אמור "ספירת העומר"ספר ארבעים חסר אחת,ספר ארבעים חסר שנים או שמונה עשרה חסר אחת,ספר ביום השמיני שבוע ויום אחד ולא הזכיר הימים,ספירה בראשי תיבות.

"כיסוי הדם"בהתכסה הדם מאליו שנפטר מהמצווה אם רשאי לגלות ולכסות,כיסוי הדם עיקר המצווה הכיסוי או התוצאה שמתכסה, כיסוי הדם ע"י שליח קצוה"ח שפ"ב,במחלוקת האם מברך לפני הכיסוי או אחרי.

"איסור חדש"ביאור לרמ"א שתבואה מותרת מספק ספקא,בשאלת רעק"א שאין זה ס"ס ובשאלת הש"ך שזה דבר שיש לו מתירים, בחקירת המנ"ח אם בזה"ז תבואה שהשרישה ניתרת בט"ז בניסן,האם איסור חדש הוא איסור לזמן או שהוא איסור שניתר ע"י הקרבן או היום.

ספירת העומר, במהרה יבנה בית המקדש באמצע הספירה אם נמשיך לספור,במחלוקת האם ספירת העומר בזה"ז דאורייתא או דרבנן, תפילת הרחמן הוא יחזיר לנו את עבודת בית המקדש,באחד שיודע שלא יכול לספור יום אחד אם יתחיל הספירה

פסח, איסור הנאה בחמץ של הקדש,בחברה בע"מ,ריבית בהקדש,בשיטת המל"מ שיש חילוק בין הקדש של גבוה להקדש של הדיוט, בשיטת החת"ס שריבית וחמץ שונים מכל איסורי הנאה שההקדש לא חייב להלוות ולא חייב באכילת מצה.

ליל הסדר "יקנה"ז" שכח להבדיל בכוס ראשון מתי מבדיל,שכח לומר ותודיענו ואכל לפני הבדלה האם חוזר כמו בשכח אתה חוננתו ואכל לפני הבדלה,נשים ופת בהבדלה של יקנה"ז,בשכח ולא התפלל ערבית במוצ"ש מתי יאמר אתה חוננתו ותודיענו בתפילה שמשלים.

"פרשת החודש" קידוש החודש בזמן הזה,במחלוקת הרמב"ם בספר המצוות קנ"ג והרמב"ן,במנהג שלנו לקדש החודש בשבת לפני ר"ח,סמיכה בזמן הזה,המקור לדברי הרמב"ם שמובטח לנו שיהיו יהודים בארץ ישראל תמיד גם בזמן הגלות.

ויקהל "רבוע יהיה המזבח" האם ריבוע בעשיית המזבח או תמיד חייב להיות מרובע,ריבוע בתפילין השו"ע ל"ב נתקלל ריבוען יש מי שאומר שצריך לרבען,שיעור פגימת המזבח בחגירת ציפורן או בטפח וכזית,השיעור בפגימת ריבוע של תפילין ושל כנף הציצית.

פורים משולש.האם הקריאה בי"ד של בני ט"ו היא קריאה בזמנה או שלא בזמנה, האם מעכב עשרה,האם בן ט"ו יכול להוציא בן י"ד בי"ד בשנה רגילה ובשנה שט"ו בשבת,מתי זמן המחייב לבני ט"ו ביום ט"ו או כבר בי"ד.

שקלים "מחצית השקל" קטנים לא חייבים במחצית השקל אבל אם שקלו מקבלים מהם, בשאלת השער המלך וקצה"ח הרי קניין קטן אינו קניין וא"כ השקלים שמסרו עדיין ברשותם וקרבן ציבור אי אפשר להביא מממון יחיד, ביטול ברוב בממון,קנין דרבנן מועיל לדאורייתא,דבר חשוב לא בטל מדאורייתא או מדרבנן.