תחנת ירח

הפרק עוסק בנושא הפרודוקטיביות והבנת המעשיות ואפשר לומר שמנקודת מבט רוחנית על החיים עדיף לתת לאנשים אפשרויות ואת זכות הבחירה המלאה עד כמה שניתן אבל החיים כמו החיים מביאים לעיתים הרבה בלבול ואתגרים , והם דורשים גם מיומנויות פרקטיות , רגשיות ומנטליות ויש רבים שמוצאים את עצמם בהרגשה שהם לא מממש מבינים איך לממש את מה שנדרש מהם באופן מעשי ולכן הם מעדיפים שפשוט יגידו להם מה לעשות.

השאלה הנשאלת היא האם אפשר להוציא משהו לפועל ולהיות פרודוקטיבים גם אם לא יודעים מה הוא הדבר בדיוק ? איך הוא נראה ומה תהליך היצירה המדויק שלו ? ומבחינה רוחנית אפשר לשאול : איך אדם חי אם הוא לא יודע עבור מה הוא חי ? איך אדם יכול ליצור או לממש תכלית בעצמו אם הוא לא יודע מה התכלית האמיתית שהוא מבקש ? התשובה היא שרוב התהליכים של בני אדם כרוכים בחיפוש, בפתרון למצבי בלבול ואי וודאות שכדי להתמודד איתם רבים מתמקדים בתכנית שעיקר המהות שלה היא יצירת ביטחון וודאות על ידי חזרתיות שמבוססת על ניסיון העבר שלהם או של אחרים . דרך החזרתיות האדם יכול לצבור יכולת ובעקבות זה לצבור ביטחון ביכולת שלו והשאלה האמיתית שצריך לשאול היא לא מהי העבודה למשל שהאדם עושה אלא על מה הוא חושב ואיך הוא מרגיש כאשר הוא עושה את זה כי אולי הוא מקיים במקביל לעבודתו תהליכים רגשיים ֿונפשיים אחרים בזמן שהעבודה נעשית באופן אוטומטי וכך הנפש משוחררת לכאורה ואולי הוא כותב ומצייר בדימיונו , שומע הרצאות ומוסיקה או משוחח עם עצמו או עושה את העבודה שלו מתוך מצב מדיטטיבי ונמצא במישור תודעתי אחר ולקיים את הרוחני לצד הארצי כי בזמן שהוא עובד הוא עדיין שוהה בעצמו . כמובן שזו רק דוגמא אבל בפועל רוב בני האדם חיים בהשוואה לאחרים , ולכן הם רוצים הכרה , מעמד וכח ותמורה גבוהה בעד שעות העבודה שלהם גם אם זו תרחיק אותם מעצמם ולא תהיה להם פניות להיות בקשר עם עצמם לאורך היום כי הם רצים אחרי משימות ועובדים אולי עבור מטרות של אחרים ומוציאים אל הפועל רעיונות שאחרים הגו ולכן יש הבדל בין להיות פרודוקטיבי עבור המטרות של עצמך ובין להיות פרודוקטיבי עבור מטרות של אחרים שאימצת לעצמך ואז המניע שלך להיות פרודוקטיבי חלש יותר בד״כ ובהרבה מקרים אתה תתעייף או תתיאש מהר .

אדם שנמצא במודעות עצמית לוקח אחריות שווה גם על הצד הרוחני וגם על הצד הארצי שלו והוא יודע שהמתנה האמיתית היא האפשרות לשהות בעצמך ולהיות בקשב עם עצמך כל הזמן למרות שהחיים הארציים מסבירים שפניות זה מותרות ובזבוז זמן ועל האדם להיות פרודוקטיבי כל הזמן כי צריך להספיק.. עבור רבים המטרה היא לשרוד ואח״כ המטרה היא לחיות ברווחה ובשפע ואחכ המטרה היא לייצר שפע עבור הדור הבא כי האדם מאמין שהוא חי את החיים שלו כדי להבטיח את קיומו ולא כדי לממש את העצמיות והבחירה שלו  .. המטרה האמיתית היא להיות כאן ועכשיו , להבין את הקשר נשמה חומר , לקחת אחריות מלאה על הצד הרוחני והארצי, לדעת שהרצון האמיתי של כל אחד ואחת הוא להיות מאושרים ולדעת שהפרשנות הארצית לאושר מובילה לשיפוט ולתשוקות חולפות, לדעת שמתחת לרדיפה ההיסטרית אחרי חומר וכסף מסתתר פחד ממחסור שיהיה קיים שם בכל מקרה עד אשר הקשר עם האלוהי יהיה ביחסי אמון מלאים וכעת ועם ההבנה הזו באמת ברורה ומוסכמת אז אפשר לשאול את השאלה:  איך הופכים את כל זה לדבר פרודוקטיבי .. ואת התשובה לזה תוכלו לשמוע בפרק 68 של הפודקאסט .

אתר האינטרנט של תחנת ירח

⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠

⁠⁠פייסבוק ⁠⁠

⁠אינסטגרם⁠

ערוץ היוטיוב של תחנת ירח

חווית ההרחבה מבקשת במקרים רבים להרחיב עוד ועוד והפחד מפני הצמצום מאפשר לעולם החומר להוביל באופן בלעדי ולעקוף את הרצון הרוחני. עולם החומר כידוע מבקש תוצאה ברורה ככל שניתן או במילים אחרות האדם רוצה להרחיב את דרכי הקיום והמימוש שלו במגוון דרכים על מנת לחוות את השפע החומרי ואת ההצלחה ולהראות אותה לאחרים וכך לקבל אישור לעצמו שהוא מצליח והרי לכם התוצאה. חווית הרחבה היא מבורכת וכולם רוצים וראויים לחוות שפע אבל רבים רוצים לחוות רק את ההרחבה, רוצים לקבע שליטה להפגין כח והרגשת ביטחון.

היקום עובד דרך תנועות של הרחבה וצמצום על מנת לשמור על האיזון שלו ולכן חווית התרחבות נצחית לא מאפשרת לתנועות אחרות להתבטא ולכן גם הצמצום וההסתפקות הם שיעור שיש ללמוד כי יש טעם רב בחוויה אחת שנלמדת בשני כיוונים מנוגדים שבסופו של דבר משלימים את עצמם.

חווית הצמצום נמצאת לכאורה מהעבר השני והיא באה לידי ביטוי בהסתפקות שלעיתים מתבוננת בחווית ההרחבה ונכנסת לדילמה: היא צרה יותר ומוגבלת ולכן גם היא היתה רוצה לחוות התרחבות אבל היא גם יודעת שחווית ההרחבה נוטה לבסוף להצתמצם וחווית הצמצום נוטה להתרחב כי כך פועל הקוסמוס במתח שבין שתי קצוות שהם בחירה שמשקפת את האפשרויות וההתנהלות של הנשמה שרוצה לחוות את חוויותיה באופנים שונים כי זו מהות הלמידה, ההבנה שמעבר לצמצום נמצאת הרחבה וככל שמסתפקים יותר אפשר ללמוד מתינות ומידתיות שעצם ההכרה בה מעוררת חווית הרחבה פנימית שמופנית אל השמיימי והנשגב באמון מלא שכל דבר שתזקקו לו באמת יוגש לכם ללא מאמץ ובמובנים מסוימים אלו הדוגמאות לניצחון הרוח על החומר כי אדם מודע שואף לרכב על עולם החומר ולא שעולם החומר ירכב עליו.

דרך הצמצום וההסתפקות מבקשת לבטא מתינות , דיוק וגישה מצומצמת לכאורה שדוחה את כל מה שלא אמיתי, צבוע, ואשלייתי ומטפחת את עמוד השדרה הרוחני שנשען על האופי האמיתי שמבקש להתגלות, על הרצון , על אמון בתכלית החוויה, על כבוד לבני אדם, כבוד לקיום ולבריאה והגישה הזו מציעה בתוכה את כל המרחב האפשרי,, כך האדם הרוחני נמנע מהשוואה לאחרים ולא מרגיש הפסד כאשר הוא לא משקיע את חייו בחיפוש אחר אפשרויות הרחבה אין סופיות אלא בזיקוק המרחב הפנימי מתוך הצמצום וההסתפקות וזו כנראה הסיבה שרבים מגיבורי הרוח פרשו מהדרך המקובלת ויצאו אל המדבר העצמי של האי וודאות.

בני אדם מפחדים ממחסור , מפחדים להיות תלויים באחרים. ולהיות נזקקים

הפתרון שהם מבקשים הוא הרחבה נצחית כדי לא לפגוש את הפחד

אבל הפחד הוא המנוע שדוחף אותם אל עשייה שבמקרים רבים נעשית דווקא

מתוך חווית המחסור שנושפת בעורפם .

הצמצום וההסתפקות הם הדרך להביט אל הפחד בעיניים ולהגדיר את הצרכים האמיתיים שבתורם מדייקים את הדר ועצם ההסתכלות הזו מרחיבה את הדרך כי היא זו שמגדירה אותה וכאשר אדם צועד בדרך שלו הוא חווה התרחבות כי הוא יודע שהוא על נתיב נכון וכך נבנה בו אמון והוא יכול להביט אל העתיד בתקווה לשיפור של התנאים כי הוא יודע שהוא מאיר את הסימטאות האפלות בתוך עצמו וכאשר הוא פועל כך הפחד נסוג ומפנה את מקומו להתפתחות שמרחיבה את הדרך.

לאתר האינטרנט של תחנת ירח

⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠

⁠⁠פייסבוק ⁠⁠

⁠אינסטגרם⁠

לערוץ יוטיוב של תחנת ירח

אושר זה מושג שאפשר בקלות להגיע איתו לקלישאות דביקות והוא מושג שרבים עוסקים בו מדברים עליו ומתרגלים אותו בהמון שיטות. בסופו של דבר האושר הוא המכנה המשותף שמחבר בין כל בני האדם בעולם : הרצון להיות מאושרים.

יש הרבה דעות למה זה אושר , איך הוא נראה ומרגיש ורבים מציירים אותו כיעד ברור או מטרה ברורה שחץ נעוץ במרכז שלה אך זה נתון לפרשנות ותלוי מאיזה צד מסתכלים על הנושא: מהכיוון הרוחני או הארצי.

אנשים תולים את אושרם באיכות מערכות היחסים שלהם, במצב הכלכלי שלהם באיך הם נראים והאם הם בריאים ויפים, הדימוי המוצלח בהחלט תורם להקרנת האושר אך בסופו של דבר זה עניין של תחושה עצמית ובמקרים רבים גם לאלו שיש לכאורה תנאים אופטימליים להיות מאושרים הם לא בהכרח מרגישים ככה. יש שטוענים שזה עניין של צורת מחשבה ותפיסת המציאות באופן חיובי, באופן חומל שמתייחס לאחרים בסימפטיה אבל תמיד אפשר להתווכח ולהוכיח בקלות משוואה אחרת.

אדם יכול לבחור ולבחון את דרך חייו דרך מישור חומרי ורק עפ״י עשייה, הישג ותוצאות חומריות שלדעתו יתנו לו הרגשה של שפע וזו זכותו כמובן אבל כדאי לזכור שאותה הצלחה והישג היא הרבה פעמים ביחס ובהשוואה לעשייתם של אחרים ולא ביחס לעצמכם ואלמנט התחרות נוטה לרדד את החיבור עם התחושה הקבועה בגלל הרצון להגיע להרגשת ניצחון רגעית שהיא אמנם מרוממת נפש אבל זה לא אושר מתמשך כי אושר מתמשך קשור יותר ל מצב התודעתי ולהרגשה של האדם עם עצמו .

אפשר לומר שאדם מאושר יודע לתת לעצמו את ההרגשה שהוא מממש, פועל, בוחר ועושה דרך בעולם הזה כמיטב יכולתו ומבלי שיש לו או לה צורך לקבל על הדרך הזו אישור מאחרים .זה אדם שמתנהל בעולם מתוך המרכז של עצמו מבלי להוכיח , מבלי להתחרות ומבלי לשאול למה ..  נוכחות האושר מצביעה על קבלה עצמית, על כבוד עצמי, על אהבה, על הוקרת תודה על מה שכן נעשה וזו הסיבה שאושר הוא תוצר של מודעות עצמית שיודעת שהיא עושה בכל רגע ככל יכולתה על מנת לממש את הבחירה שלה והאישור היחיד שנחוץ הוא ההרגשה הפנימית שיש לאדם שמאשרת את הדרך הזו מבלי לדעת בהכרח מה תהיה התוצאה שלה ..

האושר הוא המטרה האמיתית של כל אדם שחי בעולם הזה ולכל אדם מגיע להיות מאושר , להכיר את עצמו ולתת לעצמו את ההרגשה והאישור על הדרך שלו. האושר הוא קבלה של אחדות הניגודים בתוך עצמנו שמבקשת להכיר את עצמנו דרך האחר כי כולנו חיים באותו יער שיש בו עצים רבים בכל מיני גדלים , צורות ולכל אחד יש זכות מלאה לצמוח על פי רצונו כי כולנו ניזונים מאותה קרקע וזו לא תחרות מי יגיע ראשון אל השמש .

כדי להיות מאושר לא צריך לרצות את כל המשאבים רק לעצמך אלא לראות את האחר ולהכיר אותו, כי בסביבה של צמיחה, אור ומים כל העצים ביער מאושרים והם מזינים אחד את השני בהרגשה הזו.

⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠

⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠

⁠⁠פייסבוק ⁠⁠

⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠ 

⁠לאינסטגרם של תחנת ירח ⁠

⁠לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי ⁠

לפני הכל אפשר לומר שזוגיות טובה בנויה מחוזה נוח בין נשמות שבמקרים רבים כבר עשו כברת דרך משותפת בחיים אחרים. לעיתים המפגש בין שני אנשים או נשמות קרובות נושא בתוכו זיכרונות משותפים שהם לא תמיד מלהיבים או קלים והצורך לפתור סוגיות פתוחות ביניהם הוא הבסיס האמיתי למפגש המחודש וצריך לזכור שזה לא מפגש שתכליתו ״סגירת חשבון״ אלא מציאת הפתרון ההולם לטובת שני הצדדים או במילים אחרות נפגשים עבור האצת ההתפתחות. דיברתי כבר על סוגית הקצב המתאים של הקשר שאומר שרצוי שקצב ההתפתחות יהיה דומה אחרת צד אחד מתפתח מהר כשהצד השני משתרך מאחור וזה אחד הנושאים מעוררי התסכול ומשבשי ההרמוניה הגדולים ביותר בקשר זוגי. סוגיה אחרת בזוגיות דיברה על גודל החוויה והרצון המשותף לחוות יכולת משותפת כי טובים השניים מן האחד ולכן הם רוצים שתהיה להם חוויה גדולה עם בניה , מעשיות , ילדים, רכוש ומשהו משמעותי שהם יוכלו להצביע עליו כהצלחה גדולה. סוגיה נוספת דיברה על העומק של הקשר שהוא ביטוי לעומק הקשר הנשמתי בין שני הצדדים ומכאן גם נגזרת עומק המחויבות.

הסוגיה האחרונה דיברה על גובה היצירה המשותפת או חווית ההתעלות שיכולה להופיע בגוף , בנפש או ברמת הנשמה .כולם רוצים בזוגיות שלהם קצב, גובה , עומק וגודל של חוויה בתוך הקשר הזוגי שלהם וכדי לבדוק זוגיות טובה צריך לבדוק קודם האם מתקיימת אחדות ואיך הזוג מסתדר ומתפתח יחד וכמו בתוך חוויה עצמית בסוף מה שחשוב זה מה אתם מרגישים ..

בבסיס אפשר לומר שההתאהבות היא תוצר של יצירה גופנית משותפת שהיא תוצאה של מפגש גופני שפותח אצל כל אחד מהצדדים דו שיח בין היכולת הידועה של כל צד לבין אפשרות המימוש שלו . כשמאוהבים הכל אפשרי כי אתם חיים בתוך יצירה משותפת והמימד הגופני חווה התעלות שאם הייתם חווים אותה ברוח הייתם מוארים לרגע וזה מפגש מופלא של פוטנציאל מקסימלי בין יכולת ומימוש.

בסיס היצירה הגופני מפעיל את החושים , מחדד אותם, ולרגעים ארוכים או קצרים אינכם חווים יותר את החיפוש , את חוסר האיזון , את הנטל והסבל ובעיקר את חוסר האיזון התודעתי כי אתם נמצאים מעל הקונפליקט הפנימי הקבוע שלכם בגלל עוצמת היצירה המשותפת וכך ההתאהבות הופכת להיות מנוע ליצירה שמרחיב ומעצים את היצירה או את אנרגית היצירה שהיא הבסיס של כל הדברים. אדם מאוהב מרגיש שהוא לא רעב ולא צמא , הוא לא חש בחרדה או פחד באותה עוצמה כמו שהוא לא מאוהב וכל המגבלות , החסרונות , מה שעקום ולא נח או מתאים אצל הצד השני בכלל לא נראה חשוב באותם רגעים וקל לך יותר לקבל את עצמך וכך גם את הצד השני כי עוצמת היצירה מגמדת את המגבלות , האדם טעון בכל כך הרבה אנרגיה והתלהבות שכל דבר נראה אפשרי וכל מה שהוא רוצה זה שמצב הזה ישאר כך לנצח . אדם מאוהב מביט בבת זוגתו ומקבל אותה כפי שהיא כי קל לו יותר לקבל את עצמו במצב מועצם שכזה אבל הבעיה היא שזה רק שלב שבוחן את הפוטנציאל המשותף או יכולת ואין בו עשייה או התחבטות אלא מצב נקי ומופרד שבו אפשר לחוות פוטנציאל, תחושה וחוויה רגשית שבה אתה מרגיש שאתה מרחף ולא קשור לשום דבר וזה קורה עד שנגמר הדלק הסילוני ואז מגיעה הצניחה אל עולם המימוש כי כל קשר זוגי וכל יצירה נבחנת בסופו של דבר דרך משקפי העשייה הפרקטיים .תביטו סביבכם על מערכות יחסים שלכם או מי שאתם מכירים ותשאלו את עצמכם האם אתם מאוהבים? האם חוויתם את זה אי פעם והאם זהו היעד היחיד שלכם או שאתם כבר עמוק בעשייה המשותפת , בחיי היומיום והאתגרים שבאתם לפתור יחד ובעיקר תשאלו את עצמכם האם התאהבות היא תנאי למערכת יחסים ?

⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠

⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠

⁠⁠פייסבוק ⁠⁠

⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠ 

⁠לאינסטגרם של תחנת ירח ⁠

⁠לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי ⁠

קנאה ורכושנות הם מצבים שבני אדם נוטים לייחס ״לצד האפל של הרגש ״ או לאותם צדדים רגשיים בהם האדם לא מצליח לבטא או לא רוצה לבטא את עצמו באופן ישיר כי הוא לא מוכן להודות בפני עצמו שקיימים בו רגשות שנתפסים כשליליים כמו קנאה ורכושנות. הרצון של האדם השואף להתפתח והציפייה שבתהליך ההתקדמות שלו הוא יוכל לשים בצד גורמים שליליים או להיפטר מאותם גורמים ורגשות שנתפסים בעיניו שליליים גורמים לו במקרים רבים להדחיק תכונות כאלו כי הרגשת ההתקדמות שלו היא המטרה המרכזית וזה מצדיק לכאורה את ההכחשה של מה שקיים באמת ונוכח בתוך העצמי באופן קבוע. אם האדם מתנהל עפ״י ערכים של כנות ויושר פנימיים אז (מתי שהוא בתהליך ההתפתחות) מגיעה המסקנה מתבקשת שאומרת ומסבירה שהחלוקה בין טוב ורע , רגש שלילי ורגש חיובי ושיש לגרש רגשות שליליים היא חלוקה שכלתנית של המינד, כזו שקובעת קטיגוריות ומעמדות בתוך תפיסת המציאות, כשהאמת אומרת: שכל עוד צורת המחשבה הזו מובילה אצל האדם אז לא תוכל לבוא התפתחות אמיתית כי ההפרדה בין זה לבין זה , בין קנאה לאהבה- כרגש שלילי או חיובי היא הנפרדות עצמה .. הניסיון לטהר וסלק את מה שמפריע לכאורה לאותו דימוי עצמי מלהיות מושלם היא הנפרדות הפנימית שלא מאפשרת בסופו של דבר את האחדות הפנימית כי המינד שואף להפריד דברים עפ״י נכון ולא נכון , טוב ורע , גבוה ונמוך בחלוקה של קטיגוריות ושיפוטיות ..

כאשר אדם מקבל ,מבין וחש שהוא מקנא או שיש בו רכושנות כלפי דברים הוא מרגיש את זה מתוך בסיס שהוא מכיר בעצמו, מתוך ההתנהלות והאופי ולעיתים ההכרה הזו מעוררת אכזבה למרות הדרך וההתפתחות שהוא עשה או עשתה כי עדיין קיימת מתחת לפני השטח חווית הדחייה וההרגשה שאתה לא שייך או שאין תואם בין הציפיות שלך והרצונות לבין מה שמתממש.. זה קורה בזמן שאנשים אחרים מצליחים, חוגגים או אוהבים ואולי אתם חשים שנותרתם בודדים ודחויים ועצם ההרגשה הזו מסבה כאב והבעיה היא לא הקנאה אלא הרגשת הדחייה והרעיון שאתה בודד, דחוי ולא שייך וזו הרגשה שיכולה להתבטא באינסוף צורות ולכן הפרשנות להרגשה הזו היא הדבר שאותו יש לשנות..

זה ברור שמוטב להתחבר אל העולם הזה מתוך אהבה וקבלה ולא להביט על החיים מתוך צרות עין, קנאה ורכושנות כי הם ביטוי לאנרגיה שלילית שגם לה יש מקום כי היא מתקיימת כמו הסלעים שמעכבים את הזרימה בנהר ועדיין כל עוד הנהר זורם הכל בסדר כי הסלעים הם חלק בלתי נפרד מהנהר . יין ויאנג , שחור ולבן , יום ולילה מתקיימים זה בתוך זה ויוצרים ומזינים אחד את השני ואחרי שמקבלים את הסלעים בנהר החיים ומכירים בהם אפשר לתת את תשומת הלב לזרימה עצמה ולהוריד את ההשפעה המזיקה בתהליך של הסכמה שלוקח בחשבון את כל הצדדים של המשוואה.

⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠

⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠

⁠⁠פייסבוק ⁠⁠

⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠ 

⁠לאינסטגרם של תחנת ירח ⁠

⁠לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי ⁠

בריתות וחוזים הם חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו והם מלווים אותנו במגוון פעולות שאנחנו עושים לאורך החיים שלנו בין אם לצורך עסקי או לצורך התקשרות, לצורך רכישת דברים או החלפת דברים כשגם מערכות יחסים מעוגנות בחוזים ,בהסכמות ובריתות כשהפחד של כולם הוא החשש מפני מהפרת ההסכם ע״י אחרים ורבים עוסקים בדרך למנוע את האפשרות של הפרת ההסכם ע״י קביעה של חוקים ,תקנות ועוגנים. עולם הרוח הוא עולם של אפשרויות והחוקים שחלים עליו הם בגדר נעלם. החוקים הקוסמיים נולדים ומתפתחים מתוך רצון להתאים את החוקים לטובת בני האדם ועל מנת להקל עליהם את דרכם במיוחד במצבים בהם בני אדם יודעים ומצהירים בפני עצמם שהם באים ממקור דומה שכולם שייכים אליו, זה סותר כמובן את החשיבה הרציונלית שנוטה למדוד לשפוט ולדרג עפ״י חשוב ולא חשוב ועפ״י כבוד ומעמד ויכולת שליטה על האחר.

הרבה פעולות שאנו עושים מתואמות אל חוק או אל הסכמה עד שאנשים מרגישים לעיתים שהם צריכים עו״ד צמוד לידם ולכן החוק הארצי או החוקים הארציים נולדים מתוך חוסר ברירה , מתוקף התנהגות של בני אדם שחוצים הסכמות קודמות וכעת צריך לחסום את הפירצה בחוק חדש או בתקנה חדשה על מנת למנוע מאפשרויות לא רצויות להתממש ולכן אפשר לומר שהחוק הארצי הוא חוק של חיפוש אחר הפירצה שצריך לחסום וזה קורה כל יום וכל הזמן ובמיוחד מול השלטון והחברה כי החוק תמיד משרת את טובתם ועושה איפה ואיפה וזה דבר שאף פעם לא קורה בחוק קוסמי והלוואי שבני אדם היו מבינים את התכלית הזו ומתנהגים ככה ואז היה אפשר לחיות בעולם הזה עם פחות תקנות וחוקים כי מי שמכבד את עצמו מכבד גם אחרים.

אני אדבר בפרק הזה על ההבדלים בין בריתות לחוזים ובין הסכמים לחוזים ואסביר כיצד הגישה הרוחנית מתנגשת לעיתים עם הגישה המחשבה הארצית וכיצד אפשר לנהל ולבדוק ולרענן את החוזים שלנו אל מול מציאות מתפתחת ונעמיק בנושא דרך שאלות שהופנו בנושא הזה אל הפודקאסט.

⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠

⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠

⁠⁠פייסבוק ⁠⁠

⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠ 

⁠לאינסטגרם של תחנת ירח ⁠

⁠לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי ⁠

בין הרצוי והמצוי מתקיים מאבק תמידי והמאבק הזה מייצר אכזבה וחוסר סיפוק בין מה שהוא רצוי לכאורה לבין מה שמצוי וקיים או אפשרי במסגרת הגבולות הקיימים והפער הזה הוא בסיס לתסכול שקיים אצל רבים.

בעוד המצוי הוא חומרי וקבוע הרצוי משתנה על פי תשוקות, צרכים וחלומות וכך נוצר קונפליקט בין מה שאנו רוצים, חולמים ומשתוקקים לבין מה המצוי שהוא החובות שלנו וההתחייבות שהנשמה לקחה על עצמה בפרק החיים הזה ורבים היו רוצים לפתור את המאבק הזה ע״י אמירה שעומדת ומכריזה על יכולות חדשות ומימוש הפוטנציאל המקסימלי שאנו מכריזים שמעתה אנו כאלו וכאלו ובעלי יכולות כאלו וכאלו ואנו מתכוונים לדמיין את זה לעצמנו כל יום אבל לעיתים זה בדיוק מה שגורם למרחק ושבר בין הגורמים הללו שאמורים להיות מאוזנים והתעלמות מצד אחד של המשוואה רק תחמיר את המאבק כי זו למעשה התרסה עצמית וקריאת תיגר כנגד העצמי בניסיון להדחיק את הצדדים האפלים, הקשיים, והחלקים שרוצים לצאת אל האור ולעבור טרנספורמציה ותיקון התייחסות כדי להיות חלק מוכר כחלק ולגיטימי של האישיות ולעיתים ככל שמתרחב הפער הזה אצל אנשים כך אפקט המצוקה יועצם והרגשת הנפרדות בתוך האדם תוחמר למרות הכוונות הטובות ולמרות מחשבות ההעצמה האישית.

אין ספק שאדם צריך לתת קדימות למה שהוא מאמין ומדמיין לעצמו אבל זה חייב להתקיים בתוך מטרות פרופורציונאלית שלוקחות בחשבון את כל המשתנים. בסופו של דבר זו עבודת איזון שהאדם אמור לעשות עם עצמו ולגשר על הפער שבין הפוטנציאל התיאורתי שהוא הרצוי שמופיע כצורה של תשוקה וצורך לבין מה שמצוי שהוא התבנית השכלית שלנו והחובות שלנו , וכך נוצר קונפליקט בין מה שאנו רוצים וכמהים ומשתוקקים לבין החובות שלנו ואנשים לא אוהבים להסתכל על החובות שלהם כי זה נטל וכך מה שרצוי עוזר להתמודד עם הנטל הזה ועדיין האדם צריך לדאוג שהוא לא יפול אל פח האשלייה.

⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠

⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠

⁠⁠פייסבוק ⁠⁠

⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠ 

⁠לאינסטגרם של תחנת ירח ⁠

⁠לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי ⁠

הפרק עוסק בשאלת עומקו של הפחד בתוכי והוא הרחבה ופיתוח של פרק 6 על הפחד. הפרק עוסק בשאלה ששואלת למה אני מתכוון כאשר אני אומר שהפחד נמצא מתחת לכל פעולה שאנו עושים ולמה אנחנו לא מזהים את הפחד ? אם תתבוננו בחיים שלכם בכנות תראו שאחד המצבים התודעתיים הכי הנפוצים בתודעה שלכם  הוא מצב של תסכול מהרגשת חוסר וודאות שמטריד רבים וכנראה תופס רוחב פס גדול של מוטרדות במחשבות והתחושות שלכם. מבחינה רוחנית  אי הוודאות היא מצב חיובי והיא מצביעה על הימצאותן של הרבה אפשרויות פתוחות שמתוכן אפשר לבחור וזו הגדרה של חופש בחירה, דווקא הקבלה של אי הוודאות בתוכנו כמצב הוויתי שלא מפחיד מעודדת פתיחות ואמון כלפי מה שיבוא  ומה שיגיע , מבלי לקבוע מראש חוקים והגדרות שרק מקבעים את תפיסת המציאות.

האדם בונה את המחסומים שלו במו ידיו ומצמצם את הדרך שלו ככל שההתנסות שלו בחיים גוברת והוא צובר חוויות כי הפחד מרים ראש.. ככל שאדם חי ומתנסה יש לפחד יותר אפשרויות לבטא את עצמו כי מצטברים יותר ויותר מצבים שדורשים עימות חזיתי עם הפחד ורבים עושים הכל על מנת להימנע מזה וכך הם מצמצמים עוד ועוד את עצמם רק לגבולות מוכרים וכך היכולת להתמודד עם הפחד יורדת ככל שהאדם מגלה שלאורך הזמן יש רק יותר מצבים מאיימים בחייו ..  הפחד מנהל , קובע מעכב שינוי ויוצר קשיים ולעיתים הדרך היחידה להתמודד איתם היא לשים מסכה .

מסכה היא דימוי להתנהגות מאולצת שנמצאת בשימוש יומיומי כאשר אתם ניצבים בפני סיטואציה שבה אתם מפחדים למשל שיראו את החולשות שלכם ותעמדו בפני פגיעות. בפרק הזה אדבר בהרחבה על המסכה ועל מהות הפחד כפחד מפני איבוד שליטה, פחד לב ופחד נשמה

⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠

⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠

⁠⁠פייסבוק ⁠⁠

⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠ 

⁠לאינסטגרם של תחנת ירח ⁠

⁠לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי ⁠

זהו פרק עבור מי שמבקש להעמיק את ההבנה שלו בנושא האלימות, הויכוח ומשחקי השליטה  ולמה גם מערכות יחסים טובות מושפעות באופן שלילי מהאווירה של ויכוח שלעיתים נוטה להתלקח ולהתפשט למקומות שלא תכננו שיגיע אליהם .

הרבה מערכות יחסים מבוססות על יחסי שליטה ומלחמות שליטה כי כאשר בני אדם חיים את החיים שלהם על פי רצונו של עולם החומר והאגו  הם מכוונים את עצמם לתוצאות וזה דורש לדעתם הפעלה של דרמות שליטה ומפגני כח . החזק מנצח זה לא רק סיסמא אלא דרך חיים של רבים שמעדיפים לחיות על פי עיקרון המאבק והאגואיזם על מנת להגיע לתוצאה רצויה ואני רק מנסה להאיר כאן נקודה ששואלת ומבררת כשאלה מיהו החזק באמת?זה שתוקף או זה שמגיב?

מיותר לציין שרבים מכחישים את האלימות שקיימת בהם ולכל דבר ולכל התנהגות יש השלכות והכחשה של אלימות מביאה אלימות ואנשים מאמצים לעצמם התנהגות של מדינות ועמים מהמקרו למיקרו . יחסים בין עמים , יחסי שליטה וכח , תוקף וקורבן תמיד היו קיימים והם מוקרנים ישירות אל רבים מהבתים והמשפחות של בני אדם, אל הכבישים, אל מקומות העבודה ואל התור לעלות בקרון לרכבת כי אף אחד לא רוצה להיות פראייר  ..זה קשור לתפיסת העולם והכבוד שהאדם נותן לעצמו שממנו נגזר גם הכבוד שאתה נותן לאחרים ואפשר לראות את זה ביחסי בני זוג ,ביחסי הורים וילדים או ביחסי מעסיק ועובדים. תפיסת השליטה היא נקודת מוצא של כח (כי כנראה יש הכרה בכך שבסיס אנחנו חלשים).. ולכן צריך להפגין עוצמה ,להיות חזקים, שולטים  ובולטים אחרת משהו ישתבש והסדר ייצא מהמקום שלו במיוחד עבור אנשים שבטוחים שרק הדרך שלהם נכונה ורק צורת החשיבה שלהם תואמת את המציאות..  הם רוצים שקט בבית , הם רוצים שהילדים יצטיינו בלימודים, שיאכלו או יכנסו להתקלח מתי שאומרים להם, הם צועקים ומתפרצים עליהם כדי שלא יריבו ביניהם . זה מופיע בתפיסות עולם ומערכת אמונות  וזה מופיע ביחסי שליטה בזוגיות או מערכות יחסים על תפקידים, כסף, סדר וניקיון, מין, התמכרויות, ועל מי נוהג באוטו.. אי הסכמות שהרבה פעמים מגיעות למאבקי שליטה ואלימות.

אני נגד הפגנת אלימות כלפי האחר מכל סוג ומצב אבל כדי להיות נגד אלימות אתה צריך להכיר את באלימות שקיימת בתוכך בדיוק כמו שעל מנת לשחרר שליטה יש להגיע ראשית לשליטה מוחלטת כי איך אתם יכולים לוותר על משהו שעדיין לא למדתם את עומקו ושאין לכם מיומנות מלאה עליו?

⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠

⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠

⁠⁠פייסבוק ⁠⁠

⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠ 

⁠לאינסטגרם של תחנת ירח ⁠

⁠לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי ⁠

זהו פרק עבור מי שמבקש להעמיק את ההבנה שלו בנושא מודעות עצמית

תכלית המודעות העצמית היא ידיעת עצמך וידיעת עצמך היא ידיעה שקיים בכם ניצוץ אלוהי שמבקש להתממש דרך ההתנסות, העשייה והלמידה שלכם באופן מעשי.. אותו ניצוץ אלוהי הוא ליבה של הנשמה שלכם שיודעת מה היא באה לעשות בעולם הזה אבל היא עדיין כלואה בתוך גוף שגם לו יש דיעה , רצון ופרשנות כי הוא נתון בידי כוחות ארציים תודעתיים שכבר דיברנו עליהם רבות בפודקאסט הזה.

כאשר הנשמה שלכם תדע לתאם את דרכה יחד עם הגוף ועם גורמי התודעה השונים אתם תרגישו מאושרים כי תדעו בהוויתכם שאתם מתפתחים בכיוון נכון ואם תהיה לכם סבלנות וכבוד לעצמכם תתפתחו על פי הקצב הרצוי כי גם ככה הכל ידוע מראש וזה לא משנה באיזו מהירות תגיעו אל היעד אלא איך תגיעו ואילו חלקים שלכם תזניחו מאחור .

האושר האמיתי נובע מהנשמה והלב (שהוא כלי של הנשמה) , הוא נובע מידיעת שניהם שיש מימוש נכון, שמתקיימת הרמוניה בתודעה ועם הגוף, וההישגים חשובים ככל שיהיו הם רגעי פסגה שבהם  אין קונפליקט בעצמכם אלא הסכמה פנימית שגם עליה כבר דובר כאן רבות .. יש מצב שרבים עדיין ישאלו :אתה רוצה לומר לי שאני לא מרגיש מאושר בגלל ליל הכלולות שלי או בחדר הלידה שבו נולדה הילדה שלי, בבית שבניתי או בהשכלה שרכשתי ? ואענה לזה  : אתה מאושר כי ברגעי הפסגה הללו לא היית בקונפליקט עם עצמך , כל גורמי התודעה -המחשבה, התחושה השכל , ההיגיון, הרגש , האינטואציה הלכו לאותו כיוון ומטרה ולרגע חווית הרמוניה מלאה ושלום בעצמך שזה האושר האמיתי..אבל העולם בנוי ממחזוריות ואי אפשר להיות כל הזמן על הפסגה כי בה האוויר דליל ויש עוד שיעורים לממש ולכן שעה אחר כך או שבוע אחר כך חזרת למצב האמיתי שלך.. לדעתך כי התחלת להתרחק מאירוע החתונה שלך (והוא נשאר רק זיכרון) כשהאמת אומרת שחזרת אל הנפרדות העצמית שבין חלקי התודעה שלך ולסכסוך המוכר והידוע בתוך עצמך שגם החתונה או הילד או הבית או הדוקטורט לא פתרו עבורך מהיסוד. כאשר אנשים ממששים את העצמיות בעולם החומר וצוברים הישגים מכל סוג וצורה זה מעיד לכאורה על רוחב רחב של חוויה ומימוש שעבור רבים זו ההוכחה לכאורה שהנה הם רוכבים על עולם החומר ,הם מגלים מסוגלות ומצליחים ולכן הם עונים על הרצון האלוהי מעצם המימוש החומרי וההתנסות שהיא המטרה האמיתית אך עדיין צריך לומר שהרצון האלוהי לא מבקש הישגים רק בחומר כי הוא לא מודד אותם כטוב ורע מוצלח ולא מוצלח כי מה שחשוב זה לא רק מה שהשגת כחומר או אם נכשלת אלא מה הרגשת כשעשית את הדרך הזו כשעצם ההסכמה להתנסות בהרגשה הזו עונה על הרצון האלוהי ..  אם תדעו מה אתם מרגישים תוכלו להתנהל בתוך תהליך שיהיה  קשור אל האופי האמיתי שלכם ותוכלו להתנהל בקצב שיאפשר לכל גורמי התודעה להתבטא מבלי להזניח חלק כזה או אחר וכך הם יוכלו לפעול בתנאים שיאפשרו נוחות ואיזון ביניהם וכפועל יוצא מזה הם יוכלו להגיע להסכמה בין התחושה הרגש והמחשבה ולפעול יחד  לכיוון אחד ומטרה משותפת שזו תמצית המודעות העצמית.

⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠

⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠

⁠⁠פייסבוק ⁠⁠

⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠ 

⁠לאינסטגרם של תחנת ירח ⁠

⁠לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי ⁠