בפרק לייב מיוחד שהוקלט באירוע ההשקה של הספר שלי - "היזם האנושי - איך להקים סטארטאפ ולהישאר בחיים", בחרתי לראיין שלושה חברים מרכזיים באקוסיסטם הישראלי – מרב בהט, מייסדת-שותפה ומנכ״לית Dazz שנמכרה לWiz (זכיתי לראיין אותה לפני ההכרזה בדבר רכישת Wiz על ידי Google), נועם פרידמן, מייסד שותף Airis labs, ויודפת הראל בוכריס, שותפה מנהלת Blumberg Capital – בשיחה שהפכה לדיון על יזמות בשעת משבר, אשר שיתפו בכנות בסיפורים האישיים והמקצועיים שלהם על דרכם המקצועית והאישית ועל המשברים שעברו בדרך, ובפרט מבעד לעדשה של אירועי השבעה באקטובר. יחד, הם מרכיבים תמונה רבת-רבדים של חוסן, אחריות, מנהיגות, גמישות וקהילתיות – מרכיבים שבלעדיהם, יזמות פשוט לא יכולה להתקיים.

להתחיל הכי מהר שלך - ואז להגביר

חיידק היזמות בער במרב בהט הרבה לפני שיצאה לדרך כיזמת. גם בתפקידיה הקודמים בעולם הקורפורייט תמיד ידעה שיגיע יום שבו תצא לדרך עצמאית. מרב הקימה את Dazz יחד עם שני שותפים, בשיא הקורונה, ולמרות שלא היה להם רעיון מגובש, הם ידעו היטב מה הם לא רוצים לעשות. מתוך ההבנה הזו, הם יצאו למסע וגיבשו חזון חדשני בתחום אבטחת הענן, שהפך בהמשך לאחת מהחברות המבטיחות בעולם הסייבר. מרב מדברת על "client obsession" – אובססיה בריאה ללקוח – שהניעה את הצוות ללמוד, להקשיב ולבנות פתרון מדויק מתוך שיח ישיר עם לקוחות. בתוך תהליך הצמיחה, היא מדגישה שוב ושוב: הכל מתחיל ונגמר באנשים. הגיוסים הלא נכונים של ההתחלה לימדו אותה את הערך של התאמה אנושית ושל קבלת החלטות מהירה. היא מדברת על החשיבות של לגייס צוות מגוון – לא רק מקצועית, אלא גם תרבותית ומגדרית: נשים בצוות ההקמה, עובדים שאינם מאותו רקע או יחידה, שילוב אמריקאים בשלבים מוקדמים – כל אלו איפשרו ל-Dazz לבנות תרבות של גיוון, פתיחות וחשיבה מערכתית מהיום הראשון.

גם בשלב מתקדם יותר, כשהחברה כבר התקדמה משמעותית, האתגרים המשיכו להגיע - אתגרים מקצועיים כאשר הבנק שהחזיק בכל כספי החברה קרס; אתגרים אישיים כשאיבדה את אמה האהובה ערב הClosing של עסקת מכירת Dazz לWiz, וקרוב משפחה שלה נהרג ונלקח בשבי במלחמת חרבות ברזל; וכן אתגרים לאומיים עם פרוץ המלחמה כאשר עובדים רבים נקראו למילואים. בתוך הכאוס, מרב החזיקה את כל הצוות, המשיכה להנהיג, ועמדה בחזית החברה בתהליך המכירה לWiz. בדיעבד, היא מתארת את שלוש וחצי השנים שעברו עליה כ"הדבר הכי מטורף שקרה לי בחיים" – אך גם ככזה, היא לא מתחרטת עליו לרגע. להפך – היא מעודדת כל מי שחולם ליזום, להגשים חלומות, ופשוט לצאת לדרך.

 head in the sky and fit on the ground - המסע של Airis Labs

נועם פרידמן, מנכ"ל ומייסד-שותף של Airis labs, הקים את החברה חודשים ספורים בלבד לפני ה-7 באוקטובר. בשלב הזה, הם עדיין חיפשו מיקוד, בדקו כיוונים והיו בשלבים מוקדמים של גיבוש אסטרטגיה. ואז הגיעה המלחמה – והעולם, כמו גם החברה, השתנה בן רגע. תוך שעות ספורות התקבלה החלטה: עוזבים את הקווים שהותוו מראש ונכנסים לפעולה מיידית. מה שהיה רעיון ראשוני הפך במהירות לאופרציה בשטח שעבדה מול גופים ביטחוניים בזמן אמת.

נועם מתאר את התקופה הזו כנקודת מפנה, לא רק עבור החברה – אלא גם עבורו כאדם, כיזם וכמנהל. הוא מדבר על האינטנסיביות הבלתי נתפסת, הפיתוח בלחץ זמן, גיוס של עשרות מתנדבים, עבודה מסביב לשעון – ובמקביל, שמירה על איזון משפחתי, אחריות רגשית לצוות, וניהול בתוך אי ודאות. הוא מדגיש את הדואליות שהתקופה הזו יצרה: מצד אחד, הצורך להיות עם "הראש בעננים" – להיות עם חזון ברור, לחשוב בגדול ולתכנן קדימה, ומצד שני, "להיות עם הרגליים על הקרקע" - הצורך לדלוור, להגיב מהר, ולאפשר קבלת החלטות מהירה. נועם  מצביע על שגרות קטנות כעוגן משמעותי – מדיטציה, זמן עם הילדים, שיחות עם השותפים. כל אלו אפשרו לו להחזיק את המורכבות מבלי לקרוס תחתיה. הוא מתאר את תהליך ההקמה של סטארטאפ כמרתון להבדיל מספרינט - ומדגיש את החשיבות של שמירה על איזון לאורך הדרך.

עבורו, יזמות היא לא רק מימוש חזון טכנולוגי – אלא קודם כל ניהול של אנרגיה אנושית. איך מגייסים אנשים למשימה, איך מחזיקים קבוצה לאורך זמן, ואיך ממשיכים להאמין גם כשמסביב הכול משתנה. בתוך הכאוס, הוא מצא בהירות. ומתוך המשבר – בנה לעצמו ולאחרים דרך.

השקעות, טראומה ולקיחת אחריות – יודפת הראל בוכריס על כוחן של החלטות רגישות

יודפת מספרת בכנות על האתגרים האדירים שעמדו בפני יזמים עם המשכות המלחמה - עובדים שגויסו או התמודדו עם שכול, צוותים שהתערערו, ויזמים שנאלצו לתפקד מתוך טראומה אישית. במקרים רבים נדרש לא רק מענה עסקי – אלא הכלה רגשית, הבנה פסיכולוגית ולעיתים קרובות גם תמיכה נפשית ממשית. היא מדברת על המתח שבין הצורך להמשיך לרוץ קדימה – לגייס, לפתח, לנהל לקוחות ומשקיעים – לבין הקושי המנטלי של הצוות, שלפעמים פשוט לא מסוגל להחזיק את אותה העוצמה שהייתה לפני. היו כאלה שנשברו, כאלה שנאלצו לעזוב, וכאלה שהחליפו תפקיד. במקרים רבים נדרש ליווי רגשי, ארגוני ואישי גם יחד – ויודפת הייתה שם, לא רק כמשקיעה, אלא כבת ברית.

יודפת מדברת על כך שכמשקיעים – יש לנו אחריות לא רק לתשואה, אלא לאנשים. להחזיק עבורם גם כשקשה להם, לדעת מתי לשחרר ומתי להציב גבול, ולהיות שם עם לב פתוח, דווקא כשכואב. היא מזכירה שלעיתים דווקא היכולת להבין את המצב האנושי – היא שמביאה את החברה קדימה.התובנות של יודפת ברורות: לא מספיק להבין אקסלים. צריך להבין נפש. צריך לדעת לקרוא את השטח – לא רק של השוק, אלא של האדם. יזמות אמיצה נמדדת לא רק ביכולת לבנות חברה – אלא גם ביכולת להכיל את החיים עצמם, ולהוביל בתוך מציאות שבה כל קלף נטרף.

הפרק מעלה שאלות חשובות: איך שומרים על מיקוד כשהלב כואב? איך ממשיכים לתפקד כמנהיגים – גם כשאין תשובות ברורות? שלושת המרואיינים מציגים לא רק מודלים שונים של יזמות – אלא גם גישות שונות להתמודדות, למנהיגות מתוך שבר, ולפעולה תחת מגבלות קיצון. המשותף לכולם הוא האמונה בכוחם של אנשים: הצוותים, המשקיעים, השותפים והקהילה. מתוך המפגש הזה עולה קול ברור – האקוסיסטם הישראלי לא רק מייצר טכנולוגיה, אלא גם תודעה של אחריות ונתינה. והיכולת לשלב בין חזון למציאות – היא לא רק הישג ניהולי, אלא מפתח ליצירה של אימפקט אמיתי.