מאמר זה מציג עדויות עקיפות לכך שפרסום מחקרים מפוברקים או כוזבים מתבצע בצורה מאורגנת. המחקר בדק מחקרים, עורכים, עיתונים מדעיים וארגונים, ומצא עדויות עקיפות לארגון זה: מיעוט קטנטן מעורכי עיתונים מדעיים שאחראי לקבלה לפרסום של מחקרים רבים שנוהלו בצורה לא תקינה, ארגונים שמכוונים לעיתונים מסוימים לצורך פרסום מאמרים מפוברקים או גרועים, עיתונים שמטרתם פרסום מאמרים ללא ביקורת, ייצור מאמרים מפוברקים באצוות (כמות מוצר גדולה בבת אחת), ועליה חדה בקצב של מאמרים המוסרים מעיתונים מדעיים עקב בעיות אמינות או רמאות.