סאבטקסט

בפרק 33 מתארח עודד כרמלי משורר, מבקר, מו"ל ועורך "הבא להבא", מייסד פסטיבל תל אביב לשירה. שיחה על מות הקאנון והיעדר השיח, על גבריאל מוקד כאב רוחני ועל הירושה המחורבנת של אידיאלים מודרניסטיים במאה ה-21, ועל תעשיית מימון המחבר שהפכה את הכותבים למקור הפרנסה במקום הקוראים. כרמלי מספר על הפיגוע הפואטי שהביא אותו למעצר, מסביר למה סדנאות כתיבה רצחו את הספרות, ומתעקש שהצדק היחיד שנותר בעולם הוא הצדק הפואטי. בדרך: חיי נצח, המרוץ לירח, ולמה ספר שאיש לא האמין בו מספיק כדי לממנו לא צריך לראות אור.

בפרק 32 של סאבטקסט אלפרד כהן משוחח עם חיים באר על ספרו החדש "לוויתן ברוח", ספר היברידי ופרוע שנולד מספרון יידיש נשכח שבאר מצא לפני עשורים ונדחה שוב ושוב הצידה. השיחה נעה בין ילדות בירושלים של תקופת הצנע, שבה ילד שרצה לעקוב אחרי פרקי היום בתנ״ך ברדיו גילה שאין תנ״ך בבית, לבין ההווה שאחרי השבעה באוקטובר והשאלה שאינה מרפה מבאר, אם יהודים יכולים לנהל מדינה. באר מדבר על החופש שהגיע לו דווקא אחרי שכל עורכיו ומוריו הלכו לעולמם, על ספרייה בת 35 אלף כרכים שהוא מפזר כתרומת איברים, ועל הספרות כמקום היחיד שבו יש נחמה. פרק על אהבת קריאה, על כישלונות שמניעים יצירה, ועל מה שנשאר כשהאנשים כבר אינם והשמיים נשארים אותם שמיים.

פרק 31 של סאבטקסט מארח את הסופר והמאייר ירמי פינקוס לשיחה על האופן שבו נבנים הספרים שלו: התחלה וסוף ידועים מראש, ובאמצע דמויות שמצטרפות תוך כדי כתיבה כמו שחקנים שעולים לבמה. פינקוס מספר על שנותיו כמבקר אופרה, על ההומור שלמד להשתמש בו כילד כדי שלא יחטוף מכות, ועל אמונתו שהטרגי והקומי הם שני צדדים של אותו פחד מהריק. הוא מסביר למה ספרות היא בעיניו שקר גמור, יוצא נגד אופנת הממוארים והריאליזם, ומצטט את פטרישה הייסמית שקראה למתוח את המציאות עד קצה הסבירות שלה. בדרך עולים גם הכסף כתשוקה יהודית שהספרות העברית מדחיקה, הזעיר בורגנות שסקרנה אותו תמיד, שיטת התחקיר שלו לרומן ההיסטורי, וסוד המבנה של לינדנברוק, שבו הגיבור השקרן יושב תקוע בשדה תעופה בזמן שכל העולם זז מול עיניו.

בפרק 30 של סאבטקסט, אנחנו צוללים אל אחד הנושאים המרתקים והבוערים של התקופה: המפגש בין ספרות לבינה מלאכותית. ד"ר ננה אריאל מתארחת לשיחה על הדרך שבה מודלי שפה משנים את ההבנה הבסיסית שלנו לגבי כתיבה, קריאה ומקוריות. במהלך הפרק שוחחנו על ההיסטוריה של המקוריות (ומדוע היא למעשה רעיון יחסית חדש), חזרנו אל "הפסיכיאטר האלקטרוני" פורץ הדרך של דוד אבידן מ-1974, ותהינו האם כותבי העתיד יהפכו למעשה ל"אוצרי טקסטים" השרויים בדיאלוג מתמיד עם המכונה. דיברנו גם על שאלת האחריות וה"הזיות" של ה-AI, על חרדת הקשב ועתיד הקריאה, ועל הלידה המחודשת של ז'אנרים ספרותיים היברידיים. פרק חובה לכל מי שהמילה הכתובה קרובה ללבו ותוהה לאן מועדות פניה.

בפרק 29 של סאבטקסט מתארח אלי הירש, משורר, מבקר ועורך לשיחה ארוכה ופתוחה שנעה בין הספר האישי לבין מצבה של השירה כולה. נקודת המוצא היא "משהו מעבר לאושר" ספרו האחרון, בו הוא מספר את סיפור אהבתו לנתי: מהדייט הראשון בפריז, דרך הבגידה והמשבר, ועד ההבנה כמה כוח יש לאהבה ולַיכולת לאהוב. משם נפתחת השיחה אל הפואטיקה שלו האמונה בשיר הארוך שמספר סיפור, האהבה לרומנטיקה האנגלית, והעוינות כלפי האידאה המודרניסטית שלפיה שיר אמור להגיד מה שאי אפשר לומר בפרוזה. בחלקה השני השיחה עוברת אל הכובע השני של הירש, המבקר: כמעט עשרים שנה של "קורא שירה", הדרך שבה נעשה עורך כמעט במקרה (סמטת השקדיות של דורית רביניאן), הנבואות שהתגשמו (שירה מזרחית, שירת נשים), והאבחנה המטרידה שלפיה השירה הישראלית של 2026 הולכת באוויר, תקועה, דועכת, קשורה בטבורה למשבר הפוליטי. ומעל הכול, האני־מאמין שחוזר לכל אורך השיחה: להבין ולהיות מובן, ולפתוח את השערים במקום לסגור אותם.

בפרק החדש של סאבטקסט, אלפרד כהן משוחח עם הסופרת אילנה ברנשטיין, דיברנו על הפרידה מהריאליזם הקלאסי לטובת זרם התודעה, על השפעות מודרניסטיות כמו פוקנר ווירג'יניה וולף, ועל איך זה לכתוב רומן בבידוד מוחלט בעיר אודנסה שבדנמרק. דרך הספרים שלה, בחנו מדוע המציאות הישראלית הפכה לכל כך מעוותת ו"פוסט-ריאליסטית" עד שקשה לתפוס אותה בכלים ספרותיים שמרניים. אילנה משתפת בכנות על האופן שבו היא מפרקת ומרכיבה מחדש את השפה בכל ספר מחדש, על כתיבה כפעולה טוטאלית שכואבת פיזית בגוף, ועל הבחירה לשים תודעות חריגות כמו אישה דמנטית או כלב מדבר במרכז הבמה

בעקבות צאת ספרו החדש נקודת זכות לרווקים, המשורר שלומי חתוכה מספר לאלפרד כהן על חוויית הנדודים המקומית, על שירי הפירוק שבהם חפצים יומיומיים שובקים חיים, ועל ההחלטה שלו להתרחק מהסטרס של המרכז לטובת חיבור אל הטבע. משם חוזרים השניים אחורה בזמן אל ימי הפעילות של הוצאת טנג'יר העצמאית ומדברים על השינויים שחלו במבנה שוק הספרות בישראל מאז כניסת הרשתות החברתיות ופריצת חומות המיינסטרים של שומרי הסף.

*הוקלט בפברואר 2026

בפרק זה של סאבטקסט, הסופרת והעורכת שרי שביט צוללת אל תוך המעבדה הפנימית של היצירה, החל מרגע הגילוי המכונן של ספריית הילדות המסתורית ועד למתח המתמיד שבין הבהילות של השירה לבין המבנה של הפרוזה. השיחה נוגעת בחשיבותה של דריכות גבוהה למציאות כמנוע לכתיבה, בתפקידן של הספריות כמקלטים מודרניים ובאחריות הכרוכה בעריכת כתב העת המיתולוגי "מאזניים" בעידן של מסכים והסחות דעת. שביט משתפת בתובנות על האבולוציה של תרבות הקריאה בישראל, על הצורך האנושי ב"אשליה עצמית" כדי לשרוד את המציאות המקומית, ועל ההתמסרות המוחלטת לכוחו המרפא של סיפור טוב.

*הוקלט בפברואר 2026 (לפני המלחמה עם אירן)

בפרק הזה של "סאבטקסט", נטעלי גבירץ מציעה מבט מרענן על מלאכת הכתיבה כפעולה של עונג, רחוקה מדמות היוצר המיוסר. השיחה נעה בין השקט המוחלט של רזידנסי בטירה גרמנית מבודדת לבין שולחן העורכת במשרדי "עם עובד" ברמת גן. נטעלי חושפת את מאחורי הקלעים של סדרת ה"עונות" החדשה שהקימה, מבקרת את השמרנות הגרפית של עטיפות הספרים בישראל, ומסבירה מדוע הקריאה היא ה"וולנס" ההכרחי שלנו מול המסכים והרעש הלבן. זהו פרק על המעבר מעולם הילדים למבוגרים, על הכוח של פלייליסטים בתוך טקסט ועל הניסיון לשמור על חיוניות ספרותית בעידן של בינה מלאכותית ותוכן מתועש.

מה הקשר בין שמירה אזורית בכדורסל לשירה מודרנית, ואיך זה שכוכב אחד מעז להלחין מילים מבלי להיות עבד שלהן? בפרק הזה של "סאבטקסט", אנחנו מארחים את המשורר רוני סומק לשיחה שמתחילה בזיכרון ממתי כספי וממשיכה למסע מרתק בין כלא 400, זירות איגרוף ודוכני עיתונים של פעם. סומק מספר על הבחירה לכתוב מפי פיות של אחרים, מסביר למה כל משורר חייב לדעת סייף, וחושף מדוע הוא עדיין מתרגש מכל שיר שמתפרסם בעיתון כאילו היה בן 17. שיחה על "הקומנדו של האלף-בית" ועל הרבע-שעה שנותרת אחרי שהזמן נגמר.