שיעורי הרב אריה איתן בסוגיות בפרשת השבוע ומועדים

וירא "ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך" במחלוקת אם זה שם חול או שם קודש "ויבא אלהים אל אבימלך בחלום" ספק אם זה משמות הקדושים,בספק שם קדוש מה מכוון הסופר,אמאי בכתיבת ספר תורה צריך אמירה של הריני כותב לשם ס"ת ובכתיבת שם יש סוברים שמספיק מחשבה לקדושת השם.

לך לך "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד" המשנה באבות "שלי שלי ושלך שלך" י"א מידה בינונית וי"א מידת סדום, בביאור רבנו יונה והגור אריה למשנה,בר מצרא מדין כופין על מידת סדום,בשאלת הרמב"ן מאי שנא חטא סדום לבין החטא של פילגש בגבעה שלא נענשו כמו סדום.

פרשת נח "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" איסור מאבד עצמו לדעת, במחלוקת האם מאבד עצמו הוא רוצח או איסור חדש,האיך שאול הרג עצמו,איך דוד הרג את את הנער העמלקי שהרג את שאול,המקור של המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא.

המשנה בכלים:בבריאת העולם,ביום הראשון טומאה, בשני אין בו טומאה, בשלישי יש בו טומאה, ברביעי ובחמישי אין בהם טומאה,וכל שנברא ביום הששי טמא.בביאור הרמב"ם והר"ש למשנה,כלי שנוצר מאדמה שבאה מהירח אם מקבל טומאה, ביאור מדוע לא אג"ו יום כיפור.

נחמיה "ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד:"ויעשו להם סכות איש על גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלהים"האיך עשו סוכות בבית המקדש הרי יש איסור לא תטע לך כל עץ, האם הכהנים היו צריכים סוכה לאכול לחם הפנים,האיך אפשר לומר שלא עשו סוכות מימי יהושע עד לעזרא

בשיטת הב"ח שבאכילה בסוכה צריך לכוון טעם המצווה של "למען ידעו דורותיכם" באחד שאכל וכיוון בפירוש שלא רוצה לצאת בלמען ידעו האם בכל זאת יצא ,האם מצוות צריכות כוונה גם באכילה של סוכות שכן נהנה,במחלוקת הראשונים אם בלילה הראשון חייב לאכול כזית או כביצה.

"אכילה ביום כיפור של פחות מכותבת" מדאורייתא מדין חצי שיעור או מדין ועינתם, בירושלמי שמודה ר"ל ביוכ"פ שחצי שיעור אסור, אוכל שיעורים האם יכול לעלות לתורה במנחה ביוכ"פ, נשבע לבטל חצי שיעור אם חשיב נשבע לבטל המצווה.

ראש השנה:מקצת תקיעה בחיוב ומקצתה שלא בחיוב, מקצת תרועה בחיוב ומקצתה שלא בחיוב, זה צריך פשוטה ראשונה וזה צריך פשוטה אחרונה תקיעה אחת מוציאה את שניהם,האריך בתקיעה אחרונה של תשרת כשיעור ב תקיעות כדי שתעלה לו לשם תקיעה אחרונה של תשרת ובשביל ראשונה של תשת,מתי הזמן של תחילה וסוף.

פרשת כי תבוא "עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבמשנה תורה קודם ראש השנה מ"ט כדי שתכלה השנה וקללותיה, לבני מערבא שסיימו רק בשלש שנים האם שייכת התקנה,אין מפסיקין בקללות, שלא לברך על פורעניות למנהג הש"ס שלא היו מברכים בתורה רק העולה הראשון והאחרון ,החילוק בין קללות של בחוקתי לקללות של כי תבוא.

פרשת כי תצא "ולנערה לא תעשה דבר" אונס רחמנא פטרי,רמב"ם בספר המצוות מונה לאו לדיין והרמב"ן לא מנה,בשאלה אם אונס זה פטור מאונסים או שהמעשה לא מתייחס אליו,אונס בקיום מצוות.