאל – וכשמשהו עובד, צריך להגיד את זה.

האזנה נעימה! 🎧

⚡ פרק מיוחד בנסיבות מיוחדות. בזמן שאתם מאזינים – ישראל נמצאת בלב מלחמה מול איראן.

מאחורי משטר האייתולות עומדת מכונה כלכלית ענקית שמממנת את משמרות המהפכה, את הגרעין ואת הטרור. כדי לנצח – צריך להבין מה מחזיק את המכונה הזו, איפה הכסף, והאם, אולי הסנקציות שהושתו על איראן למעשה חיזקו את אחיזת השלטון במדינה?

האורח שלי הוא שוקי איתן – יליד טהראן, דובר פרסית, שגדל תחת משטר האייתולות. שוקי מספר בפרק על הרגע שבו משמרות המהפכה עצרו את אמו לנגד עיניו ברחוב, על כך שלא לבשה את כיסוי הראש כראוי – חוויה שנחרטה בו ומלווה אותו עד היום. המשפחה עלתה לארץ, ואחרי שנים בהייטק הישראלי, שוקי לקח את הכלים האנליטיים שצבר בעולם העסקי וצלל למחקר עומק על כלכלת הצללים של משמרות המהפכה. לאחרונה הצטרף למכון MIND, שם יעסוק בסוגיה האיראנית אבל בעיקר הטכנולוגי של ישראל.

הדעה הלא פופולרית של שוקי: הסנקציות על איראן, במתכונתן הנוכחית, בפועל מחזקות את משמרות המהפכה. הסנקציות יוצרות ואקום כלכלי, ומשמרות המהפכה ממלאות אותו. התוצאה: שתי כלכלות באיראן אחת – כלכלת העם קורסת, כלכלת המשטר משגשגת.

דיברנו על: 👇

🟡 שתי הכלכלות של איראן: העם חי באינפלציה מטורפת, הפסקות חשמל ומים ופערים מחרידים. בזמן הזה, משמרות המהפכה הלאימו את הסקטורים היצרניים והן שולטות בכ-30% מהכלכלה דרך חברות קש, סחר בלתי חוקי והברחות נפט במיליארדי דולרים.

🟡 הציר איראן-סין ועקיפת הסנקציות: איך המשטר האיראני מעביר מיליארדים בנפט דרך סין, ואיך סנקציות על מערכת SWIFT דווקא דחפו את משמרות המהפכה לבנות מנגנוני העברת כספים אפורים שקשה לעקוב אחריהם.

🟡 הסערה המושלמת: שלושת התנאים שחייבים להתקיים כדי שמשטר האייתולות ייפול – למה עדיין לא קרה, ומה ישנה את המשוואה.

🟡 הסיפורים האישיים של שוקי מאיראן: מה ילד איראני רואה ברחובות טהראן, ולמה מי שגדל תחת משטר האייתולות דווקא מאמין שהעם האיראני הוא מהפכן ב-DNA שלו.

🟡 למה יש מקום לאופטימיות: מה ישראל והמערב יכולים לעשות אחרת כדי להחליש באמת את משמרות המהפכה ואת המשטר האיראני – ולמה שוקי, גם ובעיקר בימים לא פשוטים של מלחמה, אופטימי.

📣 אהבתם את הפרק הזה ואת הפודקאסט בכלל? לחצו סאבסקרייב, עוקב, ושתפו את הפרק עם חברים, משפחה ומילואים.

האזנה נעימה! 🎧

אנרגיה הולכת להפוך לאבן היסוד של מדיניות כל מדינה מתקדמת – ושל ישראל בפרט. עם הזינוק הדרמטי בצרכי האנרגיה של עולם הטכנולוגיה, בעיקר בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית, ועם המעבר המואץ לתחבורה חשמלית – אנרגיה הולכת להיות האלמנט הקריטי ביותר ביכולת שלנו לשגשג כאן. ובמדינה קטנה עם אתגרים אדירים בתחום הזה, אי אפשר להרשות לעצמנו להישאר בפיגור.כבר עשינו כאן פרק שאהבתם מאד על אנרגיה גרעינית בישראל, עם דן יכין ממכון MIND. הפרק הזה הולך להיות הרבה יותר ״מאקרו״ ובמבט על – מה העתיד צופן לנו בזירת האנרגיה כולה.

📣 הפרק הזה יוצא לאור בנסיבות מיוחדות: בלב המלחמה עם איראן. המלחמה פגעה ברצף של הפודקאסט, הקלטות של מספר פרקים בוטלו ויידחו לזמן אחר – אבל לשמחתנו הפרק הזה הוקלט עוד לפני המלחמה, ומוגש עכשיו כדי שתוכלו להעביר את הזמן בין אזעקה לאזעקה.

ביום שאחרי המלחמה, ישראל תעמוד בפני הזדמנויות אדירות לשגשוג, צמיחה ובנייה מחדש. ולכן דווקא עכשיו – זה הזמן להגדיל את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״, תדר שמחבר אליו ישראלים שעוסקים באיך בונים, ומתנתקים מעט מהמחנאות הפוליטית הצפויה. אני קורא לכם, המאזינים והצופים, לשתף פרקים שאהבתם בפייסבוק, באקס, בקבוצות ווטסאפ, עם חברים, משפחה ומילואים. בואו נרחיב את מעגל המתקנים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

שוב בפרק שני ברצף, חוזר אליי ה-Bad Bunny של הכלכלה הישראלית, חביב הקהל של ״דעה לא פופולרית״ – עידן ארץ, כתב גלובס וכוכב רשת שמנגיש בפשטות מידע כלכלי חשוב לציבור הרחב.

הפעם צללנו לנושא שעידן חי ונושם בשנה האחרונה בגלובס: אנרגיה.

דיברנו על: 👇

🟡 מהלך השח מט של שטייניץ: איך שר אחד ידע לראות כמה צעדים קדימה, ניהל קרב מורכב מול אחד הגופים הכי אימתניים במשק הישראלי, ושבר מונופול של עשרות שנים – ברפורמה אדירת מימדים שרוב הציבור לא שמע עליה כלל.

🟡 פיגור תשתיתי או הזדמנות? האם ישראל מוכנה למהפכת האנרגיה העולמית, ואילו חסמים מעכבים פריסת תשתיות קריטיות? ומה קרה כשהנתיב היחידי לפריסת קו מתח גבוה נאלץ לעבור מעל כפר בדואי לא מוכר?

🟡 אילו שינויים דרמטיים התחוללו בתחום האנרגיה המתחדשת בשנים האחרונות והאם אנרגיה סולארית תוכל לספק את הצרכים שלנו?

🟡 AI, חוות שרתים ורעב לחשמל: כשהבינה המלאכותית דורשת כמויות אנרגיה עצומות – איך זה משפיע על ישראל כמדינת סטארט-אפ שמתחרה על השקעות טכנולוגיה עולמיות?

לכתבה של עידן שהבטחתי במהלך הפרק על המעבר בין ספקי חשמל שונים -https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001508123

פרק מרתק שמחבר בין טכנולוגיה, כלכלה, גיאופוליטיקה ועתיד המדינה – ומראה שאנרגיה היא לא סתם נושא טכני, אלא המפתח לשגשוג או לנסיגה של ישראל בעשורים הקרובים.

האזנה נעימה! 🎧

מתחילת הקדנציה שמענו על רפורמות להורדת יוקר המחיה. מקץ שלוש שנים וקצת, כשמנקים את הרעש של כותרות העיתונים והספינים הפוליטיים – מה באמת השתנה בכיס של האזרח הישראלי?

⭐ לפני ששמים פליי – ברוכים הבאים ל״כסף קטן״.הסדרה החדשה שלנו, שנולדה לבקשתכם, תתמקד בפרקים קצרים וקלילים יותר על נושאים כלכליים וחברתיים בוערים. אם אתם אוהבים את התכנים האלו – זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולדרג בחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. וכמובן, שלחו את הפרק לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שרוצים להבין את המספרים שמאחורי הפוליטיקה.

האורח בפרק הפותח של הסדרה הוא כתב ״גלובס והאורח האהוב על מאזיני הפודקאסט - עידן ארץ. עברה יותר משנה מאז הביקור האחרון של עידן ב״דעה לא פופולרית״, וזהו רגע מצוין לעצור ולבחון את הרפורמות של הממשלה להורדת יוקר המחיה - מה הצליח, מה לא, ובאילו תחומים המצב אפילו החמיר.

סקרנו יחד את תפקוד השרים ברקת, סמוטריץ׳ ודיכטר ואת המהלכים המרכזיים של משרדיהם. דיברנו על: 👇

🟡 ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״: חזרנו לרפורמת הדגל של ניר ברקת שפירגנו לה בעבר בפוד הזה ממש. האם ההבטחה להוריד חסמים ובירוקרטיה אכן התממשה במבחן המציאות?🟡 הסל של המדינה: האם המהלכים של משרד הכלכלה מייצרים תחרות אמיתית או שמדובר בצעדים קוסמטיים בלבד?🟡 משקי החלב והלול: מה קורה עם רפורמת החלב של סמוטריץ׳, ומדוע רפורמת הלולים שהיתה יכולה להוריד את מחירי הביצים למקובל בעולם נגדעה לאחרונה במחטפים פוליטיים בכנסת?🟡 המלחמה בהון השחור: האם התכנית של משרד האוצר הצליחה בפועל להכניס מיליארדים לקופה הציבורית?🟡 שיעור בסבלנות: מהו הצעד שעשה סמוטריץ׳ בתחילת הקדנציה שמאפשר רק עכשיו, שלוש שנים מאוחר יותר, לרפורמות מסוימות להתחיל לזוז?

עידן ואני מנסים להבין מה הצליח, מה פחות, ואיפה המערכת שוב נתקעה במלחמות אינטרסים ישנות.

האזנה נעימה!

"מדינות לא מתפרקות סתם כך. סביב שנת ה-75 שלהן, הן חוות צומת גורלי שבו הן שוכחות את הייעוד שדור המייסדים ראה לנגד עיניו. ישראל נמצאת בדיוק בנקודה הזו. עברנו מעין מלחמת אזרחים, ועכשיו הגיע הזמן לשים אותה מאחור ולהתחיל לתקן."

⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. זה מה שמאפשר לי לייצר תוכן ולהרחיב את מעגל הישראלים שרוצים שיח רציני, אמיץ וענייני על בניית המדינה במקום הקקפוניה המחנאית.

האורח שלי בפרק זה הוא יואב הלר, יו״ר תנועת ״הרבעון הרביעי״. יואב, דוקטור להיסטוריה ומי שהיה בעבר מנכ״ל ארגון ״מעוז״, מוביל היום תנועת שטח שמנסה לנסח חוזה ציוני חדש ולהוות מרכז כובד לישראלים שמאסו בקווי השבר הפוליטיים.

עם יואב צללתי לשיחה שהתחילה בשורשים ההיסטוריים של המשבר הישראלי והגיעה עד לשאלות הכי תכל׳ס על הפוליטיקה שלנו.

דיברנו על: 👇🟡 שורשי ההתפרקות: למה מדינות רבות חוות זעזועים רדיקליים דווקא בעשור השמיני לחייהן, ומה ישראל יכולה ללמוד מההיסטוריה כדי לא להפוך לסטטיסטיקה?🟡 הרבעון הרביעי הולך לפוליטיקה? האם התנועה מתכוונת לרוץ לכנסת, ואיך הם ישרדו כמפלגה את המכבש של שני המחנות שמנסים בכוח ״לחלק״ אותנו על קווי שבר ישנים?🟡 מערכת המשפט - התכנית והמיתוס: למה אנשים ממשיכים לשאול ״מה עמדתכם״ כשיש תכנית מפורטת באתר? ואיך מייצרים רפורמה שתתן לכל הצדדים אמון במערכות?🟡 מה שסקרי המנדטים מסתירים: יואב חושף מה הם רואים בסקרים הפנימיים של הרבעון הרביעי לגבי כוונות ההצבעה האמיתיות של הישראלים, ומה סקר י המנדטים של ערוצי התקשורת לא מספרים לכם.🟡 החינוך והשביתה שבדרך: מהי תכנית החינוך הנועזת של התנועה, ומדוע היא בהכרח תוביל להתנגשות קשה ושביתה ממושכת במערכת?🟡 פשרה או תעוזה? האם הרבעון הרביעי לא מחפשת יותר מדי את ״הביחד״, כשאולי מה שאנחנו באמת צריכים זה פתרונות רדיקליים שיעצבנו את מוקדי הכוח הישנים?

שיחה מרתקת על היכולת של המיינסטרים הישראלי להגדיר את עצמו מחדש, לא מתוך פחד אלא מתוך הכוחות היזמיים, היצירתיים והחיוביים שיש בעם.

האזנה נעימה!

"מערכת החינוך הישראלית שבויה באובססיית 'הזכאות לבגרות' שלא משקפת שום מיומנות אמיתית | מאות מיליוני שקלים זורמים לארגוני מורים ללא פיקוח, לעתים עבור פעולות שלא מבוצעות כלל | הגיע הזמן לדבר על מה שבאמת תוקע את חינוך הילדים שלנו."

⭐ לפני שמתחילים – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולדרג בחמישה כוכבים כאן באפליקציה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שמחפשים שיח אמיץ וענייני על בניית המדינה מחדש, בלי להתקפל מול כוחות משמרי סטטוס-קוו.

האורח שלי בפרק הזה הוא טל לוריא, מורה לשעבר, ממקימי ארגון ״מורים מובילים שינוי״ ומחבר הספר המטלטל ״עד הילדים״. טל הגיע לשיחה מסחררת שבה הוא מפיל פצצות מצרר על הממסד החינוכי והפוליטי בישראל.

דיברנו על: 👇🟡 החשיפה שלו בכנסת והצעקות שספג מח״כים: איך המדינה מעבירה 200 מיליון שקל בשנה לארגוני המורים בלי שום בקרה, ומה קרה כשחברי הכנסת סירבו להתמודד עם המציאות והאשימו את טל בכך שנשלח על ידי גורמים פוליטיים?🟡 בלוף הבגרות: למה המדידה של מערכת החינוך לקויה מיסודה, ואיך הריצה אחרי אחוזי הזכאות לבגרות מייצרת חינוך בינוני שלא מעניק לתלמידים ידע, יכולות או מיומנויות לחיים?🟡 מחיר הקביעות: המלחמה שניהלה נגדו ההסתדרות וההשתקה שחווה בקבוצות המורים. למה קשה כל כך לדבר על מודל העסקה שיאפשר להוציא מהמערכת מורים שאינם מתאימים ולתגמל את המצוינים?🟡 הריקבון המבני: הגורמים העמוקים שתוקעים את המערכת ומשאירים אותה מאחור, בזמן שהעולם בחוץ משתנה במהירות.

זהו פרק ארוך ומעמיק, אבל שווה לצלוח אותו עד לשנייה האחרונה. טל חושף כאן פרטים חדשים שלא פורסמו ונותן לנו הצצה נדירה לאינטרסים שמונעים מהילדים שלנו לקבל את החינוך שמגיע להם.

האזנה נעימה!

"האופוזיציה הישראלית מתנהלת כמו מאפייה באלנבי שמוכרת את אותן עוגות סברינה מהאייטיז ומתפלאת שהלקוחות נוטשים״.

⭐ לפני שמתחילים – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״? זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת לייק כאן ביוטיוב ולדרג בחמישה כוכבים בספוטיפיי. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שרוצים שיח רציני, ענייני ואמיץ על בניית המדינה במקום קקפוניה מחנאית.

בפרק קצר ומיוחד של סדרת ״הערת שוליים״, החלטתי לעשות מעשה: דגמתי חודש שלם של פעילות ברשתות החברתיות של דמויות המפתח באופוזיציה – מגנץ ולפיד ועד לזימי וגדי אייזנקוט. ניתחתי מאות פוסטים כדי להבין: מה הם באמת מציעים לנו? מה התכנית שלהם לתיקון הקונספציות, חיסול הריקבון המתקדם שפושה בממשל ובניית המדינה מחדש?

דיברתי על: 👇

🟡 הביצים של ששון גואטה: איך חבר כנסת ״נורבגי״ אחד מצליח להנציח משק קומוניסטי סובייטי שמעלה לנו את יוקר המחיה בעשרות אחוזים, ולמה רוב האופוזיציה פשוט שותקת מול הביזה הזו?

 🟡 למה הבטחוניסטים של האופוזיציה ממשיכים להישען על אותן פרדיגמות שכשלו בשבעה באוקטובר במקום לאתגר אותן?

 🟡 שיעור מטראמפ: למה הקמפיין של קאמלה האריס קרס בגלל ״סטריליות״ של משרדי פרסום, ומה האופוזיציה בישראל חייבת ללמוד על אותנטיות, תוכן חסר פילטרים ורעיונות נועזים שמזיזים קהלים מתלבטים? 

🟡 סינדרום הסברינה: למה המפלגות שלנו מזכירות קונדיטוריות ישנות באלנבי שמנסות למכור סברינה עם קצפת צמחית בעולם של מאפים מתוחכמים, ואיך זה קשור לעובדה שהן לא מצליחות לייצר רוב בסקרים למרות מחדלי הממשלה?

בפרק הזה אני טוען שהציבור הישראלי המתלבט, זה שיקבע את גורל הבחירות, מחפש מנהיגות עם ״מסור״, כזו שתהיה מוכנה לפרק את הריקבון הישן ולבנות כאן משהו חדש באמת.

האזנה נעימה!

כדי להישאר בחזית הטכנולוגיה והכלכלה, מדינת ישראל זקוקה לאספקת אנרגיה עצומה ויציבה. מאגרי הגז יתרוקנו בעתיד הלא רחוק והאנרגיות המתחדשות לא יציבות מספיק. לכן, קרוב היום שבו ישראל תעמוד מול ברירה גורלית: הקמת יכולות אנרגיה גרעינית או נסיגה לאחור.

⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת חמישה כוכבים באפליקציה ולשתף את הפרק עם חברים ובקבוצות הווטסאפ של המילואים והמשפחה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שמחפשים שיח רציני, עמוק ונטול פופוליזם על אתגרי העתיד שלנו.

האורח שלי בפרק הזה הוא דן יכין, חוקר במכון MIND ומי שמלווה ועוסק בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית והעולמית כבר עשרות שנים.

יצאנו לשיחה על אחד הנושאים הכי רגישים, נפיצים וחשובים לעתידנו, נושא שכמעט ולא מדובר בשיח הציבורי למרות שהוא קריטי ליכולתנו לשגשג כאן: המעבר של ישראל לאנרגיה גרעינית.

דיברנו על: 👇🟡 הרעב לאנרגיה: איך מהפכת ה-AI וחוות השרתים העצומות משנות את כללי המשחק, ולמה בלי אנרגיה יציבה ישראל תאבד את היתרון הטכנולוגי שלה?🟡 היום שאחרי הגז: מה יקרה בעוד עשור או שניים כשמאגרי הגז הטבעי יתחילו להיגמר, ומדוע האנרגיות המתחדשות (הירוקות) פשוט לא יוכלו לספק את היציבות הנדרשת למשק?🟡 ריבונות אמריקאית בנגב: פורסמו לאחרונה רעיונות להחכרת קרקעות לממשל האמריקאי להקמת כורים בשליטתם כאן בישראל – איך זה יעבוד, מה המשמעויות הגיאופוליטיות והאם זה הפתרון למחסור במומחיות מקומית?🟡 בטיחות וביטחון לאומי: האם כורים גרעיניים במדינה קטנה ומאוימת כמו שלנו הם פתרון בטוח? מהם הסיכונים ומהו המחיר הנורא שנשלם אם נחליט לא להקים אותם?

דן מציג זווית מפוכחת ומעמיקה על התשתית הפיזית שבלעדיה ה"סטארט-אפ ניישן" תתקשה להתקיים.

שימו סאבסקרייב (עוקב) והאזנה נעימה!

״הקונספציה״ היא תולדה של כשל מבני עמוק בממשל הישראלי, כשל שבבסיסו מנגנונים בטחוניים-מדיניים עם זווית ראייה צרה, צבאית, ועם מוסדות מטה חלשים מאד.

בפרק הזה נדבר על איך בונים מחדש את המנגנונים שאמורים לנסח ולהוביל את הבטחון הלאומי של מדינת ישראל.

⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת כאן באפליקציה חמישה כוכבים, ולשתף את הפרק עם חברים ומשפחה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים ששותפים לשיח ענייני ומעמיק על בניית המדינה מחדש.

האורח שלי בפרק זה הוא עמרי גושן, קצין בצנחנים, חוקר בארגון ״הביטחוניסטים״ וכותב בתחומי מדיניות ביטחון ויחסי צבא-חברה. השיחה שלנו נערכה על רקע מאמר שפרסם בכתב העת ״השילוח״ – "הכשל המבני בביטחון ישראל".

עם עמרי צללתי לעומק השאלות הכואבות ביותר שעלו מהשבעה באוקטובר: איך ייתכן שישראל מחזיקה בצבא עם הישגים מרהיבים, אבל מתנהלת ללא תפיסת ביטחון לאומי הוליסטית, ולמעשה דברים מתנהלים כמעט באקראיות?

דיברנו על: 👇🟡 הדרג המדיני: מדוע הממשלה והקבינט חסרי רצון ויכול לאתגר את מערכות הבטחון? איך הגענו למצב שאין ״היפכא מסתברא״ וגיוון רעיוני בשולחן ההחלטות, ואיך הוואקום הזה הוליד את הקונספציה?🟡 מלחמת לבנון השנייה כמשל: מה קרה שם שבלם את ידי הקבינט, ואיך הטעויות של אז עדיין מהדהדות באופן שבו אנחנו מנהלים מלחמה היום?🟡 עיקור המל״ל: מהו שינוי החקיקה הקטן אך הקריטי שבוצע בחוק המטה לביטחון לאומי, שרוקן את הגוף הזה מתוכן והשאיר את הממשלה ללא גוף מטה חזק?🟡 ביטחון לאומי רחב: איך בונים ממסדים שרואים את התמונה המלאה – לא רק דרך הכוונת של הטנק, אלא גם מזווית כלכלית, תשתיתית, דיפלומטית ובחזית התודעה?

עמרי מציע לנו להפסיק להסתכל רק על ה"מה" (למשל, ויכוחים על ניצחון מוחלט או עסקה) ולהתחיל לתקן את ה"איך" – את מנגנוני קבלת ההחלטות, ניהול המידע וניסוח תפיסת הבטחון הלאומי.

לקריאת המאמר של עמרי בכתב העת השילוח:

https://hashiloach.org.il/the-structural-failure-in-israels-security/

האזנה נעימה!

ישראל היא אחת המדינות הריכוזיות בעולם. הממשלה מחליטה הכל – ממיקום תחנת אוטובוס ועד הצבת מורה בבית ספר. הגיע הזמן להעביר את הכוח מהממשלה לשכבה חדשה של שלטון מקומי - איזורים ומטרופולינים.

לפני ששמים פליי - אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לייק ביוטיוב ולשלוח את הפרקים שאהבתם לחברים בקבוצות הווטסאפ או ברשתות החברתיות שלכם.

האורח שלי בפרק זה הוא מרדכי כהן, מי שכיהן במשך שנים כמנכ״ל משרד הפנים (תחת השר אריה דרעי) ומומחה לשלטון מקומי ומדיניות ציבורית.עם מרדכי צללתי לעומק הבעיות השורשיות של הממשל הישראלי, לכח המרוכז בידיים של הממשל המרכזי כשלמעשה הכנסת לא קיימת והרובד המוניציפלי חלש, ולפתרונות הנועזים שצריכים לעלות על השולחן. דיברנו על:

🟨 רובד השלטון החסר: למה הפתרון להרבה מהמתחים והבעיות של מדינת ישראל הוא הקמת מטרופולינים ואזורים שינהלו בעצמם תכנון, תחבורה ותשתיות – ויוציאו את המדינה מהווריד של האזרח.

🟨 עיוות הארנונה: איך נוסחת הארנונה הנוכחית מעמיקה פערים חברתיים, ולמה למרות הצורך הקריטי, פוליטיקאים מתקשים לשנות אותה מהשורש? דיברנו גם על הצעתו של סמוטריץ׳ לקרן ארנונה שתיקח כסף מרשויות חזקות ותתן אותו לרשויות חלשות - מדוע הפתרון הזה שגוי?

🟨 המחטפים הפוליטיים: מדוע רפורמות היסטוריות של איחוד רשויות ושינויים מבניים בוטלו או הוחזרו לאחור בשל אינטרסים צרים, בזמן שהמדינה זועקת לשינוי.

🟨 ראשי הערים כמעוז דמוקרטי: הכוח האדיר של ראשי הרשויות שנבחרים בבחירה ישירה, והפוטנציאל שלהם להוביל את ישראל לשינוי המבני שהיא כל כך צריכה.

מרדכי מציע לנו להפסיק להסתפק בפלסטרים ופתרונות נקודתיים, ולהתחיל לחשוב על תיקונים מבניים עמוקים בשלטון ובמדיניות, גם בתחום המוניציפלי אבל גם בכל שאר התחומים.

האזנה נעימה!