The Daily Sicha - השיחה היומית

מובא במדרש שמערת המכפלה הוא א' מג' מקומות "שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם, ואלו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב [בראשון דפ' חיי שרה] וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון גו'...", ועכ"ז רואים היום דבר פלא שההתנגדות הכי קשה של אוה"ע היא דוקא בנוגע לג' מקומות אלו, וזה בא מרגש הנחיתות כלפי אוה"ע והרצון להדמות אליהם וכו', וזוהי גם הסיבה לזה שישנם כאלו הרוצים לחנך את הילדים גם עם לימודי חול ולא חינוך על טהרת הקודש, כסיפור עם א' שנכנס אלי וביקש ממני לשכנע את בנו ללמוד גם לימודי חול בהסבירו "ער דאַרף דאָך זיין אַ 'מענטש'"... ועוד סיפור בקשר לזה.

ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2025

The Midrash says that Me’aras HaMachpeilah is one of three places where “the nations of the world cannot antagonize the Jewish people by saying, ‘You stole them’ and they are: Me’aras HaMachpeilah, the Beis Hamikdash, and Yosef’s burial place. Me’aras HaMachpeilah as it is written [in rishon of parashas Chayei Sarah], ‘Avraham listened to Ephron, and Avraham weighed out for Ephron…’” Nevertheless, today we see a strange thing: the strongest opposition from the gentiles is to Jews coming specifically to these three places. This stems from a sense of inferiority toward the nations and a desire to be like them etc.; this is also why there are those who wish for their children to study secular subjects, like a father who came to me and asked me to convince his son to study secular subjects, explaining that “He needs to be a mentch”….

2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Chayei Sarah 5739

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2025

כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות המאורע שאירע בי"ב תמוז ה'תרנ"ה ב"אוהל" בליובאוויטש, כשהלך לשם עם אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: כשהגיעו לשם, פתח אביו את ארון הקודש וחזר על חצי הא' של אגה"ק "חגרה בעוז מתני'". לאח"ז אמר לו שבפני אבותיו הק' ה"ה "כורת ברית" אתו ומוסר לידיו את ההנהלה של עסקנות ציבורית בגו"ר, ומביא אותו ל"עקידה", והרי בענין ה"עקידה" צ"ל עוקד ונעקד כדי שיהי' כפי הרצוי. התחלת העבודה צ"ל ב"מתנים" (קבלת עול). וצריך ל"חגרם" ב"עוז" – מסירות נפש! ומהו מס"נ – "אַזוי און נישט אַנדערש!". וזהו ענין ה"עקידה" [וסיים האגה"ק]. זה שכ"ק מו"ח סיפר לנו אודות פרטי המאורע של ההכנה דכניסה שלו לעסקנות ציבורית, הוא כדי להורות שכדי שהעבודה דהפצת היהדות והמעיינות שלנו, שנמסרה לנו ע"י רבותינו נשיאנו, תהי' כפי הרצוי וכפי הרצון, ה"ז דוקא ע"י ההכנה דמס"נ ש"אַזוי און נישט אַנדערש"! וכמו המס"נ של אאע"ה שלא הי' באופן ש"חיפש" מס"נ אלא ידע שעליו לפרסם אלקות בעולם באופן של אַזוי און נישט אַנדערש" ובמילא לא משנה אם בדרך יש נסיון של אור כשדים וכיו"ב.

משיחת י"ב תמוז ה'תש"כ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2025

My father-in-law the Rebbe related that on Yud Beis Tammuz 5655 (1895), his father took him to the Ohel in Lubavitch. When they arrived, his father opened the aron kodesh and read the first half of the Iggeres HaKodesh beginning, “She girds her loins with might.” Afterwards, the Rebbe (Rashab) Nishmaso Eden told my father-in-law that in the presence of his holy forebears, he was entering into a covenant with him and entrusting him with the leadership of communal matters both physical and spiritual; he explained that was hereby bringing him to an “Akeidah,” and that in an Akeidah, there must be both one who binds and one who is bound, in order for the sacrifice to be as it should be. The work must begin with the “loins” (kabbolas ol), which must be “girded” with “might” (mesiras-nefesh). And what is mesiras-nefesh? The conviction that it must be this way and no other; this was the Akeidah. (He then finished reading the Iggeres HaKodesh.) The fact that my father-in-law the Rebbe told us the details of this event that marked the preparation for his entry into work on behalf of the public is to teach us that for us to properly carry out the mission entrusted to us by the Rebbeim – our work of spreading Yiddishkeit and spreading the wellsprings of Chassidus – it must be done specifically through the preparation of mesiras-nefesh and the conviction that it must be this way and no other. It must be like the mesiras-nefesh of Avraham Avinu: Avraham didn’t seek out mesiras-nefesh; rather, he was focused on his mission of publicizing G-dliness in the world. And since he had the conviction that it must be done this way and no other, therefore, he was undeterred even when he encountered trials like the furnace in Ur Kasdim etc.

Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5720.

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2025

במזמור ע"ח שבתהילים מצינו דבר פלא לכאו': התחלת המזמור (שמורה על תכליתו) הוא "האזינה עמי תורתי", וכמ"ש בהמשך המזמור גודל ההכרח בלימוד התורה ובקיום המצוות "ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל" וכו', אבל בהמשך המזמור מקשר כ"ז בסיפור באריכות ובפרטיות אודות "נפלאותיו אשר עשה" בארץ מצרים, והמכות וכו'! עד שכו"כ ענינים שאומרים בהגדה בליל הסדר לומדים מפסוקים אלו שבמזמור זה. ובזה מודגש אפי' בתושב"כ גודל הענין דסיפור נפלאות יצ"מ, ע"י אמירת מזמור תהלים זה, עד שזהו "יסוד ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו", שבזה קשור כל ענין שבתורה – "ויקם עדות ביעקב וגו'", ועד שבזה תלוי' הגאולה האמיתית והשלימה! כמ"ש בהמשך המזמור. ומזה עידוד לקיום הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לאמירת תהילים בכלל, וגודל הענין דאמירת תהלים ע"י היהודים הפשוטים, ה"תהילים אידן", או ע"י כו"כ מנשי ישראל המצטיינות באמירת תהילים (ודוד המלך ביקש ופעל שאמירת תהילים תפעל אותו דבר מה שנפעל ע"י לימוד נגעים ואהלות).

ב' חלקים משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2025

We find a seemingly wondrous thing in chapter 78 of Tehillim: The beginning of the chapter (which indicates its underlying theme and purpose) states, “Listen, my people, to my Torah,” and in that vein it goes on to discuss the importance of studying Torah and keeping mitzvos, “He established a testimony in Yaakov and He set down a Torah in Yisroel” etc. But then it ties this to a detailed account of “His wonders which He performed” in the land of Egypt, such that many passages in the Haggadah are derived from the verses in this chapter of Tehillim. Thus, even in the Written Torah we find an emphasis on the importance of telling the story of the wonders of the Exodus from Egypt, which is “a foundation and strong pillar in our Torah and of our faith,” which even the Redemption depends on, as it says later in the chapter. This also encourages us to fulfill the directive of my father-in-law, the Rebbe, about saying of Tehillim in general, and the significance of the Tehillim recited by the “Tehillim Yidden” and by Jewish women etc. (and Dovid HaMelech requested and brought about that saying Tehillim should have the same effect as studying even the deepest parts of Torah).

2 excerpts from sichah of 13 Nissan 5739

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2025

עבודת אברהם אבינו היתה מתוך אהבה, והראי' ע"ז מביאה הגמ' ממ"ש "זרע אברהם אוהבי". וביאר אדמו"ר האמצעי בצעירותו הטעם שהלימוד הוא דוקא ממ"ש ביחס ל"זרע אברהם" ולא מאברהם עצמו, כי מכיון שהקב"ה בעצמו דיבר עם אברהם וכו' אין פלא שהיתה אצלו ענין האהבה, אבל כשגם "זרע אברהם" הם "אוהבי" זוהי הראי' שענין האהבה אצל אברהם הי' מצד תכונת נפשו מצ"ע. ואע"פ שמבין ה"זרע אברהם" היו דורות שההנהגה בהם היתה בא' משאר המדות כמו "פחד יצחק", אבל גם אצלם זה בא מצד מדת החסד וכו'. וכמו שאצל אברהם, הנה גם היראה שלו ("עתה ידעתי כי ירא אלקים עתה") היתה מצד האהבה, ועד"ז הוא גם אצל ה"זרע" שלו, שגם אם לפעמים צ"ל ההנהגה הגלוי' עם השני לא בקו החסד אבל זה צ"ל מצד האהבה אליו, וכל זמן שהוא לא בטוח שזהו מצד האהבה אלא מצד איזה פני' ‏–‏ ימנע מזה!

ג' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2025

Avraham Avinu’s service of Hashem embodied the trait of love, as the Gemara derives from the verse, “the descendants of Avraham who loved Me.” When the Mitteler Rebbe was a child, he explained why the proof comes specifically from a verse about “the descendants of Avraham” and not from Avraham himself: the fact that Avraham Avinu served Hashem with love does not prove that Avraham’s very nature was love, because anyone spoken to directly by Hashem would serve Hashem with love. But the fact that even “the descendants of Avraham” are called those “who love Me” proves that Avraham’s love was rooted in the very nature of his soul. While it is true that “the descendants of Avraham” included generations whose conduct embodied attributes other than love, such “the Fear of Yitzchok,” nevertheless, even then, the fear etc. stemmed from the attribute of kindness. Just as even Avraham’s fear (“Now I know that you are G-d-fearing”) was rooted in love, the same must be true of his descendants: even if at times one must treat another person with what seems to be the opposite of kindness, it must be rooted in his love for that person. As long as one is not certain that this action stems from love and not some other motive, he should refrain from it.

3 excerpts from farbrengen of 10 Shevat 5719

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2025

לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

[המשך] ועד"ז בנוגע המענה לשאלה הנ"ל, איך מובן ששייך להשפיע על כל העולם "לעשות צדקה ומשפט", שיש בזה ב' גישות – "הגדיל" ו"הפליא". "הגדיל" – מסבירים להם עפ"י שכל: מגלים לכל אלו שעדיין אינם מתנהגים באופן של "צדקה ומשפט" – שרצונם האמיתי הוא שיהי' "צדקה ומשפט" בעולם, דבלי זה יכול הדבר להזיק להם. אבל כדי שה"צדקה ומשפט" יהי' מיוסד על "ושמרו דרך ה'", מכיון שזהו רצונו ית' וצריך לציית לו (ולא מפני שזהו תועלת אישית), ע"ז צ"ל ה"הפליא": כ"א צריך להכיר בנפלאות והשג"פ שרואה בחייו האישיים, ובכללות העולם (כמו זה שמליוני אנשים השתחררו פתאום מעבודת פרך ללא שום מלחמה מצדם אלא מבחוץ וכו'), וחייב להודות שזהו בכח הקב"ה, שהוא הבעה"ב לא רק של איש פרטי אלא של כללות העולם. ובמילא צריכים לציית לו. [ובי"ט כסלו בכל שנה, מתחדש ענין זה ש"הגדיל והפליא ה' לעשות בארץ"].

משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2025

(Continued.) Similarly, regarding the question of how it makes sense logically that one can influence the entire world “to do righteousness and justice,” there are two approaches, “great things” and “wondrous things.” “Great things” means to explain rationally to those who do not yet conduct themselves with righteousness and justice that deep down they desire righteousness and justice in the world, because otherwise, they are liable to get harmed themselves. But for the righteousness and justice to be founded upon “keeping the way of Hashem,” meaning (not for personal benefit but) because this is Hashem’s will, which must be obeyed – this requires “wondrous things”: every person must recognize the wonders and the Hashgacha Pratis he experiences in his own life and in the world at large (such as the miracle of millions of people suddenly being freed from slavery without any effort on their own part, entirely due to forces outside them etc.). One must acknowledge that these wonders are performed by Hashem, who is Master not only of the individual but of the entire world, and therefore one must obey Him. (And the idea that “Hashem has done great and wondrous things in the land” is renewed every year on 19 Kislev.)

Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2025

ישנם המקשים: איך יכולים מיעוט קטן של אנשים להפיץ מעיינות לכל ישראל, ועד"ז להשפיע על מליוני איש בכל העולם (וביניהם גם אלו ש"דרכם להזיק") "לעשות צדקה ומשפט"?! והמענה: הרי הוא מאמין, שהקב"ה, בורא העולם ומנהיגו שמשגיח על כאו"א בהשג"פ, צווהו לעשות כך, וא"כ בודאי שיש לו את הכחות להצליח בזה. אבל גם עפ"י שכל אפשר להבין שאפשר להצליח בזה, ובהקדם ביאור ב' הלשונות במ"ש אדה"ז בקשר לגאולה שלו בי"ט כסלו (שנאסר בגלל חשד מרידה במלכות ולא הי' מקום בטבע שינצח אותם, ובפועל הסכימו לשחררו "בשלום") – שזה הי' באופן ש"הגדיל והפליא ה' לעשות בארץ וכו'". "הגדיל" פירושו שאע"פ שזהו דבר גדול אבל זה מובן ע"פ שכל. משא"כ "הפליא" פירושו שזהו דבר פלאי שלא מובן, ומ"מ חייבים לקבלו. וכמסופר שעל רוב השאלות ששאלו את אדה"ז בעת מאסרו ענה בהבנה והסברה – "הגדיל". אבל על שאלה א' לא ענה אלא פרץ בצחוק. היינו שביטל את השאלה כאילו לא הי' מקום לזה מלכתחילה, ללא הבנה והסברה – "הפליא" [המשך יבוא].

משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2025

Some people ask: How can a small minority of people spread the wellsprings to all Jews, and influence millions of people throughout the world (including those whose “way is to cause harm”) to “do righteousness and justice”?! The answer is, if one believes that Hashem, the Creator and Ruler of the world, Who watches over every individual with Hashgacha Pratis, commanded him to do so, then he certainly has the capability to succeed. This can also be understood according to reason, based on the two expressions the Alter Rebbe uses regarding his liberation on 19 Kislev: “Hashem has done great thing and wondrous things in the land etc.” –“great things” means something that is extraordinary, but can be understood logically. “Wondrous things” means something miraculous that cannot be understood logically, yet one sees that this is the reality. In this vein, when the Alter Rebbe was interrogated during his imprisonment, he responded with logical explanations (“great things”), but there was one question that he did not answer at all, and instead he started laughing, meaning, he resolved the question in such a way that the question had no place to begin with, without logical explanation (“wondrous things”). (To be continued.)

Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2025

לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת ר' מאיר שי' זקלס

1) מסופר בתורה אודות המסירת נפש שהי' לרחל שיהי' לה בן. וכמדובר כמ"פ שאין מקום לשקו"ט אם קיימו כבר מצות פרי' ורבי' אז מהו ההכרח לעוד ילד וכו' – מצוה הראשונה בתורה היא "פרו ורבו" עד ש"ומלאו את הארץ וכבשוה"! ופסק-דין בהלכה הוא שכל ילד הוא 'עולם מלא"! ואפי' אם יש טעם אמיתי למה לדחות א"ז – יש לסמוך בזה על הקב"ה שהוא "עצם הטוב", ומשגיח בהשגחה פרטית על כל אחד ואחת שכ"א מהם הוא "עולם מלא" (במכ"ש וק"ו מהשגח"פ אפי' על עלה שנפלה מאילן וכו'), ואין להתערב בזה ח"ו (אא"כ ישנו פס"ד ברור בתורה). 2) על רחל נאמר שבשעת הגאולה היא תתבשר עלי' – "מנעי קולך מבכי .. ושבו בנים לגבולם", כשכר ע"ז שבדרכם לגלות עברו בנ"י את קברה והיא נתנה להם את הכח לעבור את הגלות ולהישאר בריאים ושלימים ברוחניות, והיא זו שממשיכה ומבקשת מהקב"ה על הגאולה שלימה במהרה בימינו ממש.

ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשמ"א

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2025

(1) The Torah describes the mesiras-nefesh Rochel had in order to have a son; as discussed many times, even if one has already fulfilled the mitzvah of peru u’revu, there is no room for debate as to whether they should have more children: the first mitzvah in the Torah is to “Be fruitful and multiply,” and to the point of “filling the earth and subduing it.” And it is a ruling in halacha that every child is a complete world. Even where there is a legitimate reason to delay it, one must rely on Hashem, Who is the essence of good and Who oversees every person, each of whom is a “complete world,” with Hashgacha Pratis (as is obvious from the fact that Hashem oversees even the way a leaf rolls over in the street etc.), and one must not interfere chas v’shalom (unless there is a clear halachic ruling permitting it). (2) It says that Rochel will be informed of the Redemption (“Restrain your voice from weeping … and your children will return to their borders”) as a reward for giving the Jewish people the strength, on their way into exile, to endure and to remain spiritually healthy and whole; she is the one who continues to plead with Hashem for the complete Redemption to come speedily in our days, literally.

3 excerpts from sichah of 6 Tishrei, 5741

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2025

לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה

נדבת משפחתו שי'

עמ"ש בזהר פ' תזריע שר' אלעזר ור' אבא הלכו בדרך ופתח ר' אלעזר ודרש עה"פ [בראשון דפ' לך לך] "אמרי נא אחותי את" וכו', מסביר אאמו"ר הטעם שדרש על פסוק זה דוקא, כי ר' אלעזר ור' אבא הם בדוגמת אברהם ושרה (חכמה ובינה), ולכן בהליכתם בדרך דרש על פסוק זה המדבר בהליכת אברהם ושרה בדרך. ויש לבאר גם שייכות הענינים בתוכן, ובהקדמה: אע"פ שהליכת אברהם ושרה בדרך היתה כפשוטו (כידוע הסיפור בימי הרשב"א בקשר לזה), יש לדעת שכ"ז הוא "גופי תורה", ויש גם "נשמתא דאורייתא", פנימיות הדברים: מטרת ופנימיות הכוונה בהליכת אברהם ושרה (חכמה ובינה) בדרך היתה כדי לברר הניצוצי קדושה שבכסף וזהב וכו' של מצרים ולהעלותם לארץ ישראל, לקדושה, "למען ייטב לי בעבורך". ועד"ז היתה הכוונה בהליכת ר"א ור"א בדרך (אע"פ שר' אלעזר הי' "תורתו אומנתו" וכן ר' אבא שהתחבר אליו, ואיך הפסיקו ויצאו לדרך? אלא) שהיו מוכרחים לצאת מביהמ"ד כדי לברר הניצוצי קדושה שבדרך.

‏ב' חלקים מהתוועדות מוצש"פ תזו"מ ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025

The Zohar states on parashas Tazria that Rabbi Elazar and Rabbi Abba were once traveling, when Rabbi Elazar expounded on the verse (at the beginning of parashas Lech Lecha), “Please say that you are my sister…”. My father explains that the reason Rabbi Elazar expounded specifically on this verse is because Rabbi Elazar and Rabbi Abba correspond to Avraham and Sarah (Chochmah and Binah). Therefore, when they were traveling, he expounded upon this verse, which talks about Avraham and Sarah traveling. We can explain that there is also a thematic connection between the journey of Avraham and Saraha and the journey of Rabbi Elazar and Rabbi Abba, by way of introduction: We know that while Avraham and Sarah’s journey took place physically (the body of Torah), there is also a deeper meaning (the soul of Torah): the inner purpose of Avraham and Sarah’s journey was to refine the sparks of holiness contained in the silver and gold of Egypt and to elevate them to holiness (“Eretz Yisroel), as alluded to in the verse, “…so that it may go well with me because of you.” Similarly, this was the intent Rabbi Elazar and Rabbi Abba’s journey: Although “Torah was their sole occupation” (and therefore they would not ordinarily interrupt their learning for travel), they were compelled to leave the beis midrash in order to refine the sparks of holiness along the way.

2 excerpts from farbrengen of Motzaei Shabbos parashas Tazria-Metzora 5739

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025

לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה

נדבת משפחתו שי'

החינוך שהורים נותנים לילד (או המחנך) מבוסס על שני הפכיים: מצד אחד קובעים בנפשו עקרונות ויסודות שמהם אין לזוז בכל מקום ובכל זמן – בנוגע לבני אדם בכלל אלה הם עקרונות הצדק והיושר וכו', ובנוגע לישראל בפרט – האמונה האיתנה בה' אחד ובתורתו, ש"זאת התורה לא תהי' מוחלפת" וכו'. ומצד שני מדגישים לו שאין לעמוד במקום אחד אלא שחייבים לשגשג ולגדול, וזה גופא – שצריך להשתנות תמיד ולעלות בקודש – הוא יסוד תמידי. גם, יש להרגיל את הילד שהוא עומד על יסוד חזק – הוא בן אברהם יצחק ויעקב והיא בת שרה רבקה רחל ולאה – אותם אבות ואמהות של כל ישראל! כדי לנטוע רגש זה בילדים חייבים המחנכים להיות "דוגמא חי'" ולהתנהג בעצמם בהתאם לכך, ולזכור שהילד שם לב להכל, ושהוא לא מבין שיש הבדל בין "קלה" לחמורה" (אע"פ שנקראים כך עפ"י תורה)...

ג' חלקים משיחת יום ג' פ' ברכה, וא"ו תשרי ה'תשד"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025

A child’s education is based on two opposites: On the one hand, the child is instilled with steadfast principles and foundations from which he must never depart, such as (for humanity in general) the principles of justice and uprightness and (for Jews in particular) the steadfast faith in Hashem and His Torah, and the fact that “this Torah will not be changed” etc. On the other hand, the child is instilled with the obligation to constantly grow and ascend in holiness, which is itself a constant foundation. The child must also be trained to recognize that he stands upon a strong foundation, as a son of Avrohom, Yitzchok, and Yaakov, and daughter of Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah – the Avos and Imahos of all Jews in all generations. To instill this feeling in children, educators must be a living example and personally conduct themselves accordingly; they must remember that a child notices everything, and does not recognize the difference between something “minor” and something “severe” (even where the Torah recognizes them as such).

3 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Vezos Habrachah, 6 Tishrei 5744

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025

לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה

נדבת משפחתו שי'

[המשך] מכיון שבקשת צרכיו מה' הוא מ"ע מן התורה, ואסור לאדם לצער את גופו – כיצד מותרים אלו שגרים בסמיכות לירושלים לדחות את שאלת הגשמים שצריכים מיד אחרי החג (בודאות) – בגלל הדאגה לטובת ה"אחרון בישראל" (מצד הספק)?! והביאור: כאשר יהודי חדור ברגש של אהבת ישראל כדרוש – הרי בידעו שקיימת אפשרות ש"אחרון שבישראל" יצטער על הגשם – לא יתכן שירגיש צורך בירידת גשמים להשקות את שדותיו, ולא יתכן שיהנה מזה! ובמילא אינו חייב לבקש על זה ואינו מצטער ע"ז שאינו יכול לשאול גשמים, ואדרבה – אילו היו יורדים גשמים לפני ז' חשון הי' מצטער בגלל צערו של ה"אחרון בישראל"! רגש זה של אהבת ישראל שייך לכאו"א מישראל, שלכן הדין שאין שואלים גשמים בא"י לפני ז' חשון הוא פס"ד ברור בשו"ע; כאשר יתכן ש"אחרון בישראל" יצטער על כך שיעצרנו הגשם – ברור הדבר שאצל כאו"א מישראל יתבטל כל הרצון והצורך בירידת גשמים לפני ז' חשון!

משיחת אור ליום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025

(Continued.) Since requesting one’s needs from Hashem is a positive mitzvah of the Torah, and a person is forbidden to afflict his body, how is it permitted for those living near Yerushalayim to postpone their request for rain (which they definitely need), out of concern that rain might hinder the journey of the last Jew returning home (which is only a possibility)? The answer is that when a Jew is imbued with true Ahavas Yisroel, the knowledge that there is even a possibility that the last Jew returning home might suffer discomfort from the rain makes it impossible for him to feel a need for rain to water his fields. Therefore, he is not obligated to ask for rain, and he feels no distress from not asking for it. On the contrary, if rain were to fall before 7 Cheshvan, he would be distressed from the distress of the last Jew returning home. And because this feeling of Ahavas Yisroel is possible for every Jew, it was established as law that one does not request rain in Eretz Yisroel before 7 Cheshvan.

Excerpt from sichah Monday night, parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025

לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה

נדבת משפחתו שי'