The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

בִּשְׁלֹשָׁה כְּלֵי שָׁרֵת

Equipped with three sacred implements:

אַהֲבַת ה', אַהֲבַת הַתּוֹרָה, אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

a love of G‑d, a love of the Torah, and a love of their fellow Jews.

צְרִיכִים צְעִירִים בְּנֵי תוֹרָה לָגֶשֶׁת לַעֲבוֹד בְּכֶרֶם ה' צְבָאוֹת

Young Torah scholars should approach their work [among the Jewish people, who are lovingly called] “the vineyard of the L‑rd of Hosts,” 

לְקָרֵב לֵב אֲחֵיהֶם לְקִיּוּם מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת וּקְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה

[Their task is] to draw the hearts of their brethren close to the observance of practical mitzvos and to the designation of fixed times for Torah study,

מִבְּלִי הִתְחַשֵּׁב עִם מַחֲלַת הַמִּפְלָגוֹת

regardless of the malady of party affiliation.

וְהָאֱמֶת הַגָּמוּר הוּא

The real truth is

אֲשֶׁר לֵב יִשְׂרָאֵל הוּא מַעְיָן מְקוֹר מַיִם חַיִּים

that the heart of Israel is a spring of living water,

וּבְרִית כְּרוּתָה לַעֲבוֹדָה וְתַעֲמוּלָה שֶׁאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם

and we are assured by an unshakable covenant that hard work and outreach endeavors will never be fruitless.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הוֹשִׁיעֵנוּ אַחַר שִׁיר שֶׁל יוֹם אוֹמְרִים

The passage beginning Hoshieinu is recited after the Psalm of the Day (Shir shel Yom) 

הֵן בְּחוֹל הֵן בְּשַׁבָּת, יוֹם טוֹב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים

on weekdays, as well as on Shabbos, festivals, Rosh HaShanah, and Yom Kippur.

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי עָנָה לְרַבִּי הִלֵל פּאַרִיטְשׁעֶר עַל שְׁאֵלָתוֹ

R. Hillel of Paritch once asked the Mitteler Rebbe 

אִם יַחֲזוֹר חֲסִידוּת גַּם בָּעֲיָרוֹת שֶׁאַנְשֵׁיהֶם אֵין לָהֶם מוּשָּׂג בַּחֲסִידוּת

whether he should teach Chassidus in places where the townsfolk had no conception of Chassidus. The Mitteler Rebbe replied:

דִּבְרֵי חֲסִידוּת העֶרט דִי נְשָׁמָה

“The teachings of Chassidus are heard by the neshamah (‘soul’).

וּכְתִיב וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן

There is a verse that speaks of ‘waters flowing from Lebanon’ (ונוזלים מן לבנון).

לְבָנוֹן ל"ב נוּ"ן

[In the Holy Tongue, the word for] Lebanon is spelled ל"ב נו"ן,

חָכְמָה וּבִינָה שֶׁבַּנְּשָׁמָה

alluding to [the 32 (ל"ב) paths of] Chochmah (‘Wisdom’) and [the 50 (נו"ן) gates of] Binah (‘Understanding’) within the soul.

אוּן אַז דִי נְשָׁמָה העֶרְט

When the neshamah hears,

אִיז נוֹזֵל וְנוֹטֵף אִין דעֶר הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה וואָס אִיז מְחַיֶּה דעֶם גּוּף

[a spiritual influence] flows down and trickles into the soul’s ray of light that animates the body.

אוּן עֶס וועֶרט אַ חִזּוּק

This fortifies one’s [endeavors

אִין דעֶם וַעֲשֵׂה טוֹב פוּן רַמַ"ח (248) מִצְוֹת עֲשֵׂה

to] ‘do good’ by fulfilling the 248 positive commandments,

אוּן אִין דעֶם סוּר מֵרָע פוּן שַׁסָ"ה (365) מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה

and to ‘turn away from evil’ by observing the 365 prohibitive commandments.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הָרַבָּנִים וּבַעֲלֵי תּוֹרָה נִקְרָאִים עֵינֵי הָעֵדָה

The rabbis and the Torah scholars are called “the eyes of the community” 

וְרָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל

and “the heads of the thousands of Israel.” 

וּכְשֶׁהָרֹאשׁ הוּא בָּרִיא אַזַי גַּם הַגּוּף בָּרִיא

When the head is healthy, the body is also healthy.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הפטורה: וַיִשְלַח אַחְאָב

The haftarah [for Parshas Ki Sisa] begins Vayishlach Achav (1 Melachim 18:20-39).

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his maamarim: 

הָא דִסְעוּדָּה שְׁלִישִׁית הַיּוֹם לֹא גו

“[The teaching of the Tzemach Tzedek] regarding the Third Meal of Shabbos — [based on the negative form of] the phrase Hayom lo… — ‘Today you will not [find the manna in the fields]’ —

הַיְנוּ שֶׁאֵין צָרִיךְ פַּת

means only that [at that meal] one is not required to partake of bread.

אֲבָל צָרִיךְ לִטְעוֹם אֵיזֶה דָבָר

However, one must partake of something. 

וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי יְהֵא חֶלְקִי מֵאוֹכְלֵי ג' סְעוּדּוֹת

Indeed, R. Yosei said: ‘Would that I share the lot of those who partake of three [Shabbos] meals!’ “

תּוֹרַת רַבֵּנוּ הַזָּקֵן בִּתְחִלַּת בּוֹאוֹ לְלִיאָזְנָא

The Alter Rebbe delivered the following teaching shortly after he arrived in Liozna.

לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַת הַמִּנְחָה

The Sages teach: לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה — “One should always be careful concerning the Afternoon Service.” 

יִתְרוֹן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַל הַתְּפִלּוֹת דְּשַׁחֲרִית וְעַרְבִית

The Afternoon Service is superior to the Morning and Evening Services

הוּא בָּזֶה, שֶׁהִיא בְּאֶמְצַע הַיוֹם

inasmuch as it is offered in the middle of the day,

בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עֲסוּקִים וּטְרוּדִים בְּעִנְיָנֵיהֶם

when people are busy and involved in their affairs,

וּמַפְסִיקִים לִתְפִלַּת מִנְחָה

yet interrupt them for the Afternoon Service.

וְזֶהוּ

[On this basis, we can offer a non-literal interpretation of the above teaching of the Sages, phrase by phrase:]

לְעוֹלָם, עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הִיא

A person’s spiritual task in this world (לעולם)

שֶׁיְּהֵא אָדָם, שֵׂכֶל הַמֵּאִיר וּפוֹעֵל בְּמִדּוֹת

is to make his mind radiate and influence his emotive attributes (יהא אדם),

זָהִיר יָאִיר, הַיְנוּ הִתְגַּבְּרוּת הַצּוּרָה עַל הַחוֹמֶר

so that his qualities will shine forth י(זהיר). This means that one’s spiritual essence should overcome his materiality —

וְזֶה נִיכָּר בְּעִנְיַן תְּפִלַת הַמִנְחָה

and this is evident [when one prays] the Afternoon Service.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

שֵׁם חָסִיד

The title “chassid”

הוּא שֵׁם קָדוּם הַנִּמְצָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

is an ancient term found in the words of our Sages 

גַּם עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן (עֵרוּבִין יח בּ)

and refers even to Adam, the first man. (Eruvin 18b), 

וְהוּא תּוֹאַר הַשְּׁלֵמוּת וְהַהַפְלָגָה אִם בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹת אוֹ בִּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו

It denotes a person of perfection and distinction in his intellectual attainments or in his character attributes, or in both these qualities combined.

אָמְנָם בְּתוֹרַת חֲסִידוּת חַבַּ"ד תּוֹאַר חָסִיד הוּא

Within the teachings of Chabad Chassidus, the description “chassid” refers to

מִי שֶׁמַּכִּיר מְהוּתוֹ הָעַצְמִי

one who recognizes his essential nature,

וּמַעֲמָדוֹ בִּידִיעַת הַתּוֹרָה וְלִמּוּדָהּ

his level of Torah knowledge and study,

וּמַצָּבוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת

and his status in the observance of the mitzvos. 

יוֹדֵעַ הוּא מַה שֶׁחָסֵר לוֹ וְנוֹתֵן לֵב וְדוֹאֵג לְמַלֹּאוֹת אֶת הֶחָסֵר

He knows what he is lacking and shows attention and concern to fulfill it.

וּמַרְבֶּה בְּמִשְׁמַעַת בְּדֶרֶךְ קַבָּלַת עוֹל

And he shows great discipline in yoking himself [to his mission].

Text and Translation courtesy of Sichos in English

נִיט עֲבוֹדָה אִיז אַז עֲבוֹדָה זאָל זַיין בֶּאֱמֶת

The concept of avodah — Divine service — does not [merely] mean that one must serve G‑d truthfully.

נאָר אֱמֶת אַלֵיין אִיז אַן עֲבוֹדָה

Rather, truthfulness is itself a form of Divine service,

אַז דִי נעֶגעֶל זַיינעֶן אֱמֶת

to the point that even one’s nails [i.e., the most superficial part of a person] should be [permeated by] truth.

וואָס וועֶרסְטוּ נִתְפָּעֵל

Why should this be so surprising?

מִדַּת הָאֱמֶת רָאָה (סַנְהֶדְרִין קיא. א) וְנָפַל עַל פָּנָיו

[After all,] it was the vision of G‑d’s Attribute of Truth [that caused Moshe to] fall on his face.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַחֲסִידִים, אֲפִילוּ הַבֵּינוּנִים, הָיוּ בְּקִיאִים בְּתַּנַ"ךְ

Chassidim, even those of average spiritual stature, used to be thoroughly knowledgeable in the Tanach. 

וּמִנְהָג מְסוּדָּר הָיָה אֶצְלָם

it was their regular custom

אֲשֶׁר אַחַר לִמּוּד שִׁעוּר מִשְׁנָיוֹת שֶׁאַחֲרֵי תְּפִלַּת שַׁחֲרִית

After their [daily] study of Mishnayos following the Morning Service, 

בְּשַׁעַת קְפִילַת הַטַּלִית וּתְפִילִין

while putting away their tallis and tefillin. 

הָיוּ אוֹמְרִים שִׁעוּר בְּתַּנַ"ךְ

to read chapters of Tanach 

בְּאוֹפֶן אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָיוּ גוֹמְרִים אֶת הַתַּנַ"ךְ

Their schedule enabled them to complete the entire Tanach in three months.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּבְרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ

When reciting the threefold blessing

אִם שָׁתָה יַיִן וְאָכַל פֵּרוֹת מִז' הַמִּינִים

after drinking wine and partaking of any of the seven fruits [with which Eretz Yisrael was blessed], 

חוֹתֵם: וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל הַפֵּרוֹת

one should conclude: …ve’al pri hagefen ve’al hapeiros.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְהַפֵּרוֹת (וְלֹא “וְעַל" הַפֵּרוֹת)

Baruch Atah Ado-nai, [al haaretz ve]al pri hagefen vehapeiros (rather than ve’al hapeiros).

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַ סַךְ יאָהרעֶן נאָך פאַר פּעֶטעֶרְבּוּרג (הַמַּאֲסָר שָׁם בִּשְׁנַת תּקנ"ט)

One day, many years before his imprisonment in Petersburg in 5559 [1798], 

אִיז דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי אַמאָל אַרוֹיס צוּם עוֹלָם אוּן האָט געֶזאָגְט

the Alter Rebbe stepped out of his study and addressed the chassidim present as follows:

אִין גַּן עֵדֶן דעֶרְהעֶרט מעֶן דִי טַייעֶרקַייט פוּן עוֹלָם הַזֶּה

“In Gan Eden, they appreciate the precious quality of this world.

לֹא מִיבָּעִי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת

Not only the ministering angels,

אֲפִילוּ נֶאֱצָלִים הָרִאשׁוֹנִים

but even the exalted beings first emanated from the World of Atzilus, 

וואָלטעֶן אַלץ אַוועֶק געֶגעֶבּעֶן פאַר אַ אָמֵן יְהֵא שְׁמֵי'הּ רַבָּא פוּן אַ אִידעֶן

would forego all [their blissful revelations of Divinity] in exchange for the Amen, yehei Shmei rabba… 

אַז עֶר זאָגט בְּכָל כֹּחוֹ כְּפֵרוּשׁוֹ בְּכָל כַּוָּנָתוֹ

that a Jew recites with all his might — which is understood to mean, ‘with all his devout intent’;

הַיינוּ אַז עֶר אִיז אִינְגאַנְצעֶן אִין דעֶם

i.e., he is focused entirely on those words.”

דאָס אִיז געֶוועֶן דעֶר גאַנְצעֶר מַאֲמָר

That was the entire discourse. 

אוּן עֶר האָט געֶפּוֹעֶלְט אַזאַ הִתְלַהֲבוּת וְהִתְלַהֲטוּת בַּא דִי העֶרעֶר

It generated such ardent enthusiasm among the listeners

אַז אַ גאַנְץ יאָהְר האָט מעֶן געֶזאָגְט אָמֵן יְהֵא שְׁמֵי'הּ רַבָּא מִיט אַ בְּרעֶן

that for a whole year they responded Amen, yehei Shmei rabba with fire.

Text and Translation courtesy of Sichos in English