גמרא בתענית ד"ט מעשר מעשיר ומותר לנסות ה' בזה שנאמר בחננו נא בזאת .בגמ ב"ב ד"י האומר סלע זה צדקה בשביל שיחיה בני הרי צדיק גמור,בשאלת הסמ"ג הרי אסור לנסות את ה'.בשיטת המהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד רמ"ט שמעות מעשר רק לעניים ולא למצוות אחרות ומה זה שונה מכספי צדקה שאפשר לצרכי מצווה.
חיוב חינוך לבן י"ג ולא הביא ב' שערות-שיטת העיטור שחייב לקנות לבנו תפילין רק שנהיה בן י"ג בשאלת הפמ"ג שלאחר י"ג האב לא חייב בחינוך אז מדין מה חייב לקנות לו תפילין-בחידוש הגרי"ז שיש חיוב חינוך ויש עוד חיוב של להרגילו במצוות והם שונים בחיובם.
בקושית החזקוני מפרשת לך לך וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ" – וְלֹא זָכָה בָהּ אַבְרָהם עדיין.בשיטת המנ"ח שעד כיבוש יהושע לא היתה קדושה בארץ ישראל,האיך הביאו עומר מיד כשנכנסו לארץ ישראל.
בנדון הפוסקים באה"ז ריש סימן י"ז בעל שמת מיתה ודאית ולמחר חיה האם צריך לחזור ולקדשה-בשאלת תרומת הדשן האם אשתו של אליהו מותרת לינשא לאיש אחר- בשיטת הרד"ק שבן הצרפתית לא מת מכל וכל.
בחידוש העמק דבר שאיסור זה לא נאמר לבן נח,במחלוקת רבנן ור' יהודה בפרק גיד הנשה ובסנהדרין נ"ט מצווה שנאמרה לבני נח ולא נישנת בסיני אם אסורה לבני ישראל-בחידוש המהרי"ץ חיות ופירוש המשניות לרמב"ם בסוף פרק ז' בחולין שלאחר מתן תורה אין איסורים שנאסרו לבני נח.
בחידוש הגור אריה שלפני מתן תורה היה מותר לעכו"ם לעסוק בתורה-במשמעות הרמב"ם שבן נח חייב לקבל על עצמו שבעה מצוות ולא די שייקים אותם-חיה ועוף טהורים בהקרבה לפני שהוקם המשכן
שכח להבדיל במוצאי שבת מבדיל עד יום רביעי מדין תשלומים או חיוב עד יום רביעי-שכח להבדיל במוצ"ש ונזכר בליל יו"ט האם יקדש ויבדיל בכוס אחד בשני כוסות או לא יבדיל כלל.