The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ

“A man’s footsteps are made firm by G‑d, [and He desires his way].”

לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ תְּעוּדָה רוּחָנִית בַּחַיִים

Every member of the Jewish people has an assigned spiritual mission in life —

וְהוּא לְהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הַבִּנְיָן לַעֲשׂוֹת דִּירָה לוֹ יִתְבָּרֵךְ

to build a dwelling place for G‑d.

וְכָל אֶחָד בַּאֲשֶׁר הוּא וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא

Moreover, every individual, whoever and wherever he may be,

צָרִיךְ לְהִתְעַנְיֵן בְּכָל מַאֲמַצֵי כּוֹחוֹ לְחַפֵּשׁ בְּחֵפֶשׂ מְחוּפָּשׁ

must make great efforts to seek out and find

לִמְצוֹא אֵיזֶה פַּרְנָסָה רוּחָנִית כְּמוֹ שֶׁהוּא מְחַפֵּש אַחַר פַּרְנָסָה גַּשְׁמִית

a “spiritual livelihood,” just as he seeks out ways of earning his material livelihood.

וְהוּא לְפִי שֶׁדַרְכּוֹ — שֶׁל הקב"ה — יֶחְפָּץ

This is because “he desires His way” — G‑d’s path —

כְּדִכְתִיב בְּאַבְרָהָם כִּי יְדַעְתִּיו גוֹ' וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה

as is stated of Avraham, “For I have known him, [because he commands his children and his household after him,] that they should observe the way of G‑d (Havayah).”

כִּי יֵשׁ שְׁנֵי דְרָכִים

For there are two paths,

דֶּרֶךְ הַטֶּבַע וְשֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע

the path of nature and the path that is higher than nature.

הָעוֹלָם בְּרָאוֹ הקב"ה לִהְיוֹת נִרְאֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע — בְּעֵינֵי בָּשָׂר

G‑d created the world in such a way that it would appear — to mortal eyes — to follow the path of nature.

וְהוּא דֶּרֶךְ אֱלֹקִים

This is “the path of Elokim.” 

תּוֹרָה וּמִצְוֹת הֵם דֶּרֶךְ הֲוָיָ

Torah and mitzvos, by contrast, are “the path of Havayah,” 

וְהוּא הַמְשָׁכָה שֶׁלְּמַעֲלָה מִן הַטֶּבַע בַּטֶּבַע

which draws down into nature the higher realm that transcends nature.

אֲשֶׁר בִּגְלַל זֹאת הִנֵּה הקב"ה מַשְׁפִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל לְמַעֲלָה מִן הַטֶּבַע בַּטֶּבַע

And in response [to a Jew’s dedication to “the path of Havayah”], G‑d draws down to the Jewish people spiritual influence that transcends nature, within the framework of nature.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב פלעֶגט לעֶרנעֶן מִיט זַיינעֶ תַּלְמִידִים אַ שִׁעוּר גְּמָרָא

The Baal Shem Tov conducted a regular study session in Gemara with his disciples,

דעֶר אוֹפֶן פוּן דעֶם לעֶרנעֶן אִיז געֶוועֶן מִיט גרוֹיס חֲרִיפוּת אוּן גְּאוֹנוּת

combining acumen and erudition.

אוּן מ'האָט געֶלעֶרעֶנט דעֶם רַמְבַּ"ם אַלְפַס רָא"ש

It embraced the writings of Rambam R. Yitzchak Alfasi, and Rabbeinu Asher,

אוּן אַנדעֶרעֶ מְפָרְשִׁים פוּן דִי רִאשׁוֹנִים

and other commentaries of the Rishonim

וועֶלכעֶ זַיינעֶן שַׁיָּךְ געֶוועֶן צוּ דעֶר גְּמָרָא וואָס מ'האָט געֶלעֶרעֶנט

that were relevant to the passage under discussion.

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב פלעֶגט אָפטַייטשׁעֶן דִי וועֶרטעֶר אִין אִידִישׁ

The Baal Shem Tov, [to introduce his explanation of each passage of the Gemara,] would translate its words into Yiddish.

אַז מ'האָט געֶלעֶרעֶנט עֲרָכִין

When they were studying Tractate Arachin, 

אוּן געֶקוּמעֶן צוּם מַאֲמַר רַזַ"ל (טו ב) לָשׁוֹן תְּלִיתָאי קָטִיל תְּלִיתָאי

they reached the statement of the Sages (on p.15b) that “threefold speech kills three people.”

האָט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב דאָס אוֹיסגעֶטַייטשׁט

The Baal Shem Tov explained:

לָשׁוֹן הָרָע הַרג'ט אַלעֶ דְרַיי

“Evil speech kills all three people —

דעֶם אוֹיסטראַכטעֶר דעֶם דעֶרצֵיילעֶר אוּן דעֶם צוּהעֶרעֶר

the person who first invented the story, the [present] speaker, and the listener.

נאָר דאָס אִיז אִין לְבוּשִׁים רוּחָנִים

However, this happens to their spiritual garments,

וואָס דאָס אִיז שׁוועֶרעֶר וִוי רְצִיחָה אִין גַּשְׁמִיּוּת

which is more severe than killing someone physically.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַחַת מִתּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

One of the Alter Rebbe’s first teachings,

"וְנִקְרְאוּ אָז בְּשֵׁם "וועֶרטעֶר

which in those [early] days were known as verter, was the following mystical interpretation of the opening verse of the Shema:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל — אַ אִיד דעֶרהעֶרט

Shema Yisrael (lit., “Hear, O Israel”) — a Jew hears deeply that

הֲוָיָ' אֱלֹקֵינוּ — אַז כּוֹחֵנוּ וְחַיּוּתֵינוּ אִיז דאָס לְמַעֲלָה מִן הַטֶּבַע

Havayah Elokeinu — our strength and vitality transcend nature,

אוּן — הֲוָיָ' אֶחָד

and that Havayah Echad — Havayah is One.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּתּוֹרָה אוֹר דִּבּוּר הַמַּתְחִיל פָּתַח אֵלִיָּהוּ (פָּרָשַׁת וַיֵּרָא)

"בִּסְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה הַצִּמְצוּם: "שֶׁבְּחִינַת עֵינַיִם הִיא מְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים

"צָרִיךְ לִהְיוֹת "שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם וּמְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים

שָׁם דִּבּוּר הַמַּתְחִיל אֵרְדָה נָא

בַּסְּעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה בְּזֹהַר

“דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטִים" צָרִיךְ לִהְיוֹת "דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטוֹת"

[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

לְדִּבּוּר הַמַּתְחִיל פָּתַח אֵלִיָהוּ יֶשְׁנָם הַגָּהוֹת מֵאַאַמוּ"ר שֶׁהִתְחִיל לְכָתְבָם בְּחוֹרֶף רנ"ב

There are notes by my father, [the Rebbe Rashab,] on the discourse entitled Pasach Eliyahu, which he began writing in the winter of 5652 (1901).

Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) פלעֶגט זאָגעֶן אוֹיף אֲצִילוּת "אוֹיבּעֶן".

מעֶן דעֶרצֵיילט

אַז אִין כְּתָב פלעֶגט עֶר פוּן הִתְרַגְשׁוּת, מעֶר וִוי "אֲצִי" נִיט קעֶנעֶן אָנשׁרַייבּעֶן.

The [Alter] Rebbe used to refer to the World of Atzilus (אצילות) as “above.”

As is related,

writing about this concept would bring him to such exhilaration that he could write no more than its first three letters — אצי.

בִּהְיוֹת אַאַמוּ"ר בֶּן ד' אוֹ ה' שָׁנִים

When my revered father, [the Rebbe Rashab,] was four or five years old,

נִכְנָס אֶל זְקֵנוֹ הַצֶּמַח צֶדֶק בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ פ' וַיֵּרָא

he came to his grandfather, the Tzemach Tzedek, on Shabbos Parshas Vayeira 

וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּאָמְרוֹ

and began to cry.

מִפְּנֵי מַה נִרְאָה ה' אֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְלָנוּ אֵינוֹ נִרְאֶה

“Why did G‑d reveal Himself to Avraham, but does not reveal Himself to us?” he complained.

וַיַעֲנֵהוּ הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek answered:

אַז אַ אִיד אַ צַדִּיק, צוּ נַיין אוּן נַיינְצִיק יאָר אִיז מַחְלִיט אַז עֶר דאַרף זִיךְ מָל זַיין

“When a Jew who is a tzaddik decides at the age of ninety-nine that he must circumcise himself,

אִיז עֶר וועֶרט אַז דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר זאָל זִיךְ בַּאוַוייזעֶן צוּ אִים

he is worthy of having G‑d reveal Himself to him.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִצְוָה לְשׁוֹן צַוְתָּא וְחִבּוּר

The word mitzvah is related to the word tzavsa, meaning “connection.”

וְהָעוֹשֶׂה מִצְוָה מִתְחַבֵּר עִם הָעַצְמוּת בָּרוּךְ הוּא

A person who performs a mitzvah forges a connection with the Essence of G‑d —

שֶׁהוּא הַמְצַוֶּה אֶת הַצִּוּוּי הַהוּא

with the One Who gives that command.

וְזֶהוּ שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה

This is the meaning of the teaching of the Sages that “the reward for a mitzvah is a mitzvah.” 

דְּזֶה מַה שֶׁנִּתְחַבֵּר עִם עַצְמוּת אוֹר אֵין סוֹף מְצַוֶּה הַצִּוּוּי, זֶהוּ שְׂכָרוֹ

The reward for a mitzvah is the connection it makes with G‑d’s Essence.

וְיוּבָן בְּמָשָׁל גַּשְׁמִי

By way of analogy:

אִישׁ פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר יֵשׁ לוֹ בִּטּוּל פְּנִימִי

A simple person feels innately humble,

אֶל הַחָכְמָה וּמַעֲלַת חָכָם, בְּבִטּוּל דְּהֶעְדֵּר תְּפִיסַת מָקוֹם לְגַמְרֵי

utterly insignificant, before the wisdom and greatness of a sage.

וְכֵן גַם בְּהֶרְגֵּשׁ הַחָכָם הֲרֵי אִישׁ הַפָּשׁוּט אֵינוֹ נִכְנָס אֶצְלוֹ בְּגֶדֶר אֱנוֹשִׁי כְּלָל

Similarly, from the sage’s perspective, he hardly considers the simple person a human being.

וְאֵין זֶה דִּמְבַטְּלוֹ וְדוֹחֶה אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, דְּזֶהוּ מִדָּה רָעָה

Not that he belittles him or rejects him, Heaven forbid — that would be an undesirable quality;

וְנֶחְשָׁב בְּעֵינָיו שֶׁאֵין לוֹ קֶשֶׁר שֶׁל יַחַס עִמּוֹ כְּלָל

rather, it appears to him that he has no connection or relationship with him at all.

וְהָיָה כַּאֲשֶׁר הֶחָכָם יְצַוֶּה לָאִישׁ הַפָּשׁוּט לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר בִּשְׁבִילוֹ

However, when the sage tells the simple person to do something for him,

הִנֵּה בְּצִּוּוּי זֶה נוֹלָד מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַפָּשׁוּט

that command establishes the identity of the simple person.

הֵן לְעַצְמוֹ שֶׁמַּרְגִּישׁ מְצִיאוּתוֹ אֲשֶׁר הוּא יָכוֹל לְקַיֵּם מִצְוַת הֶחָכָם

First of all, it makes him feel significant, for he can fulfill the sage’s command,

וְלוֹ צִיוָּה הֶחָכָם לַעֲשׂוֹת דָּבָר

and he was the one whom the sage commanded to do something.

וְהֵן בְּעֵינֵי הֶחָכָם נֶחְשָׁב לִמְצִיאוּת אֲשֶׁר אֵלָיו יְדַבֵּר וִיצַוֶּה

Likewise, he becomes significant in the eyes of the sage, who speaks to him and gives him the command.

וּלְבַד זֹאת הֲרֵי צִוּוּי זֶה מְאַחֵד הֶחָכָם הָרָם וְנַעֲלֶה עִם הָאִישׁ הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר

Moreover, the command unites the prominent and lofty sage with this simplest of people.

וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן

The analog [with regard to the performance of a mitzvah] is self-explanatory.

וּמוּבָן גַם כֵּן אֲשֶׁר בְּיַחַס לְהַנִּזְכָּר לְעֵיל

Moreover, it is obviously immaterial

אֵין הֶבְדֵּל כְּלַל בַּמֶּה יִהְיֶה הַצִּוּוּי, אִם דָּבָר גָּדוֹל וְנַעֲלֶה אוֹ קָטָן וּפָּשׁוּט

whether the command is for a great and lofty matter or a small and simple one.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַסֵּדֶר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הוּא

In the era since the Giving of the Torah, the stages [in our Divine service] are:

הֲסָרַת עָרְלַת הַגּוּף, הַלָּשׁוֹן, הַלֵּב — מַעֲשֶׂה דִּבּוּר מַחֲשָׁבָה

first, removing the foreskin of the body, then of the tongue, and then of the heart — action, speech, and thought. 

אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה

Avraham Avinu, who lived before the Giving of the Torah,

הֲרֵי בַּתְּחִילָה הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ — מַחֲשָׁבָה

first “recognized his Creator” — thought;

אַחַר כַּךְ פִּרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ — דִּבּוּר

then publicized G‑d’s existence — speech;

וְאַחַר כַּךְ מִילָה — מַעֲשֶׂה

then performed the circumcision — action.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

כְּשֶׁרָצָה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לְבָרֵךְ אֶת ר' יְקוּתִיאֵל לֶיעפּלֶער בַּעֲשִׁירוּת

When the Alter Rebbe wished to bless R. Yekusiel Liepler with wealth,

אָמַר שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּזֶה

the latter replied that he had no desire for it,

שֶׁלֹּא תַּטְרִידוֹ הָעֲשִׁירוּת מִלִּמּוּד הַחֲסִידוּת וְהִתְעַסְּקוּת בַּעֲבוֹדָה

lest it interfere with his study of Chassidus and involvement in Divine service.

וּכְשֶׁרָצָה לְבָרְכוֹ בַּאֲרִיכוּת יָמִים

When the Alter Rebbe then sought to bless him with long life,

אָמַר: אָבּעֶר נִיט מִיט פּוֹיעֶרשׁעֶ יאָהרן

he replied: “But not peasant years.

וואָס עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ

Not years of those ‘who have eyes, but do not see; who have ears, but do not hear’ —

מעֶן זעֶהט נִיט קֵיין גֶ-טלִיכקַייט אוּן מעֶן העֶרט נִיט קֵיין גֶ-טלִיכקַייט

who neither see nor hear G‑dliness.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לַכּוֹכָבִים הַמִּתְנוֹצְצִים בִּשְׁמֵי רָקִיעַ

The Jewish people are likened to stars that sparkle in the heavens.

אֲשֶׁר לְאוֹרָם לֹא יִתְּעֶה גַּם הַהוֹלֵךְ בְּמַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה

Thanks to their light, even a person walking in the darkness of night will not err.

כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה

Every Jew, man or woman,

יֵשׁ בּוֹ דֵּי כֹּחַ מוּסָרִי וְרוּחָנִי

has the moral and spiritual power to become a source of influence

לְהַשְׁפִּיעַ לְהַעֲמִיד גַם אֶת מַכִּירָיו וּמְיוּדָעָיו בְּקֶרֶן אוֹרָה

for his friends and associates, and to situate them in a ray of light.

Text and Translation courtesy of Sichos in English