שיעורי הרב אריה איתן בסוגיות בפרשת השבוע ומועדים

בהעלותך,בן א"י שהיה בחו"ל בשבועות ולא שמע פרשת נשא אם יכול להשלים,קריאת התורה חובת היחיד או חובת הציבור,בשיטת העטרת זקנים שאם לא קראו בשני אפשר להשלים ביום שלישי, ציבור שלא קרה בשבת בשיטת האור זרוע שמשלימים בשבת הבאה.

חג השבועות,יו"ט ביום שישי,לשיטת המנ"ח שמותר לשים קדרה בשבת על האש אם לא תספיק להתבשל בשבת א"כ שיהיה מותר לשים ביו"ט גם בלי הואיל אם זה יתבשל בשבת, בשיטת הרש"ש שחולק, האם איסורי יו"ט ושבת מצטרפים.

במדבר "לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור" רש"י מבאר שהבכורות נפסלו לעבודה בחטא העגל,מי עבד בין חטא העגל לשנה השנית שנלקחו הלווים,פטור כהנים ולויים בפדיון הבן, אם נתעברה מעובד כוכבים בן הלויה פטור מפדיון, בשאלה האם הבן שאביו גוי ואמו לוייה הוא לוי או שזה רק פטור מפדיון הבן.

בחוקותי "והשבתי חיה רעה מן הארץ" בשאלת הראב"ד על הרמב"ם שסובר כשמואל שלעתיד לבוא עולם כמנהגו עומד ואין שינוי בטבע, בב' שיטות הרמב"ן להסביר פסוק זה, בסתירה ברמב"ם שבה' תשובה פסק שלעולם הבא "עין לא ראה אלהים זולתך", בביאור הגר"א שאלו ואלו דברי אלהים חיים ויש ימות משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.האם לעתיד לבוא נזכור את יציאת מצרים או צרות אחרונות משכחות הראשונות.

האם יש איסור קצירת חדש בזמן הזה,בשאלת הטורי אבן האם עיצמו של יום מתיר בבית המקדש כמו שמתיר בעומר למדינה,האיך הביאו עומר בבית המקדש הרי לא הותר בבית המקדש עד הבאת שתי הלחם.

קדושים,מצוות פאה "לא תכלה פאת שדך לקצר" ועשה של "לעני ולגר תעזוב אותם" פאה בזה"ז דאורייתא או דרבנן,האם עושים פאה בזמן הזה,כשאין עניים האם מותר לכל מדין יאוש או מדין לעני ולא לעורבים ועטלפים,בשיטת הרמב"ם שחיוב הפרשה יש גם אם אין עניים.

מצורע "ושלח את הצפר החיה על פני השדה" בסברת רבא שבהכרח הציפור המשולחת מותרת דאל"כ לא אמרה תורה שלח לתקלה,בשאלה למה לא יהיה מותר מדין הלך אחר הרוב, ביטול איסור לכתחילה,ביסוד השערי יושר לחלק בין ביטול ברוב להלך אחר הרוב,בנדון הפת"ש האם מותר להחמיר ולא לאכול ביטול ברוב או שזה אפיקרוסות,טמטום הלב בביטול ברוב.

ספק חמץ שעבר עליו הפסח,במחלוקת הפוסקים ובסתירה במ"ב,אמאי לא אומרים ספק דרבנן לקולא,חמץ הוא איסור על הגברא או כמו מאכלות אסורות, בנכרי שקנה החמץ מישראל בקנין כסף שיש ספק אם מועיל אמאי לא נאמר שנשאר ברשות הישראל מדין מרא קמא.

האם בן חו"ל יכול לצאת בהלל ביום טוב שני מבן א"י שחייב רק בחצי הלל שזה מנהג,החילוק בין חוה"מ סוכות לחוה"מ פסח,בחידוש של ר' חיים שאחד שלא אמר הלל שלם ביו"ט הראשון יאמר הלל שלם בחוה"מ, קטן שהגדיל בחוה"מ אם יהיה חייב בהלל שלם.

פסח,כל שלא אמר שלשה דברים פסח מצה ומרור לא יצא,במחלוקת הראשונים אם לא יצא בהגדה או לא יצא באכילת הפסח והמצה,בחידוש הביכורי יעקב שמעכב אף בדיעבד,בחידוש הפמ"ג שחיוב דרבנן מבטל מצווה דאורייתא,במחלוקת הרא"ש והרמב"ם באחד שאכל מצה ולא הסב האם חייב לחזור ולאכול, באחד שאכל בלא הסיבה ובא לחזור ולאכול ועכשיו רבו כאן שאין מיסב האם יאכל שוב.