עושים היסטוריה עם ערן ניצן Osim Historia

עושים היסטוריה עם ערן ניצן Osim Historia

By רשת עושים היסטוריהScienceTechnologyHistory
Download on the App Store
  • Favorites

    224

    Followers

  • Typical duration

    42 min

    per episode

Based on Podcast App listening data

עושים היסטוריה עם ערן ניצן Osim Historia episodes

  • [עושים היסטוריה] 9: סטיבן ווזניאק, הקופסא הכחולה והמחשב האישי
    https://audio.simplecast.com/25ec80b3.mp3
    הורד את הקובץ (mp3) | קרא את הטקסט



    הפעם, נספר את סיפורו של סטיבן ווזניאק ועל פיתוחו של המחשב האישי האמיתי הראשון, ה'אפל 1'.
    עד שנכנס ווזניאק לזירה, המחשב המתקדם ביותר לשימוש ביתי היה האלטייר 8800, מחשב מסורבל וקשה לשימוש. ווזניאק היה מעורב בתת-התרבות המחתרתית של ה'פריקים', אותם האקרים שנהגו  לנסות ולפרוץ לתוך רשת הטלפוניה הבינלאומית ולבצע שיחות חינם: מי שחנך את ווזניאק ברזי מחתרת הפריקים היה קפטן קראנ'צ, פריק אגדי בפני עצמו.
    ווזניאק בנה 'קופסא כחולה' שמאפשרת לפרוץ לקווי הטלפון, וחלק מהרעיונות שיישם בקופסא הכחולה, מצאו את דרכם גם אל ה'אפל 1', יצירת המופת שלו.
    סטיבן ווזניאק, הקופסא הכחולה והמחשב האישי
    כתב: רן לוי
    את ההשראה לפרק הנוכחי קיבלתי מכתבה שקראתי אי שם באינטרנט שלפיה סטיבן ווזניאק נתפס כשהוא נוהג על אחד מכבישי קליפורניה במהירות 104 מיילים לשעה, שזה בערך מאה ושמונים קמ"ש. הכתבה הזו צדה את עיני משתי סיבות- האחת, הרכב שבו נהג ווזניאק הוא טויוטה פריאס, רכב טויטה פריאוס, רכב בעל הנעה היברידית (בנזין וחשמל), לא מסוג הרכבים שהייתם מצפים שיעשה כאלה מהירויות על הכביש.

    הסיבה השניה היא, כמובן, זהותו של הנהג- סטיבן ווזניאק הוא אחד ממקימי חברת אפל, ויותר חשוב, אולי האדם שהשפיע בצורה הדרמטית ביותר על ההיסטוריה של המחשב האישי, המחשבים שאנחנו משתמשים בהם ביום יום, ושאני משתמש כדי להקליט את הפרק הזה. ווזינאק קיבל קנס של שבע מאות דולר על העבירה הזו, והוא קיבל את העונש בהכנעה (כך לפי הכתבה). טענת ההגנה שלו במשפט הייתה כזו: "הייתי בשנה האחרונה באתונה, ברלין, מוסקבה, מינכן (פעמיים), ציריך, קנדה (שלוש פעמים, קולמביה, סינגפור, יפן...אני לא רגיל למד מהירות במיילים. חשבתי שאני נוסע בקמ"שים." בכל אופן, ווזיניאק הוא מולטי מיליונר, כך שאפשר להניח שהוא לא יערער על הקנס. הידיעה הזו תביא אותו, באופן טבעי, לסיפור של ווזניאק ולסיפור של המחשב האישי בכלל.
    להמשך קריאת הכתבה
    52 min
  • [עושים היסטוריה] 9: סטיבן ווזניאק, הקופסא הכחולה והמחשב האישי
    https://audio.simplecast.com/25ec80b3.mp3
    הורד את הקובץ (mp3) | קרא את הטקסט



    הפעם, נספר את סיפורו של סטיבן ווזניאק ועל פיתוחו של המחשב האישי האמיתי הראשון, ה'אפל 1'.
    עד שנכנס ווזניאק לזירה, המחשב המתקדם ביותר לשימוש ביתי היה האלטייר 8800, מחשב מסורבל וקשה לשימוש. ווזניאק היה מעורב בתת-התרבות המחתרתית של ה'פריקים', אותם האקרים שנהגו  לנסות ולפרוץ לתוך רשת הטלפוניה הבינלאומית ולבצע שיחות חינם: מי שחנך את ווזניאק ברזי מחתרת הפריקים היה קפטן קראנ'צ, פריק אגדי בפני עצמו.
    ווזניאק בנה 'קופסא כחולה' שמאפשרת לפרוץ לקווי הטלפון, וחלק מהרעיונות שיישם בקופסא הכחולה, מצאו את דרכם גם אל ה'אפל 1', יצירת המופת שלו.
    סטיבן ווזניאק, הקופסא הכחולה והמחשב האישי
    כתב: רן לוי
    את ההשראה לפרק הנוכחי קיבלתי מכתבה שקראתי אי שם באינטרנט שלפיה סטיבן ווזניאק נתפס כשהוא נוהג על אחד מכבישי קליפורניה במהירות 104 מיילים לשעה, שזה בערך מאה ושמונים קמ"ש. הכתבה הזו צדה את עיני משתי סיבות- האחת, הרכב שבו נהג ווזניאק הוא טויוטה פריאס, רכב טויטה פריאוס, רכב בעל הנעה היברידית (בנזין וחשמל), לא מסוג הרכבים שהייתם מצפים שיעשה כאלה מהירויות על הכביש.

    הסיבה השניה היא, כמובן, זהותו של הנהג- סטיבן ווזניאק הוא אחד ממקימי חברת אפל, ויותר חשוב, אולי האדם שהשפיע בצורה הדרמטית ביותר על ההיסטוריה של המחשב האישי, המחשבים שאנחנו משתמשים בהם ביום יום, ושאני משתמש כדי להקליט את הפרק הזה. ווזינאק קיבל קנס של שבע מאות דולר על העבירה הזו, והוא קיבל את העונש בהכנעה (כך לפי הכתבה). טענת ההגנה שלו במשפט הייתה כזו: "הייתי בשנה האחרונה באתונה, ברלין, מוסקבה, מינכן (פעמיים), ציריך, קנדה (שלוש פעמים, קולמביה, סינגפור, יפן...אני לא רגיל למד מהירות במיילים. חשבתי שאני נוסע בקמ"שים." בכל אופן, ווזיניאק הוא מולטי מיליונר, כך שאפשר להניח שהוא לא יערער על הקנס. הידיעה הזו תביא אותו, באופן טבעי, לסיפור של ווזניאק ולסיפור של המחשב האישי בכלל.
    להמשך קריאת הכתבה
    52 min
  • [עושים היסטוריה] 7: תערובת הגזים המופלאה של מר פאף, חלק א'.
    https://audio.simplecast.com/a7a300a4.mp3

    עטיפת הספר 'פרפטום מובילה'

    הפרק זמין להורדה כאן.

    הפעם בחרתי להקריא פרק מתוך ספרי 'פרפטום מובילה', שיצא בהוצאת ספריית מעריב (2007).

    הפרק (הקדמה ופרק, ליתר דיוק) עוסק בסיפורו עוצר הנשימה של ג'וזף פאף. פאף, ממציא ממוצא הונגרי, טען שבזמן שירותו בכור גרעיני סובייטי נחשף לסודות וטכנולוגיות מהפכניות, אותן ביקש לנצל כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר.
    ההתחלה הייתה, עם זאת, לא מבטיחה- הוא טען שהמציא צוללת סופר מהירה שעובדת על עיקרון 'סופר קוויטציה (רעיון תאורטי מוכר, אך קשה מאוד ליישום). לרוע מזלו, העיתונות אוהבת לחפור לעומק...
    בארצות הברית המציא מנוע מכונית שלא זקוק לדלק כדי לעבוד (כן, זו מכונה של תנועה מתמדת, בלתי אפשרית בעליל) ואף שכנע קבלן בנייה אמיד בשם דון רוזר להשקיע בו כסף ולפתוח חברה יחד.

    הפרק הבא ימשיך לעקוב אחר סיפורו של פאף, ואיך כמעט והרג בפיצוץ מסתורי את ריצ'רד פיינמן, זוכה פרס הנובל המפורסם.

    האזנה נעימה!
    רן
    32 min
  • [עושים היסטוריה] 8: תערובת הגזים המופלאה של מר פאף, חלק ב'
    https://audio.simplecast.com/234cb0b6.mp3



    הפרק זמין להורדה כאן.

    הפרק לקוח מתוך ספרי 'פרפטום מובילה' (הוצאת 'ספריית מעריב', 2007). הפרק ממשיך לתאר את עלילותיו של ג'וזף פאף, הממציא האקסנטרי, וניסיונותיו לשווק את מנוע המכונית המשופר שלו- מנוע שלא צריך דלק כדי לעבוד...
    הפעם נשמע כיצד כמעט נהרג ריצ'רד פיינמן (זוכה פרס נובל) בהדגמה של פאף, וכיצד תיכנן פאף להסיע את המנוע שלו אל מדרגות הבית הלבן ולהכריז על תום משבר האנרגיה ותחילתו של עידן חדש.

    האזנה נעימה!
    רן
    34 min
  • [עושים היסטוריה] 7: תערובת הגזים המופלאה של מר פאף, חלק א'.
    https://audio.simplecast.com/a7a300a4.mp3



    הפרק זמין להורדה כאן.

    הפעם בחרתי להקריא פרק מתוך ספרי 'פרפטום מובילה', שיצא בהוצאת ספריית מעריב (2007).

    הפרק (הקדמה ופרק, ליתר דיוק) עוסק בסיפורו עוצר הנשימה של ג'וזף פאף. פאף, ממציא ממוצא הונגרי, טען שבזמן שירותו בכור גרעיני סובייטי נחשף לסודות וטכנולוגיות מהפכניות, אותן ביקש לנצל כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר.
    ההתחלה הייתה, עם זאת, לא מבטיחה- הוא טען שהמציא צוללת סופר מהירה שעובדת על עיקרון 'סופר קוויטציה (רעיון תאורטי מוכר, אך קשה מאוד ליישום). לרוע מזלו, העיתונות אוהבת לחפור לעומק...
    בארצות הברית המציא מנוע מכונית שלא זקוק לדלק כדי לעבוד (כן, זו מכונה של תנועה מתמדת, בלתי אפשרית בעליל) ואף שכנע קבלן בנייה אמיד בשם דון רוזר להשקיע בו כסף ולפתוח חברה יחד.

    הפרק הבא ימשיך לעקוב אחר סיפורו של פאף, ואיך כמעט והרג בפיצוץ מסתורי את ריצ'רד פיינמן, זוכה פרס הנובל המפורסם.

    האזנה נעימה!
    רן
    32 min
  • [עושים היסטוריה] 8: תערובת הגזים המופלאה של מר פאף, חלק ב'
    https://audio.simplecast.com/234cb0b6.mp3

    הפרק זמין להורדה כאן.

    הפרק לקוח מתוך ספרי 'פרפטום מובילה' (הוצאת 'ספריית מעריב', 2007). הפרק ממשיך לתאר את עלילותיו של ג'וזף פאף, הממציא האקסנטרי, וניסיונותיו לשווק את מנוע המכונית המשופר שלו- מנוע שלא צריך דלק כדי לעבוד...
    הפעם נשמע כיצד כמעט נהרג ריצ'רד פיינמן (זוכה פרס נובל) בהדגמה של פאף, וכיצד תיכנן פאף להסיע את המנוע שלו אל מדרגות הבית הלבן ולהכריז על תום משבר האנרגיה ותחילתו של עידן חדש.

    האזנה נעימה!
    רן
    34 min
  • [עושים היסטוריה] 5 – המצאת המכ"ם, והקרב על בריטניה
    המכ"ם הראשון שהומצא כשהמדען הגרמני יולסמאייר ראה אם מתאבלת על בנה שנהרג בהתנגשות ספינות. רוברט ווטסון-וואט (הנכד של) הבריטי התחיל ממטאורולוגיה, אבל מהר מאוד פיתח את המערכת שבלעדיה אולי לא היו הבריטים מנצחים את 'הקרב על בריטניה' כנגד גרמניה הנאצית. יאגי, מדען יפני, תרם יותר למאמץ המלחמתי בארצות הברית והמערב מאשר למולדתו יפן, אבל אי אפשר להאשים אותו...



    https://audio.simplecast.com/5ddb0e1c.mp3
    קישור להורדת הפרק (mp3)
    הרשמה לפודקאסט: רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר



    המצאת המכ"ם והקרב על בריטניה
    לפני כשבועיים התנגשו שתי ספינות- ספינת סוחר וספינת נוסעים- בכניסה לנמל חיפה. אני מניח שרוב המאזינים שמע על התקרית הזו, שהופיעה בכל מהדורת חדשות. מכיוון שאני יוצא חיל-הים, שאלו אותי מספר אנשים כיצד ייתכן ששתי ספינות כה גדולות לא ייראו זו את זו ואחת תנגח את השניה. אני משיב להם שזה הרבה יותר קל להתנגש בספינה אחרת משזה נדמה- במיוחד בלילה ובקירבת החוף, היכן שאורות העיר מסנוורים ומבלבלים. כן, שואלים אותי- אבל יש להם מכ"ם, לא?

    למי שלא שמע על המכ"ם, אסביר שמדובר במתקן המאפשר גילוי של עצמים (גדולים, בדרך כלל) ממרחק רב. ראשי התיבות של המילה מכ"ם הם "מגלה כיוון ומרחק", ובאנגלית 'ראדאר' (Radar). סימן ההיכר של המכ"ם הוא אנטנה המסתובבת על תורן נישא. המכ"ם נחשב בימינו לחלק בלתי נפרד מעולם הספנות ונמצא אותו על כל ספינה כמעט. השימוש במכ"ם הפך את אירועי ההתנגשות בין אוניות לנדירים ביותר. מדוע, אם כן, לא מנע המכ"ם את ההתנגשות בפתח נמל חיפה? כדי לענות על השאלה הזו, יש להבין טוב יותר את טכנולוגיית המכ"ם.

    ראדאר (או מכ"ם, בעברית)

    בחירת תמונה ראשית
    כריסטיאן יולסמייר
    המכ"ם התחבר כבר מראשית דרכו להפלגה בים. הסיבה נעוצה בעקרון הפעולה שלו: מכ"ם עובד על עיקרון של התפשטות והחזרה של גלים אלקטרומגנטיים. הים, שטוח ורחב ידיים, מאפשר לגלים אלה להתפשט ללא הפרעה וכל החזרה תבוא קרוב לודאי מספינה אחרת או מעצם רחב ידיים כמו אי. על היבשה, הגלים האלקטרומגנטיים יוחזרו מהרים, גבעות, בניינים ודומיהם, ויעילותו תהיה אפסית. בים גם יש צורך נואש למתקן כמו מכ"ם: בים אין שבילים וכבישים מסומנים. כל ספינה יכולה להפליג לכל כיוון שתרצה, ועל כן התנגשות יכולה לבוא מכל כיוון.

    כריסטיאן יולסמייר הגרמני היה בין הראשונים לפתח אב טיפוס של מכ"ם, בשנת 1904. גלי רדיו מסוגלים לעבור דרך האוויר ללא הפרעה, אבל המדענים ידעו (בעקבות ניסויו של היינריך הרץ) שישנם חומרים המסוגלים לבלום את התפשטותו של הגל ולהחזיר אותו לכיוון המקור. יולסמייר, שחקר את גלי רדיו, ראה אם מתאבלת על מות בנה שנהרג בהתנגשות בין ספינות. האירוע הזה השפיע עליו, והוא החליט לנסות ולנצל את החזרות גלי הרדיו כדי לפתור את בעיית בטיחות השייט.

    המתקן של יוסמייר היה יוצר ניצוץ חשמלי, וניצוץ זה היה מפזר גלי רדיו. אם פגעו גלי הרדיו בספינה רחוקה הם הוחזרו אל הקולט שבמתקן, וזה היה מצלצל בפעמון. אם שמע המפעיל את הפעמון מצלצל, ידע שישנו עצם כלשהו בכיוון מסוים. אי אפשר היה לדעת מהו העצם או מה מרחקו, אבל הייתה למתקן יעילות מסוימת בתנאי ערפל כבד, למשל.

    לצערו של יולסמייר, איש לא הביע התעניינות אמיתית בהמצאתו והיא נותרה בגדר קוריוז ותו לא. הסיבה הראשית לכך היא הטווח הקצר שבו גילה המכ"ם הראשוני הזה את המטרות שסביבו. הניצוץ שהיה המקור לגלי הרדיו היה חלש יחסית,
    31 min
  • [עושים היסטוריה] 6: הדרך אל הטבלה המחזורית
    https://audio.simplecast.com/c5ae06bf.mp3
    הורד את הקובץ (mp3)
    את ההשראה לפרק, קיבלתי בעקבות סט תמונות שלקעקועי מדע שראיתי בפליקר. הפרק מתאר את הדרך שעברה הטבלה המחזורית, מאז חימם הנינג ברנד כמה אלפי ליטרים של שתן כדי לגלות את הזרחן, דרך לבואזייה שאיבד את ראשו בגיליוטינה, ועד שני המדענים שגילו את הטבלה המחזורית בערך באותו הזמן: לותר מאייר הגרמני, שהחליט שלא לפרסם את ממצאיו כדי שלא לעמוד בביקורת אנשי תקופתו, ודימיטרי מנדלייב, שהיה אמיץ מספיק כדי לנבא את גילויים של כמה וכמה יסודות חדשים על בסיס עבודתו התאורטית.
    האזנה נעימה!


    רן.





    דף הבית של הפודקאסט
    הרשמה לפודקאסט:
    דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת



    הטבלה המחזורית של היסודות
    את ההשראה למאמר זה קיבלתי מסדרת תמונות שראיתי באינטרנט (באתר 'פליקר', Flickr, אתר מצוין לשיתוף תמונות), שבה מוצגים קעקועים מדעיים: אנשים שקיעקעו על עצמם ציורים מעולם המדע, במקום סתם דרקונים או לבבות. היו שם ציורים של מאובנים, חרקים, אפילו אחד שחרט על עורו את ראשי התיבות של שמה של אישתו- בקידוד של הקוד הגנטי! כאן הוא לא המקום להסביר איך הוא הצליח במשימה הרומנטית הזו, אבל הרעיון מקורי בהחלט- אם יש לך את האישה המתאימה, בכל אופן.
    להמשך קריאה: הטבלה המחזורית של היסודות
    27 min
  • [עושים היסטוריה] 5 – המצאת המכ"ם, והקרב על בריטניה
    המכ"ם הראשון שהומצא כשהמדען הגרמני יולסמאייר ראה אם מתאבלת על בנה שנהרג בהתנגשות ספינות. רוברט ווטסון-וואט (הנכד של) הבריטי התחיל ממטאורולוגיה, אבל מהר מאוד פיתח את המערכת שבלעדיה אולי לא היו הבריטים מנצחים את 'הקרב על בריטניה' כנגד גרמניה הנאצית. יאגי, מדען יפני, תרם יותר למאמץ המלחמתי בארצות הברית והמערב מאשר למולדתו יפן, אבל אי אפשר להאשים אותו...



    https://audio.simplecast.com/5ddb0e1c.mp3
    קישור להורדת הפרק (mp3)
    הרשמה לפודקאסט: רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר



    המצאת המכ"ם והקרב על בריטניה
    לפני כשבועיים התנגשו שתי ספינות- ספינת סוחר וספינת נוסעים- בכניסה לנמל חיפה. אני מניח שרוב המאזינים שמע על התקרית הזו, שהופיעה בכל מהדורת חדשות. מכיוון שאני יוצא חיל-הים, שאלו אותי מספר אנשים כיצד ייתכן ששתי ספינות כה גדולות לא ייראו זו את זו ואחת תנגח את השניה. אני משיב להם שזה הרבה יותר קל להתנגש בספינה אחרת משזה נדמה- במיוחד בלילה ובקירבת החוף, היכן שאורות העיר מסנוורים ומבלבלים. כן, שואלים אותי- אבל יש להם מכ"ם, לא?

    למי שלא שמע על המכ"ם, אסביר שמדובר במתקן המאפשר גילוי של עצמים (גדולים, בדרך כלל) ממרחק רב. ראשי התיבות של המילה מכ"ם הם "מגלה כיוון ומרחק", ובאנגלית 'ראדאר' (Radar). סימן ההיכר של המכ"ם הוא אנטנה המסתובבת על תורן נישא. המכ"ם נחשב בימינו לחלק בלתי נפרד מעולם הספנות ונמצא אותו על כל ספינה כמעט. השימוש במכ"ם הפך את אירועי ההתנגשות בין אוניות לנדירים ביותר. מדוע, אם כן, לא מנע המכ"ם את ההתנגשות בפתח נמל חיפה? כדי לענות על השאלה הזו, יש להבין טוב יותר את טכנולוגיית המכ"ם.


    כריסטיאן יולסמייר
    המכ"ם התחבר כבר מראשית דרכו להפלגה בים. הסיבה נעוצה בעקרון הפעולה שלו: מכ"ם עובד על עיקרון של התפשטות והחזרה של גלים אלקטרומגנטיים. הים, שטוח ורחב ידיים, מאפשר לגלים אלה להתפשט ללא הפרעה וכל החזרה תבוא קרוב לודאי מספינה אחרת או מעצם רחב ידיים כמו אי. על היבשה, הגלים האלקטרומגנטיים יוחזרו מהרים, גבעות, בניינים ודומיהם, ויעילותו תהיה אפסית. בים גם יש צורך נואש למתקן כמו מכ"ם: בים אין שבילים וכבישים מסומנים. כל ספינה יכולה להפליג לכל כיוון שתרצה, ועל כן התנגשות יכולה לבוא מכל כיוון.

    כריסטיאן יולסמייר הגרמני היה בין הראשונים לפתח אב טיפוס של מכ"ם, בשנת 1904. גלי רדיו מסוגלים לעבור דרך האוויר ללא הפרעה, אבל המדענים ידעו (בעקבות ניסויו של היינריך הרץ) שישנם חומרים המסוגלים לבלום את התפשטותו של הגל ולהחזיר אותו לכיוון המקור. יולסמייר, שחקר את גלי רדיו, ראה אם מתאבלת על מות בנה שנהרג בהתנגשות בין ספינות. האירוע הזה השפיע עליו, והוא החליט לנסות ולנצל את החזרות גלי הרדיו כדי לפתור את בעיית בטיחות השייט.

    המתקן של יוסמייר היה יוצר ניצוץ חשמלי, וניצוץ זה היה מפזר גלי רדיו. אם פגעו גלי הרדיו בספינה רחוקה הם הוחזרו אל הקולט שבמתקן, וזה היה מצלצל בפעמון. אם שמע המפעיל את הפעמון מצלצל, ידע שישנו עצם כלשהו בכיוון מסוים. אי אפשר היה לדעת מהו העצם או מה מרחקו, אבל הייתה למתקן יעילות מסוימת בתנאי ערפל כבד, למשל.

    לצערו של יולסמייר, איש לא הביע התעניינות אמיתית בהמצאתו והיא נותרה בגדר קוריוז ותו לא. הסיבה הראשית לכך היא הטווח הקצר שבו גילה המכ"ם הראשוני הזה את המטרות שסביבו. הניצוץ שהיה המקור לגלי הרדיו היה חלש יחסית, ושידר לכל הכיוונים ובכל התדרים: על כן היה בזבזני באנרגיה ויעילותו הנמוכה הביאה לכך שרק מטרות קרובות מאוד או גדולות במיוחד היו מתגלות. אף על פי כן, ההשקעה וההקפדה של יולסמייר ניכרים באיכות עבודתו: אחרי שנח למעלה מתשעים שנים במוזיאון, הפעילו אנשי הצוות את המכ"ם שלו- והוא עבד באופן מושלם.
    רוברט ווטסון-וואט
    החל משנות העשרים של המאה העשרים,
    31 min
  • [עושים היסטוריה] 6: הדרך אל הטבלה המחזורית
    https://audio.simplecast.com/c5ae06bf.mp3
    הורד את הקובץ (mp3)
    את ההשראה לפרק, קיבלתי בעקבות סט תמונות שלקעקועי מדע שראיתי בפליקר. הפרק מתאר את הדרך שעברה הטבלה המחזורית, מאז חימם הנינג ברנד כמה אלפי ליטרים של שתן כדי לגלות את הזרחן, דרך לבואזייה שאיבד את ראשו בגיליוטינה, ועד שני המדענים שגילו את הטבלה המחזורית בערך באותו הזמן: לותר מאייר הגרמני, שהחליט שלא לפרסם את ממצאיו כדי שלא לעמוד בביקורת אנשי תקופתו, ודימיטרי מנדלייב, שהיה אמיץ מספיק כדי לנבא את גילויים של כמה וכמה יסודות חדשים על בסיס עבודתו התאורטית.
    האזנה נעימה!


    רן.





    דף הבית של הפודקאסט
    הרשמה לפודקאסט:
    דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת



    הטבלה המחזורית של היסודות
    את ההשראה למאמר זה קיבלתי מסדרת תמונות שראיתי באינטרנט (באתר 'פליקר', Flickr, אתר מצוין לשיתוף תמונות), שבה מוצגים קעקועים מדעיים: אנשים שקיעקעו על עצמם ציורים מעולם המדע, במקום סתם דרקונים או לבבות. היו שם ציורים של מאובנים, חרקים, אפילו אחד שחרט על עורו את ראשי התיבות של שמה של אישתו- בקידוד של הקוד הגנטי! כאן הוא לא המקום להסביר איך הוא הצליח במשימה הרומנטית הזו, אבל הרעיון מקורי בהחלט- אם יש לך את האישה המתאימה, בכל אופן.
    להמשך קריאה: הטבלה המחזורית של היסודות
    27 min

About עושים היסטוריה עם ערן ניצן Osim Historia

From the publisher's feed

מסע אל הרגעים והדמויות שעיצבו את פני ההיסטוריה.
מגיש: ערן ניצן, מחבר הספר מלחמת 100 השנים הבאות", איש תוכן וכלכלן.

לעוד פודקאסטים, הרצאות ואירועי לייב בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״ והרשמו…

Best of עושים היסטוריה עם ערן ניצן Osim Historia

Ranked by our users in the last 21 days

More shows like עושים היסטוריה עם ערן ניצן Osim Historia

גיקונומי by ראם שרמן ודורון ניר

גיקונומי

90 Listeners

חיות כיס Hayot Kiss by כאן | Kan

חיות כיס Hayot Kiss

132 Listeners

שיר אחד One Song by כאן | Kan

שיר אחד One Song

159 Listeners

עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה by רשת עושים היסטוריה

עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה

36 Listeners

השבוע - פודקאסט הארץ by הארץ

השבוע - פודקאסט הארץ

182 Listeners

מנועי הכסף by כלכליסט

מנועי הכסף

37 Listeners

האינטרסנטים by TheMarker

האינטרסנטים

79 Listeners

התשובה עם דורון פישלר Hatshuva With Doron Fishler by רשת עושים היסטוריה

התשובה עם דורון פישלר Hatshuva With Doron Fishler

191 Listeners

בזמן שעבדתם by mako מאקו

בזמן שעבדתם

100 Listeners

עוד יום Another Day Podcast by כאן | Kan

עוד יום Another Day Podcast

37 Listeners

אחד ביום by N12

אחד ביום

311 Listeners

הכותרת by שרון כידון | Be.po

הכותרת

115 Listeners

מפלגת המחשבות by Beit Avi Chai

מפלגת המחשבות

93 Listeners

חוץ לארץ by הארץ

חוץ לארץ

77 Listeners

הקרנף - עם יואב רבינוביץ׳ by בית הפודיום

הקרנף - עם יואב רבינוביץ׳

22 Listeners