דונלד טראמפ עבר בתוך זמן קצר ממלך הטוויטר הבלתי מעורער לאדם שעבר תהליך של סילוק וחסימה מכמעט כל פלטפורמת מדיה חברתית שאפשר להעלות על הדעת. האירוע הדרמטי הזה, שבו נשיא ארה"ב מורחק מהמגפון שבו הוא השתמש כדי לעלות לגדולה, מעלה שורה ארוכה של שאלות שנעות מחופש הביטוי ועד לכוח הפלטפורמות והתשובות עליהן רחוקות מלהיות פשוטות. פרק מיוחד של "עושים טכנולוגיה" שמנתח ועוסק באירוע חסר תקדים.

קישורים:
טוויטר חוסמת לצמיתות את דונלד טראמפ
https://www.nytimes.com/2021/01/08/technology/twitter-trump-suspended.html



https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/10/takeaway-osimtech-trump-blocked/

בפרק הראשון של הסדרה יסביר אלי ארבל, מנהל קבוצת מיחשוב קוואנטי במעבדת המחקר של IBM בחיפה, מה הביא להתעוררות הנושא מחדש בשנים האחרונות, יבהיר מושגים בסיסיים, וישתף באתגרים הטכנולוגיים והטכנים איתם מתמודדים החוקרים.

האזנה נעימה,
יובל.

חברות ותאגידים משקיעים 2 טריליון דולר בשנה ברכישות ומיזוגים ולמרות זאת רובם נכשלים כישלון מוחץ. מיזוגים כושלים מובילים להפסדים של מיליארדי דולרים, לפיטוריהם של עשרות אלפי עובדים ולנזקים נוספים. מה הופך מיזוג למיזוג מוצלח ומתי הוא כושל? בפרק חגיגי לציון סוף שנת 2020 (שהיתה מזעזעת בזכות עצמה) אנחנו מדרגים את המיזוגים המזעזעים ביותר בעשרים השנים האחרונות ומספרים את סיפוריהם המדהימים.

קישורים:

מיזוגים נכשלים כי לא ממזגים קופסאות, ממזגים אנשים.
https://www.forbes.com/sites/forbescoachescouncil/2019/06/24/most-mergers-fail-because-people-arent-boxes/?sh=2b4751935277

הרמיקס המלא של סקייפ, מאת פרנץ' פיוז:
https://www.youtube.com/watch?v=QPxVaWHIKxs&fbclid=IwAR3SEzn5bwb-NuSe75jr3-2OYuU7JEZf472TrsWmf7cQmioNdxASuCXqlx8

ב-9.12.2020 הגישו רשות הסחר הפדרלית (FTC) ו-46 תובעים כלליים של 46 מדינות בארה"ב תביעת הגבלים עסקיים אגרסיבית במיוחד נגד פייסבוק. בתביעה מפורטות התנהגויות אנטי-תחרותיות שלטענת התובעים מפרות את החוק בארה"ב. התובעים מבקשים מבית המשפט להכריח את פייסבוק למכור את ווטסאפ ואינסטגרם ובעצם, לפרק את החברה. אילו סיפורים נחשפים בכתב התביעה, מה תהיה האסטרטגיה המשפטית של פייסבוק ומה הסיכוי שאכן בסוף המהלך פייסבוק תפורק?

קישורים:
Wired: האקדח המעשן נגד פייסבוק
https://www.wired.com/story/facebook-ftc-antitrust-case-smoking-gun

הניו-יורק טיימס: מדוע התביעה נגד פייסבוק צפויה להיתקל במכשולים
https://www.nytimes.com/2020/12/10/technology/facebook-antitrust-suits-hurdles.html

בלומברג: פייסבוק רואה בווטסאפ את העתיד שלה
https://www.bloomberg.com/news/features/2020-12-09/facebook-fb-plans-to-turn-messaging-app-whatsapp-into-a-moneymaking-business



https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/13/kits4me-osimtech-usa-vs-facebook/

מגפת הקורונה ששלחה מאות מיליוני עובדים לעבוד מהבית מייצרת למעסיקים בעיה חדשה: איך אני יודע האם העובדים שלי באמת עובדים? איך אני יודע כמה הם עובדים, על מה הם עובדים, כמה קשה הם עובדים? פתרון טכנולוגי חדש של מיקרוסופט שאמור לספק למעסיקים מידע בעניין כונה "מערכת ריגול", הפך לשערורייה והציף שאלות בנוגע לקשר שבין אלגוריתמים, פרטיות ועבודה.

קישורים:
הסרטון של מיקרוסופט שמציג את המערכת:
https://www.youtube.com/watch?v=-8te3OmHnlg

הגארדיאן: המערכת של מיקרוסופט מעוררת ביקורת
https://www.theguardian.com/technology/2020/nov/26/microsoft-productivity-score-feature-criticised-workplace-surveillance



https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/07/takeaway-osimtech-meraglim/

עבור רבים מאיתנו טכנולוגיה היא פינוק, היא משהו שאנחנו קונים כדי להפוך את החיים שלנו לקלים יותר, נעימים יותר ומהנים יותר. אבל ישנם אנשים שנמצאים בינינו שעבורם טכנולוגיות הן הכלי שבאמצעותו הם מבצעים מגוון עצום של פעולות. אנשים אלו תלויים באופן הולך וגדל בטכנולוגיה ולעתים היא לא רק מייצרת פתרון אלא גם בעיה. חשבתם, למשל, מה עושה אדם שסובל מלקות ראייה שמגיע לקופת חולים ונתקל במסך מגע? מה עושה אותו אדם כאשר הוא מקבל כרטיס אשראי חדש בדואר שאליו מצורף הקוד הסודי שאותו הוא לא יכול לקרוא?
על הבעיות לצד שורה של פתרונות בפרק מיוחד שעוסק בטכנולוגיה ונגישות ונעשה בשיתוף "בנק הפועלים".

האזנה נעימה,
יובל.


https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/08/poalim-osimech-negishut/

מגפת הקורונה ששטפה את העולם שלחה מיליארדי עובדים לעבוד מהבית וחברות הטכנולוגיה היו הראשונות לאמץ את הרעיון החדש. זה נשמע נהדר, ליברלי ומתקדם אבל מה יעלה בגורל המרכיב הסודי שנמצא בחלק עצום מהחדשנות הטכנולוגית ממנה כולנו נהנים? מה יעלה בגורל המפגשים המקריים שמניבים תובנות ותגליות שמשנות את העולם והאם אנחנו עדים לסופם של מרכזי הטכנולוגיה הגדולים, מעמק הסיליקון ועד הרצליה פיתוח?

קישורים:

"הקורונה עשויה להוביל לסופם של מרכזי הטכנולוגיה. זה טוב."
https://www.wired.co.uk/article/coronavirus-silicon-valley-innovation-clusters

האם סרנדיפיות אפשרית בעידן הזום?
https://www.zdnet.com/article/steve-jobs-said-silicon-valley-needs-serendipity-but-is-it-even-possible-in-a-zoom-world/

מחקר: סרנדיפיות וחדשנות
https://www.researchgate.net/publication/331191075_Serendipity_and_innovation_-_Beyond_planning_and_experimental-driven_exploration





https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/23/yandex-osimtech-serendipity/

כיצד האינטרנט, ובייחוד הרשתות החברתיות, פועלות ומשפיעות על הדעות, העמדות והתפיסות שלנו? זו אחת מהשאלות המרכזיות שקיבלו תשובה בפרק, בו התארחה פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט, מדענית מידע המשמשת כחברת סגל בבית-הספר למידע ולתקשורת במרכז הבינתחומי. יחד איתה ניסינו להבין כמה ניטרליות הרשתות החברתיות, איך הפוליטיקאים משתמשים בהן, ומה המקום של הרגולציה בתוך כל הסיפור הזה. הפרק הוא חלק מפודקאסט חדש בשם נקודה IL, הפודקאסט של איגוד האינטרנט. פרקים נוספים בפודקאסט כבר באוויר!

האזנה נעימה,
יובל.

לפני כמה שבועות ערכנו הקלטה בהשתתפות קהל של "עושים טכנולוגיה" ואחד המשתתפים שאל אותי מהי הטכנולוגיה שעשתה את השינוי הגדול בהיסטוריה". התשובה שלי היתה "מכונת הדפוס והשעון". כאשר שמעתי שרן מכין ב"עושים היסטוריה" פרק מיוחד על המצאת הטלגרף, הבנתי שיש לי הזדמנות להשלים את הצמד המופלא הזה עם ההמצאה הטכנולוגית השלישית ששינתה את העולם: הטלגרף. אז הוציאו מהארון את השמלות וחבשו את כובעי הצילינדר שלכם: אנחנו עומדים לחזור לאמצע המאה ה-19 כדי לספר את סיפורו של אבי אבות אמצעי התקשורת המודרניים שהדמיון בינו ובין האינטרנט של ימינו מדהים ממש.

קישורים:

ספרו של טום סטנדאייג', "האינטרנט הוויקטוריאני":
https://www.amazon.com/Victorian-Internet-Remarkable-Nineteenth-line/dp/162040592X

ספרו של מנחם בלונדהיים, "חדשות דרך כבלי הטלגרף":
https://www.amazon.com/News-over-Wires-Telegraph-Information/dp/067462212X



https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/01/takeaway-osimtech-telegraph/

במחשב שלי יש תמונה בה אני נתקל אחת לכמה שנים. זו תמונת סטילס שצולמה בשחור-לבן לפני כמעט 70 שנה ונראה בה נער, בין 15, אולי בן 16, עומד ומביט לכיוון הצלם. לפני כשנה השתמשתי באלגוריתם שצובע תמונות בשחור-לבן ומאז התמונה מציקה לי. האם כאשר אנחנו משתמשים בטכנולוגיות דיגיטליות שצובעות תמונות ישנות אנחנו מעירים אותן לחיים ומתקרבים אל המציאות שהתקיימה ברגע שבו התמונה צולמה, או שמא אנחנו דווקא מתרחקים ממנה?

קישורים:
התמונה: בשחור-לבן ובצבע
https://bit.ly/36vJj9v

היסטוריונים נגד צביעה ושדרוג סרטונים
https://www.wired.co.uk/article/history-colourisation-controversy

כמה מחשבות על סרטו של פיטר ג'קסון
https://www.newyorker.com/news/daily-comment/a-few-thoughts-on-the-authenticity-of-peter-jacksons-they-shall-not-grow-old

דוגמאות לצביעת סרטונים
https://analyticsindiamag.com/black-and-white-movies-coloured-by-ai/


http://www.ads.ranlevi.com/2020/10/12/soulmate-osimtech-color-war/