The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

מֵעֲבוֹדַת בַּעַל עֵסֶק

As one of his spiritual tasks, a businessman

לְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ הָאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן גָּמוּר

should arouse within himself the faith and absolute trust

בְּהַזָּן וּמְפַרְנֵס לְכָל בָּשָׂר

that He Who nourishes and sustains all flesh

כִּי הוּא יִתְבָּרֵךְ יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶיוַח

will grant him an ample living.

וְצָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב בֶּאֱמֶת

He should be genuinely happy and glad of heart,

כְּאִלּוּ פַּרְנָסָתוֹ כְּבָר מְזוּמֶּנֶת לְפָנָיו

as if his livelihood had already been placed before him.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and comments [email protected]

אַאַזְמוּ"ר אָמַר

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once related

אֲשֶׁר אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי כָּתַב

that the Mitteler Rebbe wrote 

בִּשְׁבִיל כָּל סוּג וְסוּג מֵהַמַּשְׂכִּילִים וְהָעוֹבְדִים אֲשֶׁר בַּעֲדַת הַחֲסִידִים

for every kind of oved and maskil within the chassidic community. 

מַאֲמָרִים וְסֵפֶר מְיוּחָד

maamarim and a particular book

לְבַד שַׁעַר הַיִּחוּד וְשַׁעֲרֵי אוֹרָה שֶׁהֵם כְּלָלִיִּים

By contrast, [his] Shaar HaYichud and Shaarei Orah are of general relevance,

וְנִכְתְּבוּ עֲבוּר כָּל הַחֲסִידִים

and were written for all chassidim.

שַׁעַר הַיִּחוּד הוּא הַמַּפְתֵּחַ דְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת

[His] Shaar HaYichud is the key to the teachings of Chassidus, 

וְשַׁעֲרֵי אוֹרָה — אָלֶף-בֵּית דְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת.

and Shaarei Orah is the alef-beis of the teachings of Chassidus.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and comments [email protected]

בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה קוֹרְאִים

When reading the Megillah, 

(ח. יא) לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד

the phrase (Esther 8:11) להרג ולאבד should be read: להרג ולאבד ולהרג ולאבד.

(ט. ב) וְאִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם

The phrase (op. cit., 9:2) ואיש לא עמד בפניהם should be read: ואיש לא עמד בפניהם ואיש לא עמד לפניהם.

בַּאֲמִירַת “הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת", “אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית", מְנַעְנְעִים אֶת הַמְּגִלָּה

The Megillah should be rustled as one reads the phrases, האגרת הזאת and אגרת הפרים הזאת השנית.

נוּסַח שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב: בְּרוּכִים כָּל הַצַּדִּיקִים

In the passage Shoshanas Yaakov [that follows the reading of the Megillah, the preferred wording is] ברוכים כל הצדיקים.

שֶׁהֶחֱיָנוּ — גַּם בַּיּוֹם

The blessing Shehecheyanu is recited [before the Megillah is read] by day as well [as at night].

בַּמְּגִלָּה שֶׁכָּתַב אַאַזְמוּ"ר לֹא נִכְתְּבוּ עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בְּעַמּוּד בִּפְנֵי עַצְמוֹ

In the Megillah written by my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], the names of Haman’s sons are not written in a separate column, 

"וְכֵן לֹא כָּל הָעַמּוּדִים מַתְחִילִים בְּתֵיבַת “הַמֶּלֶךְ

nor does each of the columns begin with the word hamelech (“the king”).

בְּתוֹרָה אוֹר, בֵּאוּר דִּבּוּר הַמַּתְחִיל יָבִיאוּ לְבוּשׁ

סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה בְּחִינַת לְבוּשׁ, צָרִיך לִהְיוֹת

"וְהִיא בְּחִינַת פָּנַי וְזוֹ הִיא הַמִּסְתַּתֶּרֶת... שֶׁהִיא בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין"

וְיֵשׁ נוּסַח אַחֵר

"וְהִנֵּה בְּחִינַת בַּיוֹם הַהוּא, הוּא בְּחִינַת אִמָּא עִילָאָה הַמְּקַנֶנֶת בִּבְרִיאָה בְּכוּרְסַיָא

אָכֵן מַלְכוּת דַאֲצִילוּת נַעֲשֶׂה עַתִּיק לִבְרִיאָה

שֶׁנֶעֱתַּק וְגָבוֹהַ מִבְּרִיאָה וְאֵינָהּ בָּאָה בְּהִתְגַלוּת בְּעוֹלָם הַבְּרִיאָה

שֶׁאֲפִילוּ מִבְּחִינַת בַּיוֹם הַהוּא, הוּא בִּבְחִינַת הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר

וּמַה שֶׁנֶאֱמַר אַסְתִּיר פָּנַי

שֶׁכֵּן נִקְרָא מַלְכוּת דַּאֲצִילוּת

לְפִי שֶׁמְקַבֶּלֶת מִכָּל הַיוּ"ד סְפִירוֹת

מִמַּלְכוּת דְכֶתֶר דַּאֲצִילוּת נַעֲשֶׂה כֶּתֶר מַלְכוּת

וּמִמַּלְכוּת שֶׁבְּחָכְמָה נַעֲשֶׂה חָכְמָה שֶׁבְּמַלְכוּת כוּלֵי

[At this point, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions, and also cites a variant reading.]

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and comments [email protected]

הפטורה: כֹּה אָמַר ה

[On the Shabbos before Purim,] the haftarah begins Ko amar Ado-nai (I Shmuel 15:2-34).

אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים

[After the Torah Reading,] the passage beginning Av HaRachamim is recited.

אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ

[In the Afternoon Service,] the passage beginning Tzidkas’cha is omitted.

וַיָּבוֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים

It is written: “And Amalek came and fought with Israel at Refidim,”

שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִדִּבְרֵי תּוֹרָה

[i.e., the Jews had] “weakened their involvement in the words of the Torah.”

אַז מְ'וועֶרט שְׁוואַך אִין תּוֹרָה

When a Jew weakens his hold on Torah study,

וואָס דעֶר לִמּוּד הַתּוֹרָה אִיז דאָךְ עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם

which should be pursued in order to be observed in practice, 

קוּמְט עֲמָלֵק אוּן קִיהלְט אָפּ דעֶם אִידעֶן

along comes Amalek and cools him down.

וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁי תֵּיבוֹת יֵשׁ שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת לַתּוֹרָה

[The above verse continues to relate that Amalek] “fought with Israel.” Israel (ישראל) is an acronym for the phrase, יש ששים ריבוא אותיות לתורה — “There are 600,000 letters in the Torah.” 

דְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אוֹת אַחַת בַּתּוֹרָה

For every Jew has a letter in the Torah,

וְלָכֵן נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִכְתּוֹב אוֹת בַּתּוֹרָה

which is why it is customary for every Jew to write a letter in a Torah scroll.)

אוּן עֲמָלֵק מאַכט קאַלט קְדוּשַּׁת הַתּוֹרָה

[When Amalek “fought with Israel,” it was Israel’s roots in the Torah that Amalek fought with:] Amalek cools off [a Jew’s sensitivity to] the holiness of the Torah.

וְהָעֵצָה לָזֶה בְּחַר לָנוּ‏‏ אֲנָשִׁים, אַנְשֵׁי מֹשֶׁה

[The following verse gives] the solution: “Choose men for us, [and go out and do battle with Amalek].” [These must be] Moshe’s men

וְאִתְפַּשְׁטוּתָא דְמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא, שֶׁבְּכָל דּוֹר יֵשׁ רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל

and “there is an extension of Moshe in every generation,” for every generation has its “leaders of the thousands of Israel.”

וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק לְשׁוֹן יָחִיד

[Significantly, the directive to] “go out and do battle with Amalek” appears in the singular,

לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם בְּשָׁוֶה.

because the Torah is eternal, applying equally to [every individual in] every generation, at every time, and in every place.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and comments [email protected]

דעֶר אָנְהוֹיב פוּן פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת אִיז

The words that introduce the passages on the sacrifices

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה

[literally mean], “A man who will bring from you a sacrifice to G-d...

עֶס האָט דאָך געֶדאַרְפט שְׁטֵיין אָדָם מִכֶּם כִּי יַקְרִיב גו

Seemingly, the word order should have been, “A man from [among] you who will bring a sacrifice to G‑d....”

זאָגט דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי

the Alter Rebbe explains:

אָדָם כִּי יַקְרִיב, בִּכְדֵי אַ מעֶנְטשׁ זאָל וועֶרעֶן נעֶהנְטעֶר צוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

[Now, the verb used here for “bringing an offering” is יקריב, which shares a root with the verb meaning “to draw near.”] Accordingly, the Alter Rebbe explains: “‘A man who will offer,’ i.e., if a person is to draw near to G‑d,

אִיז מִכֶּם קָרְבָּן לַה', פוּן אַייךְ אַלֵיין דאַרף זַיין דעֶר קָרְבָּן

the offering must come ‘from you’ — from one’s very self,

מַקְרִיב זַיין זַיין אֵייגעֶנעֶ בְּהֵמָה

from the animal within him;

דעֶם יֵצֶר הָרָע וואָס וועֶרט אָנְגעֶרוּפעֶן נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית

that is, he must sacrifice the Evil Inclination, which is [sometimes] called the animal soul.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and comments [email protected]

תַּעֲנִית אֶסְתֵר מוּקְדָם

[This year (5703/1943), exceptionally,] the Fast of Esther is observed [on this date,] before its usual time.

סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ

[In any year, the Morning Service for the Fast of Esther includes] Selichos and Avinu Malkeinu, 

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל

and the [contribution of three coins of] half a shekel [is made at Minchah time].

חֲסִידוּת כּוֹלֶלֶת שְׁנֵי עִנְיָנִים עִקָּרִים

[The study of halachah through the eyes of] Chassidus comprises two fundamental approaches:

א) הֲבָנַת כָּל הֲלָכָה בְּשָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹרָהּ הָעַצְמִי בְּרוּחָנִיּוּת

(a) Understanding every halachah at its essential, spiritual root and source

הַיְינוּ בִּסְפִירוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם לְפִי עִנְיָנוֹ

in the various Sefiros and rungs within each of the spiritual worlds.

כִּמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים

The distinctive nature of each world is explained in the teachings of Chassidus.

ב) הֲבָנַת עִנְיַן כָּל הֲלָכָה בַּעֲבוֹדָה

(b) Understanding what each halachah signifies in an individual’s Divine service.

הַיְינוּ שֶׁהֲגַם שֶׁהִיא חָכְמָה וְשֵׂכֶל אֱלֹקִי וְדִין הַתּוֹרָה

Although [the halachah] represents Divine wisdom and intelligence and is Torah law,

מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לִמְצוֹא בָּזֶה עִנְיָן בַּעֲבוֹדָה בְּהַנְהָגַת הָאָדָם בְּחַיֵּי עוֹלָם זֶה

one should [seek and] discover an element within it that affects his avodah and his conduct, as he lives his life in this physical world.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and comments [email protected]

טֶרֶם הַנְּסִיעָה מִמְּקוֹם מְדוּרוֹ

Before leaving your hometown,

יְסַדֵּר אַ חַסִידִישׁעֶן פאַרְבּרֵיינְגעֶן

you should hold a chassidic farbrengen 

וִיקַבֵּל בִּרְכַּת הַפְּרֵידָה מֵחֲבֵרָיו הַטּוֹבִים

and receive the parting blessings of your good friends,

וּכְמַאֲמָר הַיָּדוּעַ

in the spirit of the well-known adage:

חֲסִידִים זעֶגעֶנעֶן זִיך נִיט

Chassidim don’t bid each other farewell,

ווַייל מעֶן פאָהְרט זִיך קֵיינְמאָל נִיט פאַנאַנְדעֶר

for they never really separate.

וואוּ מְ'אִיז — אִיז מעֶן אֵיין מִשְׁפָּחָה

Wherever they are, they are one family.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and comments [email protected]

בְּבִרְכַּת בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת

In the blessing borei nefashos, 

אוֹמְרִים עַל כֹּל מַה שֶׁבָּרָאתָ

in the phrase al kol mah shebarasa, 

הַכָּ"ף בְּחוֹלָם וְלֹא בְקָמַץ

the letter kaf should be vocalized with a cholam, not a kamatz.

גּוֹדֶל הַתְּשׁוּקָה לְהִתְקַשְׁרוּת

[A chassid’s] great thirst to be bound with his Rebbe 

יָכוֹל לְהַשְׂבִּיעַ רַק כַּאֲשֶׁר יִלְמוֹד מַאֲמָרֵי הַחֲסִידוּת שֶׁאוֹמֵר הָרַב וְכוֹתֵב

can be satisfied only by studying the maamarim that the Rebbe delivers and writes,

כִּי בִּרְאִיַּת פָּנִים בִּלְבָד לָא סָגֵי

for merely seeing his face is not enough.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and comments [email protected]

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his letters:

טוֹבָה פְּעוּלָּה אַחַת מֵאֶלֶף אֲנָחוֹת

“One action is better than a thousand sighs.

אֱלֹקֵינוּ חַי וְתוֹרָה וּמִצְוֹת נִצְחִיִּים הֵמָּה

Our G‑d is alive and the Torah and its mitzvos are eternal.

עֲזוֹב אֶת הָאֲנָחָה

Abandon sighing,

וּשְׁקוֹד בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל וִיחָנְךָ הָאֱלֹקִים

apply yourself diligently to actual avodah, and G‑d will be gracious to you.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַז מעֶן געֶהְט אִין גאַס דאַרְף מעֶן טְראַכְטעֶן דִּבְרֵי תוֹרָה

One ought to think about words of Torah when walking down the street, 

צִי אִין מַחֲשָׁבָה צִי אִין דִּבּוּר

either verbalizing them or not,

דאָס וועֶנְדט זִיך, צִי מעֶן מעֶג עַל פִּי דִין רֵיידעֶן דאָרְטעֶן דִּבְרֵי תוֹרָה

depending upon whether one is permitted to speak words of Torah in that place. 

אָבּעֶר אַז עֶר געֶהט אוּן אִיז נִיט פאַרְנוּמעֶן אִין דִּבְרֵי תּוֹרָה

When one walks down the street without being occupied with words of Torah,

זאָגְט אִים דעֶר שְׁטֵיין אוֹיף וועֶמעֶן עֶר טְרעֶט

the cobblestone on which he treads tells him:

בּוּלאַך (גּוֹלָם) וואָס טְרעֶטסְטוּ אוֹיף מִיר

“Blockhead, who are you to be treading on me? 

מִיט וואָס בִּיסְטוּ העֶכעֶר פאַר מִיר

What makes you better than me?”

Text and Translation courtesy of Sichos in English