מהי המציאות המתוארת בסיפור הקצר ״המלשין״ של דוד שיץ? מהן הנחות המוצא של הסופר שיצרו אותה? האם יצירה ספרותית בעלת תכנים מאיימים יכולה להעניק דווקא חירות אישית? האם אפשר להמנע מפונדמנטליזם דרך קריאה בספרות, ומה מקומם של רגשות קשים שעולים בנו כשאנו קוראות יצירות ספרותיות? כיצד אפשר לרתום אותם להעמקת הפרשנות הספרותית?

מהי יציבות בלתי יציבה, מה היחס שבין הקשרים שלנו לזהות שלנו, מה בין כמות לאיכות במחקר הספרות, כיצד יכולים מחשבים לעזור לנו להגיע למקומות הכי אנושיים, מהו חוקר אקולוגי, מהו האדם, וכיצד הוא קשור לעולם?

בפרק 26 ראיינו את ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי, ראש המעבדה לספרות חישובית ומרצה בכיר בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

דיברנו איתו על ספרות חישובית ומדעי הרוח הדיגיטליים, על בניית waze ספרותי שיאפשר לנו להמשיך לשוטט ולפרש. על הקו שמחבר בין ספרות חז"ל ובין ספרות חישובית וספרות אקולוגית, על מה שבין הפקפוק לפירוש, בין המודרנה לפוסט, על המוכנות להקשיב לעולם, להשתנות, על החיפוש אחר הפתעות. על החשיבות של משבר הדוקטורט, ועל מה שיכולה לתת לנו המקריות.

שאלנו גם מהי ספרות אקולוגית, מדוע צורות ספרותיות משתנות, כיצד מגבלות הצורה משפיעות על התוכן, מדוע אין ברומן המודרני מקום לאירועי קיצון אקלימיים, ומהי ספרות שעוסקת בדרמה של הפרט האנושי אך משתדלת להשאיר מקום לאחרים, לאחרוּת, לסביבה.

תודה רבה לד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצוע. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.

תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

עריכה: ד״ר תמר סתר.

למה לכתוב מסות, איך לכתוב אותן, איך להיות אשה, איך להיות לסבית, איך להיות ביחסים, איך להיות בקהילה, איך להתנגד, איך לכתוב ביקורת, איך הפכנו להיות מה שאנחנו, מיהו ה"אחר" המדבר אלינו בממואר ומי מפחד מעדות?

בפרק 25 ראיינו את ארנה קזין, סופרת ומסאית, עיתונאית לשעבר וכיום ראש מסלול כתיבה במחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר.

דיברנו איתה על מקומו של הקוויר בעיר, על הפחד להבלע בסימביוזה, על החרדה מטשטוש קווי המתאר של ה'אני', על הניסיון הכן והמאומץ של המסה להבין איך להיות, תהינו ספרותינו לאן? ושאלנו על הכתיבה והפרסום בשדה הספרותי העכשווי בזמן שהוא משתנה במהירות ובאופן דרמטי. שאלנו מי יכולה לתת גושפנקת איכות לכתיבה ולכותבים כעת. עוד דיברנו על הולדת המסה והממואר, על מה שהם יכולים להעניק לקורא כשהם במיטבם, ומדוע דרושה לנו כעת פוליטיקה של סוגיות במקום פוליטיקה של זהויות?

תודה רבה לארנה קזין על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת, הגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.

תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

עריכה: ד״ר תמר סתר.

לינק להרשמה לכנס ״דמיון כשחרור מסבל״: https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfpfyYbP4kEfHm91PvPqOV17iHZE0IYBtjFrNv7t8qdaioD3Q/viewform

האם ניתן לראות בספרות סבך של זיקות גומלין, מארג של השפעות הדדיות שלא ניתן להפרידן זו מזו, ולקבען בתוך גבולות ברורים? מהו מקומו של הכותב במסגרת תפיסה כזאת? למי שייכים הרעיונות שלנו? ומהו בעצם רעיון מקורי?

בפרק 24 ראיינו את פרופ' דרור בורשטיין, סופר, משורר, עורך ומרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. דיברנו איתו על חילוניות דתית ועל דתיות ללא רוח, על כתיבה שמתכוונת לשנות, על ספרות כמערך של זיקות גומלין ובתוך כך על שאלות של בעלות וגבול. עוד דיברנו על הבנת מושג המקוריות כחיבור למקור חיצוני ועוצמתי שהוא מעבר לאינדיבידואל, על הנחיל שבתוכנו ושאנו חלק ממנו, על האינסוף שבכוכבים ובחרקים, ובה בעת ועל הקושי שלנו להכיר ולתפוס באמת את היות כולנו עוּבָּרִים לשעבר – תלויים ובלתי נפרדים מהאחר, אז וגם היום.

תודה רבה לפרופ' דרור בורשטיין על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.

תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

עריכה: ד״ר תמר סתר.

מה אנחנו יכולות ללמוד מיצירות גנוזות של יוצר או יוצרת? מה כתבה לאה גולדברג לטוביה ריבנר במכתב שרומם את רוחו? ואיך חוקרים שתי יוצרות דומיננטיות ומוכרות, כמו לאה גולדברג ודליה רביקוביץ, בזווית חדשה?

בפרק 22 ראיינו את פרופ׳ גדעון טיקוצקי, חוקר ספרות, עורך ומרצה בכיר בחוג ללימודי ספרות באוניברסיטה העברית. דיברנו איתו על הגילויים המחקריים שעולים מתוך חיפוש בארכיון שכולל מכתבים, קטעי עיתונות וטקסטים גנוזים, על הקשר המיוחד בין לאה גולדברג לטוביה ריבנר, שנרקם גם באמצעות חברות לעט מיוחדת ויפה, שהתגלתה כמשמעותית לא רק להם אלא לתרבות הישראלית כולה. דיברנו איתו גם על מקומה המרכזי של הביוגרפיה בחיי היוצר והיוצרת, וכיצד היא השפיעה על התקבלותה ופרשנותה של יצירת דליה רביקוביץ, על ניצחונה של היצירה ״השולית״ ועל המחיר הכבד שמשלמים "פורצי הדרך", ולבסוף קינחנו בפרויקט הכינוס הגדול והחשוב של השירה הישראלית, שטיקוצקי וסטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטה העברית עומלים עליו בימים אלה.

תודה רבה לפרופ׳ גדעון טיקוצקי על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית, ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור.

תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

בפרק 21 ראיינו את ד״ר איתן בולוקן, משורר, פילוסוף, חוקר דתות, מתרגם שירה והגות יפנית, ומרצה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת ת״א. מוזמנים ומוזמנות לשמוע קטע קצר מתוך הפרק המלא.

שירת הייקו היא מושג שהפך לרווח בתרבות הישראלית בשנים האחרונות, אבל מה זו בעצם שירת הייקו? כיצד המסורת והתרבות של יפן משתלבות בה? ומהם שלושת הכללים לקורא/ת המתחיל/ה בשירה זו?

בפרק 21 ראיינו את ד״ר איתן בולוקן, משורר, פילוסוף, חוקר דתות, מתרגם שירה והגות יפנית, ומרצה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת ת״א. שוחחנו על תפיסת הטבע בתרבות היפנית, על שיבטה טויו, משוררת יפנית שהחלה לכתוב בגיל 92, שאיתן נחשף אליה כשחי ביפן ותירגם אותה לראשונה לעברית. דיברנו גם על הפואטיקה היפנית הייחודית, על המפגש שלה עם העולם המערבי והגלובליזציה, ועל האופן שבו ניגשים לשירה שצמחה מתוך תרבות שהיא כל כך שונה ורחוקה מזו שאנו מכירים.

תודה רבה לד״ר איתן בולוקן על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור.

תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

האם יש דבר כזה "שירה גבוהה" ו"שירה נמוכה"? מהם המרכיבים שהופכים שיר למצוין ולמה כאשר מזמינים אותו לאירועי ספרות בחו"ל הוא מוצג כמשורר מבגדד?

בפרק 20 ראיינו את רוני סומק, אחד המשוררים הבולטים ביותר של הספרות הישראלית בארץ ובעולם. שוחחנו איתו על השתלבותו בתרבות הפופולארית ועל כתיבתו עליה, על יחס האקדמיה ליצירתו, על השילוב בין תחושת ההגירה, שנוכחת תמיד, לבין הקול הכל כך ישראלי בשירתו ואפילו רכשנו כמה מושגים חדשים בעולם הכדורגל והכדורסל.

תודה רבה לרוני סומק על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית, ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור.

תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.