עושים היסטוריה עם ערן ניצן Osim Historia

https://audio.simplecast.com/25ec80b3.mp3

הורד את הקובץ (mp3) | קרא את הטקסט

הפעם, נספר את סיפורו של סטיבן ווזניאק ועל פיתוחו של המחשב האישי האמיתי הראשון, ה'אפל 1'.

עד שנכנס ווזניאק לזירה, המחשב המתקדם ביותר לשימוש ביתי היה האלטייר 8800, מחשב מסורבל וקשה לשימוש. ווזניאק היה מעורב בתת-התרבות המחתרתית של ה'פריקים', אותם האקרים שנהגו  לנסות ולפרוץ לתוך רשת הטלפוניה הבינלאומית ולבצע שיחות חינם: מי שחנך את ווזניאק ברזי מחתרת הפריקים היה קפטן קראנ'צ, פריק אגדי בפני עצמו.

ווזניאק בנה 'קופסא כחולה' שמאפשרת לפרוץ לקווי הטלפון, וחלק מהרעיונות שיישם בקופסא הכחולה, מצאו את דרכם גם אל ה'אפל 1', יצירת המופת שלו.

סטיבן ווזניאק, הקופסא הכחולה והמחשב האישי

כתב: רן לוי

את ההשראה לפרק הנוכחי קיבלתי מכתבה שקראתי אי שם באינטרנט שלפיה סטיבן ווזניאק נתפס כשהוא נוהג על אחד מכבישי קליפורניה במהירות 104 מיילים לשעה, שזה בערך מאה ושמונים קמ"ש. הכתבה הזו צדה את עיני משתי סיבות- האחת, הרכב שבו נהג ווזניאק הוא טויוטה פריאס, רכב טויטה פריאוס, רכב בעל הנעה היברידית (בנזין וחשמל), לא מסוג הרכבים שהייתם מצפים שיעשה כאלה מהירויות על הכביש.

הסיבה השניה היא, כמובן, זהותו של הנהג- סטיבן ווזניאק הוא אחד ממקימי חברת אפל, ויותר חשוב, אולי האדם שהשפיע בצורה הדרמטית ביותר על ההיסטוריה של המחשב האישי, המחשבים שאנחנו משתמשים בהם ביום יום, ושאני משתמש כדי להקליט את הפרק הזה. ווזינאק קיבל קנס של שבע מאות דולר על העבירה הזו, והוא קיבל את העונש בהכנעה (כך לפי הכתבה). טענת ההגנה שלו במשפט הייתה כזו: "הייתי בשנה האחרונה באתונה, ברלין, מוסקבה, מינכן (פעמיים), ציריך, קנדה (שלוש פעמים, קולמביה, סינגפור, יפן...אני לא רגיל למד מהירות במיילים. חשבתי שאני נוסע בקמ"שים." בכל אופן, ווזיניאק הוא מולטי מיליונר, כך שאפשר להניח שהוא לא יערער על הקנס. הידיעה הזו תביא אותו, באופן טבעי, לסיפור של ווזניאק ולסיפור של המחשב האישי בכלל.

להמשך קריאת הכתבה

https://audio.simplecast.com/25ec80b3.mp3

הורד את הקובץ (mp3) | קרא את הטקסט

הפעם, נספר את סיפורו של סטיבן ווזניאק ועל פיתוחו של המחשב האישי האמיתי הראשון, ה'אפל 1'.

עד שנכנס ווזניאק לזירה, המחשב המתקדם ביותר לשימוש ביתי היה האלטייר 8800, מחשב מסורבל וקשה לשימוש. ווזניאק היה מעורב בתת-התרבות המחתרתית של ה'פריקים', אותם האקרים שנהגו  לנסות ולפרוץ לתוך רשת הטלפוניה הבינלאומית ולבצע שיחות חינם: מי שחנך את ווזניאק ברזי מחתרת הפריקים היה קפטן קראנ'צ, פריק אגדי בפני עצמו.

ווזניאק בנה 'קופסא כחולה' שמאפשרת לפרוץ לקווי הטלפון, וחלק מהרעיונות שיישם בקופסא הכחולה, מצאו את דרכם גם אל ה'אפל 1', יצירת המופת שלו.

סטיבן ווזניאק, הקופסא הכחולה והמחשב האישי

כתב: רן לוי

את ההשראה לפרק הנוכחי קיבלתי מכתבה שקראתי אי שם באינטרנט שלפיה סטיבן ווזניאק נתפס כשהוא נוהג על אחד מכבישי קליפורניה במהירות 104 מיילים לשעה, שזה בערך מאה ושמונים קמ"ש. הכתבה הזו צדה את עיני משתי סיבות- האחת, הרכב שבו נהג ווזניאק הוא טויוטה פריאס, רכב טויטה פריאוס, רכב בעל הנעה היברידית (בנזין וחשמל), לא מסוג הרכבים שהייתם מצפים שיעשה כאלה מהירויות על הכביש.

הסיבה השניה היא, כמובן, זהותו של הנהג- סטיבן ווזניאק הוא אחד ממקימי חברת אפל, ויותר חשוב, אולי האדם שהשפיע בצורה הדרמטית ביותר על ההיסטוריה של המחשב האישי, המחשבים שאנחנו משתמשים בהם ביום יום, ושאני משתמש כדי להקליט את הפרק הזה. ווזינאק קיבל קנס של שבע מאות דולר על העבירה הזו, והוא קיבל את העונש בהכנעה (כך לפי הכתבה). טענת ההגנה שלו במשפט הייתה כזו: "הייתי בשנה האחרונה באתונה, ברלין, מוסקבה, מינכן (פעמיים), ציריך, קנדה (שלוש פעמים, קולמביה, סינגפור, יפן...אני לא רגיל למד מהירות במיילים. חשבתי שאני נוסע בקמ"שים." בכל אופן, ווזיניאק הוא מולטי מיליונר, כך שאפשר להניח שהוא לא יערער על הקנס. הידיעה הזו תביא אותו, באופן טבעי, לסיפור של ווזניאק ולסיפור של המחשב האישי בכלל.

להמשך קריאת הכתבה

https://audio.simplecast.com/a7a300a4.mp3

עטיפת הספר 'פרפטום מובילה'

הפרק זמין להורדה כאן.

הפעם בחרתי להקריא פרק מתוך ספרי 'פרפטום מובילה', שיצא בהוצאת ספריית מעריב (2007).

הפרק (הקדמה ופרק, ליתר דיוק) עוסק בסיפורו עוצר הנשימה של ג'וזף פאף. פאף, ממציא ממוצא הונגרי, טען שבזמן שירותו בכור גרעיני סובייטי נחשף לסודות וטכנולוגיות מהפכניות, אותן ביקש לנצל כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר.

ההתחלה הייתה, עם זאת, לא מבטיחה- הוא טען שהמציא צוללת סופר מהירה שעובדת על עיקרון 'סופר קוויטציה (רעיון תאורטי מוכר, אך קשה מאוד ליישום). לרוע מזלו, העיתונות אוהבת לחפור לעומק...

בארצות הברית המציא מנוע מכונית שלא זקוק לדלק כדי לעבוד (כן, זו מכונה של תנועה מתמדת, בלתי אפשרית בעליל) ואף שכנע קבלן בנייה אמיד בשם דון רוזר להשקיע בו כסף ולפתוח חברה יחד.

הפרק הבא ימשיך לעקוב אחר סיפורו של פאף, ואיך כמעט והרג בפיצוץ מסתורי את ריצ'רד פיינמן, זוכה פרס הנובל המפורסם.

האזנה נעימה!

רן

https://audio.simplecast.com/234cb0b6.mp3

הפרק זמין להורדה כאן.

הפרק לקוח מתוך ספרי 'פרפטום מובילה' (הוצאת 'ספריית מעריב', 2007). הפרק ממשיך לתאר את עלילותיו של ג'וזף פאף, הממציא האקסנטרי, וניסיונותיו לשווק את מנוע המכונית המשופר שלו- מנוע שלא צריך דלק כדי לעבוד...

הפעם נשמע כיצד כמעט נהרג ריצ'רד פיינמן (זוכה פרס נובל) בהדגמה של פאף, וכיצד תיכנן פאף להסיע את המנוע שלו אל מדרגות הבית הלבן ולהכריז על תום משבר האנרגיה ותחילתו של עידן חדש.

האזנה נעימה!

רן

https://audio.simplecast.com/a7a300a4.mp3

הפרק זמין להורדה כאן.

הפעם בחרתי להקריא פרק מתוך ספרי 'פרפטום מובילה', שיצא בהוצאת ספריית מעריב (2007).

הפרק (הקדמה ופרק, ליתר דיוק) עוסק בסיפורו עוצר הנשימה של ג'וזף פאף. פאף, ממציא ממוצא הונגרי, טען שבזמן שירותו בכור גרעיני סובייטי נחשף לסודות וטכנולוגיות מהפכניות, אותן ביקש לנצל כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר.

ההתחלה הייתה, עם זאת, לא מבטיחה- הוא טען שהמציא צוללת סופר מהירה שעובדת על עיקרון 'סופר קוויטציה (רעיון תאורטי מוכר, אך קשה מאוד ליישום). לרוע מזלו, העיתונות אוהבת לחפור לעומק...

בארצות הברית המציא מנוע מכונית שלא זקוק לדלק כדי לעבוד (כן, זו מכונה של תנועה מתמדת, בלתי אפשרית בעליל) ואף שכנע קבלן בנייה אמיד בשם דון רוזר להשקיע בו כסף ולפתוח חברה יחד.

הפרק הבא ימשיך לעקוב אחר סיפורו של פאף, ואיך כמעט והרג בפיצוץ מסתורי את ריצ'רד פיינמן, זוכה פרס הנובל המפורסם.

האזנה נעימה!

רן

https://audio.simplecast.com/234cb0b6.mp3

הפרק זמין להורדה כאן.

הפרק לקוח מתוך ספרי 'פרפטום מובילה' (הוצאת 'ספריית מעריב', 2007). הפרק ממשיך לתאר את עלילותיו של ג'וזף פאף, הממציא האקסנטרי, וניסיונותיו לשווק את מנוע המכונית המשופר שלו- מנוע שלא צריך דלק כדי לעבוד...

הפעם נשמע כיצד כמעט נהרג ריצ'רד פיינמן (זוכה פרס נובל) בהדגמה של פאף, וכיצד תיכנן פאף להסיע את המנוע שלו אל מדרגות הבית הלבן ולהכריז על תום משבר האנרגיה ותחילתו של עידן חדש.

האזנה נעימה!

רן

המכ"ם הראשון שהומצא כשהמדען הגרמני יולסמאייר ראה אם מתאבלת על בנה שנהרג בהתנגשות ספינות. רוברט ווטסון-וואט (הנכד של) הבריטי התחיל ממטאורולוגיה, אבל מהר מאוד פיתח את המערכת שבלעדיה אולי לא היו הבריטים מנצחים את 'הקרב על בריטניה' כנגד גרמניה הנאצית. יאגי, מדען יפני, תרם יותר למאמץ המלחמתי בארצות הברית והמערב מאשר למולדתו יפן, אבל אי אפשר להאשים אותו...

https://audio.simplecast.com/5ddb0e1c.mp3

קישור להורדת הפרק (mp3)

הרשמה לפודקאסט: רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

המצאת המכ"ם והקרב על בריטניה

לפני כשבועיים התנגשו שתי ספינות- ספינת סוחר וספינת נוסעים- בכניסה לנמל חיפה. אני מניח שרוב המאזינים שמע על התקרית הזו, שהופיעה בכל מהדורת חדשות. מכיוון שאני יוצא חיל-הים, שאלו אותי מספר אנשים כיצד ייתכן ששתי ספינות כה גדולות לא ייראו זו את זו ואחת תנגח את השניה. אני משיב להם שזה הרבה יותר קל להתנגש בספינה אחרת משזה נדמה- במיוחד בלילה ובקירבת החוף, היכן שאורות העיר מסנוורים ומבלבלים. כן, שואלים אותי- אבל יש להם מכ"ם, לא?

למי שלא שמע על המכ"ם, אסביר שמדובר במתקן המאפשר גילוי של עצמים (גדולים, בדרך כלל) ממרחק רב. ראשי התיבות של המילה מכ"ם הם "מגלה כיוון ומרחק", ובאנגלית 'ראדאר' (Radar). סימן ההיכר של המכ"ם הוא אנטנה המסתובבת על תורן נישא. המכ"ם נחשב בימינו לחלק בלתי נפרד מעולם הספנות ונמצא אותו על כל ספינה כמעט. השימוש במכ"ם הפך את אירועי ההתנגשות בין אוניות לנדירים ביותר. מדוע, אם כן, לא מנע המכ"ם את ההתנגשות בפתח נמל חיפה? כדי לענות על השאלה הזו, יש להבין טוב יותר את טכנולוגיית המכ"ם.

ראדאר (או מכ"ם, בעברית)

בחירת תמונה ראשית

כריסטיאן יולסמייר

המכ"ם התחבר כבר מראשית דרכו להפלגה בים. הסיבה נעוצה בעקרון הפעולה שלו: מכ"ם עובד על עיקרון של התפשטות והחזרה של גלים אלקטרומגנטיים. הים, שטוח ורחב ידיים, מאפשר לגלים אלה להתפשט ללא הפרעה וכל החזרה תבוא קרוב לודאי מספינה אחרת או מעצם רחב ידיים כמו אי. על היבשה, הגלים האלקטרומגנטיים יוחזרו מהרים, גבעות, בניינים ודומיהם, ויעילותו תהיה אפסית. בים גם יש צורך נואש למתקן כמו מכ"ם: בים אין שבילים וכבישים מסומנים. כל ספינה יכולה להפליג לכל כיוון שתרצה, ועל כן התנגשות יכולה לבוא מכל כיוון.

כריסטיאן יולסמייר הגרמני היה בין הראשונים לפתח אב טיפוס של מכ"ם, בשנת 1904. גלי רדיו מסוגלים לעבור דרך האוויר ללא הפרעה, אבל המדענים ידעו (בעקבות ניסויו של היינריך הרץ) שישנם חומרים המסוגלים לבלום את התפשטותו של הגל ולהחזיר אותו לכיוון המקור. יולסמייר, שחקר את גלי רדיו, ראה אם מתאבלת על מות בנה שנהרג בהתנגשות בין ספינות. האירוע הזה השפיע עליו, והוא החליט לנסות ולנצל את החזרות גלי הרדיו כדי לפתור את בעיית בטיחות השייט.

המתקן של יוסמייר היה יוצר ניצוץ חשמלי, וניצוץ זה היה מפזר גלי רדיו. אם פגעו גלי הרדיו בספינה רחוקה הם הוחזרו אל הקולט שבמתקן, וזה היה מצלצל בפעמון. אם שמע המפעיל את הפעמון מצלצל, ידע שישנו עצם כלשהו בכיוון מסוים. אי אפשר היה לדעת מהו העצם או מה מרחקו, אבל הייתה למתקן יעילות מסוימת בתנאי ערפל כבד, למשל.

לצערו של יולסמייר, איש לא הביע התעניינות אמיתית בהמצאתו והיא נותרה בגדר קוריוז ותו לא. הסיבה הראשית לכך היא הטווח הקצר שבו גילה המכ"ם הראשוני הזה את המטרות שסביבו. הניצוץ שהיה המקור לגלי הרדיו היה חלש יחסית,

https://audio.simplecast.com/c5ae06bf.mp3

הורד את הקובץ (mp3)

את ההשראה לפרק, קיבלתי בעקבות סט תמונות שלקעקועי מדע שראיתי בפליקר. הפרק מתאר את הדרך שעברה הטבלה המחזורית, מאז חימם הנינג ברנד כמה אלפי ליטרים של שתן כדי לגלות את הזרחן, דרך לבואזייה שאיבד את ראשו בגיליוטינה, ועד שני המדענים שגילו את הטבלה המחזורית בערך באותו הזמן: לותר מאייר הגרמני, שהחליט שלא לפרסם את ממצאיו כדי שלא לעמוד בביקורת אנשי תקופתו, ודימיטרי מנדלייב, שהיה אמיץ מספיק כדי לנבא את גילויים של כמה וכמה יסודות חדשים על בסיס עבודתו התאורטית.

האזנה נעימה!

רן.

דף הבית של הפודקאסט

הרשמה לפודקאסט:

דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת

הטבלה המחזורית של היסודות

את ההשראה למאמר זה קיבלתי מסדרת תמונות שראיתי באינטרנט (באתר 'פליקר', Flickr, אתר מצוין לשיתוף תמונות), שבה מוצגים קעקועים מדעיים: אנשים שקיעקעו על עצמם ציורים מעולם המדע, במקום סתם דרקונים או לבבות. היו שם ציורים של מאובנים, חרקים, אפילו אחד שחרט על עורו את ראשי התיבות של שמה של אישתו- בקידוד של הקוד הגנטי! כאן הוא לא המקום להסביר איך הוא הצליח במשימה הרומנטית הזו, אבל הרעיון מקורי בהחלט- אם יש לך את האישה המתאימה, בכל אופן.

להמשך קריאה: הטבלה המחזורית של היסודות

המכ"ם הראשון שהומצא כשהמדען הגרמני יולסמאייר ראה אם מתאבלת על בנה שנהרג בהתנגשות ספינות. רוברט ווטסון-וואט (הנכד של) הבריטי התחיל ממטאורולוגיה, אבל מהר מאוד פיתח את המערכת שבלעדיה אולי לא היו הבריטים מנצחים את 'הקרב על בריטניה' כנגד גרמניה הנאצית. יאגי, מדען יפני, תרם יותר למאמץ המלחמתי בארצות הברית והמערב מאשר למולדתו יפן, אבל אי אפשר להאשים אותו...

https://audio.simplecast.com/5ddb0e1c.mp3

קישור להורדת הפרק (mp3)

הרשמה לפודקאסט: רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

המצאת המכ"ם והקרב על בריטניה

לפני כשבועיים התנגשו שתי ספינות- ספינת סוחר וספינת נוסעים- בכניסה לנמל חיפה. אני מניח שרוב המאזינים שמע על התקרית הזו, שהופיעה בכל מהדורת חדשות. מכיוון שאני יוצא חיל-הים, שאלו אותי מספר אנשים כיצד ייתכן ששתי ספינות כה גדולות לא ייראו זו את זו ואחת תנגח את השניה. אני משיב להם שזה הרבה יותר קל להתנגש בספינה אחרת משזה נדמה- במיוחד בלילה ובקירבת החוף, היכן שאורות העיר מסנוורים ומבלבלים. כן, שואלים אותי- אבל יש להם מכ"ם, לא?

למי שלא שמע על המכ"ם, אסביר שמדובר במתקן המאפשר גילוי של עצמים (גדולים, בדרך כלל) ממרחק רב. ראשי התיבות של המילה מכ"ם הם "מגלה כיוון ומרחק", ובאנגלית 'ראדאר' (Radar). סימן ההיכר של המכ"ם הוא אנטנה המסתובבת על תורן נישא. המכ"ם נחשב בימינו לחלק בלתי נפרד מעולם הספנות ונמצא אותו על כל ספינה כמעט. השימוש במכ"ם הפך את אירועי ההתנגשות בין אוניות לנדירים ביותר. מדוע, אם כן, לא מנע המכ"ם את ההתנגשות בפתח נמל חיפה? כדי לענות על השאלה הזו, יש להבין טוב יותר את טכנולוגיית המכ"ם.

כריסטיאן יולסמייר

המכ"ם התחבר כבר מראשית דרכו להפלגה בים. הסיבה נעוצה בעקרון הפעולה שלו: מכ"ם עובד על עיקרון של התפשטות והחזרה של גלים אלקטרומגנטיים. הים, שטוח ורחב ידיים, מאפשר לגלים אלה להתפשט ללא הפרעה וכל החזרה תבוא קרוב לודאי מספינה אחרת או מעצם רחב ידיים כמו אי. על היבשה, הגלים האלקטרומגנטיים יוחזרו מהרים, גבעות, בניינים ודומיהם, ויעילותו תהיה אפסית. בים גם יש צורך נואש למתקן כמו מכ"ם: בים אין שבילים וכבישים מסומנים. כל ספינה יכולה להפליג לכל כיוון שתרצה, ועל כן התנגשות יכולה לבוא מכל כיוון.

כריסטיאן יולסמייר הגרמני היה בין הראשונים לפתח אב טיפוס של מכ"ם, בשנת 1904. גלי רדיו מסוגלים לעבור דרך האוויר ללא הפרעה, אבל המדענים ידעו (בעקבות ניסויו של היינריך הרץ) שישנם חומרים המסוגלים לבלום את התפשטותו של הגל ולהחזיר אותו לכיוון המקור. יולסמייר, שחקר את גלי רדיו, ראה אם מתאבלת על מות בנה שנהרג בהתנגשות בין ספינות. האירוע הזה השפיע עליו, והוא החליט לנסות ולנצל את החזרות גלי הרדיו כדי לפתור את בעיית בטיחות השייט.

המתקן של יוסמייר היה יוצר ניצוץ חשמלי, וניצוץ זה היה מפזר גלי רדיו. אם פגעו גלי הרדיו בספינה רחוקה הם הוחזרו אל הקולט שבמתקן, וזה היה מצלצל בפעמון. אם שמע המפעיל את הפעמון מצלצל, ידע שישנו עצם כלשהו בכיוון מסוים. אי אפשר היה לדעת מהו העצם או מה מרחקו, אבל הייתה למתקן יעילות מסוימת בתנאי ערפל כבד, למשל.

לצערו של יולסמייר, איש לא הביע התעניינות אמיתית בהמצאתו והיא נותרה בגדר קוריוז ותו לא. הסיבה הראשית לכך היא הטווח הקצר שבו גילה המכ"ם הראשוני הזה את המטרות שסביבו. הניצוץ שהיה המקור לגלי הרדיו היה חלש יחסית, ושידר לכל הכיוונים ובכל התדרים: על כן היה בזבזני באנרגיה ויעילותו הנמוכה הביאה לכך שרק מטרות קרובות מאוד או גדולות במיוחד היו מתגלות. אף על פי כן, ההשקעה וההקפדה של יולסמייר ניכרים באיכות עבודתו: אחרי שנח למעלה מתשעים שנים במוזיאון, הפעילו אנשי הצוות את המכ"ם שלו- והוא עבד באופן מושלם.

רוברט ווטסון-וואט

החל משנות העשרים של המאה העשרים,

https://audio.simplecast.com/c5ae06bf.mp3

הורד את הקובץ (mp3)

את ההשראה לפרק, קיבלתי בעקבות סט תמונות שלקעקועי מדע שראיתי בפליקר. הפרק מתאר את הדרך שעברה הטבלה המחזורית, מאז חימם הנינג ברנד כמה אלפי ליטרים של שתן כדי לגלות את הזרחן, דרך לבואזייה שאיבד את ראשו בגיליוטינה, ועד שני המדענים שגילו את הטבלה המחזורית בערך באותו הזמן: לותר מאייר הגרמני, שהחליט שלא לפרסם את ממצאיו כדי שלא לעמוד בביקורת אנשי תקופתו, ודימיטרי מנדלייב, שהיה אמיץ מספיק כדי לנבא את גילויים של כמה וכמה יסודות חדשים על בסיס עבודתו התאורטית.

האזנה נעימה!

רן.

דף הבית של הפודקאסט

הרשמה לפודקאסט:

דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת

הטבלה המחזורית של היסודות

את ההשראה למאמר זה קיבלתי מסדרת תמונות שראיתי באינטרנט (באתר 'פליקר', Flickr, אתר מצוין לשיתוף תמונות), שבה מוצגים קעקועים מדעיים: אנשים שקיעקעו על עצמם ציורים מעולם המדע, במקום סתם דרקונים או לבבות. היו שם ציורים של מאובנים, חרקים, אפילו אחד שחרט על עורו את ראשי התיבות של שמה של אישתו- בקידוד של הקוד הגנטי! כאן הוא לא המקום להסביר איך הוא הצליח במשימה הרומנטית הזו, אבל הרעיון מקורי בהחלט- אם יש לך את האישה המתאימה, בכל אופן.

להמשך קריאה: הטבלה המחזורית של היסודות