הוא מחושב בעזרת התפלגות הדגימה ושגיאת התקן שלה. 95% מהמחקרים הדמיוניים נופלים במרחק מסוים מהאמת הלא ידועה. ניתן להפוך את הכיוון ולהגיד שמחקר בודד הוא כנראה (סבירות של 95%) אחד ממחקרים אלו, ולכן המרחק המקסימלי שלו מהאמת יהיה אותו מרחק. במצבים בהם התפלגות הדגימה היא התפלגות נורמלית או כמעט נורמלית, כ-95% מהמחקרים הדמיוניים יפלו במרחק של שתי שגיאות תקן מהאמת. במצבים אלו, המרחק של האמת (למשל, ההפרש האמיתי בירידה במשקל בין סמגלוטייד לפלצבו) מהתוצאה במחקר הבודד (למשל 8.5 ק"ג יתרון לסמגלוטייד) יהיה שתי שגיאות תקן לכל היותר (במקרה הזה, שתי שגיאות תקן הם רבע ק"ג). לכן רווח בר סמך להפרשה הירידה במשקל בין סמגלוטייד לפלצבו הוא הטווח שבין 8.25 ק"ג ל 8.75 ק"ג. זהו הטווח שבתוכו כנראה נמצאת האמת לגבי השפעת סמגלוטייד, בהנחה שאין הטיות.