משפטים "אחרי רבים להטות" "לא תבשל גדי בחלב אמו" האיך שותים חלב בזמן הזה הרי יש כחומש טרפות והיוצא מן הטמא טמא ואין שישים לבטל,בשאלת החזו"א שנתיר עגונה שבעלה הגיע לגיל שרובם כבר מתו,האם סטטיסטיקה יוצרת רוב או מיעוט בהלכה.

ט"ו בשבט,יש לו ב' מינים של העץ האם יכול לברך ולצמצם הברכה לאחד מהם,תבואת שור לגבי שחיטה של כמה בהמות,מ"א בברכת לישב בסוכה לכוון שיחול רק עד לצהרים, לברך על ציצית עד לצהרים,שיטת השו"ע בברכת הבדלה שיכוון לא להוציא את היין של תוך הסעודה, לכוון בברכת התורה שלא תחול אחרי עלות השחר.

פרשת בשלח "לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם" הגמרא בשבת מביאה מכאן שצריך להדליק נר שבת מבעוד יום,למה התורה לא כתבה לא ימיש במסע הראשון מרעמסס לאיתם,בין השמשות במחלוקת אם זה ספק לנו אבל כלפיא שמיא גליא או שזה ספק בעצם שיום ולילה משמשים ביחד.

פרשת בא "והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עינך" יד קודם לראש האם נלמד ומקשרתם לאות על ידך והדר לטוטפות בין עיניך או מהדין של בין עיניך יהיו שתים, במחלוקת האבודרהם והט"ז אם הניח ראש קודם האם חייב לחלוץ ולהניח של יד קודם.

וארא "ויהיו תנינים" בביאור הגר"א הביא ראיה מכאן שלא כשיטת הרמב"ם שכשפים אין בהם ממש,ראיה מר' חנינא ור' אושעיא שבראו עגלה מספר היצירה,בביאור המהר"ל לגמרא שהלכות כשפים כהלכות שבת.

שמות "ארץ זבת חלב ודבש" הגמרא בבכורות לומדת מכאן שחלב מותר באכילה,בשאלת השטמ"ק למה לא למדו מאברהם שנתן לאורחים חלב, בן נח בחלב, בשיטת הרמב"ם שבן נח אסור במפרכסת, והאם איסור אבר מן החי של ישראל ובן נח אותו האיסור.

עשרה בטבת שיטת השו"ע "בשבת קודם לצום מכריז שליח ציבור הצום" וברמ"א חולק,בביאור הגר"א למחלוקת, תענית בערב שבת אם משלימים התענית או לא,בחידוש האור שמח על פי האובדרהם שבעשרה בטבת וודאי אין משלימים, חיוב אכילה בשבת דאורייתא או דרבנן

האם יהודה היה ערב רגיל או ערב קבלן, מה מחייב את הערב

חנוכה "כבתה אין זקוק לו" כיבוי במזיד,במחלוקת תרומת הדשן והט"ז בכבתה בערב שבת,איסור להדליק בשמנים בנר שבת ובנר חנוכה.

וישב "זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף"האשה שהיא יוצאה ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד,מדין עובר ירך אמו או מדין עינוי,הריגת עובר בן ישראל,בן נח שהרג עובר נהרג עליו.