בשיטת הב"ח שבאכילה בסוכה צריך לכוון טעם המצווה של "למען ידעו דורותיכם" באחד שאכל וכיוון בפירוש שלא רוצה לצאת בלמען ידעו האם בכל זאת יצא ,האם מצוות צריכות כוונה גם באכילה של סוכות שכן נהנה,במחלוקת הראשונים אם בלילה הראשון חייב לאכול כזית או כביצה.

"אכילה ביום כיפור של פחות מכותבת" מדאורייתא מדין חצי שיעור או מדין ועינתם, בירושלמי שמודה ר"ל ביוכ"פ שחצי שיעור אסור, אוכל שיעורים האם יכול לעלות לתורה במנחה ביוכ"פ, נשבע לבטל חצי שיעור אם חשיב נשבע לבטל המצווה.

ראש השנה:מקצת תקיעה בחיוב ומקצתה שלא בחיוב, מקצת תרועה בחיוב ומקצתה שלא בחיוב, זה צריך פשוטה ראשונה וזה צריך פשוטה אחרונה תקיעה אחת מוציאה את שניהם,האריך בתקיעה אחרונה של תשרת כשיעור ב תקיעות כדי שתעלה לו לשם תקיעה אחרונה של תשרת ובשביל ראשונה של תשת,מתי הזמן של תחילה וסוף.

פרשת כי תבוא "עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבמשנה תורה קודם ראש השנה מ"ט כדי שתכלה השנה וקללותיה, לבני מערבא שסיימו רק בשלש שנים האם שייכת התקנה,אין מפסיקין בקללות, שלא לברך על פורעניות למנהג הש"ס שלא היו מברכים בתורה רק העולה הראשון והאחרון ,החילוק בין קללות של בחוקתי לקללות של כי תבוא.

פרשת כי תצא "ולנערה לא תעשה דבר" אונס רחמנא פטרי,רמב"ם בספר המצוות מונה לאו לדיין והרמב"ן לא מנה,בשאלה אם אונס זה פטור מאונסים או שהמעשה לא מתייחס אליו,אונס בקיום מצוות.

פרשת שופטים, במחלוקת הראשונים האם יש מצווה למנות שופטים ושוטרים, דיין שאינו מוסמך שפועל מכח שליחותייהו - דבני ארץ ישראלקעבדינן, האם זה דאורייתא או רק מדרבנן מכח הפקר בי"ד, בי"ד של גירות בזה"ז מכח מה פועל.

 פרשת ראה "אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך" בסתירה ששואל רש"י מהפסוק "לא יחדל אביון מקרב הארץ" החילוק בין אביון לעני לגבי צדקה ולגבי שכר שכיר,במחלוקת במתנות לאביונים אם יוצאים בנתינה לעניים.

עקב"ואכלת ושבעת וברכת" חיוב ברכה ראשונה,במחלוקת הראשונים אם מברך בספק בירך ברכה ראשונה,אונן ואנוס על ברכה,שכח והכניס משקין לתוך פיו בשיטת הרמ"א שמברך אחרי ששתה,האם הדין של אסור לאדם להנות בלא ברכה נאמר גם ברכה אחרונה.

פרשת ואתחנן "וכתבם על מזוזת ביתך" חיוב מזוזה בשכירות לטווח קצר בארץ ישראל, מלון ופונדקאי,מזוזה ופרשיות התפילין בשיטות הראשונים אם קובעים בעמידה או בשכיבה.

הבדלה במוצ"ש ליל ט באב,בשיטות הראשונים,חיוב בהבדלה ביום ראשון השלמה לחיוב או שחיו בהבדלה עד יום רביעי, בשכח אתה חוננתנו במעריב מוצאי שבת ליל ט באב.