תולדות חכמינו | הרב בנימין הולצמן

ר' יצחק אלפסי, הלא הוא הרי"ף. גדול הפוסקים, שיש שרואים בהגעתו לספרד את תחילת תקופת הראשונים. על שיטת לימודו ופסיקתו, על גרסאותיו ועל מתנגדיו. על מה הביא ומה השמיט בספרו הגדול, שיש ישיבות שלמדוהו במקום התלמוד

בסוף תקופת הגאונים, קמה ישיבה מרכזית בקירוואן (היום בתוניסיה). בשיעור נעסוק בעיקר בדמותו ותורתו של גדול חכמי ישיבה זו, הלא הוא רבנו חננאל. נזכיר את אגדת ארבעת השבויים, את אביו של הר"ח, את תורתו הרחבה, וגם את שאר חכמי קירוואן

התורה מגיע לאשכנז - רבנו גרשום מאור הגולה. ראש הישיבה הראשון באשכנז, דיין ומתקן תקנות שרובן נוכח עד היום. על חייו, תקנותיו, תורתו, נוסחיו, ואפילו פיוטיו

בקופת הגאונים נכתבו בארץ ישראל פיוטים ומדרשים, ופעלו בה בעלי מסורה. נתמקד בבעלי המסורה, ונספר על פועלם העצום ביצירת שפה שימה, מילולית וגרפית, לכתיבת מסורות הכתיבה והקריאה של התנ"ך. בסוף השיעור נלמד קצת כיצד קוראים את הערות המסורה

רס"ג - גדול הגאונים. פורץ דרך במספר גדול של תחומים, ביניהם: לשון, פיוט, פילוסופיה, כתיבת קיצורי הלכות וסידור התפילות, ועוד.

מתפלמס עם הסובבים אותו בתחומים רבים ובהם: קראות, סמכות ארץ ישראל, ועוד. מעט על תורתו, חדשנותו ופולמוסיו, בשיעור הזה

מבוא לתקופת הגאונים - מתי והיכן פעלו, מדוע נקראו גאונים, ובכלל על יצירתם, ועל המניעים מאחוריה

המשך השיעור משבוע שעבר - סיכום קורות המרכזיים היהודיים, מתקופת הראשונים ועד ימינו

סדרת "תולדות חכמינו" תעסוק השנה בע"ה בתקופת הגאונים והראשונים. שיעור הפתיחה הוא מבוא כללי להסטורית תקופות היצירה היהודית, אותו התחלנו בשיעור זה, ונמשיך בע"ה בשיעור הבא.

עוברים לדור שלישי לאמוראים - רבי זירא. האמורא שאהבתו לארץ ישראל מנצחת את מחויבתו לרב יהודה רבו, והוא עולה לארץ. בניגוד לעולים ויורדים אחרים, נחשב תחילה לאמורא בבלי, ואחר לאמורא ארץ ישראלי. לאחר קשיי קליטה בארץ, הופך לתלמיד ר' יוחנן.

ממשיכים עם דור שני לאמוראי בבל, ועוברים לשני תלמידי שמואל: רב יהודה - השנון, מקים ישיבת פומבדיתא; ורב נחמן, הדיין בגדול, ממשיכו של שמואל בנהרדעא עד חורבנה. נדבר בקצרה על יחסו של רב יהודה לא"י, על הברקותיו ועל תורתו, ונספר גם על ילתא אשת רב נחמן, ועל פסיקותיו המפתיעות.