עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה

איך מגשימים חלומות למעצב תעשייתי ותיק? ואיך עוברים מלפתח מדפסות תלת ממד לשימוש בהן ככלי עבודה של יום יום? הפעם שוחחתי עם פרופסור רון נברו, מעצב וותיק וחתן פרס WTN הבינלאומי בעיצוב, על הימים הראשונים של הדפסה בתלת ממד, על הקשר בין פתרון בעיות לכלי העבודה הזמינים ועל המפגש בין עץ לבוד, פלסטלינה וחוטי משי.

האזנה נעימה,

ארנון.

האם בפעם הבאה שתלכו אל הרופא, לצד הרנטגן ובדיקות המעבדה הוא ישלח אתכם גם לסדנת ההדפסה התלת ממדית? עושה רושם שכן.
הדפסה תלת ממדית משמשת כבר היום לתכנון ניתוחים מסובכים, לבניה של מכשירים שמשמשים בזמן הניתוח עצמו ולביצוע משימות שבלי העזרים האלה היו מורכבות, מסוכנות ויקרות בהרבה.
בפרק הזה אני משוחח עם מיקי ליברוס, שמוביל את החדירה של ההדפסה התלת ממדית למערכת הרפואה בישראל ולמדתי ממנו על המכונות, השימושים, וגם איך רן לוי נראה מבפנים?

האזנה נעימה,

ארנון.

רכבים אוטונומיים עומדים לחולל את אחת המהפכות הגדולות ביותר בהיסטוריה האנושית - מהפכה שתיגע בכל תחום בחיינו: מדיור ותכנון ערים ועד ביטוח ואנרגיה.לרגל החג החלטנו להעלות את הראיון עם אפרת רוזנמן, מקימה ומנהלת את קבוצת "קוגנטיב דרייבינג" בחברת ג'נרל מוטורס ישראל, בו היא מספרת לי על תחום ה"machine learning" על פיתוחים לרכבים אוטונומיים ומקושרים, ועל רכבי העתיד.

נשוב לסדרת ההמשך על הדפסה בתלת מימד בפרק הבא.

האזנה נעימה, וחג שמח.

ארנון.

הדפסה בתלת ממד משנה את העולם סביבנו: מפעלים, מערכות חינוך, צבא ובטחון, בתי חולים - כולם עושים שימוש בכלי המלהיב הזה - מדפסת ליצירת עצמים פיזיים. בסדרת הפרקים הקרובים נכיר כמה מהטכנולגיות והשימושים של מדפסות תלת ממד, ונתחיל בפרק בו ניתן מבוא לעולם המרתק הזה.
בפרק אני מארח את אלכס ציגלמן ואת מיכאל לב-ארי ליוש לשיחה על הטכלוגיות הנפוצות ביותר, על השימושים שהם מכירים ועל עתיד


האזנה נעימה,
ארנון.

מה זה Service Design? איפה אנחנו רואים את זה? מי מעורב בזה - בתכנון, בטכנולוגיה? למה חיל האויר צריך יחידת חדשנות? ואיך מגיעים אליה? 
בפרק הזה של "עושים טכנולוגיה" אני משוחח עם שני ברוסילובסקי, מומחית ב Service Design ומעצבת מוצר ב MobileODT ועם עומר יובל, ראש תחום חדשנות בחיל האויר על יצירת תרבות שמאפשרת חדשות גם בצה"ל.

האם יש תוחלת לכיתות רגילות? האם יש לפיתוחים חדשים השפעה עמוקה (טאבלטים, מדפסות תלת מימד וכו') - או שהם רק הטרנד התורן? ואיך הרגלי צריכת התוכן של דור Y / Z משפיעים על יכולותיהם בכיתה? בפרק זה אני מארח את יעל דורון דרורי וערן רביב לשוחח על הקשר שבין פדגוגיה לטכנולוגיה. 
יעל דורון דרורי - אשת חינוך, עד לאחרונה ראש תחום חינוך בגוגל ישראל, יועצת ומרצה על חדשנות למידה וטכנולוגיה בחברות ואירגונים בעולם ומלמדת בתוכנית לתואר שני באוניברסיטת בר אילן.
ערן רביב - איש חינוך, יזם חברתי ומומחה לטכנולוגיות למידה, לשעבר סמנכ"ל תוכן בעמותת תפוח וכיום מנהל מיזם "קמפוס" -  התוכנית הלאומית ללמידה דיגיטלית.

הרעיון של גיוס המונים פרץ לתודעה לפני מספר שנים, ונראה היה שהוא הולך להפוך את כולנו ליזמים. בעוד שזה לא ממש קרה - אחרי דעיכת ההייפ, גיוס-המון (Crowdfunding) נותר מכשיר חזק בידיהם של יזמים, ממציאים ופעילים חברתיים.
בפרק נשוחח עם אורן סימניאן, יזם מומחה לתחום והנציג הישראלי של Indiegogo ועם רונן מנדל, סמנכ"ל הפיתוח של IsraelGives, על ההזדמנויות, האתגרים וסוגי הפעילות שגיוס ההמונים מאפשר.

מייקרים הם יוצרי טכנולוגיה - מעצבים, מהנדסים, חובבים ומקצוענים, שעוסקים בפיתוח עצמאי של דברים מאוד מורכבים. ממדפסות תלת ממד ועד תחנות מזג אויר, מאביזרי עזר לאנשים עם מוגבלויות ועד רובוטים למשימות מיוחדות.
מייקרים עובדים במייקרספייסים - סדנאות משותפות לעבודה, ובשנים האחרונות - אחרי כמה עשורים בעולם, התופעה תופסת נפח משמעותי גם בישראל.בפרק הזה אני מראיין את מורדי ברקוביץ ואת מתן לאוב, שמנהלים מייקרספייסים בחיפה ובתל אביב ונשמע מהם על תנועת המייקרים, על הייחודיות של כל אחד מהמקומות שלהם, ואיך אתם, המאזינים, יכולים לבוא לעבוד על פרוייקטים שמעניינים אתכם.

כולם מדברים סביבנו על יזמות. נראה לפעמים שבישראל אולי יותר מאשר במקומות אחרים בעולם פוגשים יוזמות, חברות ויזמים על כל גבעה ותחת כל עץ רענן. המונח 'מדינת הסטרטאפ' מלווה אותנו מזה שנים, בצדק יותר או פחות ונדמה לפעמים שבתל אביב רבתי אין ממש צעירים שהם מלצרים או מאבטחים - הם רק יזמים שעובדים על הסטרטאפ שלהם (או זמרים שטרם פרצו). הרבה נאמר ונכתב על הקשר שבין ישראליות לבין אופי יזמי.בפרק הזה, יש לי הכבוד והעונג לארח שני אנשים שעוסקים, כל אחד מהזוית היחודית שלו, בחיבור של יזמים ישראלים לידע, לאנשים ולחברות בעולם:
איילת מבור - מנהלת UK ISRAEL TECH HUB, מרכז הטכנולוגיה בריטניה-ישראל בשגרירות הבריטית בתל אביב, ואת ד"ר יובל קליש - פסיכולוג אירגוני וחוקר רשתות, מנהיגות ואת הקשר ביניהם. מנהל אקדמי של האקזקיוטיב MBA באוניברסיטת תל אביב ושל תוכנית קלוג-רקנאטי, שתיהן תוכניות המכשירות יזמים ותלמידי מנהל עסקים בכל העולם. בנוסף, צ'יף סיינטיסט ב Step Ahead, סטרטאפ שמשתמש בתורת הרשתות החברתיות לעומס היתר של תקשורת אירגונית מודרנית.

פרויקטים בקוד פתוח אחראים לחלק גדול מהחדשנות בעולמנו. האיטרנט, הסלולר, מדפסות תלת-מימד ורחפנים הם רק חלק מדוגמאות הפיתוח שחייבים חלק ניכר מיכולותיהם לפרויקטי קוד פתוח שיתופיים.
בפרק הזה אני משוחח עם גיא שפר ומגלה מהו בעצם קוד פתוח? איך מתבצע פיתוח שיתופי על-ידי עשרות אנשים במקביל? ואילו פרויקטים מעניינים נוספים יש בעולם?