The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

עֶס אִיז אַ מַעֲלָה נִפְלָאָה

“It is a wondrous trait,

וואָס דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר בָּרוּךְ הוּא אִיז מְזַכֶּה

when G‑d grants a person

אוּן מעֶן קְרִיגְט אַ חוּשׁ מִיט אַ געֶשׁמאַק אַ אִידעֶן אַ טוֹבָה טאָן

a warm sensitivity and a pleasurable satisfaction in doing a fellow Jew a favor —

בִּיז אַז יעֶנעֶר וועֶרט בּאַ אִים טַייעֶרעֶר וִוי עֶר בּאַ זִיך

to the point that he cherishes him more than he cherishes himself.

וואָרוּם אוֹיף זִיך קעֶן עֶר געֶפִינעֶן כַּמָה טְעָמִים

For a person can find many reasons to explain

פאַר וואָס עֶס קוּמְט אִים זאָל, חַס וְשָׁלוֹם, זַיין נִיט גוּט

why he himself deserves [to be challenged by] difficulties,

אָבּעֶר אוֹיף דעֶם אַנְדעֶרעֶן אִיז דאָס נִיט שַׁיָּךְ כְּלָל

whereas such assumptions about someone else are unthinkable.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּלִי שׁוּם צֵל סָפֵק וּסְפֵק סְפֵיקָא

Beyond the slightest shadow of a doubt,

הִנֵּה בְּכָל מָקוֹם מִדְרַךְ כַּף רַגְלֵינוּ

wherever our feet tread,

הַכֹּל הוּא לְזַכּוֹת וּלְטַהֵר אֶת הָאָרֶץ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה

the sole reason is that we refine and purify the earth by uttering words of the Torah and of prayer.

וַאֲנַחְנוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שְׁלוּחֵי דְרַחֲמָנָא אָנוּ

We — all of Israel — are agents of the Compassionate One,

אִישׁ אִישׁ כַּאֲשֶׁר גָזְרָה עָלָיו הַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה

each of us according to the charge that supernal Providence has decreed upon him. 

אֵין חָפְשִׁי מֵעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר הוּעַמְסָה עַל שִׁכְמֵנוּ

No one is free from the holy task that has been placed on our shoulders.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

רֵאשִׁית הַהֲכָנָה לְהִתְעַסְּקוּת בִּשִׂכְלִים עִיּוּנִים

The first step in preparing for disciplined meditation,

וּבְשֵׂכֶל אֱלֹקִי בִּפְרָט

especially on G‑dly concepts,

הוּא

requires:

א) יְגִיעַת בָּשָׂר לְהָסִיר הַטּוּב טַעַם מֵעִנְיָנֵי עוֹלָם

(a) toiling with the flesh to remove one’s pleasurable taste for worldly matters;

ב) יְגִיעַת נֶפֶשׁ לְעוֹרֵר הַטּוּב טַעַם בְּמוּשְׂכָּלוֹת בִּכְלָל

(b) toiling with the soul to arouse a pleasurable taste for the contemplation of concepts in general,

וּבְעִנְיָנֵי אֱלֹקוּת בִּפְרָט

and of G‑dly concepts in particular.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַר

The Alter Rebbe taught

מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הוּא לִיְלִיד עַם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא רָאָה אוֹתוֹ

that the mitzvah of ahavas Yisrael, loving a fellow Jew, applies to every member of the Jewish people, even if one has never seen him.

וּמִכָּל שֶׁכֵּן לַחֲבֵר עַדַת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בִּמְקוֹם מְגוּרוֹ, שֶׁהוּא בֶּן אוֹ בַּת עֲדָתוֹ

How much more does it apply to a member of the Jewish neighborhood in which one lives, to every man or woman who is a member of one’s own community.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל — הַזָּקֵן

The Alter Rebbe 

סִדֵּר לִפְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ הָעֲבוֹדָה בְּמוֹחַ וּלְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת

provided the members of the chassidic brotherhood with a path in the intellectual service of G‑d and the search for the truth.

לְבַקֵּר כָּל תְּנוּעָה, שֶׁתִּהְיֶה רַק כְּפִי הָאֱמֶת

This entails examining whether every action is dictated only by the truth

וּבָאָה עַל יְדֵי עֲבוֹדָה

and is motivated by one’s endeavors in Divine service.

וַעֲבוֹדָה זוֹ אֵינָהּ כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִים בְּזֶה טָעוּת גָּמוּר לַחְשׁוֹב שֶׁצָּרִיךְ לְפָרֵק הָרִים וּלְשַׁבֵּר סְלָעִים, אִיבּעֶרקעֶרעֶן דִי וועֶלט

This path of service does not involve breaking down mountains, shattering boulders and overturning the world, as some utterly mistaken people think.

הָאֱמֶת הַגָּמוּר הוּא, אֲשֶׁר כָּל עֲבוֹדָה וּפוֹעַל, אֵיזֶה שֶׁיִּהְיוּ, בְּכַוָּנָה אֲמִתִּית דַּי וּמַסְפִּיק

The simple truth is that any activity or endeavor, whatever it may be, if it is carried out with sincere intent, suffices:

אַ בְּרָכָה בְּכַוָּנָה

a blessing recited with concentration;

דעֶם וואָרט אִין דאַוונעֶן כִּדְבָעִי בַּהֲכָנַת הַלֵּב וּבִידִיעָה לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד

the words of prayer uttered with a prepared heart and with a knowledge of “before Whom one stands”;

אַ פָּסוּק חוּמָשׁ בִּידִיעָה שֶׁהוּא דְבַר ה

a verse from Chumash with the awareness that it is the Word of G‑d;

אַ פָּסוּק תְּהִלִּים

a verse from Tehillim; 

וּמִּדָה טוֹבָה לְקָרֵב לִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּאַהֲבָה וְחִבָּה

or the positive trait of drawing one’s friend close with love and affection.

אֱמֶת הַדָּבָר, אֲשֶׁר בִּכְדֵי לְהַגִּיעַ לָזֶה צְרִיכִים יְגִיעָה רַבָּה וַעֲצוּמָה

True, to attain this requires awesome and tremendous exertion.

פָּשׁוּט לעֶרנעֶן אַ רִבּוּי אוּן פאַרשְׁטֵיין — כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ

One must study extensively and with understanding, every individual according to his level.

וְאָז ה' בְּעֶזְרוֹ שֶׁיִּהְיֶ' כְּפִי הָאֱמֶת

G‑d will then help him [so that his efforts] will be genuine.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרָה אוֹר, דִבּוּר הַמַּתְחִיל לֹא תִהְיֶ' מְשַׁכֵּלָה, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה אַחַר

"בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בפ"ע"

"פֵּרוּשׁ הָרָאשֵׁי תֵּיבוֹת הוּא "בִּפְנִימִית עַצְמוּתוֹ

[In the above note, the Rebbe spells out the unusual meaning of an abbreviation that appears in the Hebrew text of Torah Or.]

כְּתִיב: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב

It is written, “A man goes out to his work and to his labor until evening.”

הִנֵּה כָּל נְשָׁמָה בִּירִידָתָהּ לְמַטָּה, יֵשׁ לָהּ מְלָאכוֹת כְּלָלִיּוֹת וּפְרָטִיּוֹת

Every soul [is assigned] both general and particular tasks when it descends to this material plane.

וְזֶהוּ יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ

This mission is alluded to by the phrase, “A man goes out to his work.”

דִּיצִיאַת הַנְּשָׁמָה מֵעֲמִידָתָהּ בִּשְׁמֵי רוֹם בְּאוֹצַר הַנְּשָׁמוֹת

That is, the soul leaves its standing in the treasure-store of souls in the celestial heights,

וִירִידָתָהּ מִדַּרְגָא לְדַרְגָא עַד בּוֹאָהּ לְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף וְנֶפֶשׁ הַטִבְעִית וְהַבַּהֲמִית

and descends level after level until it becomes enclothed in the body and in the natural, animal soul.

הוּא בִּשְׁבִיל אָדָם לְפָעֳלוֹ בִּמְלָאכוֹת הַכְּלָלִיּוֹת לְהַגְבִּיר הַצּוּרָה עַל הַחוֹמֶר

The goals [of this descent] are (a) man’s “work” — his overall tasks of empowering [spiritual] form over [tangible] matter,

לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר תּוֹרָה וְנֵר מִצְוָה

and illuminating the world with the light of the Torah and the lamp of the mitzvos —

וְלַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִיא מְלָאכָה הַפְּרָטִית

and (b) his “labor,” his particular tasks.

דְּכָל נְשָׁמָה יֵשׁ לָהּ עֲבוֹדָה פְּרָטִית בְּמוֹחִין וּבְמִדּוֹת כְּפִי טִבְעָהּ וְעִנְיָנָהּ

For every soul has its individual duties in the realm of intellect and emotion, based upon its nature and inclinations….

עֲדֵי עָרֶב

[These endeavors continue] “until evening” —

בְּעוֹד יֵשׁ זְמַן לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם

only as long as one can still take action, as it is written, “[…the commandments that I command you to do] today, to perform them.” [And on this phrase the Sages comment, “They can be performed today (i.e., in This World), and not tomorrow (i.e., in the World to Come).”]

וּבְעוֹמֶק הָעִנְיָן בֵּאוּר הַכָּתוּב

From a deeper perspective, the above verse may be understood

דְקָאֵי עַל כְּלָלוּת עִנְיַן הָעֲלִיָּה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי יְרִידַת הַנְּשָׁמָה לְמַטָּה דְיֵצֵא אָדָם

[…] as alluding to the soul’s [heightened] ascent following its descent (“a man goes out”) to the material realm.

דְבַעֲלוֹת הַנְּשָׁמָה מִהְיוֹתָהּ לְמַטָּה מְלוּבֶּשֶׁת בְּגוּף

When the soul ascends after having been clothed in a body in This World below,

לְפָעֳלוֹ הִיא עוֹסֶקֶת בָּעוֹלָם הַבָּא בְּאוֹפֶן הִתְעַסְּקוּתָהּ בָּעוֹלָם הַזֶה

[it proceeds] “to its work:” its activities in the World to Come echo its [former] work in This World.

וְאִם הָיָה קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה

If, [while in This World,] that person had set aside regular hours for Torah study,

גַּם שָׁם מַכְנִיסִים אוֹתוֹ בְּאָהֳלֵי תוֹרָה

that soul is allowed in the other world, too, to enter the tents of Torah study.

וְלַעֲבוֹדָתוֹ, אִם עָסַק בַּעֲבוֹדָתוֹ כָּרָאוּי

Moreover, [when the soul ultimately ascends,] it proceeds "to its labor:” if, [while in This World,] it engaged in its labors of Divine service properly,

אָז הִנֵּה עֲלִיָּתוֹ עֲדֵי עָרֶב

it then ascends “until erev.” 

שֶׁעוֹלֶה בְּעִילּוּי אַחַר עִילּוּי עַד הַנּוֹעַם וְהָעֲרֵיבוּת דְּעַצְמוּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא

It ascends level after level, until it apprehends the pleasant sweetness (areivus) of the Essence of the [infinite] Ein Sof.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

The text of this essay is a compilation of letters from the Frierdiker Rebbe, and some commentary.

Please enjoy the listen as it will enhance your study of the Hayom Yom.

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

In the Afternoon Service, Tachanun is not recited.

הַצֶּמַח צֶדֶק כּוֹתֵב

The Tzemach Tzedek writes:

אַהֲבָה דִבְחִינַת וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי (הַיְינוּ) שֶׁלֹּא לַחְפּוֹץ שׁוּם דָּבָר זוּלָתוֹ יִתְבָּרֵךְ

The love [of G‑d at the level] indicated by the verse, “Beside You, I desire nothing,” is such that one desires nothing other than G‑d Himself.

וְלֹא אֲפִילוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁהֵם גַּן עֵדֶן עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן, כִּי רַק בְּיוּ"ד נִבְרָא כו

One does not even desire “heaven” or “earth,” which allude here to the Higher Gan Eden and the Lower Gan Eden, for they were created only through the letter yud. 

אֶלָּא תִּהְיֶה הָאַהֲבָה רַק לוֹ יִתְבָּרֵךְ לְבַד, דְהַיְינוּ לִמְהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ מַמָּשׁ

Rather, one’s love is directed solely to G‑d, to His very Essence.

וְכַךְ הָיָה נִשְׁמָע הַלָּשׁוֹן מִמּוֹרִי וְרַבִּי נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן, רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

And indeed, these were the words that used to be heard from our mentor and master (the Alter Rebbe),

בִּדְבֵקוּתוֹ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן

when he entered a state of dveikus: 

אִיך וִויל זעֶ גאָר נִיסט

“I desire nothing.

אִיך וִויל נִיט דַיין גַּן עֵדֶן

I don’t want Your Gan Eden.

אִיך וִויל נִיט דַיין עוֹלָם הַבָּא כו

I don’t want Your World to Come….

אִיךְ וִויל מעֶר נִיט אַז דִיךְ אַלֵיין

I want nothing but You alone.”

גוּט יוֹם טוֹב

Gut Yom-Tov!

לְשָׁנָה טוֹבָה בְּלִמּוּד הַחֲסִידוּת וְדַרְכֵי הַחֲסִידוּת תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמוּ

May you be inscribed and sealed for a good year in the study of Chassidus and the paths of Chassidus.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

חֲסִידוּת חַבַּ"ד פּוֹתַחַת שַׁעֲרֵי הֵיכְלֵי חָכְמָה וּבִינָה

Chabad Chassidus opens the gates of the halls of Chochmah and Binah, 

לֵידַע וּלְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם בְּהַשָּׂגָה שִׂכְלִית

enabling one to know and recognize, with an intellectual grasp, “the One Who spoke, and the world came into being.”

מְעוֹרֶרֶת רִגְשֵׁי הַלֵּב לְהִתְפָּעֵל בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁבַּלֵב הַמְחוּיֶּבֶת מֵהַשְׂכָּלָה זוּ

It arouses corresponding feelings in the heart that spring from the particular G‑dly concept that one has understood.

וּמוֹרָה דֶּרֶךְ אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפוּם שִׁעוּרָא דִילֵיהּ

Moreover, it guides every individual — according to his own level —

יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ לַעֲבוֹד אֶת הֲוָיָ' בְּמוֹחוֹ וְלִבּוֹ

along the path by which he can draw near to holiness, enabling him to serve G‑d with his mind and heart.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

יְסוֹד עִיקָּרִי בְּשִׁיטַת חַבַּ"ד הוּא

A main foundation of the Chabad approach is

אֲשֶׁר הַמּוֹחַ הַשַּׁלִיט עַל הַלֵּב בְּתוֹלָדְתּוֹ

for the mind, which naturally rules over the heart,

יְשַׁעְבֵּד אֶת הַלֵּב לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרֵךְ

to enlist the heart in the service of G‑d 

מִתּוֹךְ הַשְׂכָּלָה הֲבָנָה וְהַעֲמָקַת הַדַּעַת בִּגְדוּלַּת בּוֹרֵא הָעוֹלָם בָּרוּךְ הוּא

through abstraction, understanding, and a deepening awareness of the greatness of G‑d.

Text and Translation courtesy of Sichos in English