ממתי אפשר להבין את דברי הרב? האם כוהנים עושים עבודה פיזית כל ימיהם?

בשיעור למדנו שרק מגיל ארבעים אפשר להבין חוכמה כמו השהיית ההבנה של דברי הרב. הזקנה של בן שישים היא מגימטרייה ויש לה נפקה מינות הלכתיות. ככלל השיעור נתן נקודות מבט על הגילאים הגבוהים ועל העובדה שתמיד אפשר ורצוי ללמוד. דבר זה מתחבר לשתי המשניות האחרונות במסכת בהן משבחים את חשיבות הלימוד וכך סיימנו את תוכנית השיעורים הזו. בריך רחמנא דסייען!

בן חמש למקרא, האם זה תחילת השנה החמישית או תחילתה? האם נכון לפגוע בילדות של הילד בשביל לימוד תורה?

בשיעור למדנו ממתי יחד צריך להתחיל ללמוד מקרא ולמה כאשר העיקרון המנחה במקרא משנה ונישואים הוא בשלות והאם הוא מוכן, אך התבנית נשברת בבר מצווה שבה מדין תורה הוא מחויב במצוות ולא מבשלותו. בנוסף למדנו איך בגיל עשרים זה הזמן להתעסק ברצון בתורה ושלושים זה הזמן לשקוע בעומס החיים בכוח.

מה הקשר בין בושה ליהדות? במה מתבטאת עזות פנים?

בשיעור למדנו שעם ישראל מסומנים בהיותם בושי פנים, ענווים וגומלי חסדים. בנוסף למדנו על חומרת עזות הפנים, במיוחד כאשר זה בכוונה לפגוע ומנגד על חשיבות העין הטובה.

האם "מזכה את הרבים" לא מסוגל לחטוא? מה החידוש בתיאור החיות ככוח למען ה'?

בשיעור למדנו שאדם שמזכה את הרבים יש בו דין אחר שכדי שלא יהיה בושת פנים לתלמידיו נפרעים ממנו מייד כדי שיישאר צדיק. בנוסף למדנו גם איך מידות אברהם שונות מבלעם ואיך אנו צריכים להתגבר מחדש בעבודת ה' כמו שציפור מצמיחה נוצות מחדש.

מה זאת אומרת שדעת בית שמאי מתקיימת אם זו לא ההלכה? איך חטא לא בא לידי מזכה הרבים?

בשיעור למדנו איך חשוב להזכיר דעות שיש בהם צד חיובי ולשם שמיים גם אם הן שגויות.

למדנו גם שמתוך שאדם מכוון עצמו לדברים חיוביים ומצוות הוא ימשיך לעשות דברים טובים ויחטא פחות.

מה זאת אומרת שאדם לומד ולא מקיים? איך צריך ללמוד מהרב?

בשיעור למדנו שעל האדם ללמוד ומתוך הלימוד לרצות יותר לקיים את המצוות והכללים שלמד אך גם אם לא קיבל את הכוח הזה או שלא למד בכל זאת יש לו ערך.

בנוסף למדנו שחשוב להתמקד ולזכור את החלקים החשובים מהלימוד ולא את סתם את הכול או חלילה את החלקים הפחות חשובים.

מה אדם שכחן בלימוד יכול לעשות? מה הדעה על נדבן שתורם בבלעדיות?

בשיעור למדנו שעדיף ללמוד פחות ולזכור לזמן רב מללמוד הרבה ולשכוח, שזה מעיד על התאמצות שכדאי לשבח. בנוסף למדנו על המידות השונות בתורם שמתעקש לתרום לבד, ביחד, לתת לאחרים לתרום לבד או למנוע תרומה ככלל.

איך מגדירים אדם כעסן אבל סולח בקלות? מה זאת אומרת "זה חלק רע"?

בשיעור המשכנו לקטלג מידות שונות והן כעס, סליחה, חוכמה ושכחה. ראינו את מחלוקת הרמב״ם ורבינו יונה על מה זה יצא שכרו בהפסדו ולהפך וראינו איך צריך להמשיך ולהשתפר במידות אלו.

מה ההיגיון מאחורי עונש של דבר בשנה הרביעית? האם זה רע לא לרצות להביא צדקה?

בשיעור סיימנו את עניין העונשים הבאים על מצוות ספציפיות בהסבר על עונשי השנים באים בגלל מעשר עניים. בנוסף רבינו יונה טען שהטוען שלי שלי ושלך שלך הוא במחלוקת רק כאשר הוא תורם צדקו וזו רק מחשבתו אך אם אינו תורם הוא רשע.

למה מידות החכם הן גם מידות טובות סתם? מה החשיבות בשאלות נכונות?

בשיעור למדנו על ההבדלים בין חכם וגולם, רבינו יונה אומר שחכם הוא היודע ללמוד מסברה וגולם לא ולכן ההבדלים שנלמדו הם חובה בחכם אך לגולם יחסרו. לכן חכם ילמד בצורה הנכונה בזמן שגולם שלא יודע לכוון ילמד כרונולוגית או לא לפי העניין. בנוסף למדנו על ההנהגות השונות במציאות עקב חטאים שונים.