The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם נוֹגֵעַ בִּנְפָשׁוֹת מַמָּשׁ

Studying Torah every day critically affects our very lives:

לֹא לְבָד בְּנֶפֶשׁ הַלּוֹמֵד, כִּי אִם גַּם בְּנַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ

not only the soul of the person studying, but the souls of his household as well,

שֶׁאָז אֲוִיר הַבַּיִת הוּא אֲוִיר תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם

for then the atmosphere in the home is one of Torah and the fear of G‑d.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

(הֶמְשֵׁךְ שִׂיחָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל)

In the above-mentioned talk, the Rebbe Rashab continued: 

בְּרֵאשִׁית אִיז אַ פרֵיילִיכעֶ סִדְרָה, אֲפִלּוּ דער סוֹף אִיז נִיט גאָר אַזוֹי געֶשׁמאַק

“Bereishis is a happy parshah, even though its conclusion is not so pleasant. 

נֹחַ אִיז דעֶר מַבּוּל, אָבּעֶר אַ פרֵיילִיכעֶר סוֹף וואָךְ — געֶבּאָרעֶן געֶוואָרעֶן אַבְרָהָם אָבִינוּ

Noach is [the parshah of] the Flood, but the end of the week is cheerful: our Patriarch Avraham is born.

דִי אֱמֶת פרֵיילִיכעֶ וואָךְ אִיז פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ

“The really joyful week is Lech Lecha, 

אַלעֶ טעֶג פוּן דעֶר וואָךְ לעֶבּט מעֶן מִיט אַבְרָהָם אָבִינוּ

for throughout that entire week we live with Avraham,

דעֶר עֶרשׁטעֶר וועֶלכעֶר האָט זִיך מוֹסֵר נֶפֶשׁ געֶוועֶן

who was the first to utterly devote his life

אוֹיף מְפַרְסֵם זַיין ג-טלִיכקַייט אוֹיף דעֶר וועֶלט

to proclaiming G‑d’s existence in the world.

אוּן זַיין מְסִירַת נֶפֶשׁ האָט אַבְרָהָם אָבִינוּ אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶן בִּיְרוּשָׁה צוּ אַלעֶ אִידעֶן

And this mesirus nefesh he bequeathed as an inheritance to all Jews.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁלֶךְ לְךָ תרנ"א

In the course of a talk that my revered father, [the Rebbe Rashab,] delivered on Motzaei Shabbos [Parshas] Lech Lecha, 5651 (1890), he said:

אִין דִי עֶרשׁטעֶ יאָהרעֶן פוּן זַיינעֶ נְשִׂיאוּת

“Once, in his first years as Rebbe,

האָט דעֶר אַלטעֶר רֶבִּי געֶזאָגט בָּרַבִּים

the Alter Rebbe declared in public:

"מעֶן בּעֶדאַרף לעֶבּן מִיט דעֶר צַייט"

‘We must live with the times.’

דוּרךְ זַיין בּרוּדעֶר מַהַרִי"ל האָבּעֶן זִקְנֵי הַחֲסִידִים אוֹיסגעֶפוּנעֶן, אַז דעֶר רֶבִּי מֵיינט

“Through his brother, R. Yehudah Leib, the elders of the chassidic community discovered the Rebbe’s intent:

אַז מ'דאַרף לעֶבּעֶן מִיט דעֶר פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ

We must live with the Torah portion of the week

אוּן פָּרָשַׁת הַיּוֹם פוּן דעֶר סִדְרָה פוּן דעֶר וואָךְ

and, more specifically, of the current day.

נִיט נאָר לעֶרנעֶן דִי פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ יעֶדעֶן טאָג, נאָר לעֶבּעֶן מִיט אִיר

It is not enough to study [a segment of] the weekly Torah portion every day; we must live with it.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּמִנְחָה - וְכֵן בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי דְשָׁבוּעַ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה

[In the Torah Reading] at the Afternoon Service, and likewise [at the Morning Service] on Monday and Thursday of the following week,

קוֹרִין לְיִשְׂרָאֵל מִפָּסוּק וַיֵרָא ה' אֶל אַבְרָם גו

the third aliyah begins with the verse, “And G‑d appeared to Avram.”

כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַאַמוּ"ר אָמַר לְאֶחָד עַל יְחִידוּת

My revered father, [the Rebbe Rashab,] once told a chassid at yechidus: 

מֵאָז שֶׁאָמַר הקב"ה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ גו

“From the time the Holy One, blessed be He, told Avraham, ‘Go forth from your land,’ 

וּכְתִיב וַיִסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה

and thereafter ‘Avram journeyed on, continuing to travel southward,’

הוּתְחַל סוֹד הַבֵּרוּרִים

the mystical mission of beirurim began. [This term signifies the task of sifting materiality, and elevating the Divine sparks that are embedded within all permissible entities and activities, by using them with spiritual purpose.]

וְעַל פִּי גְּזֵירַת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה הָאָדָם הוֹלֵךְ לְמַסָּעָיו

“Propelled by the decree of Sublime Providence, a person travels

בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הַנִּצּוֹצוֹת הַצְּרִיכִים לְהִתְבָּרֵר עַל יָדוֹ מְחַכִּים לִגְאוּלָתָם

to the place where the sparks that are destined to be elevated by him await their redemption.

הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בַּעֲלֵי רְאִיָּה רוֹאִים הֵם בְּאֵיזֶה מָקוֹם הַבֵּרוּרִים שֶׁלָּהֶם מְחַכִּים לָהֶם

“Tzaddikim, being gifted with vision, can perceive where ‘their’ sparks await them,

וְהוֹלְכִים שָׁמָּה בְּעַצְמָם

and proceed there of their own accord.

וְעַמָּא דְבַר

For common people, by contrast,

הִנֵּה עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת מְסַבֵּב כַּמָּה עִלּוֹת וְסִבּוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא

the Cause of all causes and the Prime Mover sets in motion a train of events and circumstances that will bring an individual to the particular place

אֲשֶׁר שָׁם הוּטְלָה עֲלֵיהֶם הָעֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת הַבֵּרוּרִים

where he is duty-bound to fulfill his specific tasks of sifting materiality and elevating its sparks.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַלֵּל: כּוֹפְלִין הוֹדוּ לה' אַחַר כָּל אֶחָד מֵהַג' פְּסוּקִים יֹאמַר נָא, וְגַם כְּשֶׁמִּתְפַּלְלִים בְּיָחִיד

In Hallel, even when praying alone, one should repeat the verse beginning Hodu l’A-donai [ki tov] after the verse beginning Yomar na, and likewise after each of the next two verses.

וְאַבְרָהָם זָקֵן גו' זְבַדְיָ' יִשְׁמְרֵנִי כו' - ג' פְּעָמִים

The verse beginning VeAvraham zakein and the request beginning Zevadiah yishmereini should be recited three times.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מְבָרְכִים בִּרְכַּת הַקֶּשֶׁת, וְלֹא כְּיֵשׁ מְפַקְפְּקִים בָּזֶה

[Our custom is] to recite the blessing over a rainbow, unlike the view of those authorities who question whether this blessing should be recited.

אֵיינעֶר פוּן דִי מעֶזִיבוּזשעֶר בַּעֲלֵי בָּתִּים האָט געֶהאַט אַ מַחֲלוֹקֶת מִיט נאָך אַ בַּעַל הַבַּיִת

One of the householders in Mezhibuzh had a running argument with a fellow townsman.

אוּן זַייעֶנדִיג אַמאָל בַּא דעֶם בַּעַל שֵׁם טוֹב אִין שׁוּהל

Once, while he was in the shul of the Baal Shem Tov,

האָט עֶר געֶשׁרִיעֶן, אַז עֶר וואָלט זַיין בַּר פְּלוּגְתָּא קוֹרֵעַ כַּדָּג זַיין

he cried out that he would tear apart his adversary like a fish.

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט געֶהֵייסעֶן דִי תַּלְמִידִים געֶבּעֶן אֵיינעֶ דִי אַנדעֶרעֶ דִי העֶנט

Hearing this, the Baal Shem Tov told his disciples to hold each other’s hands

אוּן זִיך שׁטעֶלעֶן לעֶבּעֶן אִים מִיט צוּגעֶמאַכטעֶ אויגעֶן

and stand near him in a circle with their eyes closed.

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט אַרויפגעֶלֵייגט זַיינעֶ הֵיילִיגֶע העֶנט

He then closed the circle by resting his own hands

אויף דִי אַקסלעֶן פוּן דִי צוֵויי תַּלְמִידִים, וועֶלכעֶ זַיינעֶן געֶשטאַנעֶן לעֶבּעֶן אִים

on the shoulders of the two disciples nearest to him.

פּלוּצלוּנג האָבעֶן דִי תַּלְמִידִים אָנגעֶהויבּעֶן שׁרַייעֶן פוּן גרויס שרעֶק

All the disciples suddenly screamed in terror:

זֵיי האָבעֶן געֶזעֶהן וִוי דעֶר בַּעַל הַבַּית אִיז קוֹרֵעַ כַּדָּג זַיין בַּר פְּלוּגְתָּא

they had a vision of this person actually tearing apart his adversary like a fish.

דאָס בּאַווייזט קלאָהר, אַז פוּן יעֶדעֶר כֹּחַ אִיז פאַראַן אַ פּוֹעַל דָּבָר

This unequivocally shows that every potential has an effect,

אָדעֶר אִין אַ לְבוּשׁ חוּמְרִי

either in a material format,

אָדעֶר אַ רוּחָנִי וואָס מִי קאָן אִים אָנעֶמעֶן נאָר מִיט העֶכעֶרעֶ אוּן אֵיידעֶלעֶרעֶ געֶפִילעֶן

or in a spiritual format that can be perceived only with a higher and subtler sensitivity.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אִם בְּחוּקֹּתַי תֵּלֵכוּ גו' וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם

It is written: “If you walk in the path of My statutes… I will grant your rains in their season.”

לִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְוֹת הֵם טַבַּעַת הַקִּדּוּשִׁין

The study of the Torah and the observance of the mitzvos are the wedding ring

שֶׁבָּהֶם קִדֵּשׁ הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל לְהִתְחַיֵּב לָזוּן אוֹתָם וּלְפַרְנְסָם

with which the Holy One, blessed be He, consecrated the Jewish people, obligating Himself to provide them with their sustenance and livelihood.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת מַקִּיפוֹת אֶת חַיֵּי הָאָדָם מִיּוֹם גִּיחוֹ מִבֶּטֶן אִמּוֹ עַד עֵת פְּקוּדָּתוֹ

The Torah and its mitzvos encompass a person’s life from the day he emerges from his mother’s womb until the day he is summoned [from Above].

וּמַעֲמִידוֹת אוֹתוֹ בְּקֶרֶן אוֹרָה בְּשֵׂכֶל בָּרִיא וּבְקִנְיַן מִדּוֹת נַעֲלוֹת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת

The Torah and the mitzvos stand him in a ray of light, with a sound mind, lofty emotions, and upright conduct —

לֹא רַק בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם אֶלָּא גַּם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ

not only between man and G‑d, but also between man and man.

כִּי הַמִּתְנַהֵג עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהוֹרָאוֹת חַזַ"ל הוּא חַי חַיִּים מְאוּשָּׁרִים בְּגֶשֶׁם וּבְרוּחַ

For a person who acts according to the Torah and the directives of our Sages lives a happy life, both materially and spiritually.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הָעִנְיָן עַל פָּסוּק לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם

The Alter Rebbe quotes the verse “Forever, O G‑d, Your word stands in the heavens”

מֵבִיא רַבֵּנוּ הַזָּקֵן (שַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה פֶּרֶק א', אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ כ"ה) בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

and cites a classic teaching based on it. [The teaching: Each of the Ten Creative Utterances (“G‑d’s word”) in the Six Days of Creation, such as “Let there be heavens,” is eternally present in the universe and continuously, at every instant, recreates all of existence, such as the heavens, ex nihilo.] However, the Alter Rebbe cites this teaching (both in Tanya — Shaar HaYichud VehaEmunah, ch. 1, and in Iggeres HaKodesh, Epistle 25) in the name of the Baal Shem Tov

הֲגַם שֶׁיֵּשׁ עִנְיָן זֶה בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים

even though the same teaching appears [much earlier] in Midrash Tehillim.

וּכְמוֹ שֶׁנִתְבַּאֵר גַּם בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר

(This fact is also mentioned in the maamar beginning Ki bayom hazeh yechaper, in Likkutei Torah.)

וְכַוָּנָה מְיוּחֶדֶת בָּזֶה

[The Alter Rebbe] has a particular reason for doing this.

כִּי בְּיוֹם שֵׁנִי הָיָה הַמַּאֲמָר יְהִי רָקִיעַ — שֶׁהוּא הַנִּצָּב בַּשָּׁמַיִם

The utterance, “Let there be heavens” — which itself stands in the heavens eternally — was issued on the second day of Creation.

וְזֶה יִהְיֶה לְזִכְרוֹן עוֹלָם, כִּי בְּיוֹם שֵׁנִי ח"י אֱלוּל נוֹלַד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

This serves as an everlasting reminder that on Monday, Chai Elul, the Baal Shem Tov was born.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

עֲשָׂרָה נִגּוּנִים — מֵהֶם תְּנוּעוֹת בִּלְבָד — מְיוּחָסִים לְרַבֵּנוּ הַזָּקֵן שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ חִבְּרָם

There are ten melodies, some of them merely melodic phrases, whose composition is ascribed to the Alter Rebbe.

הַמְיוּחָסִים לְרַבֵּנוּ הָאֶמְצָעִי, הַיְנוּ שֶׁנִּתְחַבְּרוּ בִּזְמַנּוֹ וְהָיוּ מְנַגְּנִים אוֹתָם לְפָנָיו

Those ascribed to the Mitteler Rebbe were composed in his time and were sung in his presence.

אֲבָל לֹא שֶׁהוּא מְחַבְּרָם

He was not their composer, however.

"וְהָיְתָה אֶצְלוֹ קְבוּצַת אַבְרֵכִים מְנַגְּנִים — וִידוּעָה בְּשֵׁם "דעֶם מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ס קאַפּעֶלעֶ

He had a group of musical young men who were known as "the Mitteler Rebbe’s choir,”

— וְנֶחְלְקָה לִשְׁתֵּי פְּלוּגוֹת: בַּעֲלֵי שִׁיר — בְּפֶה, וּבַעֲלֵי זִמְרָה — בְּכֵלִים שׁוֹנִים

which comprised singers and various instrumentalists.

Text and Translation courtesy of Sichos in English