רפואה נתמכת ראיות

מחקר השווה יכולת פתרון בעיות קליניות בין כלי בינה מלאכותית שונים. כל כלי עמד לבחינה אל מול שלוש בדיקות שונות: שאלות רבות בחירה, מצבים רפואיים מסובכים הדורשים החלטות אבחנתיות וטיפוליות, ובעיות אמיתיות שרופאים הציגו למנוע תמיכה רפואית.

נבחנו הכלים "הרגילים": ג’מיני, צ’אטגפט וקלוד, וכן מנועי בינה קליניים ייעודיים.

להפתעת כולם, בכל שלוש הבדיקות, דווקא הכלים הרגילים הגיעו לביצועים טובים יותר מאשר הכלים הייעודיים.

האם ניתן להסתמך על מחקר זה? נגלה מספר בעיות מהותיות בשיטת המחקר שיגרמו לנו להיות ספקניים: אפשרות חשיפת מנועי הבינה הכלליים לאותן שאלות בשלב אימון המודל, הצורה שבה הוזנו הנתונים למנועי הבינה, ומדגם קטן מדי של בעיות אמיתיות.

OpenEvidence

UpToDate expert AI

Gemini

Claude

ChatGPT

clinical AI tools

General purpose LLM

MedQA

HealthBench

Clinical queries

API

Breastfeeding and childhood acute otitis media: a systematic review and meta-analysis

אמנם מטא אנליזה נחשבת ליהלום שבכתר רפואה נתמכת ראיות, אך קריאה מעמיקה במטא אנליזה חשובה מגלה טעויות או הטיות מדאיגות לגבי היכולת של חוקרי המטא אנליזה לתאר בצורה הוגנת את המידע שמולם. מדובר במטא אנליזה מצוטטת מאוד שבדקה את הקשר בין הנקה לבין הסיכוי של הילד לדלקת אוזן תיכונה.

הערה חשובה: למרות הביקורת שלי על מאמר זה, אני כן מתרשם ממחקרים תצפיתיים שיש קשר הפוך בין הנקה לבין דלקת אוזן תיכונה, ואני תומך מאוד בהנקה, כמובן בהתאם להחלטת האם.

הערה נוספת: הפודקאסט לא נועד לייעוץ רפואי אלא להכרת הדרך לקריאה ביקורתית.

Meta analysis

Publication bias

Cohort studies

Validity of included studies

Egger’s test

Inconsistency

Breastfeeding

Acute otitis media

מחקר מבוקר ענק בדק יעילות בדיקת דם לגילוי מוקדם של סרטן. התוצא העיקרי שנבדק היה היארעות סרטן בשלבים 3-4. תוצאות המחקר היו מאכזבות בעיני ה BMJ אך מבטיחות בעיני אתר חדשות ישראלי. בפרק נדון בסיבה לשוני בהצגת התוצאות, במורכבות הנוגעת להחלטה על בדיקות סקר, ובמשמעות תוצאים ראשיים ומשניים.

Surrogate outcomes

MCED test

Screening

Primary outcome

Secondary outcomes

Multiple hypotheses problem

https://www.ynet.co.il/health/article/bjz0vg5ege

מאמר מעיתונות ישראלית

https://www.bmj.com/content/393/bmj-2026-091078

https://ascopubs.org/doi/10.1200/JCO.2026.44.17_suppl.LBA100

נגיף הבונדיבוגיו, זן של אבולה, גורם כעת למגפה ברד"ק. זהו זן קרוב אך שונה מ"זאיר", הזן המוכר של אבולה. בניגוד לזן זאיר, אין חיסון או טיפול מאושר בבני אדם לבונדיבוגיו. בפרק נדבר על הסביבה בה מתפתחת מגפה זו, על דרכי ההדבקה, הפתוגנזה והתסמינים של המחלה.

Bundibugyo

DRC

Host

Case series

Epidemic

The limitations of using hospital controls in cancer etiology--one more example for Berkson's bias

סעודה אצל המלכה

הנכס 

אבירם כץ- פרקים מלאים

במחקר בבית חולים נוצר כמעט תמיד קשר מלאכותי הפוך בין שתי מחלות שונות כאשר הקבלה לאשפוז היא המשתנה המתקיל. זהו שוב פרדוקס ברקסון, מקרה פרטי של הטיית התנגשות שתואר על ידי סדצקי, מודן וחב'.

Berkson’s bias

Collider

DAG

Bladder cancer

Case-control study

Use of directed acyclic graphs (DAGs) to identify confounders in applied health research: review and recommendations

The relationship of parents' cigarette smoking to outcome of pregnancy--implications as to the problem of inferring causation from observed associations

כדי להבין אילו משתנים נרצה לנטרל ואילו לא, עלינו להבדיל היטב בין ערפלנים, מתווכים ומתקילים. נוכל לעשות זאת בעזרת גרף פשוט, ה"דאג". בעזרת זיהוי של משתנה מתקיל (קוליידר) סמוי, אפשר להסביר את הפרדוקס שנתקל בו יעקב ירושלמי בהקשר לעישון בזמן ההריון, משקל לידה נמוך ותמותת ילודים.

Collider bias

DAG-Directed Acyclic Graph

Collider

Mediator

Confounder

Yaacov Yerushalmi

Birthweight paradox

Limitations of the Application of Fourfold Table Analysis to Hospital Data., 

Dengue Suppression by Male Wolbachia-Infected Mosquitoes

כאשר גם ההתערבות (או החשיפה) וגם התוצאה משפיעות על בחירת האנשים למחקר, עלול להיווצר אפקט מלאכותי מטעה שבו החשיפה קשורה (לכאורה!) בקשר הפוך לתוצאה. זהו פרדוקס ברקסון, שהוא סוג מסוים של הטיית ההתנגשות  - תרגום שלי לקוליידר ביאס.

Berkson paradox

Collider bias

Dengue Suppression by Male Wolbachia-Infected Mosquitoes

מחקר בסינגפור השתמש ביתושים זכרים מהמין אאדס הנגועים בחיידק הוולבכיה כדי להפחית את אוכלוסיות יתוש האאדס בעיר וכך להפחית אירועי קדחת דנגה. המחקר היה מבוקר אקראי באשכולות (קלאסטרים), והתוצאות חושבו רק מתוך הבדיקות שבוצעו- כמה היו חיוביות וכמה שליליות בכל אחת מזרועות המחקר.

Clustered randomized controlled trial

Test negative design

Aedes aegypti

Wolbachia

בתהליך האבחון יש שימוש הן בתהליכים מהירים שרובם אינם מודעים והן בתהליך סדור ומחושב שיכול להתבסס על אנטומיה ופיזיולוגיה או על הכרות עם אבחנה מבדלת ותסריטי מחלה שונים. אינטואיציה משמשת הן לזיהוי תבנית שחוסך את הצורך בתהליך סדור, והן לשינוי התהליך הסדור עצמו. טעויות בתהליכים אלו יכולות לנבוע ממקורות רבים: הטיות כמו הטיית עיגון, אבחנה מבדלת שאינה כוללת את האבחנה הנכונה, הכרות חלקית עם תסריטי מחלה, בדיקות כוזבות ועוד.

אנחנו רושמים "אבחנה" של דלקת גרון. בפרק זה ננסה להבין את המושג. אבחנה היא סיווג, שמנסה לקלוע למחלה הקיימת אצל מטופל, ומשמשת אותנו לקבלת מידע על הפרוגנוזה, ולהכוונה לטיפול המומלץ.