The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

הפטורה: וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה

The haftarah to be read this week [Parshas Pekudei] begins Vatishlam kol hamelachah [from I Melachim 7:51 and 8:1-21].

בְּבִּרְכוֹת הָהַפְטוֹרָה אוֹמְרִים תָּמִיד: נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה, תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׂמַּח

In the blessings that follow every haftarah, the wording to be used is ne’eman verachaman Atah and toshia u’sesamach.

מְקוּבָּל אֵצֶל זִקְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ

According to a tradition handed down by chassidic elders,

סֵפֶר הַתַּנְיָא הוּא לִקוּטֵי עֵצוֹת

the Tanya comprises the words of counsel

מַה שֶׁעָנָה רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ עַל יְחִידוּת בִּשְׁנוֹת תּק"מ-תּק"ן

that the Alter Rebbe gave to chassidim who consulted him individually at yechidus between the years 5540 (1780) and 5550 (1790).

בְּקַיִץ תּקנ"ב הִתְחִיל לְסַדֵּר אֶת סֵפֶר הַתַּנְיָא בְּצוּרָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה לְפָנֵינוּ

In the summer of 5552 (1792), he began to give the Tanya its present structure. 

תּקנ"ג כְּבַר הָיוּ הַעְתָּקוֹת רַבּוֹת מִמֶּנּוּ

By 5553 (1793) there were already many manuscript copies.

וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נִשְׁתַּבְּשׁוּ, וְגַם הִתְחִילוּ לְזַיְּפוֹ

Over the course of time, errors crept into the text and [the misnagdim] also began to produce forgeries.

וּמֵ‏הַאי טַעְמָא נִזְדָּרֵז רַבֵּנוּ לְמָסְרוֹ לִדְפוּס

This is why the Alter Rebbe applied his energies to having it printed [in 5557 (1796)].

יֵשׁ נוּסַח אַחֵר

According to another tradition,

עֶשְׂרִים שָׁנָה כָּתַב רַבֵּנוּ אֶת סִפְרוֹ הַתַּנְיָא

the Alter Rebbe composed the Tanya in the course of 20 years,

וְדִיֵּק בְּכָל תֵּיבָה וְתֵיבָה

choosing every word precisely. 

בִּשְׁנַת תּקנ"ה כְּבַר הָיָה צָרוּף וְזָקוּק

By the year 5555 (1795), when the text was refined and polished,

וְאָז נָתַן רְשׁוּת לְהַעְתִּיקוֹ

he gave permission to copy it.

וּכְשֶׁרַבּוּ הַהַעְתָּקוֹת וְנִשְׁתַּבְּשׁוּ מְסָרוֹ לִדְפוּס

When the manuscript copies increased and errors crept in, he gave it to print.

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר

The Tzemach Tzedek related

אֲשֶׁר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְחַיָּיו — שְׁנַת תּק"ן

that on the first Rosh HaShanah of his life, in 5550 (1789), 

אָמַר רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל דְּרוּשׁ מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ תְּהִי צַדִּיק וכו

[his grandfather] the Alter Rebbe delivered a maamar [that opened with the teaching], “An oath is administered [to the soul]: ‘Be a tzaddik….’ “

וְהוּא הוּא שְׁלֹשֶׁת פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל סֵפֶר הַתַּנְיָא

That discourse constitutes the first three chapters of the Tanya.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

לִמּוּד הַנִּגְלָה

The study of nigleh, 

לִמּוּד הַחֲסִידוּת

the study of Chassidus, 

וַעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל

and Divine service through actual avodah, 

כּוּלָּם כְּאֶחָד מוּכְרָחִים הֵמָּה

are all equally necessary. 

וְלֹא זוּ בִּלְבָד דְּאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁהָאֶחָד יִדְחֶה אוֹ יוּדְחֶה מִפְּנֵי חֲבֵרוֹ

Not only is it unthinkable to claim that any one of these should override or be overridden by another,

אֶלָּא אַדְרַבָּא הֵם מְסַיְּיעִים זֶה לָזֶה

but rather, they should support one another.

וּכְמַאֲמָר וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד

As the Sages taught, “An unlearned person cannot be pious ('a chassid’),”

שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לִמּוּד הַנִגְלָה

indicating that the study of nigleh is necessary.

אֵיזֶהוּ חָסִיד הַמִתְחַסֵד עִם קוֹנוֹ

And “who is pious (‘a chassid’)? One who acts with kindness to his Creator,” 

שֶׁצָרִיךְ לִהְיוֹת לִמּוּד הַחֲסִידוּת

indicating that the study of Chassidus is necessary. 

וְתַכְלִית הַלִּמּוּד הֲלֹא הוּא הָעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל

And the ultimate goal of study is actual practice.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

צוּ חֲסִידוּת בַּיים מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ן, אִיז געֶוועֶן זֵייעֶר שְׁטִיל

When the Mitteler Rebbe would deliver discourses of Chassidus, there was utter silence.

דאָךְ פְלעֶגְט עֶר בְּשַׁעַת חֲסִידוּת זאָגעֶן: שַׁא, שַׁא

Nevertheless, in the midst of his delivery, he would say Shh, Shh.

דעֶר טאַטעֶ האָט עֶס עֶרקְלעֶרְט

My father explained

אַז דאָס אִיז געֶוועֶן אוֹיף לְהַשְׁקִיט נְבִיעַת הַמּוֹחִין

that this was intended to quiet the gushing thoughts of his prolific mind.

אוּן האָט מִיט דעֶם מְבַאֵר געֶוועֶן דעֶם מַאֲמַר הַזֹּהַר

With this, my father elucidated the statement of the Zohar: 

סָבָא דַּעְתּוֹהִי סָתִים דְשָׁקִיט וְשָׁכִיךְ

“The elder’s mind is contained, for it is still and calm.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק

The following is an answer that the Tzemach Tzedek gave

לְחָסִיד בָּקִי בְּשַׁ"ס כוּ' וּמַשְׂכִּיל גָּדוֹל בַּחֲסִידוּת

to a chassid who was exceedingly well versed in the entire Talmud and in the scholarly writings of Chassidus:

קַבָּלַת עוֹל אִיז מְשַׁנֶּה דעֶם מְהוּת

Kabbalas ol, the unquestioning acceptance of G‑d’s yoke, transforms a person’s essence.

דוּרְך קַבָּלַת עוֹל פוּן אַ עֶבֶד פָּשׁוּט

By adopting the kabbalas ol of a simple servant,

וואָס בְּשַׁעַת עֶר שְׁלאָפְט אִיז אוֹיךְ נִיכָּר דעֶר עוֹל הָעַבְדוּת זַיינעֶר

whose yoke of servitude is apparent even when he sleeps,

קעֶן אֲפִילוּ אַ לַמְדָן אוּן אַ גָּאוֹן אוֹיךְ קוּמעֶן

even a scholar and a genius can attain

צוּ דעֶר מַעֲלָה אוּן חֲשִׁיבוּת פוּן אַ פְּראָסְט–תְּמִימוּת'דִיקעֶן מְסִירַת-נֶפֶשׁ אִיד

the lofty rung and stature of a simple, artless Jew who serves G-d with mesirus nefesh, with self-sacrificing devotion.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַבְּרָכָה צְרִיכָה לְאֵיזֶה דָבָר שֶׁתֵּאָחֵז בּוֹ

A blessing requires some object upon which to take hold,

וּכְמוֹ הַמָּטָר עַל שָׂדֶה חֲרוּשָׁה וּזְרוּעָה

like rain that falls upon a plowed and sown field,

אוֹ הַיּוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ עַל תְּבוּאַת הַשָּׂדֶה וְהַכֶּרֶם

or like the early and late rains that fall upon the produce of the field or vineyard.

אֲבָל בִּשְׂדֵה בּוּר לֹא חֲרוּשָׁה וְלֹא זְרוּעָה

But if a field is left fallow, neither plowed nor sown,

אֵין הַמָּטָר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת

the early and late rains will not be of any benefit.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּיַעֲלֶה וְיָבוֹא

In the passage Yaaleh VeYavo, 

זָכְרֵנוּ ה' אֱלוֹקֵינוּ בּוֹ — בֵּית דְּגוּשָׁה

the letter beis in the phrase zochreinu A-donai Elokeinu bo has a dagesh, 

וּפָקְדֵנוּ בוֹ — בֵּית רְפוּיָה

but in the phrase u’fakdeinu vo it does not have a dagesh.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

אַ חָסִיד מאַכט אַ סְבִיבָה

“A chassid creates an environment.

אוֹיבּ נִיט, דאַרְף עֶר גוּט אַ טאַפּ טאָן בּאַ זִיך אִין פּעֶקְל

If not, he must carefully check through his own knapsack;

וואָס טוּט זִיך מִיט אִיהְם אַלֵיין

he must examine his own spiritual state.

אוּן דאָס אַלֵיין וואָס עֶר מאַכְט נִיט קֵיין סְבִיבָה

The very fact that he is not creating an environment

דאַרף אִיהְם צוּבְּרעֶכעֶן וִוי אַ קִינעֶלעֶ (קֵיסָם)

should crush him like a mere splinter.

אוּן עֶר דאַרף פְרעֶגעֶן בַּא זִיך אַלֵיין

He should ask himself:

וואָס טוּ אִיך אוֹיף דעֶר וועֶלט

‘What am I doing in this world?’"

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הפטורה: וַיִכְרוֹת יְהוֹיָדַע גו

The haftarah [for the Shabbos of Parshas Shekalim] begins Vayichros Yehoyada (II Melachim 11:17-12:17). 

וּמוֹסִיפִים פָּסוּק רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן שֶׁל הַפְטוֹרַת מָחָר חֹדֶשׁ

At its conclusion, the maftir adds the first and last verses of the haftarah beginning Vayomer lo...machar chodesh (I Shmuel 20:18-42).

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי

[On the Shabbos preceding Rosh Chodesh,] we bless the new month, Adar II.

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[It is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

בַּאֲמִירַת לְחַיִּים יֵשׁ שְׁתֵּי נוּסְחָאוֹת

There are two common responses to the traditional toast of LeChayim (lit., “To life!”):

א) לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם

(a) LeChayim tovim u’leshalom (“For a good life and for peace”).

וְטַעַם הַבְּרָכָה

The explanation for this blessing is

לִהְיוֹת כִּי בִּשְׁתִיַּת הַיַּיִן הַנִּזְכֶּרֶת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בַּתּוֹרָה הָיוּ תּוֹצָאוֹת לֹא טוֹבִים

that the Torah’s first mention of drinking wine involved negative consequences. 

וַיָּחֶל נֹחַ גו', וְעֵץ הַדַּעַת גֶּפֶן הָיָה

[the Torah says] “And Noach began….” [Similarly, according to one view,] the Tree of Knowledge [which was the subject of Adam’s sin] was a grapevine.

וְלָכֵן מְבָרְכִים שֶׁיַּיִן זֶה יִהְיֶה לְחַיִּים טוֹבִים

Hence, [when a person drinks,] we bless him that this wine should lead to a good life.

בּ) הָרַב הַמַּגִּיד מִמּעֶזְרִיטְשׁ הָיָה עוֹנֶה לְחַיִּים וְלִבְרָכָה

(b) The Maggid of Mezritch would respond LeChayim veliverachah (“For life and for blessing”). 

פַּעַם בְּהִתְוַעֲדוּת שֶׁהָיָה נוֹכֵחַ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

Once, at a farbrengen attended by the Alter Rebbe,

עָנָה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן: לְחַיִּים וְלִבְרָכָה

[a chassid said LeChayim, and] the Alter Rebbe responded LeChayim veliverachah. 

אַחֲרֵי הַהִתְוַעֲדוּת שׂוֹחֲחוּ הַחֲסִידִים בְּטַעַם נוּסַח זֶה, שֶׁשָּׁמְעֻהוּ אָז פַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

After the farbrengen, the chassidim discussed the possible reasons for this version, which they had just heard for the first time.

אֶחָד הַחֲסִידִים אָמַר

One of the chassidim commented

אֲשֶׁר לִהְיוֹת כִּי נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד

that since “when wine enters, secrets emerge” 

וּבַעֲבוֹדָה הוּא הִתְגַּלּוּת הַמִּדּוֹת

which in terms of one’s labors of self-refinement signifies the revelation of one’s spiritual emotions 

לָכֵן זְקוּקִים לִבְרָכָה

one stands in need of a blessing [that this endeavor should succeed].

וְהַנּוּסַח הוּא “לְחַיִּים וְלִבְרָכָה" — אוֹתִיוֹת לֵב-רַכָּה

Moreover, [that chassid continued,] the wording of the blessing is “for life and for blessing” — LeChayim veliverachah, because in the Holy Tongue, the word liverachah (לברכה) shares the same letters as lev rakah (לב רכה), and this spelling suggests “a heart that is soft.” [I.e., chassidim wish each other life, and a heart that is sensitive and responsive to spiritual stimuli.]

הַצֶּמַח צֶדֶק אָמַר עַל זֶה

The Tzemach Tzedek commented on this:

דאָס קעֶן זאָגעֶן אַ חָסִיד, וואָס האָט געֶדאַוועֶנט אוּן געֶטאָן אִין עֲבוֹדָה דְרַייסִיג יאָהְר

“Such words could come only from a chassid who had davened [as a Chabad chassid should] and toiled in avodah for thirty years.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה

In the Prayer before Retiring at Night, 

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל וְכֵן לַמְּנַצֵּחַ גו' בְּבוֹא

the passage beginning Ribono shel Olam… and the psalm beginning Lamenatzeiach… bevo… 

אֵין אוֹמְרִים בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב

are omitted on Shabbos and festivals.

אֲבָל צָרִיךְ לוֹמַר בִּשְׁאָר יָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן

They should, however, be recited on the other [semi-festive] days on which Tachanun is not recited.

"בְּסִיּוּם הג' פַּרְשִׁיוֹת אוֹמְרִים תֵּיבַת “אֱמֶת

At the end of the three paragraphs [of the Shema recited before retiring], one says the word emes. 

יַעְלְזוּ חֲסִידִים - פַּעַם אַחַת, הִנֵּה מִטָּתוֹ - ג' פְּעָמִים, יְבָרֶכְךָ - ג' פְּעָמִים

One then says the verse Yaalzu chassidim once, the verse beginning Hinei mitaso three times, and [the three-part Priestly Blessing that begins with] Yevarechecha three times.

בְּתִקּוּן חֲצוֹת אֵין אוֹמְרִים לַמְּנַצֵּחַ גוֹ' בְּבוֹא בְּיָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן

When reciting Tikkun Chatzos,4 the psalm beginning Lamenatzeiach… bevo… is omitted on the days on which Tachanun is not recited.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

אֱמֶת אִיז דֶּרֶךְ הַמִּצּוּעַ

“Truth is the middle path.

אַ נְטִיָּה לְיָמִין

A deviation to the right,

אוֹיף מַחְמִיר זַיין אוֹיף זִיך

being overly stringent with oneself

אוּן געֶפִינעֶן אִין זִיך חֶסְרוֹנוֹת

and finding faults

אָדעֶר עִנְיָנֵי עֲבֵרוֹת, וואָס נִיט וִוי דעֶר אֱמֶת אִיז

or sins that do not exist,

אָדעֶר אַ נְטִיָּה לִשְׂמֹאל

or a deviation to the left,

מֵקִיל זַיין זִיך

being overly lenient

מְכַסֶּה זַיין אֵייגעֶנעֶ חֶסְרוֹנוֹת

and covering one’s faults

אָדעֶר מֵקִיל זַיין אִין עִנְיָנֵי עֲבוֹדָה מִצַּד אַהֲבַת עַצְמוֹ

or being lax in one’s Divine service due to self-love,

זַיינעֶן בֵּיידעֶ פאַלְשׁעֶ דְּרָכִים

these are both false paths.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English