Choose life. Choose a job. Choose a career. Choose a family. Choose a fucking big television, Choose washing machines, cars, compact disc players, and electrical tin can openers. Choose good health, low cholesterol and dental insurance. Choose fixed-interest mortgage repayments. Choose a starter home. Choose your friends. Choose leisure wear and matching luggage. Choose a three piece suite on hire purchase in a range of fucking fabrics. Choose DIY and wondering who the fuck you are on a Sunday morning. Choose sitting on that couch watching mind-numbing spirit-crushing game shows, stuffing fucking junk food into your mouth. Choose rotting away at the end of it all, pissing your last in a miserable home, nothing more than an embarrassment to the selfish, fucked-up brats you have spawned to replace yourself. Choose your future. Choose life . . . But why would I want to do a thing like that? I chose not to choose life: I chose something else. And the reasons? There are no reasons.
Who needs reasons when you've got GitHub and CI?

בחרו ב-GitHub: רן תבורי, ערן הראל, ארז מזור, יונתן, גילי נחום וישי סמית', על הפלנצ'ה הפעם: המפתח המתפתח.

ישי חובק חברה חדשה מייצור עצמי: 42. תזכרו איפה שמעתם את זה קודם.

ומה אם הייתם החוליה הכי חלשה בצוות ואפילו לא הייתם יודעים את זה?

גיליתם שאתם בתחתית החבית (או שאתם היא-היא התחתית)? מצוין, מפה אפשר רק להשתפר

אין לכם ממי ללמוד, אתם הכי טובים בין מי שעובד אתכם, אין מי שידחוף אתכם? משנה מקום, משנה מזל.

אליבא ד'ישי, ישנם שלושה כיוונים להתפתחות: מנהל אדמיניסטרטיבי (HR, לוחות זמנים, כל הדברים הכיפיים האלה), מנהל טכני (מוביל טכנולוגי, ארכיטקט וכו') ומהנדס העובד בצוות (מומחה בתחום מסוים, מתכנת מעולה וכו')

מנהל חייב להבין משהו בתחום אבל ממש לא חייב להיות המתכנת הכי טוב.

ותואר אקדמי - זה טוב ליהודים? כרגיל, תלוי. ישנם תחומים ספציפיים (AI, עיבוד תמונה מתקדם וכו') שבהם ידע אקדמי הכרחי. בכל מקרה, אין בהכרח מתאם בין כמות ואיכות התארים לבין איכות העבודה.

הידעתם? עופרת, למרות טעמה המשובח, לא בריאה לכם.

מעבר בין דיסיפלינות (ווב, אמבדד, דסקטופ וכו') - אם הוא נעשה נכון - יכול לתרום המון.

עצה לחכם: כל חצי שנה צריך לעשות ריאיון עבודה. יש גם חומר קריאה מעניין בתחום...

אתם חייבים ללמוד כל הזמן דברים חדשים. מי יודע, אולי אפילו תופתעו מהתוצאות.

ראש לשועלים או זנב לאריות? לאורך זמן, לא טוב להיות לא זה ולא זה.

שם הרי גולן, אז תזיזו את התחת ותתחילו ללכת - אפילו שזה לא כזה נוח.

אם משעמם לכם (או כשאתם חושבים יותר מהר ממהירות ההקלדה המקסימלית שלכם...), יכול להיות שזה הזמן לעשות איזהשהוא שינוי. (לינק למדבקה של רן)

מצד שני - אם משעמם לכם אולי כדאי לשתות כוס מים ולנוח חמש דקות. ואז לחזור לקוד. ולהתמקד.

"יש רוחבים שונים לאלומות" - רן תבורי. ©.

לאן הולכים המתכנתים הזקנים? ישנה תפיסה בישראל שמתכנתים וותיקים אמורים "להתקדם", יענו - לנהל. בחברות גדולות אחרות (יבמ, גוגל וכו') דווקא משמרים את המתכנתים הוותיקים.

יכול להיות שפעם פשוט היו הרבה פחות מתכנתים. אולי.

האם למתכנתים זקנים קשה יותר ללמוד דברים חדשים?

קצרים:

ב-NetWallet משתמשים (השתמשו) ב-Fabric בשביל CI. מומלץ.

בשביל Unit & integration testing של Javascript, משתמשים ב-Phantom.JS וב-SauceLabs.

Memory mapped files - קסם אמיתי, אחלה ביצועים (כמעט בכל המקרים).

הקובץ נמצא כאן,

האזנה נעימה וכרגיל תודה רבה ליותם אורון על התמלול המסוגנן.

עשן הסיגריה המסתלסל רקד את ריקודו המעוות, נודד לאיטו אל מחוץ לאלומת האור היחידה שהאירה את החדר, מתנפץ אל תקרת החדר ונעלם לבלי שוב. רן שאף שאיפה אחרונה מהסיגריה, זרק מבט שאינו משתמע לשני פנים אל אורי וישי, ובהינד ראש סימן לארז, איתי וגילי להחזיר את האובייקט לתנוחת ישיבה רגילה. שקט השתרר בחדר - אותו השקט שכולם ידעו שאחריו יבוא השיטפון. הסיגריה נמעכה אל מותה הפתאומי והאלים במאפרה, יחד עם מאות מחברותיה, כאשר רן דיבר: "אני שואל אותך שוב - ספר לנו על הפרוייקט הצדדי שלך".

סיכום ביניים של רשימת המלאי: איתי עם תרומה ל-Boost ועוד כמה פרוייקטים שמקום קבורתם לא נודע, רן עם הקטור ו-טוויטגרף, אורי עם רברסים, ישי עם JVM Serializer (עליבאבא עושים כבוד), גילי עם משחקים לפסקל בכיתה י', קליינט לגוגל ווייב ואפליקציה לספירת נקודות לשומרי משקל ועוד כל מיני.

האם חייבים לכתוב פרוייקטים צדדיים אם רוצים להתמקצע? כרגיל, תלוי - מה זה התמקצעות.

חוץ מהגמישות של שריר הכתף, בשר טרי אפשר לבחון גם לפי פרוייקטים שנעשו בזמן הפנוי. האמת שגם בשביל בשר מיושן זו אינדיקציה לא רעה בכלל. הכי חשוב זה Passion.

לימוד של שפת תכנות חדשה כל חמש שנים הוא המינימום ופרוייקט צדדי יכול לתרום לעניין.

ומה עם הבית? והמשפחה? והעבודה? ומיליון דולר? יאללה, תפסיקו לקשקש ותתחילו לעבוד.

כדאי להקדיש מסה קריטית של זמן בשביל לוודא שהפרוייקט ייצא לדרך ולדאוג שהעבודה תהיה כמה שיותר רציפה.

יעילות בעבודה "הרגילה" יכולה לפנות הרבה זמן לפרוייקטים אחרים.

שחייה זה משעמם.

עבודה בחברה על ערש דווי הן הזדמנות מצוינת לפתח פרוייקטים מהצד.

מסתבר שמחסור בשינה הוא ה-LSD החדש.

אפשר לתכנת בסלון עם האישה. אין ספק שזה עדיף על צפייה משותפת בכוכב נולד.

ומוטיבציה, מה עם מוטיבציה? יש יוקרה, כסף וכיף (וחוץ מזה בפרוייקט צדדי אתה עושה הכול).

פרוייקט צדדי יכול לעזור לכם להשחיז את המסור.

התאכזבתם? לא הצלחתם? לא נורא, חייכו, הפיקו את הלקחים והתחילו מהתחלה.

אירועים:

קורס סקאלה עם מרטין אודרסקי

הקובץ נמצא כאן

האזנה נעימה ותודה רבה ליותם על התמלול המשובח!

בעקבות בקשתו של מאזיננו הנאמן דוויד, התכנסנו באולפן התת-ימי שלנו לשיחה על בינה עסקית
(BI). בתא הלחץ נמצאים רן ואורי, ארז מ-OutBrain וחגי מ-LivePerson בפאנל המומחים.

OLAP vs. NoSql - צהרי היום בדאטה סנטר. יש גם OLTP.

עובדים עם OLAP? אפשר גם לשחק עם קוביות.

גוגל, פייסבוק ודומיהן יצרו מצב שבו OLAP כבר לא היה יכול להתמודד עם כמויות המידע שהן יצרו.

כמה זה הרבה מאוד מידע? תלוי (אבל אם אתם מטפלים ב-GB עד TB של מידע ביום - כנראה שOLAP לא בשבילכם, המומחים קוראים לזה Web Scale)

פה בא אפקט וויזואלי: אורי מחזיק את האוזן עם היד הנגדית מעל לראש. אתנחתא קומית.

גוגל פרצו את הדרך עם הרבה מערכות, אפליקציות ושירותים שפותחו בשביל להתמודד עם כמויות המידע העצומות שגוגל הייתה - ועודנה - צריכה להתמודד איתן.

Vertical Partitioning יכול ליצור חוסר איזון בעומס העבודה בי מכונות, ובכלל - זה פיתרון ממש ממש רע.

Database sharding. קשה, קשה …

שמירה של המידע בעמודות (מול שורות או רשומות) משפר פלאים את הביצועים של בסיסי נתונים.

ב-LivePerson החליטו להשתמש ב-Vertica לצרכיהם.

התהליך ב-LivePerson: המידע הלא מעובד נכנס לצביר של Hadoop, שם הוא עובר עיבוד, משם הוא עובר לתוך בסיס הנתונים של Vertica.

צריך להשקיע הרבה מחשבה בהכנסה נכונה של המידע ל-Vertica.

Vertica ו-NoSql ? אין קשר משפחתי (Vertica הוא בסיס נתונים אס קיו אלי לגמרי)

עולם ה-BI לא יכול להיות בגרנולציה של משתמש בודד

ב-OutBrain משתמשים ב-MySql במקום ב-Vertica וגם עושים שימוש ב-Storm (ויש גם ספר)

ביג דאטה, כמו עוד כמה דברים בחיים, הוא משהו שאתה יודע שיש לך כשאתה יודע שיש לך. מבולבלים? גם אנחנו. כלל אצבע אפשרי הוא בדיקה האם המערכת תעמוד בסדר גודל אחד או שניים יותר של מידע בלי לאבד ביצועים.

גוגל מחדשים עם BigQuery - נראה טוב.

נתקלתם בבעיות של ביג דאטה? בעיות של עשירים. אבל חכו עד המיליון הראשון...

ביג דאטה - נסו ותיהנו!

הקובץ נמצא כאן

האזנה נעימה

תודה ליותם על התמלול וארז על עבודת הסאונד (היתה בעיה בהקלטה וארז הצליח להציל את הקובץ)

בתוכניתנו 'איך יכול להיות שמישהו בכלל משלם על מה שאנחנו מפתחים פה', נדבר על הפנטזיה הרטובה של כל מפתח באשר הוא, איך עובדים הדברים שם בארץ הפלאות ובכלל - משמעות הקיום וזה.

באולפן האפל - רן תבורי, מנחה מאזן - אורי להב.

הכול התחיל בעקבות הרצאה שנתן אחד, זק הולמן, שמסביר איך הדברים עובדים ב-Github. במקרה הוא גם מפתח בגיט האב.

Github התחילה מבוזרת (על פני גיאוגרפיות, אזורי זמן וכו') והצורך לבנות טכנולוגיות תומכות הנחה את החברה מיומה הראשון.

משרדים? זה פסה (אלא אם זה נוח לכם ואם צריך להיפגש עם מישהו בסביבה נורמלית).

יש גם אחרים שעובדים מבוזר.

מי מכיר את האיש שבקיר (של חדר הצ'ט)?

שעות עבודה? גם זה פסה. באמנות כמו באמנות - יצירתיות לא באה לפי הזמנה.

סביבת עבודה אופטימלית היא לא משהו לזלזל בו. במיוחד אם היא רועשת.

למיקרוסופט, כמו למיקרוסופט, יש הוראות איך לתקשר בשביל למזער את ההפרעה.

פגישות טכניות? זה פסה.

ויחד עם כל הטכנולוגיה המגניבה הזו - אין תחליף לפגישה פנים אל פנים.

יותר עובדים - יותר זמן מבוזבז על פעילות לא יצרנית (אימיילים, פגישות סטטוס וכאלה).

החברה כבר גדולה? מעולה - עכשיו אפשר לפתח את החברה, לא את המוצרים שלה.

בכל מה שקשור לניהול, Github מאמצים את הכלל המנחה של Less is more.

שוקלים קריירה בניהול? יותר חשוב להנחות מלהורות.

אמון בין כל הגורמים הוא עניין מאוד חשוב.

הצעות יש לקחת בעירבון מוגבל - גם אם הן באות מהמנכ"ל.

לכל קוד עושים Review. נקודה.

שיטת ה-Code review פשוטה ויעילה מספיקה בשביל שגם אנשים פחות טכניים (מעצבים וכו') יאמצו אותה.

התחלתם ולכן תסיימו: הבעלות על הפרוייקט היא End-to-end, לפעמים אפילו אין מנהל פרוייקט.

Github הם המשתמשים הראשונים של כל מוצר או שירות שהם מוציאים.

When you want to test, test, don't talk - הטסטים צריכים להיות מהירים וההתייחסות אליהם היא כמו אל חלק בלתי נפרד מהמוצר.

חייבים להיות שמח (ובגלל זה כמעט ולא עוזבים את Github): כל אחד בוחר על מה לעבוד, פרוייקטים אישיים מתקבלים בשמחה, כמה שיותר כנסים יותר טוב.

הקובץ נמצא כאן

האזנה נעימה

תודה ליותם על התמלול המדופלם.

הדלת נפרצה בבת אחת, נעקרת מציריה בקול פיצוח אדיר. בפתח עמדו, סתורי שיער ומתנשפים, מי שעד לא מזמן התארחו על ספת הפסיכולוג שלי באופן קבוע - רן תבורי ואורי להב. אחרי כמה שניות של שתיקה נדהמת, פצה רן את פיו וסינן בקול נמוך  "דוקטור בר, יש עוד כמה נושאים שרצינו לדבר איתך עליהם".
יד ימין נשלחה אינסטינקטיבית לצלקת המתפתלת מעל עין ימין, זכר לפעם שבה עוד ניסיתי להסביר לזוג התזזיתי את חוקי המשחק ללא הצלחה. "בוודאי", עניתי בקול רועד, "שבו".

גוגל פיתחו את BigTable, אמאזון את DynamoDB, לינקדאין את Voldermort, ליאהו! היה User Data Store - לכל הגדולים יש פתרונות NoSql כבר עשר שנים בצורה זו או אחרת.

Membase, שהיה מבוסס על memcached, מוזג עם CouchDB ולעולם בא CouchBase

Couch = Cluster Of Unreliable Commodity Hardware

ולמה בכלל לעבור ל-NoSql? גמישות, סקלביליות, ביצועים ובסוף-בסוף - מחיר.

כלים לעבודה עם ה-DB מאוד חשובים, יש פה תרומה מאוד משמעותית של הקהילה.

CouchBase מצטיין (יחסית לפתרונות NoSql אחרים) בביצועים, בזמינות, ביכולת לצפות כמה זמן ייקח ביצוע של פעולת איחזור וכו'. סיסקו בדקו את הביצועים וקיבלו תוצאות לא רעות בכלל.

שאילתא יכולה לקחת יותר מסתם כתיבה/קריאה (בכל זאת, קצת יותר מסובך...), אבל עם קצת יצירתיות אפשר להימנע הצורך בשאילתות

CouchBase יודע לעשות Caching באופן אוטומטי ויכול להחליף שכבה שעושה את זה.

פתרונות כמו CouchBase מתאימים לעולם ה-OLTP, אבל יש יותר ויותר נגיעה לעולם של Real Time analytics

C/C++, JavaScript, Erlang - בכל אלא (ועוד) כתוב CouchBase, ממש מגדל בבל.

מעוניינים לשמוע עוד? בבקשה, רק תבואו.

NoSql הופך Big Data להיות Small Data (מבחינת ההתנהלות איתו).

הקובץ נמצא כאן

האזנה נעימה ותודה ליותם על השרבוט הזריז.

תוספת קטנה משרון: CouchBase ו CouchDB שונים מאוד האחד מהשני, וניתן לקרוא אודות ההבדלים כאן.

בפרק זה של מחלקה סגורה יצא כך שהיה רוב  מכריע לאנשי אאוטבריין - אורי, ערן, ארז, יונתן ורן (טוב, רן הוא רק חצי אאוטבריין)דיברנו על איך מכניסים מפתחים חדשים לתמונה.

• מה היו החוויות של חברי המחלקה כשהיו עובדים חדשים?
• איך מכשירים עובדים בגוגל?
• איך מכשירים באאוטבריין?
• מה מעבר להכשרה הטכנית - איך מכניסים את החדשים לעיניינים בהייץ'-ארית?
• ההנדבוק של Valve
• בלוג פוסט מעניין בנושא הכשרת עובדים חדשים
• איפה יש באדי, איפה יש מנטור וכו.

יצא קצת קצר מהרגיל, הקובץ נמצא כאןהאזנה נעימה

בהזדמנות זו אני רוצה לאחל מזל טוב ליותם, על הולדת ילדו השלישי במספר, כן ירבו, רק נחת.

איבנטים:JJTV tools night - https://groups.google.com/forum/?fromgroups#!forum/jjtv http://www.meetup.com/jjtv-il/

וציטוט מעניין:

"A human being should be able to change a diaper, plan an invasion, butcher a hog, conn a ship, design a building, write a sonnet, balance accounts, build a wall, set a bone, comfort the dying, take orders, give orders, cooperate, act alone, solve equations, analyze a new problem, pitch manure, program a computer, cook a tasty meal, fight efficiently, die gallantly. Specialization is for insects." - Robert A. Heinlein

- Robert A. Heinlein

במסגרת כנס האורניתולוגיה השישי הנערך בימים אלו בישראל, התכנסנו לפאנל מומחים בעניין שכל ציפור אינה יכולה בלעדיו - המקור.

נפרוש כנף עם רן תבורי ואורי להב, יגביה עוף יחד איתנו ליאור קפלן. ליאור חבר בוועד עמותת המקור, מתפרנס מקוד פתוח כבר כמה שנים (עושה אינטגרציה להפצות לינוקס) וחולה על דביאן

עמותת המקור בישראל נוסדה בשנת 2003 (זה הכול התחיל בסרט) ומטרתה לקדם קוד פתוח בישראל.

גוף רשמי יכול להיות מיוצג בקלות רבה הרבה יותר מול גופים רשמיים אחרים.

כל קהילת קוד פתוח בארץ מגיעה באיזה שהוא שלב לעמותה. כן, בסוף כולם חוזרים למקור.

כבר הזכרנו את אוגוסט פינגוין ?

העמותה מסייעת למגוון עמותות של פרוייקטים בקוד פתוח לארגן כנסים (דרופל, ג'ומלה ועוד)

פעם בשנה העמותה בוחרת פרוייקט בקוד פתוח שזוכה בפרס. HSpell, לדוגמה.

עמותות דומות בחו"ל מתחלקות לשני סוגים: עמותת גג ועמותה המוקדשת לפרויקט מסוים.

אחת התרומות המשמעותיות של מתכנתי קוד פתוח בארץ היא התמיכה ב-RTL (ימין לשמאל). גם האיראנים חזקים בתחום.

פרוייקט מעניין של העמותה בשם "תו עסקי" ממפה את כל החברות שעושות שימוש בקוד פתוח, מפתחות מעליו ונותנות שירותים בתחום.

הידעת? גולן טלקום משתמש בתשתית של קוד פתוח - סיבה טובה לקפוץ על העגלה.

המדינה העלתה לאוויר API המנגיש כמות נכבדה מהמידע הממשלתי והרשמי שלה, בין השאר מידע לגבי כל התחבורה הציבורית בישראל. על גבי המידע הנ"ל (תחבורה ציבורית) נבנה אתר המאפשר לתכנן מסלולי נסיעה בתחבורה ציבורית בכל הארץ - באדיבות עמותת המקור.

עמותת המקור - כבוד!

ועוד שני קישורים של הרגע האחרון:
1. חשבון הyoutube שלנו עם הרצאות קוד פתוח בארץ:
http://www.youtube.com/user/opensourceisrael

2. חשבון הפייסבוק של העמותה:
https://www.facebook.com/hamakor

הקובץ נמצא כאן

האזנה נעימה

כתבנו בכנסת מדווח מישיבתה הראשונה של שדולת הטכנולוגיה שזה מכבר הוקמה. מסביב לשולחן הדיונים יושבים רן תבורי, ישי סמית', ארז מזור, גילי נחום ואיתי ממן.

על קרש החיתוך: Code commits as conversation

הכלי המשמש כ-Code Repo ואופן השימוש בו מכתיב אתן התקשורת בין אנשים.

כמות המידע המועבר ב-commit מאוד תלויה בחברה, הכול הולך - החל תיאור לאקוני אל הקוד ועד רומן רחב יריעה בהמשכים

יש כל כך הרבה ערוצי תקשורת (צ'אט, אימייל, קומיטים, שיחות מסדרון, פגישות) - לפעמים קשה לבחור באיזה ערוץ להשקיע את תשומת הלב (יש כאלה הקוראים לזה Decision Overload, ויש גם פתרונות)

בגוגל כל קומיט עובר ריוויו, בלי הנחות (Code conventions, module, feature) - שלושה אישורים לכל קומיט (אבל לא באמת צריכים שלושה אנשים …)

קומיטים גדולים הם בעיתיים. מצד שני, כל דבר גדול מדי הוא בעייתי. בכל מקרה, האפקטיביות של הריוויו יורדת ביחס ישר למספר שורות הקוד.

מתי עושים ריוויו, לפני שהקוד נכנס לעץ - או אחריו?

Eclipse יודע לשמור את הקוד - אחרי שהוא מפרמט אותו לפורמט הבית

אפשר ללמוד הרבה מכל קומיט ודיונים בעקבותיו יכולים להיות מאוד מפרים לכל הנוגעים בדבר.

האם קוד ריוויו לכל החברים בצוות פוגע בפרודקטיביות ? כנראה שכן, אבל יותר חשוב לקרוא את ההערות לקומיט מאשר את הקוד עצמו (בשביל זה, כמובן, צריך להקפיד על הערות איכותיות...)

ובכלל, איפה האיזון בין כמות הקוד ריוויו שמתכנתת עושה לכמות הקוד שהיא כותבת?

ומה עם Pair Programming ? צריך ריוויו או לא?

ב-IBM אי אפשר לעשות קומיט בלי להגיד לאיזה משימה שייך הקומיט הזה.

הזמן עושה את שלו - קוד הבסיס ששונה בקוד ריוויו יכול להשתנות.

רוצים ללמוד עוד על קוד ריוויו טוב? יש איפה.

קצרים:

במשפט בין גוגל לאורקל - אורקל לא ניצחה (תודו שאתם שמחים, תודו …). אורקל תובעים עכשיו את לודסיס (פטנט טרול ידוע לשמצה) בשביל לקבל קצת אהבה מהעולם. שיהיה בהצלחה.

חייל בחופשה (בן לנג) עשה מצווה. אנחנו על המפה!

אירועים:

באוגוסט מתקיים "אוגוסט פינגווין". תבואו.

רוצים ללמוד Node.js ו-CoffeScript?. בפעם הבאה תירשמו בזמן.

IEEE ערכו כנס בישראל. מעניין.

הקובץ נמצא כאן

האזנה נעימה ותודה רבה ליותם אורן על העזרה!

אני מתכבד לפתוח בזאת את הכנס השמיני בנושא "אובייקטיביות ותכנות" של המחלקה לפילוסופיה. איתנו בפאנל פרופסור אורי להב ("האובייקט ואני", הוצאת מידן), דוקטור רן תבורי ("אובייקטיבי-סובייקטיבי: גילוי עצמי דרך תכנות מונחה עצמים", הוצאת עם עובד), ואורח הכבוד פרופסור אמריטוס עידו קנר ("כשסטרוסטרופ בכה: מסע לנבכי המחלקה", הוצאת זמורה-ביתן). באג'נדה היום: Free Pascal

עידו עצמאי, מתעסק ב-VoIP, Asterisk.

תורם גם ל-Free Pascal Compiler, סביבת פיתוח (IDE) בשם Lazarus ואוהב קוד פתוח. אנחנו כבר אוהבים אותו.

Delphi הוא ווריאנט של Object Pascal וכך גם Free Pascal. בורלנד טבעו את המושג. דקת דומייה לזכר המתים.

ישנם כמה תקנים של Pascal, אחד מהם של Apple. מי היה מאמין. הם אפילו השתמשו בשפה בשביל לכתוב את מערכת ההפעלה שלהם באותה תקופה.

עידו כותב קליינט לרדיס בפסקל. יש גם מפגש, ממש בקרוב, יום ד הזה (30.5.2012)

שם, בין C ל-++C, שם בדיוק תמצאו את פסקל.

הקומפיילר של פסקל יודע להסיק מתוך הקוד מה הוא צריך לעשות.

בפסקל כדאי להשתמש כאשר המשימה היא יותר High Level

לפסקל יש גם Objective Pascal שיודע לדבר עם Objective C (אותו ABI)

בגרסאות האחרונות של Free Pascal אפשר לקמפל את הקוד כך שירוץ על ה-JVM (כמה בדיחות של אורי ורן באות פה).

לרוב החברות הגדולות יש Delphi בארגון (שזה בעצם אומר שיש להם Pascal בארגון)

מפתחי iOS שלא רצו ++C, C או Objective C הלכו ל-Pascal

אפשר גם לפתח ל-ווב ב-Pascal

כנס התוכנה החופשית בישראל בשיתוף עם עמותת הקוד הפתוח בישראל. תבואו.

ה-ILTechTalks week יוצא לדרך זו השנה השניה. Outbrain מארחת.

הקובץ נמצא כאן

האזנה נעימה

תודה רבה ליותם אורון על עבודה התמלול הנאמנה!

ירדנו לבירה ובוטנים בפאב השכונתי. כטוב ליבנו באלכוהול קשקשנו עם הבעלים רן תבורי, הברמן אורי להב וה-Doorman עידו גרין על Dart ומשמעות החיים.

עידו עובד בגוגל כ-Developer Advocate ל-Chrome, ChromeOS ו-HTML5

Dart הושקה באוקטובר 2011. הניילונים עוד על הכיסאות.

מטרתה של Dart היא לאפשר למפתחים לבנות אפליקציות מודרניות ומורכבות בווב.

Dart היא אקוסיסטם שלם - ספריות, שפה, Editor, Virtual machine, כלים, קומפיילר (Dart2JS), הדרכות וסקירות וכו' (לעידו יש גם כמה דוגמאות שהוא רקח)

Dart היא Open Source במצב Pre-Alpha - ראו הוזהרתם (אבל דחיל רבאק - תנו פידבק !)

התלות ב-JS יכולה להגביל (Scoping, Annotation וכו').

אפשר בלי Types, אפשר עם. מה שיוצא - אני מרוצה.

הרבה קליברים נאספו להם יחדיו לבנות את השפה ואת הכלים שלה: האבא של ג'אווה גלעד ברכה, האבא של ווי-8 Lars Brunse (שכתב את ה-VM של Dart) ועוד כמה שיודעים.

יש גם Source Maps (אבל זה לא ממש קשור ל-Dart)

Single inheritance, class based, object oriented, interfaces, single threaded. נרשם רחש התעניינות בקהל.

יש כבר כמה סטארטאפים שמנסים את השפה.

בסוף אפריל היה אירוע של Hackathon עולמי של Dart. היה דיסקו.

Dart רצה גם בשרת וגם בקליינט. זה טוב או לא טוב ? אולי קצת טוב ?

המוטיבציה הגדולה של השפה היא לתת Structured webapp programming framework

ומה האינטרס של גוגל בכל העניין ? עולם טוב יותר לכולם.

Dart גם מכוונת ל-Mobile

אל תצפו מאפל לתמוך ב-Dart באופן מלא.

עוד כמה לינקים:

שאלות על Dart ב-StackOverflow

חדשות על Dart

פודקאסט נוסף על דארט עם אחד מיוצרי השפה (בעברית צחה)

הקובץ נמצא כאן

האזנה נעימה

תודה רבה ליותם אורון על התמלול המהוקצע.