📣 מאזינים לפוד ועדיין לא עשיתם סאבסקרייב (עוקב)? חלאס. זה הזמן. זה לוקח שלוש שניות - שימו עוקב ומייד אח״כ האזינו לפרק.

לפניכם. פרק מטלטל על החינוך בישראל.

אביטל בן שלמה, עד ממש לאחרונה המשנה למנכ״ל משרד החינוך, מדברת כאן לראשונה מאז עזיבת התפקיד, וחושפת את הארכיטקטורה של האינטרסים והחסמים שגורמים לחינוך להיות כל כך מיושן ואיך רפורמות מסוכלות ומחוסלות, בניגוד לאינטרס הציבורי ולאינטרס של התלמידים. שוחחנו על:

🟡 על השיימינג האגרסיבי שעברה עם כניסתה לתפקיד, על אף הניסיון המקצועי שלה והעמדות שלה שנמצאות בלב הקונצנזוס – שיימינג שהובל לעיתים על ידי גופים חזקים מאד בישראל🟡 על קונספציות שגויות לגבי מחסור במורים והכסף האדיר שנשפך לתוך המערכת ולא מצליח לייצר הוראה איכותית יותר🟡 על האינטרסים, הכוחות, והפוליטיקות שמונעים כל שינוי
🟡 ובעיקר – על רפורמה אחת אמיצה, שיכלה לשנות הרבה מאד: להכניס מורים טובים, להעניק גמישות לבתי הספר, ולאפשר למערכת להפסיק לדרוך במקום.
והרפורמה הזו? נחסמה.

זה פרק שמאיר מנגנונים מופרכים, עיוותים מוסדיים, וכוחות חזקים מאוד שחונקים כל ניסיון להתחדשות, גם כשהילדים שלנו הם אלה שמשלמים את המחיר.

📢 אם אהבתם את הפרק – שתפו עם חברים! בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק – בואו נביא את השיח הזה לעוד אנשים.

📣 לפני שאתם לוחצים פליי – שימו עוקב (סאבסקרייב), שתפו עם חברים ותנו חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים. זה עוזר לנו להגיע לעוד אנשים!

זה כנראה הויכוח הבוער ביותר בישראל של 2024 – יחסי המדינה עם החברה החרדית. הגיוס, החינוך, הכלכלה, ומה שביניהם. נושא שמפיל ממשלות באופן סדרתי, ומותיר כוויות עמוקות בחברה הישראלית.

בפרק הזה של "דעה לא פופולרית" אני מארח את ענבר גיטי, לשעבר מנכ"לית תנועת "אחריי" ו"תנועת פנימה", ומי שמונתה על ידי שר הביטחון לשעבר בני גנץ להוביל את מתווה גיוס החרדים - מתווה שהיום נראה שנוי במחלוקת, שלא הבשיל לחקיקה, ונותר על שולחן ההיסטוריה.

בשיחה יוצאת דופן בעומק וברגישות שלה, אנחנו צוללים אל תהליך הגירושין ההדרגתי בין החברה החרדית לשאר החברה הישראלית – תהליך שגיטי מתארת ככזה שבו כל הצדדים – ממשלות, מפלגות, מגזרים – לקחו בו חלק.

🟡 למה עד 1977 חרדים שירתו בצבא, ולמה ומתי זה התחיל להשתנות?
🟡 האם השבעה באוקטובר שינה את כללי המשחק – או שאנחנו בדרך חזרה לסטטוס קוו המתסכל?
🟡 האם בכלל אפשר לגייס חרדים לצה"ל, או שהגיע הזמן לשנות כיוון ולשחרר אותם מהמאבק הזה?
🟡 איפה נכנסים הערבים הישראלים בתוך ההסכמים החברתיים החדשים שצריך לנסח?
🟡 והאם הממשלה הקודמת פספסה הזדמנות היסטורית – או שפעלה נכון בנסיבות הפוליטיות שהיו?

זו שיחה אמפתית, חדה ומטלטלת, שנעה בין מדיניות לרגשות לאומיים. שיחה שמנסה לראות את הסוגיות הקשות האלה גם בעיניים חרדיות, בלי שיפוטיות ועם הרבה תובנות על העתיד שאפשר לבנות יחד.

📢 אם אהבתם את הפרק – שתפו! בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק – בואו נביא את השיח הזה לעוד אנשים.

🎧 האזנה נעימה!

📣 לפני שאתם לוחצים פליי – במיוחד אם אתם מאזינים בזמן הזדחלות בפקקים - שימו עוקב (סאבסקרייב), שתפו עם חברים ותנו חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים. כך נגיע לקהל חדש עם שיח ענייני ועמוק על בניית המדינה.

🚌 מוזמנים להאזין לפרק מרתק עם נעה ליטמנוביץ, לשעבר סמנכ״ל כלכלה ברשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה ומי שעברה תחנות רבות בשירות הציבורי, בהן המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד האוצר.

הישראלים מכורים לרכב הפרטי. כל כך מכורים, עד שהכבישים מתקרבים לדד-לוק, ובקרוב לא נוכל להגיע לשום מקום. האם מה שיחלץ את ישראל מהפקקים היא אגרת גודש?

זאת אמנם דעה מאד לא פופולרית, אבל נראה שאין ברירה אלא לתמחר את השימוש בכבישים בשעות העומס.

🚘 אגרת הגודש חזרה לאחרונה לכותרות בגלל שיושמה בניו-יורק והראתה סימנים ראשונים של הצלחה אדירה בהפחתת פקקים אך עומדת כרגע בלב מאבק בין טראמפ, שהבטיח לבטל אותה ו-״לשחרר את ניו-יורק״, לבין מדינת ניו יורק עצמה.

בארץ - היתה אמורה להיות מיושמת אגרה כזו בכניסה לגוש דן, אך הממשלה הנוכחית הכניסה את הפרוייקט להקפאה עמוקה (ועכשיו נראה שמשרד האוצר מנסה להפשיר אותו).

בפרק המרתק הזה מספקת הבכירה לשעבר במשרד התחבורה, ליטמנוביץ, תובנות על:

🟡 אגרת גודש כפתרון לחילוץ מדינת ישראל מהפקק

🟡 נתונים מפתיעים על כמה כסף באמת משקיעה המדינה בתשתיות ובסבסוד תחבורה ציבורית

🟡 השינוי הדרמטי במשרד התחבורה - מגוף ריכוזי ואגרסיבי למשרד שמבין שעליו לבזר סמכויות לרשויות המקומיות

🟡 עתיד התחבורה - מכוניות אוטונומיות, שינויים טכנולוגיים, ואיך המדינה מתכוננת (אם בכלל) לשינויים מרחיקי לכת שיאתגרו את כל התפיסות המקצועיות הקיימות

📢 אם אהבתם את הפרק – שתפו! בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק – בואו נביא את השיח הזה לעוד ישראלים שתקועים בפקקים.

🎧 האזנה נעימה!

📣 לפני שאתם לוחצים פליי – שימו עוקב (סאבסקרייב), שתפו עם חברים ותנו חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים. זה עוזר לנו לגדול ולהגיע לעוד אנשים!

כולם מדברים על בעיית המשילות – אבל מה אם כולנו מתמקדים בדבר הלא נכון?

דן להב, שהיה סמנכ"ל משרד רה"מ ועובד שירות הציבורי במשך שנים, טוען:

"אין בעיית משילות – לפחות לא זו שאתם חושבים עליה."

מערכת המשפט? היועמ"שים? להב טוען שהם מעולם לא היו החסם המרכזי למימוש מדיניות עבורו. לעומת זאת, יש חסמים אחרים, עמוקים יותר, שמשתקים את המערכת, מונעים שינוי אמיתי ומייצרים מנגנון בזבזני וחסר אחריותיות, שבו נשאב לכולנו כסף מהכיס – אבל התוצאות לא מגיעות.

ובכל זאת, דיברנו גם על הקרבות בין מערכת המשפט לממשלה, איך ולמה הן הגיעו למסלול התנגשות תמידי, ואיפה כן יש בעיה אמיתית של התערבות יתר.

זה פרק שחושף את אחורי הקלעים של המשילות בישראל – עם דוגמאות מסמרות שיער, סיפורים ממשרד רה"מ ומידע שלא תשמעו במקום אחר.

אם אהבתם את הפרק – שתפו! בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק – בואו נביא את השיח הזה לעוד אנשים.

🎧 האזנה נעימה!

📣 לפני שאתם לוחצים פליי – עקבו (סאבסקרייב), ושימו חמישה כוכבים כאן באפליקציה. זה עוזר לנו לגדול ולהגיע לעוד אנשים.

האם אפשר לנער עד היסוד את השירות הציבורי בישראל – בלי די-9 ובלי מסור חשמלי?

רובנו התרגלנו לחשוב שהמערכת הציבורית היא דינוזאור בירוקרטי מסורבל, גוף כבד שתקוע בעבר ושום דבר לא מזיז אותו. אבל יש מנהלים שהצליחו להיכנס פנימה ולעשות מהפכות אדירות גם בכללי המשחק הקיימים.

האורח שלי הפעם, מאיר שפיגלר, הוא אחד מהם.
כמנכ״ל הביטוח הלאומי לשעבר (והיום מנכ״ל חברת החשמל) הוא הצליח להעביר את אחד הגופים המאובנים והמושמצים במדינה סדרת שינויים עצומים ובהם: דיגיטציה, יעילות והטמעת סטנדרטים של שירות.

🟡 אז איך עושים מהפכה במקום שעד אז הונדס סביב צמד המילים "אי אפשר"?
🟡 מדוע התיישב בסניפי הביטוח הלאומי על הספסל והאזין לשיחות?
🟡 למה יותר מדי בכירים בממשל היום מעדיפים בכי ונהי על פני לקיחת אחריות וקבלת החלטות?
🟡 איך משנים את היסודות עליהם בנויים ארגוני ענק?

ואם כל זה לא מספיק לכם – אז הנה הדעה הכי לא פופולרית שלו:
צריך להעלות את גיל הפנסיה ל-70. לכולם.

ודיברנו גם על השינויים שעוברת חברת החשמל, על הדברים שאותם הוא רואה אחרת היום לאחר השבעה באוקטובר ועל הפליימוביל שדאג שיקבלו כל הילדים שהגיעו מאיזורי הקרבות באוקראינה לנתב״ג.

אם נמאס לכם מ-״בכי ונהי״, כפי שמציין שפיגלר בפרק הזה בביטול, ומהסברים 'למה אי אפשר', ואתם רוצים להבין איך באמת מנערים את השירות הציבורי – זה פרק שאתם חייבים לשמוע.

💡 ואם אהבתם – שתפו! הפודקאסט הזה צומח לאחרונה במהירות וזה קורה בזכותכם. אז שלחו בקבוצות ווטסאפ לחברים ומשפחה, שתפו בטוויטר או בפייסבוק – ובואו נביא את השיח הזה לעוד ישראלים.

🎧 האזנה נעימה!

📣 לפני שאתם לוחצים פליי – מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים וגם לנצל את האפשרות להגיב על הפרק - ספרו על מה חשבתם ועם מה הסכמתם או לא הסכמתם.

בפרק הזה של "דעה לא פופולרית" אני עושה משהו שטרם עשיתי – מארח פוליטיקאי. חשבתי שלאורח הזה, למרות שהוא ח״כ מכהן, יש משהו מעניין לתרום לשיח על בניית המדינה מתוך השבר, רעיון שמופיע בספר שפרסם לאחרונה.

ח"כ עידן רול, לשעבר ב"יש עתיד" וכיום ח"כ עצמאי, פרסם לאחרונה את ספרו "לפתוח את המועדון", שבו הוא מתאר איך המערכת הפוליטית בישראל הפכה למועדון סגור שלא מאפשר כניסה לכוחות חדשים. בעיניו, לא במקרה המדינה מנוהלת היום על ידי אותם אנשים שכבר היו בצמרת לפני עשרים או שלושים שנה – נתניהו, דרעי, ליברמן, סער או כאלה שהגיעו כ-״כוכבי על״ כמו לפיד, גנץ ואחרים. הפוליטיקה הישראלית, לטענת רול, היא מועדון סגור שלא מאפשר התחדשות, לא ברעיונות ולא במנהיגות.

בשיחה הזו שמנו את הפיקנטריה הפוליטית בצד (כמעט לחלוטין) והתמקדנו במה שבאמת חשוב:
🟡 איך חוקי המשחק – אחוז החסימה הגבוה וחוקי מימון מפלגות – חוסמים התחדשות פוליטית?
🟡 האם פריימריז, למרות המוניטין השלילי שיצא לו, היא דרך נכונה לפתוח את המערכת?
🟡 ועל מה רול עצמו מצטער לאור אירועי השנה האחרונה?

השיחה הזו היא בורחת מדיון פוליטי מחנאי. היא ניסיון להבין למה המערכת שלנו תקועה, ואיך אפשר לשנות את חוקי המשחק כדי להביא דם חדש לפוליטיקה הישראלית. ואני חושב שיש פה טיעונים שחשוב מאד לדון בהם בשיח הציבורי.

אם הרעיונות האלה חשובים לכם, אני ממש ממליץ לשתף את הפרק – בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק. קהילת המאזינים של הפודקאסט ממשיכה לגדול, וזה הרבה בזכותכם.

🎧 האזנה נעימה

📣 שימו לב - לפניכם פרק נדיר שנוגע ישירות לעתיד שלכם ושל משפחתכם במדינה, עם אורח שלא תשמעו בשום מקום אחר

לפני שאתם לוחצים פליי – מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים ולתת לייק כאן ביוטיוב כדי שנוכל להגיע לעוד אנשים ולהמשיך להביא לכם תכנים חשובים!

בפרק הזה של "דעה לא פופולרית" אני מביא לכם שיחה נדירה וחשובה במיוחד, עם אדם שלא מרבה להתראיין, אבל התפקיד שמילא בחודשים האחרונים עשוי להשפיע על החיים שלכם, של המשפחה שלכם ושל המדינה כולה, יותר מרוב האנשים שמתראיינים ללא הרף בתקשורת.

אירחתי את אלוף משנה (במיל') ראיין גיטי, מזכיר ועדת נגל לתקצוב ובניית הכח הצבאי, שהוקמה כדי לבדוק מה באמת צריכים כוחות הביטחון בשנים הבאות – ואיך אפשר להימנע מטעויות העבר שהובילו לעשור אבוד כלכלי.

בשיחה הזו צללנו לעומק השאלות הקריטיות:

🟡 איך בונים מחדש את כוחו של צה"ל בלי לגרור את ישראל לעשור כלכלי אבוד?
🟡 מדוע הוועדה זכתה לשבחים, אך גם לביקורות נוקבות – בעיקר על הזנחת צבא היבשה?
🟡 מהו משבר כח האדם החמור עליו פירט דו״ח הוועדה, איך זה קשור לגיוס החרדים ואפילו לחינוך במדינת ישראל?
🟡 מה הם סדרי העדיפויות הבטחוניים של מדינת ישראל לשנים הבאות

גיטי, קצין בכיר יוצא מפא"ת, לא התראיין עד כה על עבודת הוועדה, הדילמות שהנחו אותה, ולמה המסקנות שלה נראות כפי שהן.

זה לא פרק רגיל. זו שיחה שקטה, מקצועית, בלי סיסמאות – אבל עם השלכות דרמטיות על העתיד של ישראל.

אם אהבתם את הפרק, אני ממש מעודד אתכם לשתף – בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק, עם חברים ומשפחה. וכמובן לתת חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים ולעשות סאבסקרייב (עוקב)

🎧 האזנה נעימה!

📣 בזמן שאתם לוחצים פליי – מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים כאן באפליקציית הפודקאסט כדי שנוכל להגיע לעוד אנשים ולהמשיך להביא לכם תכנים חשובים!

בפרק הזה של "דעה לא פופולרית", אחרי עשרות פרקים עם אורחים שונים שצללו איתנו לנושאים מגוונים, אנחנו מבצעים דו״ח ביניים למצב האומה, ניתוח עומק למצב המדינה – מה עובד, מה שבור, מה מסוכן, ואיפה טמונות ההזדמנויות שיכולות לשנות את הכל.

מי שמצטרף אליי למשימה הזו הוא עקיבא לם – עיתונאי, פובליציסט, וחבר יקר, שיחד הנחנו בעבר את הפודקאסט "פינוי בינוי", שבו בחנו איך הורסים את מה שדורש הריסה ובונים משהו טוב יותר במקומו. הפעם, אנחנו עושים משהו דומה, אבל עם כלי שלוקחים מהעולם העסקי והצבאי: מודל SWOT.

אנחנו ממפים את ישראל של 2025 ומנתחים את החוזקות, החולשות, האיומים וההזדמנויות שעומדים לפתחנו אחרי שנה ורבע של מלחמה ושנתיים של הממשלה הנוכחית. דיברנו על העוצמות המדהימות שהתגלו בציבור הישראלי מאז השבעה באוקטובר, לצד מבנה ממשל כושל שלא מצליח לתרגם את הכוח הזה לשינוי אמיתי. עסקנו גם במה שממשל טראמפ חדש יכול להביא איתו, במערכת הביטחון הכלכלה וחוק הגיוס.

ובנוסף, שילבתי שני קטעים יוצאי דופן של גילוי לב נדיר מצד אורחים קודמים בפודקאסט, שחושפים את מה שאף אחד לא רוצה להגיד בקול רם – איך אין שום איפכא מסתברא, ושום פיקוח אמיתי על הצבא, לא במל״ל ולא בכנסת.

זה פרק שמשלב קלילות עם ניתוח עומק, מעלה שאלות גדולות ופותח מרחב לחשיבה על העתיד.

האזינו, שתפו עם חברים, ואם עוד לא עשיתם סאבסקרייב – עכשיו זה הזמן!

📣 לפני שאתם לוחצים פליי – מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים ולתת חמישה כוכבים באפליקציה כדי שנוכל להגיע לעוד אנשים ולהמשיך להביא לכם תכנים חשובים!

בפרק הזה של "דעה לא פופולרית" אני מארח את גדי עזרא – לוחם, מחבר הספר "11 יום בעזה", ובעיקר – מי שהיה מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה תחת בנט ולפיד. גדי הוא האיש שעמד בחזית מאמצי ההסברה של ממשלת ישראל, וביחד עם אלעד טנא, הקים מחדש את תשתיות ההסברה הלאומיות שהוזנחו במשך שנים. מאז השבעה באוקטובר, בעודו לוחם בחזית בלב עזה, הוא מתחזק מיזמי הסברה ישראלים ונלחם על האמת שלנו גם בקרב קהלים בעולם.

עזרא, עם רקע מרשים כיועץ משפטי במשרד החוץ, בוגר אוניברסיטת ניו יורק ויועץ אסטרטגי במטכ״ל, מספר איך הוא הגיע למטה ההסברה הלאומי וגילה מקום נטוש, עם עובדים מסורים אך ללא תפקוד ממשי. בשיחה פתוחה ומעמיקה, אנחנו נכנסים לעובי הקורה:

🟡 איך נראית באמת זירת ההסברה הישראלית מול מכונות הענק שמנהלות מדינות עוינות?
🟡 למה ישראל מנצחת בכל מלחמה קינטית – אבל נכשלת בזירת התודעה?
🟡 מה אפשר וצריך לעשות כדי להקים מחדש את זרוע ההסברה הלאומית ולהיערך לקרבות הבאים?

בנוסף, דיברנו על ספרו "11 יום בעזה", שמספר את חוויותיו האישיות כלוחם מילואים במבצע "עופרת יצוקה"". החוויות, התובנות, והאתגרים – הכל על השולחן.

זה פרק מטריד מחד ואופטימי מאידך, שחושף את מאחורי הקלעים של מערך ההסברה הלאומי בישראל ולא פחות מכך, על לוח השחמט הגלובלי הענק והאתגרים איתם מתמודד המערב.

צפו, שתפו עם חברים, ואל תשכחו לתת לייק ולעקוב (SUBSCRIBE).

📣 לפני ששמים פליי - מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים כדי שנגיע לקהלים נוספים!

בפרק הזה אנחנו מפשילים שרוולים ונכנסים לעובי הקורה של אחד הנושאים הכי בוערים: יוקר המחיה בישראל.

מי שמצטרף אליי למסע הזה הוא עידן ארץ, עיתונאי הדאטה המבריק של גלובס, יקיר הפודקאסט ואחד הקולות הכי רעננים, חדים וחדים בשיח הכלכלי. יחד, צללנו לשאלות הגדולות: למה אנחנו משלמים יותר על הכל – מטיטולים ועד דיור? האם ישראל באמת "מדינת אי", וזו סיבה לשוק הלא תחרותי, או שמא אנחנו ״אי״ מבחירה, בגלל אינטרסים של פוליטיקאים ורגולטורים? מה קרה עם ההבטחות של קארפור לשבור את השוק ולהוריד את המחירים? מה אפשר ללמוד מאוסטין, טקסס? ומדוע נאלצה מזכירת המדינה הילארי קלינטון לעסוק בתקן הישראלי לגפילטע פיש?

לא פספסנו גם את הנושא האקטואלי ביותר בתחום יוקר המחיה: שוחחנו על רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" של ניר ברקת – האם זו באמת הזדמנות לשינוי עמוק, או עוד מס שפתיים? ומה אנחנו, כצרכנים, יכולים לעשות כאן ועכשיו כדי לבעוט את יוקר המחיה מהחיים שלנו.

הפרק הזה הוא לא רק סקירה של בעיות. הוא קריאה לפעולה. כי אם נמשיך לשבת בחיבוק ידיים, יוקר המחיה ימשיך לאכול לנו את הכיס, את התקווה, ואולי גם את העתיד הציוני של ישראל. הצטרפו אלינו לשיחה שלא משאירה מקום לתירוצים – רק לעובדות, רעיונות ופתרונות.

מוכנים להתחיל לשלם פחות? האזינו, שתפו עם חברים ואם טרם הספקתם - זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב).