״הקונספציה״ היא תולדה של כשל מבני עמוק בממשל הישראלי, כשל שבבסיסו מנגנונים בטחוניים-מדיניים עם זווית ראייה צרה, צבאית, ועם מוסדות מטה חלשים מאד.

בפרק הזה נדבר על איך בונים מחדש את המנגנונים שאמורים לנסח ולהוביל את הבטחון הלאומי של מדינת ישראל.

⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת כאן באפליקציה חמישה כוכבים, ולשתף את הפרק עם חברים ומשפחה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים ששותפים לשיח ענייני ומעמיק על בניית המדינה מחדש.

האורח שלי בפרק זה הוא עמרי גושן, קצין בצנחנים, חוקר בארגון ״הביטחוניסטים״ וכותב בתחומי מדיניות ביטחון ויחסי צבא-חברה. השיחה שלנו נערכה על רקע מאמר שפרסם בכתב העת ״השילוח״ – "הכשל המבני בביטחון ישראל".

עם עמרי צללתי לעומק השאלות הכואבות ביותר שעלו מהשבעה באוקטובר: איך ייתכן שישראל מחזיקה בצבא עם הישגים מרהיבים, אבל מתנהלת ללא תפיסת ביטחון לאומי הוליסטית, ולמעשה דברים מתנהלים כמעט באקראיות?

דיברנו על: 👇🟡 הדרג המדיני: מדוע הממשלה והקבינט חסרי רצון ויכול לאתגר את מערכות הבטחון? איך הגענו למצב שאין ״היפכא מסתברא״ וגיוון רעיוני בשולחן ההחלטות, ואיך הוואקום הזה הוליד את הקונספציה?🟡 מלחמת לבנון השנייה כמשל: מה קרה שם שבלם את ידי הקבינט, ואיך הטעויות של אז עדיין מהדהדות באופן שבו אנחנו מנהלים מלחמה היום?🟡 עיקור המל״ל: מהו שינוי החקיקה הקטן אך הקריטי שבוצע בחוק המטה לביטחון לאומי, שרוקן את הגוף הזה מתוכן והשאיר את הממשלה ללא גוף מטה חזק?🟡 ביטחון לאומי רחב: איך בונים ממסדים שרואים את התמונה המלאה – לא רק דרך הכוונת של הטנק, אלא גם מזווית כלכלית, תשתיתית, דיפלומטית ובחזית התודעה?

עמרי מציע לנו להפסיק להסתכל רק על ה"מה" (למשל, ויכוחים על ניצחון מוחלט או עסקה) ולהתחיל לתקן את ה"איך" – את מנגנוני קבלת ההחלטות, ניהול המידע וניסוח תפיסת הבטחון הלאומי.

לקריאת המאמר של עמרי בכתב העת השילוח:

https://hashiloach.org.il/the-structural-failure-in-israels-security/

האזנה נעימה!

ישראל היא אחת המדינות הריכוזיות בעולם. הממשלה מחליטה הכל – ממיקום תחנת אוטובוס ועד הצבת מורה בבית ספר. הגיע הזמן להעביר את הכוח מהממשלה לשכבה חדשה של שלטון מקומי - איזורים ומטרופולינים.

לפני ששמים פליי - אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לייק ביוטיוב ולשלוח את הפרקים שאהבתם לחברים בקבוצות הווטסאפ או ברשתות החברתיות שלכם.

האורח שלי בפרק זה הוא מרדכי כהן, מי שכיהן במשך שנים כמנכ״ל משרד הפנים (תחת השר אריה דרעי) ומומחה לשלטון מקומי ומדיניות ציבורית.עם מרדכי צללתי לעומק הבעיות השורשיות של הממשל הישראלי, לכח המרוכז בידיים של הממשל המרכזי כשלמעשה הכנסת לא קיימת והרובד המוניציפלי חלש, ולפתרונות הנועזים שצריכים לעלות על השולחן. דיברנו על:

🟨 רובד השלטון החסר: למה הפתרון להרבה מהמתחים והבעיות של מדינת ישראל הוא הקמת מטרופולינים ואזורים שינהלו בעצמם תכנון, תחבורה ותשתיות – ויוציאו את המדינה מהווריד של האזרח.

🟨 עיוות הארנונה: איך נוסחת הארנונה הנוכחית מעמיקה פערים חברתיים, ולמה למרות הצורך הקריטי, פוליטיקאים מתקשים לשנות אותה מהשורש? דיברנו גם על הצעתו של סמוטריץ׳ לקרן ארנונה שתיקח כסף מרשויות חזקות ותתן אותו לרשויות חלשות - מדוע הפתרון הזה שגוי?

🟨 המחטפים הפוליטיים: מדוע רפורמות היסטוריות של איחוד רשויות ושינויים מבניים בוטלו או הוחזרו לאחור בשל אינטרסים צרים, בזמן שהמדינה זועקת לשינוי.

🟨 ראשי הערים כמעוז דמוקרטי: הכוח האדיר של ראשי הרשויות שנבחרים בבחירה ישירה, והפוטנציאל שלהם להוביל את ישראל לשינוי המבני שהיא כל כך צריכה.

מרדכי מציע לנו להפסיק להסתפק בפלסטרים ופתרונות נקודתיים, ולהתחיל לחשוב על תיקונים מבניים עמוקים בשלטון ובמדיניות, גם בתחום המוניציפלי אבל גם בכל שאר התחומים.

האזנה נעימה!

בום גלקטי!

יש סדרת פרקים חדשה בשם ״הערת שוליים״. לא במקום הפרקים שאתם מכירים ואוהבים, אלא בנוסף. פרקי קומנטרי ממוקדים וקצרים שלי, ברק הרשקוביץ, איתכם.

והפעם: גם אני כמוכם עפתי על הפרק עם יהונתן אדירי. קיבלתי מכל מלא תגובות והמון האזנות. אבל יש נושא אחד שאני פשוט לא מסכים איתו והיה לי חשוב להדגיש דווקא את הפער.

דיברתי על: מרדכי דוד, גיא פלג, ינון מגל, על ההפגנות בבלפור, יום כיפור בכיכר דיזנגוף וחביאר מיליי. אל תדאגו, הכל מתחבר ביחד לטענה קוהרנטית.

שימו פליי ואם אהבתם - שתפו עם חברים.

מוזמנים להגיב וכמובן - לעשות סאבסקרייב (עוקב).

איך מתרגמים את ההישגים הצבאיים המרהיבים של צה״ל לעיצוב מחדש של הסביבה שלנו ומינוף הזדמנויות לנורמליזציה, צמיחה כלכלית איזורית ואולי אפילו הסדרים מדיניים?

והאם הממסד הבטחוני והמדיני שהיה אחראי לעיוורון ולכשלון השבעה באוקטובר מסוגל לבנות את עצמו מחדש כך שיימנעו מאיתנו קונספציות עתידיות?

האורח שלי היום הוא תא״ל (מיל.) אודי דקל, ממייסדי הקואליציה לבטחון איזורי ומי שהיה מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ראש מנהלת המשא ומתן עם הפלסטינים בתהליך אנאפוליס וראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטכ"ל.

בשיחה פתוחה שכללה גם ויכוחים אידיאולוגיים ועקרוניים, אבל גם מציאת הסכמות על הצורך בחשיבה יצירתית, דיברנו על:

הזווית האזורית: אודי מספר על שיחות שקיים עם גורמים פלסטיניים ואזוריים מאז פרוץ המלחמה, ועל הרצון של העולם הערבי המתון להתערב בשיקום עזה ובתהליכי דה-רדיקליזציה.

ציר סעודיה: מהן ההזדמנויות לנורמליזציה, בניית מיזמים כלכליים ושת״פ ביטחוני אזורי – ומהו המחיר שישראל מתקשה לשלם?

לקחים מהכישלון: שאלתי את אודי על הכישלון של הממסד כולו – מהצבא ועד מכוני המחקר והממשלה. איך בונים מחדש גופים שיכילו דעות מגוונות ולא ייפלו שוב למלכודת הפרדיגמות וההתאהבות העצמית?

אודי דקל מביא ניסיון עשיר מתחומי המודיעין והתכנון האסטרטגי, ומציע מבט שלכל הפחות פותח אפיקי מחשבה חשובים, על האתגרים שיכולים להשאיר אותנו מאחור – או להזניק אותנו קדימה.

אוהבים את הפודקאסט? שימו סאבסקרייב/עוקב כאן באפליקציה ותנו חמישה כוכבים. זה עוזר לנו להגיע לעוד אנשים שרוצים לחשוב יחד. והכי חשוב - שתפו את הפרקים שאהבתם עם חברים, משפחה ובקבוצות המילואים.

1. ​האזנה נעימה!

יהונתן אדירי: מדינת ישראל שבויה בחידלון רעיוני וזקוקה להתחדשות שבבסיסה רעיונות רדיקליים.

⭐ לפני שמתחילים – זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב) ולתת לייק כאן ביוטיוב, זה מה שמאפשר לי להמשיך את יצירת התכנים ולהרחיב את מעגל הישראלים ששותפים לשיח שאנחנו מייצרים כאן יחד.

האורח שלי בפרק הזה הוא יהונתן אדירי – מי שפעל שנים ארוכות בלב המגזר הציבורי, בין היתר כיועצו של הנשיא שמעון פרס ז״ל, הצליח כיזם בהייטק, והיום מוביל את תנועת ״עלינו״, שמנסה לנסח כיוון חדש למדינת ישראל ולהעיר את אזרחי המדינה לצורך בשינוי כיוון שכן אנחנו נמצאים ממש ברגע מכונן.

אדירי טוען שמדינות לא נוסדות פעם אחת. בערך כל שלושים שנה הן נאלצות להמציא את עצמן מחדש – עם רעיונות מכוננים, תפיסות הפעלה חדשות, ומנהיגות שמוכנה לשלם מחירים. כך היה בעולם כולו בשנות השמונים ובין השאר בישראל עם תכנית הייצוב. והיום, לדבריו, אנחנו שוב בדיוק בנקודה הזו.

דיברנו על 👇

🟡 למה ברור לכולנו שהממשל והחוזה החברתי הישראליים לא רלוונטיים יותר ואיך משנים אותם מהיסוד?

🟡 מדינת הרווחה הישראלית – מה לא עובד בה, ולמה היא לא מספקת רווחה אמיתית?

🟡 למה מערכת הבריאות הישראלית היא יהלום ייחודי שאפשר להתגאות בו (אדירי מכיר מקרוב את התחום כמי שהקים סטארטאפ רפואי מצליח), ואיך אפשר ללמוד ממנה לתחומים כמו ביטחון אישי ותחבורה?

🟡 ולמה בתנועת ״עלינו״ לא מאמינים בפוליטיקה של אחדות והסכמות, אלא בפוליטיקה של אומץ, תעוזה ורעיונות רדיקליים?

מוזמנים להכיר את ״עלינו״ לעומק:

https://www.alenu.org/

אם אהבתם – שתפו בקבוצות ווטסאפ, עם חברים, מילואים ומשפחה.

האזנה נעימה!

שילוב חרדים הוא הנושא הכי בוער בישראל כרגע, אבל רוב השיח תקוע בהבנה שחרדים לא באמת יגוייסו בכפייה בהמוניהם. הפרק הזה מנסה לשאול איך כן נשלב חרדים במארג החיים האזרחי – גם בגיוס, גם בתעסוקה. ולצורך כך הזמנתי אורח עם קבלות מוכחות של הצלחות בתחום.

⭐ לפני שמאזינים – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציה. זה מה שמאפשר לי להמשיך להביא לכם שיחות עומק לא מחנאיות על בניית המדינה.

הזמנתי לשיחה את יחיאל אמויאל – סא״ל במילואים, קצין לוחם ששירת ימים רבים בעזה, ומי שעומד כבר יותר מעשור בצומת הכי נפיץ במדינה: החרדים והמדינה.
אמויאל מנהל כבר שנים רבות מרכזי “כיוון” לשילוב חרדים בשוק התעסוקה, עם אלפי השמות בשנה, והוא מסתכל על הסיפור הזה כמו על פרויקט לאומי: למצוא את מי שכן רוצה לזוז, לפתוח לו מסלול, ולבנות אמון דרך פתרונות פרקטיים – לא דרך “הנחתה” ולא דרך מאבקים.

וזה בדיוק מה שמעניין בפרק: כי הוא לא מתחמק מהכאב של המשרתים – אבל גם לא מוכר אשליות של “מחר בבוקר כולם בבקו״ם”. הוא מציע דרך של מהלכים מצטברים ומיצוי הזדמנויות.

לא עם כל הגישה של אמויאל הסכמתי ויצאתי בעצמי עם כמה שאלות בנושא. ואולי בגלל זה השיחה הזאת דווקא מעניינת יותר מהדעות האוטומטיות שאנחנו שומעים לפעמים.

דיברנו על 👇

🟡 מה אמויאל למד מעולם התעסוקה על שילוב חרדים – ולמה זה רלוונטי כמעט אחד לאחד לשאלת הגיוס?
🟡 למה “לסגור את הכספומט” (הגישה שאני נוקט בה) נשמע טוב בטוויטר – אבל לא בהכרח מזיז תהליכים חברתיים במציאות לטענת אמויאל, ואיפה כן צריך מקלות?
🟡 מה עובר על צעיר חרדי שמסתכל החוצה: היעדר מידע, לחצים חברתיים, פחד מחילון, ומצד שני – רצון אמיתי להיות חלק מהסיפור הישראלי.
🟡 איך בונים מסלולי שירות שמייצרים אמון?
🟡 ומה זה אומר על העתיד של ישראל: דמוגרפיה, כלכלה, שירות, והאם אפשר להפוך את הסוגיה הזאת ממלחמת תרבויות לפרויקט לאומי פוזיטיבי.

זה פרק למי שנמאס לו מהסיסמאות, ומוכן סוף סוף לשמוע תפיסה פרגמטית, מנוסה, ומבוססת עשייה – שמסתכלת על חרדים לא כבעיה שאי אפשר לפתור, אלא כהזדמנות שצריך לדעת להנדס נכון.

אם אהבתם – שתפו בקבוצות ווטסאפ (מילואים/משפחה/חברים), תנו חמישה כוכבים, וסאבסקרייב.

ההסתדרות שוב בכותרות בגלל פרשיות שחיתות חמורות — אבל האמת המטרידה הרבה יותר גדולה מכל מעטפה או ג'וב מפוקפק.
בפרק הזה אנחנו כמעט ולא מדברים על הפרשיות עצמן.
אנחנו מדברים על ההסתדרות בימי שגרה: מנגנון עצום של כוח, כסף והשפעה שמכתיב את קווי המתאר של הכלכלה הישראלית, מונע רפורמות חשובות, תוקע את השירות הציבורי ומנפח את יוקר המחיה.

⭐ לפני שממשיכים – זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים. ככה הפרקים האלו יגיעו לעוד ישראלים שרוצים לתקן את המדינה, לא רק לקטר עליה.

הזמנתי את אלון תובל, ממייסדי ״תחרות״, אחד האנשים הבודדים בארץ שמכירים מבפנים איך ההסתדרות באמת עובדת, ואיך היא משפיעה על החיים של כולנו: מהשירותים הכי בסיסיים שאנחנו מקבלים ועד יוקר המחיה.

דיברנו על 👇

🟡 איך ההסתדרות כופה ייצוג על עובדים, כולל העובדים הכי חלשים — וגובה מהם דמי טיפול ארגוני בכפייה, גם כשאין רוב שמעוניין בייצוג הזה.

🟡 איך כל ניסיון להתייעל, להתחדש או להשתמש בטכנולוגיה בשירות הציבורי הופך מיד למסע סחיטה: עוד הטבותלחזקים ולמקורבים — בזמן שהאזרח תקוע בתור ומחכה לשירות בסיסי.

🟡 איך ההסתדרות חוסמת אלטרנטיבות: ארגוני עובדים חדשים, מודלים מודרניים של ייצוג ואפילו אפשרות לשינוי מבפנים.

🟡 למה המבנה הנוכחי של העבודה המאורגנת בישראל הוא אחד הגורמים המרכזיים לחוסר היעילות במגזר הציבורי וליוקר המחיה — גם בלי פרשיות השחיתות שהן כשלעצמן חמורות.

זו שיחה חשובה על מערכת שלא זוכה לדיון ציבורי עמוק מספיק, ומעצבת את הכלכלה הישראלית הרבה מעבר למה שרובנו מבינים.

אם אהבתם את הפרק, שתפו אותו בקבוצות הווטסאפ של המשפחה, החברים, והמילואים. ובואו נמשיך לייצר שיח לא מחנאי על המדינה שאנחנו רוצים לחיות בה.

האזנה נעימה.

🟥 הצבא פועל ממש כרגע כדי להלבין פנסיות לא חוקיות שעולות לציבור מיליארדים

לפני שאתם לוחצים פליי – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולתת לייק. בואו נגדיל את מעגל הישראלים שמצטרפים לתדר של "דעה לא פופולרית" – שיח ענייני, לא מחנאי, על איך בונים כאן מדינה משגשגת.

עו״ד נילי אבן־חן, מייסדת ״רווח נקי״, לשעבר סמנכ״לית התנועה לאיכות השלטון ומנכ״לית צדק פיננסי, היא אחת הנשים המקצועניות והנועזות במדינה, שלא מפחדת להתעמת עם הממסד – גם כשהוא עטוף במדים.

בשנים האחרונות, לצד מאמצים לשיפור הרגולציה והיעילות הממשלתית ונושאים חשובים אחרים, היא מובילה מאבק ציבורי חשוב ביותר נגד שוד הפנסיות הלא חוקיות בצה״ל, ובפרט נגד נוהג ה״הגדלות רמטכ״ל״ – תוספות לא חוקיות שמנפחות את הפנסיות של אנשי קבע בניגוד לחוק ועולות לכל משפחה ישראלית כסף רב.

דיברנו על:🟡 איך נוצר הנוהג הפסול הזה ולמה צה״ל מתעקש להלבין אותו בחסות המלחמה במקום להודות באי-חוקיותו ולחתור לרפורמה כללית במודל השכר בצבא.🟡 מדוע הכנסת מתבטלת אל מול הלחצים, למרות פסיקות בג״ץ ודו״חות חריפים.

וגם המשכנו לנושאים שכלל אינם קשורים לפנסיות -

🟡 מהי רגולציה טובה – כזו שמביאה תחרות, יזמות וצמיחה (ומתי היא פועלת נגד האינטרס הציבורי, כולל דוגמה מדהימה מתחום התחבורה!)🟡 ואיך, מפרספקטיבה של שנות פעילות, מובילים שינויי עומק קשים לעיכול במערכות הציבוריות ובחקיקה. מה הנוסחה להצלחה.

זה אחד הפרקים הכי מעניינים ואקטואליים שפרסמתי ואני בטוח שאתם תאהבו מאד. אני מבקש באופן מיוחד שלא תשמרו אותו לעצמכם. האזינו, ומייד אח״כ שתפו עם חברים, משפחה וקבוצות מילואים וכו׳.

🟥 בלוף ״חוק הגיוס״ נחשף: כך מהונדסת ההשתמטות – סעיף אחר סעיף

לפני שאתם לוחצים פליי – זה הרגע לשים עוקב (סאבסקרייב) ולתת לייק.

בשבועות האחרונים הממשלה מנסה להעביר ״חוק גיוס״ חדש.
ראה״מ נתניהו, יו״ר הוועדה ביסמוט ועיתונאים כמו ינון מגל חוזרים שוב ושוב על המסר: ״החוק יביא לגיוס של עשרת אלפים חרדים״.

אבל מדובר בספין. זה פשוט לא נכון.

הזמנתי לשיחה את האדם שמתעסק בזה יום ולילה בתוך המגזר הדתי-לאומי עצמו – יאיר וייגלר, יו״ר פורום המילואימניקים הדתיים, לוחם עם מאות ימי מילואים, שהקים את הפורום כדי לזעוק את זעקת המשרתים מתוך הימין ומתוך הציונות הדתית.

בפרק הזה פירקנו, צעד אחר צעד, את כל מנגנוני הבלוף של החוק החדש:

🟡 איך ״יעדי הגיוס״ בושלו כך שלא יגייסו חרדי נוסף אחד – אבל כן יחזירו חרדים עובדים חזרה לישיבות.
🟡 למה המנגנון הזה ינפח את תקציבי העסקנות החרדית – על חשבון משלמי המסים.
🟡 איך הפוליטיקה מייצרת מנגנון השתמטות ממוסד תחת כותרת של ״שוויון בנטל״.
🟡 מה קורה בציונות הדתית: המגזר ששילם מחיר דמים עצום במלחמה – בזמן שנציגיו בכנסת תומכים בחוק שמחליש את המשרתים.
🟡 למה וייגלר מאמין שהשינוי חייב לבוא מבפנים – דרך השפעה פוליטית, לחץ ציבורי וארגון של המילואימניקים הדתיים.

ושאלנו בכנות גם את השאלות הגדולות שהמון ישראלים מפחדים לשאול:

🟡 האם בכלל יש סיכוי לגייס חרדים – או שהמאבק הזה נועד לכישלון ומוטעה?
🟡 האם נכון להפנות אנרגיות דווקא להחזרת פטוריסטים ממילואים רבים שצה״ל לא מזמן לשירות?
🟡 האם ביקורת על מנגנוני ההשתמטות החרדיים באמת מעידה על ״שנאה״ – או על רצון בסיסי לצדק ולחלוקה הוגנת של הנטל?

🎧 האזינו, שתפו בקבוצות ווטסאפ של מילואים, חברים ומשפחה, ושימו עוקב כדי שנמשיך בדיון הציבורי החשוב

איך בונים תפיסת ביטחון ישראלית חדשה?
עומר אללי על אנטי־שבירות, מודיעין – ומה לא למדנו משבעה באוקטובר

⭐ לפני שמתחילים – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולשתף פרקים שאתם אוהבים בקבוצות ווטסאפ / משפחה / מילואים.
בואו נרחיב את מעגל הישראלים שמחפשים שיח רציני על בניית המדינה במקום קקפוניה שללא ויכוח מחנאי.

האורח שלי הפעם הוא עומר אללי.
חוקר מודיעין אסטרטגי, לשעבר באמ״ן ובמשרד ראש הממשלה, אחד הכותבים הכי חדים בטוויטר, ויזם סדרתי – עסקי וחברתי. אללי התפרסם בין היתר בעקבות ניתוח שפרסם על מלחמה עם חיזבאללה. בעוד בכירי מערכת הביטחון הזהירו מ־15,000 הרוגים ושינוי קו הרקיע של גוש דן – אללי הציג תמונת מצב שונה, מאוזנת, מבוססת מידע קונקרטי. בלי היסטריה, בלי ספינים – רק מודיעין טוב.

אבל זה רק הפתיח.

בפרק הזה אללי טוען טענה עקרונית אסטרטגית: לישראל אין תפיסת ביטחון עדכנית.
אנחנו מתמכרים להערכות על העתיד, וממשיכים להאמין שמומחים יכולים לנבא את מה שאינו בר־ניבוי. היסטורית, פעם אחר פעם, הם פספסו פשוט כי לא יכלו באמת לחזות את העתיד.

אז מה כן?

אללי מציע לבנות תפיסת ביטחון אנטי־שבירה (בהשראת ניסים טאלב):
לא מערכת שמנסה לנחש מה יקרה,אלא מערכת שיודעת לצמוח מתוך הכאוס והבלתי־צפוי.שמבוססת על עקרונות־על, לא על חיזויים.

דיברנו גם על איך באמת מזיזים מדיניות ציבורית.

שיחה מיוחדת ועמוקה. מלאה פרקטיקה ואומץ אינטלקטואלי.

🎧 מוזמנים להאזין, לשתף, ולהגיב.