קרן טרנר הייתה מנכ״לית משרד התחבורה בגיל 37, אחר כך מנכ״לית משרד האוצר בשיא הקורונה – וקמה והלכה. עכשיו, לקראת הבחירות, היא מתמודדת לכנסת במפלגת ״ביחד״ בראשות נפתלי בנט, ובאה לדבר בפתיחות על מה שבאמת שבור במדינה הזאת – ומה היא מתכננת לעשות עם זה.

⭐ מאזיני דעה לא פופולרית – שימו סאבסקרייב, חמישה כוכבים באפליקציה, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״ ונמשיך את השיח שלא מתקיים בתקשורת המסורתית.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

דיברנו על: 👇

🟡 למה קרן טרנר נגד תחבורה ציבורית בחינם: ״כשאתה עומד ומחכה לאוטובוס, אתה בעיקר רוצה שהוא יגיע״. מה הכשל ברפורמת התעריפים של מירי רגב – שבה, לדבריה, מאות מיליונים הופנו לאוכלוסייה שלא עובדת ולא משרתת – ולמה רכבת ישראל נמצאת בכאוס ניהולי מוחלט, בלי מנכ״ל, למעלה משנה.

🟡 המינויים הפוליטיים שהורסים את המדינה: ״אף אחד לא רוצה לעבוד בשירות הציבורי היום, כי רואים שהשיקולים הם שיקולים זרים״. קרן מתארת שרשרת שלמה: מינוי פוליטי מוביל לחברה ממשלתית חלשה, שמוציאה מכרז גרוע, שמוביל לעיכובים והתייקרויות – ובסוף לעוד פקקים ועוד תאונות דרכים. ״כמעט 500 הרוגים בשנה – זו לא גזירת גורל.״

🟡 האומץ להתעמת – עם ארגוני המורים: ״אם צריך לריב עם יפה בן דוד, כמה זמן שייקח – זה מה שצריך לעשות״. שאלתי אם בגוש השינוי יש בכלל אומץ לרפורמה בחינוך שתתעמת עם הוועדים, גם במחיר של שביתה ארוכה. התשובה חדה: ״מלחמה בוועדים זה אמצעי בדרך למטרה.״

🟡 פינוי-בינוי לחינוך: על בתי הספר של המפלגות החרדיות כמאגרי ג׳ובים, תקורות ומנגנון שליטה. על שכר מורים לפי כישורים ולא לפי ותק, על ביזור סמכויות למנהלים – ועל הרגע שבו זה נהיה אישי: הבן הקטן שלה עולה לכיתה א׳ עם 24% חרדים במחזור. ״אנחנו חייבים להצליח לחיות ביחד, אחרת פשוט לא נתקיים כאן.״

🟡 יוקר המחיה: על תחרות ביבוא ובשיווק, על מונופולים, על תחרות בכשרות (״מה שכשר ליהודי חרדי בברוקלין אמור להיות טוב גם לנו״), על רשות מזון שתפרק את הבירוקרטיה, ועל הפשיעה שמוסיפה עד 5% למחיר של כל מוצר – כשאפילו המדינה משלמת פרוטקשן.

🟡 למה עזבה את משרד האוצר: על תוכנית ה-100 מיליארד בקורונה שהיא הובילה, ועל הרגע שבו זה התהפך לפיזור כספים פופוליסטי. ״לא מעבירים תקציב מדינה בזמן קורונה רק כדי שגנץ לא יהיה ראש ממשלה״. וגם – התשובה שלה לפרופ׳ אבי שמחון, שאמר כאן בפודקאסט שהיא ופקידי האוצר הפריעו לו.

ויש גם זווית אישית: קרן מספרת על מייל ספונטני אחד ששלחה כמנכ״לית משרד התחבורה – ואיך הוא שינה תרבות עבודה גם במשרדים אחרים. ולמה היא מתכוונת, גם אם תהיה שרה, להמשיך לצאת פעמיים בשבוע לילדים.

פרק ענייני, ישיר ומלא אופטימיות – עם מי שראתה את המערכת מבפנים, יודעת בדיוק מה שבור, וחזרה כדי לתקן.

האזנה נעימה! 🎧

ההייטק הוא הקטר של הכלכלה הישראלית. כ- 60% מהייצוא והמקור לחדשנות גם בתחומי בטחון. מרחפים מעליו איומים אמיתיים – מהפכת הבינה המלאכותית, השקל החזק וגל הרילוקיישן. אבל גלומות בו גם הזדמנויות אדירות לצמיחה ולשינוי של החברה הישראלית כולה.

⭐ מאזיני דעה לא פופולרית - שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורח שלי הוא עידן טנדלר – יזם הייטק, לשעבר סגן נשיא בכיר בפאלו אלטו, שותף בקרן ההון סיכון Vine Ventures, ומייסד תנועת ״אנו באנו״ שמחברת בין ההייטק לחברה הישראלית.

דיברנו על: 👇

🟡 מהפכת ה-AI משנה את ההייטק מהיסוד: למה הבינה המלאכותית היא לא ״עוד מהפכה טכנולוגית״ אלא רעידת אדמה שמשנה את כל המודל של הקמת סטארט-אפ – ולמה ישראל, ארץ הסטארט-אפים הקטנים, חשופה אליה במיוחד.

🟡 השקל החזק והמשבר בהייטק: איך מהנדס ישראלי הפך תוך שנה ל-20% יקר יותר ול״עובד הכי יקר בעולם״ – ומה זה עושה למרכזי הפיתוח של אנבידיה, גוגל ומיקרוסופט בישראל.

🟡 המדיניות הכלכלית שחסרה: אילו כלים יש לממשלה שהיא פשוט לא מממשת?

🟡 הבועה שאסור שתתקיים: ״רוב עם ישראל מעולם לא פגש הייטקיסט.״ 16% מהאוכלוסייה מחזיקים את כל הכלכלה, בעוד ערבים, חרדים ובני נוער בפריפריה נשארים בחוץ. המרחק בין נער בדימונה ליזם שהקים חברת ענק – שעה וחצי נסיעה בלבד, אבל מרחק ענק מבחינה תרבותית ומנטלית.

🟡 ההייטק ככור היתוך חדש: החזון של ״אנו באנו״ – למנף את הכוח הזה לפתרון האתגרים הכי עמוקים של ישראל, ולמה עידן אופטימי במיוחד.

פרק על המוח של הכלכלה הישראלית – האיומים שמעליו וההזדמנויות האדירות שגלומות בו.

האזנה נעימה! 🎧

ממשלות בישראל כמעט תמיד נופלות על סוגיות דת ומדינה. זה בוער בקרביים של הישראלים. מהמחשבה הזו יצאתי לשיחה עם הרב דוד סתיו על שדה המוקשים של החברה הישראלית ועל הדרך לפירוקו.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורח שלי הוא הרב דוד סתיו – מייסד ארגון ״צהר״ ורב העיר שוהם, ומהקולות הבולטים והמשפיעים בציבוריות הישראלית. הרב סתיו מייצג זרם שמאמין שהיהדות לא צריכה לעמוד בסתירה למדינה דמוקרטית ולחיים המודרניים – אלא לשמש גשר בין רובדי החברה.

דיברנו על: 👇

🟡 מונופול הכשרות: למה בשר כשר בישראל יקר ב-20% מבחו״ל, איך משגיחים מסוימים מגיעים למשכורות של מאות אלפי שקלים, ולמה השליטה בשוק הכשרות נמצאת בידי עסקנים פוליטיים. וגם על רפורמת הכשרות שנדרסה ממש לאחרונה.

🟡 ביקורת חריפה על מערכת הגיור הרשמית: ״השיעור הראשון שהמתגייר מקבל הוא איך לשקר טוב יותר את הרב.״ על גיור כהלכה, על מי נחשב יהודי, ולמה זו שאלת היסוד של המדינה היהודית.

🟡 האם צריך בכלל רבנות ראשית? שאלנו את השאלה הרדיקלית – ״עולם ישן עד היסוד נחריבה?״ האם לרבנות הראשית יש בכלל תקנה או שכמו ממסדים אחרים, גם את הממסד הזה צריך לבטל?

🟡 על הזרם החרדל״י העולה, על הפער בין ״אופטימיות״ ל״תקווה״, ועל למה הרב סתיו – למרות הכל – מסרב לוותר על אף יהודי, חילוני או דתי. ״אני מפחד פחד מוות שמאות אלפי ישראלים ירדו מהארץ.״

פרק עמוק, כן ולדעתי גם חשוב מאד.

האזנה נעימה! 🎧

״אנחנו מזמן כבר לא מדינה ענייה – אנחנו מהמדינות העשירות בעולם. אי אפשר לנהל את המדיניות כאילו זה קיבוץ ששולח ווטסאפ אחד לשני.״

מהמשפט הזה יצאנו למסע על אחד האתגרים הכי קריטיים והכי מוזנחים של ישראל: הקשר המשתנה עם ארצות הברית, הסדק ההולך ומתרחב בימין האמריקאי – ובעיקר, מה ישראל יכולה לעשות אחרת.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורח שלי הוא מתן לב-ארי – כלכלן, בוגר אוניברסיטת Georgetown, לשעבר ראש מטה בלשכת מנכ״ל משרד האוצר בתקופת הקורונה ונציג ישראל בדירקטוריון הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח. מתן בא עם תזה חדה:

הגיע הזמן שישראל תפסיק להתנהל כמו סטארט-אפ קטן או קיבוץ עני – ותתחיל לחשוב ולפעול כמדינה עשירה וגדולה עם מדיניות חוץ אקטיבית ויצירתית.

דיברנו על: 👇

🟡 מדוע נזף ג׳י די ואנס בישראל על כך שהיא לא ״מוקירה תודה״ לממשל היחידי בעולם שעדיין תומך בה?

🟡 הסדק בימין האמריקאי: קהל גדל והולך במפלגה הרפובליקנית ששואל ״מה אנחנו צריכים את ישראל בכלל?״ מה עומד מאחורי המגמה הזו, וכמה היא מסוכנת?

🟡 הסיוע שהוא לא באמת סיוע: מסע מרתק בהיסטוריה של הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל – מפרויקט הלביא ועד היום. האם זו בעצם השקעה ולא צדקה?

🟡 ההזדמנות ההיספנית: למה ישראל ״עצלה״ כשהיא מתמקדת רק באוונגליסטים – ומדוע דווקא הקהילה ההיספנית, שגדלה לחמישית מכוח ההצבעה האמריקאי עד 2032, היא מפתח אסטרטגי שאנחנו מזניחים.

🟡 מה עושים? התזה של מתן: מדיניות חוץ ישראלית אקטיבית שחושבת עשרה צעדים קדימה, מגוונת את הבריתות, וחוזרת להשקיע במדינות מחוץ לארה״ב – כמו שעשינו פעם, וכמו שקטאר עושה היום בתחכום מעורר השתאות – כדי לחזק דווקא את הברית עם אמריקה.

פרק שפותח את הראש לאחד האתגרים הכי קריטיים ומוזנחים של ישראל – ומראה שיש בו גם הזדמנויות שרק מחכות שמישהו יקטוף אותן.

האזנה נעימה! 🎧

⭐ לפני ששמים פליי - שימו סאבסקרייב (עוקב) וחמישה כוכבים כאן באפליקציה ⭐

ב״דעה לא פופולרית״ אנחנו מדברים הרבה על איך בונים את המדינה מתוך השבר – המלחמה הממושכת, הקרע החברתי. אבל יהודה טאוב בא ואומר משהו אחר: לא מספיק לחשוב ״בינוני״ או בתוך הקופסה. יש לנו הזדמנות ויכולת לחשוב בענק – לממש את הפוטנציאל הישראלי האדיר שמחכה להתפרץ.

טאוב, מחבר הספר ״הפוטנציאל הישראלי״, גיבש 12 רעיונות שכל אחד מהם לבדו יכול לייצר צמיחה של לפחות 100 מיליארד דולר. וכולם נשענים על מחקר רציני, מספרים ומודלים מקובלים בעולם – שום דבר מופרך או בלתי אפשרי. רק צריך תעוזה, חשיבה מחוץ לקופסה, ורצון אמיתי לקפוץ בענק.

דיברנו על: 👇

🟡 השואה השקטה בעם היהודי: תהליך שעשוי להוביל להיכחדות של חלק אדיר מיהודי העולם תוך שנים מעטות. יהודה מסביר למה יש עלות כלכלית כבדה לשמירה על זהות יהודית – ומה הפתרון שנמצא מתחת לאף, אפשר ליישם אותו מיד, ואפילו לא דורש השקעה כספית של ממשלת ישראל.

🟡 מכרה הזהב של האקדמיה: איך נוסיף קטר צמיחה אדיר אם נשנה את הדרך שבה האקדמיה הישראלית ממסחרת את ההמצאות והמחקרים שלה – ולמה זה יתרום גם לאקדמיה עצמה.

🟡 התעשייה הביטחונית: הפוטנציאל העצום שגלום בתעשיות הביטחוניות – ולמה הפוטנציאל כלוא בשוק סגור, לא תחרותי, עמוס בירוקרטיה. איך מסירים את החסמים והופכים את ישראל למרכז חדשנות בטכנולוגיה צבאית שעונה על הביקושים הגואים בעולם.

🟡 הסברה בשיטות של המאה הקודמת: למה מותגים כמו אדידס מודדים את ערך המותג שלהם כל הזמן ומקבלים החלטות על בסיס דאטה – בעוד ישראל מתנהלת בתחום הזה בחובבנות עתיקה.

יהודה פירט את תכניות הענק שלו לא רק כי כל אחת מהן יכולה להיות מנוע צמיחה בפני עצמה – אלא גם כדי להצית מחשבה יצירתית ונועזת. כפי שהוא אומר: ״הרעיון הכי טוב הוא הרעיון ה-13, שאני עוד לא חשבתי עליו״.

עכשיו רק נותר לרענן את בניית המדיניות הישראלית כך שתחשוב בענק – לא בבינוני והצפוי.

לספר של יהודה - ״הפוטנציאל הישראלי״ - https://sellameir.com/products/%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99?srsltid=AfmBOoo0A8i0fq-ajKN8cRgmX93R9PtJWRUpiS4i6-MkfMOSyWANciPW

האזנה נעימה! 🎧

שאלת השתלבות החרדים – בכלכלה, בהשכלה ובצבא – קורעת את הציבור הישראלי בימים אלה.

מתחת לכותרות מסתתר סיפור חשוב, וייתכן שהוא אחד המפתחות האמיתיים לשינוי: צמיחתו של החינוך הממלכתי-חרדי.

מערכות החינוך המפלגתיות (של ש״ס ויהדות התורה), הן ליבת מנגנון השליטה של המפלגות החרדיות – והאמצעי לייצר דור שלם של צעירים ללא כישורי בסיס. אז מה קורה כשנפתחת דלת אחרת ויותר ויותר משפחות חרדיות בוחרות בחינוך הממלכתי?

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על בניית המדינה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורחות שלי הן מיכל צ׳רנוביצקי – אישה חרדית, מיוזמי ומקימי זרם החינוך הממלכתי-חרדי וחוקרת במכון ברל כצנלסון, ומיכל טהון – עורכת דין עם שנים רבות של ניסיון בממשלה ובמגזר הציבורי. שתיהן חברו יחד לנסח מדיניות חדשה שתפרק את החסמים בפני התפתחות הזרם הממלכתי-חרדי, והן באות לספר על מה שקורה באמת בשטח – הרבה מעבר לעניין לימודי הליבה.

דיברנו על:

🟡 מה זה בכלל חינוך ממלכתי-חרדי? ומה בדיוק נמנע מילדים חרדים היום בחינוך החרדי הרגיל, חוץ מלימודי הליבה.

🟡 הלחצים האדירים מאחורי הקלעים: איך מפעילים לחץ על ראשי ערים שלא לפתוח בתי ספר ממלכתיים-חרדיים – כדי לשמר את הכוח של מערכות החינוך המפלגתיות של ש״ס ויהדות התורה. הביקוש קיים, המשפחות רוצות, ומישהו עוצר.

🟡 בית על חול: הזרם הממלכתי-חרדי בכלל לא מעוגן בחקיקה – הוא פועל מתוקף חוזר מנכ״ל של משרד החינוך שאפשר לבטל בכל רגע. איך נוסד ככה?

🟡 הסיפור המדהים של חסידות בעלז: למה החסידות הגדולה נכנסה להסדר עם המדינה שהפך את בתי הספר שלה לממלכתיים-חרדיים.

🟡 התכנית שמוכנה ליישום: מיכל ומיכל לא באו רק לתאר בעיה – הן בנו תכנית סדורה, כולל הצעת חקיקה והחלטת ממשלה כתובה, שתתיר את החסמים בפני החינוך הממלכתי-חרדי. הכל מוכן.

פרק חשוב, אופטימי ומרתק.

האזנה נעימה! 🎧

לעומת הרפורמה המשפטית שקרע אותנו בויכוח פנימי, יש רפורמות משפטיות חשובות לא פחות שיש סביבן קונצנזוס רחב: עינוי דין, משפטים שנמשכים שנים, חוסר יעילות שמוביל ציבור שלם לתחושה שהמערכת פשוט לא רואה אותו.

בפרק הזה אנחנו צוללים אל הרפורמה שמטפלת בבעיות היום-יום של האזרח.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב (עוקב), ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורחת שלי היא אורית קוטב, לשעבר משנה לפרקליט המדינה ובכירה במערכת במשך שנים רבות. אחרי פרקים משפטיים בזווית שונה עם רז נזרי ואבישי גרינצייג, זו הזדמנות לצלול עם מומחית בכירה מתוך המערכת אל רפורמה משפטית מסוג אחר – כזו שמטפלת בעינוי הדין שאזרחים חווים ביום-יום, ובפתרונות שאפשר להעניק. לאורית יש תכנית סדורה בשלושה מעגלים.

דיברנו על: 👇

🟡 המעגל הראשון – ״רפואה מונעת״ משפטית: מניעת סכסוכים לפני שנוצרו. יש שורה של צעדים שהממשל יכול לעשות על זרועותיו השונות כדי להפחית חיכוכים וסיבות לסכסוכים – עוד לפני שמישהו מגיע לעורך דין.

🟡 המעגל השני – דלתות חדשות לפתרון: סכסוכים משפטיים רבים חוזרים על עצמם עשרות אלפי פעמים, כשכבר די ברור איך יכריע השופט – מתביעות פח קטנות של התנגשות קלה בין כלי רכב, ועד בדיקות אבהות. אורית מציעה ערוצים מהירים און-ליין וגישור חובה שמורידים עומס אדיר מבתי המשפט ומעניקים צדק מהיר.

🟡 המעגל השלישי – ייעול בתוך בית המשפט: גם כשסכסוך כבר הגיע לבית המשפט, יש מסלולים והליכים שאפשר לפתח כדי לייעל את התהליך, לצד המקרים שבהם דווקא יש היגיון בהליך יסודי וארוך.

🟡 מי מתנגד לייעול? שאלנו את השאלות הלא נוחות: על לשכת עורכי הדין שלפעמים מתנהגת כגילדה, ועל שאלת העומק הערכית – האם ההתמקדות בייעול, במקום שיש בו קונצנזוס, היא לא דרך להתעלם מהפיל שבחדר: השאלות הפוליטיות והערכיות על האיזונים והבלמים שמפלגות אותנו?

פרק שמראה שמנסה לדבר על תיקון מערכת המשפט בלי להיגרר מיד למלחמת הגושים הפוליטית – ושדווקא שם, אולי, מסתתר צדק אמיתי לאזרח שאפשר לייצר במהרה.

האזנה נעימה! 🎧

נראה ששיטת הממשל הישראלית עובדת מצוין בשביל עסקנים, מקורבים, קבוצות לחץ, עבריינים וגובי פרוטקשן. אבל היא לא כל כך עובדת עבורנו, האזרחים.

ברוכים הבאים לחלק ב׳ של המסע לשלנו בדעה לא פופולרית לבחינת שינוי שיטת הממשל ושיטת הבחירות בישראל.

⭐ אם גם אתם מתחברים לשיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על בניית המדינה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

אחרי הפרק הקודם שזכה להמון אהדה והאזנות, ממשיכים לעבור בין רעיונות לשינוי השיטה, כשלצידנו ד״ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שעוזר לנו לברור יתרונות וחסרונות ולבדוק מה עובד בעולם.

דיברנו על: 👇

🟡 בית עליון – פרלמנט בנוסף לכנסת? ד״ר שגיא ברמק מ-״השילוח״ מציע להוסיף בית עליון כמו שמקובל בהרבה דמוקרטיות. גם אסף שפירא תומך – עם סייגים.

🟡 המועדון הסגור: עידן רול, ח״כ לשעבר, מספר איך ישראלים מצוינים שרצו להיכנס לפוליטיקה אחרי השבעה באוקטובר גילו שהדלת סגורה. חוקי מימון מפלגות ואחוז חסימה גבוה סוגרים את המערכת ומשאירים לנו את אותן אופציות שוב ושוב.

🟡 אחוז החסימה – להוריד או לא? אני מאמין גדול בהורדת אחוז החסימה ובפתיחת הכנסת לכוחות חדשים. שפירא מצנן את ההתלהבות – ויש לו נקודות ששווה לשמוע.

🟡 חזרנו לאביר קארה, בפרק הראשון בפודקאסט, שם דיבר על קציבת כהונות לשרים ולראש הממשלה: האם יש מודל בעולם שאפשר ללמוד ממנו?

🟡 למה כל כך קשה לשנות את שיטת הבחירות? ממה הישראלים מפחדים ולמה הפוליטיקאים בוודאי לא רוצים לשנות?

בשני הפרקים כיסינו: שיטה נשיאותית, פתק חצי פתוח, פריימריז, בית עליון, אחוז חסימה, קציבת כהונות.

יש גלריה של שיטות לחשוב עליהן - ולא כדאי להישאר עם הקיים רק כי אנחנו רגילים.

האזנה נעימה! 🎧

בין הסיסמאות על ״ניצחון מוחלט״ לבין חמיצות מתגבשת בעקבות המו״מ להסכם עם איראן – יש מציאות הרבה יותר מורכבת. בפרק הזה ניסינו לעשות משהו שחסר מאד בשיח הישראלי: לדבר על דו״ח המצב של מלחמות ישראל בכל החזיתות על בסיס עובדות, נתונים וראיות – לא סיסמאות ולא ספינים.

⭐ אם לא יצא לכם עדיין - מאד מאד ממליץ לכולכם לעקוב אחרי עמוד הטלגרם של בן-ציון מקלס. הנה לינק:

https://t.me/BenTzionM

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורח שלי הוא בן ציון מקלס, גיאו-אנליסט מבריק ופופולרי, שמנתח ראיות ומרכיב תמונת מצב עובדתית ועניינית. בן ציון בא לפקס את השיח: לא כותרות, לא תחושות בטן – מה הנתונים, תצלומי הלוויין והעובדות באמת אומרים על מה שישראל השיגה ומה שהיא לא.

דיברנו על: 👇

🟡 עזה – מה באמת קורה בשטח: מה המצב בקרב אוכלוסיית עזה, מדוע תכניות ״רפיח הירוקה״ התעכבו, ומה קורה באזורים שצה״ל מחזיק.

🟡 לבנון – מה הושג מול חיזבאללה: מה הרציונל של צה״ל בדרום לבנון, מה ההישגים שלנו כיום, והשאלה הקריטית – האם הברחות הנשק מאיראן לחיזבאללה המשיכו או נעצרו?

🟡 איראן – מה באמת הפצצנו: מה ההישגים בתחום הגרעין ובתחום הטילים, באילו קשיים נתקלו צבאות ישראל וארה״ב, ומה הסימנים שמעידים שישראל כיוונה גם להחלפת משטר – לא רק למטרות צבאיות צרות.

🟡 תשכחו מ״ניצחון מוחלט״: בן ציון מציע להתנער מהסיסמה ולשאול שאלות אחרות – מה באמת משפר את המצב שלנו ומה מרע אותו, איך ממירים הישגים צבאיים למהלכים מדיניים, ומה ישראל צריכה להוביל ברמה האזורית והגיאופוליטית.

📣 כתמיד, אני מנסה להביא שיח מבוסס עובדות ומעמיק, שלא תמיד קיים בתקשורת המסורתית. אם אהבתם - זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב), ולשלוח לחברים כדי שנגדיל יחד את מעגל המאזינים

האזנה נעימה! 🎧

התחדשות עירונית נשמעת כמו נושא נדל״ני. אבל בפרק הזה, נדבר על התחדשות עירונית במבט אחר: זה סיפור חברתי-כלכלי, עם אספקטים של מיגון ובטחון, שמירה על שטחים פתוחים במדינה שממילא אין הרבה מהם ועוד רבדים רבים.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורחת שלי היא אביטל בלונדר, מנכ״לית עמותת ״מנוף״ ויזמית של פרויקטים של התחדשות עירונית בשכונות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך. אביטל מגיעה עם מודל כלכלי חדש ומסקרן שעשוי לפתוח את הדרך להתחדשות עירונית בפריפריה – ומעבר למודל עצמו, זו הזדמנות לפתוח את הראש לחשיבה מסוג אחר על שיתוף פעולה בין ממשלה לחברה אזרחית לפתרון אתגרים שהמדינה ניצבת בפניהם.

דיברנו על: 👇

🟡 מה זה בכלל התחדשות עירונית ולמה זה חשוב לכולנו: לא רק דירות חדשות – גם שמירה על שטחים פתוחים כשבונים בתוך הערים, יעילות כלכלית, ותועלת חברתית עצומה לשכונות שנשארו מאחור.

🟡 המנוע העיקרי למיגון אזרחים: בבניינים ישנים ושכונות שכמעט אין בהן מקלטים ראויים, התחדשות עירונית מאפשרת ממ״ד לכל דירה חדשה וחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.

🟡 למה זה לא קורה בפריפריה? החסמים הכבדים להתחדשות עירונית מחוץ לגוש דן ולאזורי ביקוש: בירוקרטיה, חסמים טכניים, אבל בעיקר – חוסר כדאיות כלכלית ליזמים שנושאים סיכונים גדולים בפרויקטים שעשויים להתמשך שנים.

🟡 המודל החדש של מנוף: איך עמותה מהחברה האזרחית בנתה מודל כלכלי חדשני שעשוי לפתור את אתגר הכדאיות ולפתוח את הדרך להתחדשות עירונית בשכונות בסוציו-אקונומי נמוך בפריפריה. מה המודל, איך הוא עובד, ולמה הוא מעניין הרבה מעבר לנדל״ן.

האזנה נעימה! 🎧