סיפור משפחתי

ב11 בנובמבר 1948 באו לאוויר העולם בבצרה, עיראק, זוג תאומות זהות.
קשר בין אחים הוא קשר קרוב, ורובנו לעולם לא נבין עד כמה קרוב אפילו עוד יותר הקשר בין תאומות זהות. בשיחה עם אורה וזמירה – וגם עם בני המשפחה הקרובים – אנחנו יוצאים למסע שמתחיל בעיראק, עובר במעברה בתל מונד, בקרית שמונה הצעירה ובהרצליה של שנות השישים – ועד לימינו אנו.

הבנות לבית משפחת פנחס מאופיינות בהומור מושחז, באנרגיות בלתי נדלות ובאהבה רבה – זו לזו, למשפחתן ולאדם באשר הוא.

הערת אזהרה – במהלך ההאזנה, קשה יהיה לכם להוריד את החיוך מהשפתיים.

ב11 בנובמבר 1948 באו לאוויר העולם בבצרה, עיראק, זוג תאומות זהות.

קשר בין אחים הוא קשר קרוב, ורובנו לעולם לא נבין עד כמה קרוב אפילו עוד יותר הקשר בין תאומות זהות.

בשיחה עם אורה וזמירה - וגם עם בני המשפחה הקרובים - אנחנו יוצאים למסע שמתחיל בעיראק, עובר במעברה בתל מונד, בקרית שמונה הצעירה ובהרצליה של שנות השישים - ועד לימינו אנו.

הבנות לבית משפחת פנחס מאופיינות בהומור מושחז, באנרגיות בלתי נדלות ובאהבה רבה - זו לזו, למשפחתן ולאדם באשר הוא.

הערת אזהרה - במהלך ההאזנה, קשה יהיה לכם להוריד את החיוך מהשפתיים.

האזנה עריבה!

סיפורם של בני משפחת פריד - או כמו שהם לעיתים מכנים 'שבט פריד' הוא סיפור על התמודדות, על אומץ, על אהבה ועל אמונה.

יהושע העשיל פריד נולד ב בכ"א בתמוז תרפ"ט, 29/7/29 בעיירה ולקה קאפושני – קאפיש שבצ'כוסלובקיה. ילד חמישי במשפחה בת 7 נפשות, בן לרב הקהילה, הרב חיים צבי פריד הכהן זצ"ל, דור רביעי לשושלת רבנים מפוארת המכהנת בקאפיש.
בשנת 1944 בעודו רק בן 14 נלקח עם אמו, אחותו רחל ואחיו ואחותו התאומים הקטנים, לגטו באונגואר ומשם הועברו ברכבות משא למחנה ההשמדה אושוויץ שם הופרד ממשפחתו והיה חלק מצריף הילדים בפיקוחו של מנגלה ימ"ש.

למרות הקשיים, הסלקציות של מנגלה ימ''ש אשר שלח חברים למשרפות (קרמטוריום), התנאים המזעזעים והפחד - יהושע הצליח לשרוד ואמונתו רק הלכה והתחזקה.

לאחר המלחמה חזר לעיר הולדתו, קאפיש והיה במחנה שרידים בעיר לנסדברג גרמניה. משם עלה ארצה באוניה "מולדת" שנתפסה ע"י הבריטים ונשלחה לקפריסין. במשך שנה שהה בקפריסין ובמהלך שהותו שם כובד מחבילות ששלחה אישה מישראל , שאותה לא הכיר , בשם טנטה קרולינה לקרוב משפחתה איצ'ה (יצחק) רוזן.
כשהגיע לארץ הלך להודות לאותה אישה ששמה עטרה (טנטה) קרולינה והיא אימה של רבקה - שלימים תהיה אשתו.
רבקה לבית הדרי (ציטרוננבוים) נולדה בי"ז בכסלו תרצ"ג, שנת 1932, בברלין. משפחתה עלתה ארצה כשהייתה ילדה קטנה והיא העבירה את ילדותה ונעוריה בתל אביב. לאחר שסיימה את לימודיה הלכה ללמוד בסמינר למורות.

רבקה ויהושע נישאו בשנת 1952, להם שלושה ילדים - יהודית צלוואה, שלומית וחיים צבי, 14 נכדים, 41 נינים והיד עוד נטויה.

מטי ברטולומיו היא לא אישה שפוגשים כל יום.
היא בת 98, שנונה, מצחיקה, עם זכרון מדהים. והסיפור שלה מיוחד לא פחות-
בגיל 24 היא פגשה קצין בריטי ששירת בישראל בתקופת המנדט. הם מתאהבים זה בזו, ועל אף כל הקשיים מתחתנים ועוברים לגור באנגליה.
לאורך שנותיה מטי ראתה וחוותה הרבה, וחייה עברו בלא מעט תחנות- בישראל ובעולם.

ענת כהן נפגשה עם מטי, שלקחה אותה למסע דרך כל התחנות האלה.
זה סיפור על מזרח ומערב, על החיים הטובים ועל טרגדיות.
ובעיקר, זהו סיפור חיים לא שגרתי, שמתואר מפיה של אישה לא שגרתית.

מעטים האנשים שיכולים לספר בנשימה אחת אודות ארוחת צהריים עם בן-גוריון, הקמה של חטיבה חדשה עם חיים בר-לב, מינוי חירום מדדו במבצע קדש, ודיון מול ישראל טל על הצבה ראשונה לאחר קורס הקצינים. מעטים האנשים שצעדו כך במשעולי ההיסטוריה לצד מי שהיו לימים אלופים, מנהיגים ושרים. מעטים אף יותר האנשים שכשיגידו להם שהם יכולים להתרברב בכל אלו, יניפו את ידם בביטול ויגידו רק "ככה זה היה". אומנם מעטים מאוד ויש שהיו אומרים שבכלל אין אנשים כאלה, אבל זה סיפור על איש אחד שהוא בדיוק כזה – סיפורו של מוטי שפר.

מרים וייס, נולדה בבודפשט בשנת 1930. באחת קטעה השואה את ילדותה, בהיותה בת 14. היא עלתה לישראל בשנת 1946 עם אניית המעפילים "כנסת ישראל " אך גירוש האונייה לקפריסין, השהה בשנה את ההגעה לארץ ישראל. יחד עם חבריה לשומר הצעיר הגיעה לקיבוץ שובל שנה לאחר עלייתו לקרקע. 62 שנים חיה בזוגיות מופלאה עם שמחה, יחד הקימו משפחה לתפארת, ועל זו גאוותה.

בחודש פברואר 2018 פגשה אור לוי מצוות ״סיפור משפחתי״ את מרים וייס בדירתה בנתניה, לשיחה על הזכרונות אבל בעיקר המסקנות והתובנות שלה מהחיים.

בגיל 97, מדירתו שבתל אביב, ממשיך פרופסור ברוך גבעוני להיות חוקר פעיל.

עד לפני 3 שלוש שנים עוד היה טס להרצאות ולכינוסים בחרבי העולם - אך הוא קורקע בהוראת הרופאה.

פרופסור גבעוני - אדריכל, פיזיולוג וקלימטולוג מהמצוטטים בעולם - מספר על חייו האישיים והמקצועיים, על משפחתו הענפה, ופותח צוהר לעולם מדעי שמשפיע עלינו בדרכים שאנו נוטים לשכוח.

מה הוא סוד ההצלחה? איך ניתן להגיע כמעט מכלום לראש הפסגה? ואולי השאלה הכי גדולה: האם כל אחד יכול? את הסוד הזה אנו הולכים לחשוף יחד עם עמי רוזנפלד ואישתו תמי, מי שהיה מאדריכלי 'טבע' האגדית וממעצבי הדרך של עוד אין ספור חברות פרמצבטיות אחרות. סיפור חיו והצלחתו של עמי, שנולד בשנת 1940 בתל אביב, הוא הרבה יותר מעוד סיפור רגיל; זה סיפור על רוח האדם, על דרכי חשיבה, על יכולת מנהיגות ובמידה רבה זהו גם סיפורה של תעשיית הפרמה הישראלית, ו'טבע' בפרט, שהפכה בימים בהם עמי עבד בה לענקית בין לאומית ולאחת מספינות הדגל המרכזיות של כלכלת ישראל.

מרואיינים בפרק: בן עמי רוזנפלד, תמר רוזנפלד, גיל רוזנפלד, יעל רוזנפלד, עינת ברזילי

מחנך, קיבוצניק וסטנדאפיסט נכנס לחדר - זו אינה תחילתה של בדיחה כי אם סיפור חייו של דני לוז.

אחרי שנים ארוכות כאיש חינוך, בשנות הפנסיה שלו גילה דני תחום חדש שמממלא אותו שמחה - ואת הסובבים אותו צחוק.

שיחה מפוכחת עם איש מצחיק, שגם בשעת מלחמה הצליח לשמור - ולייצר - מנגנון של שפיות לו ולמשפחתו.

גדעון רכבי נולד בוינה ב1928, עלה כילד לישראל, ואת שנות הנערות עשה בתנועת נוער בחיפה. כחבר גרעין הכשרת אשדות יעקב לקיבוץ יפתח, התגייס לפלמ״ח ולחם במלחמת העצמאות. כשתמה המלחמה, פנה גדעון לעסוק בדבר בו חשק מגיל צעיר -  להיות מדען. המחקר שלו לתואר דוקטור בפיזיקה גרעינית הניח את היסודות למחקרים של זוכי פרס נובל, ואת הפוסט-דוקטורט הוא עשה אצל אחד מאבות הפיזיקה הגרעינית -  נילס בוהר. פרופסור גדעון רכבי הוא אחד המדענים שביססו את הפיזיקה כתחום מדעי איתן בישראל, והוא פעיל עד היום בקבוצת מחקר שהקים, ובראשה עמד עד לפני זמן לא רב. כל הווייתו היא הוויית מדען -  מחושב ושקול -  אבל בקולו ניתן לשמוע עד כמה הוא נרגש כשהוא מדבר על הנס שהוא מדינת ישראל.

הפרק הראשון עוסק בסיפור חייו המוקדמים משפחתו וחלקה הראשון של מלחמת השחרור. פרק זה מתחיל בתום האפטר שמקבל גדעון (במהלך מחלמת השחרור) סיום המלחמה, לימודיו והקריירה המדעית העשירה שלו.