כמתואר בתנ״ך, הפולחן הוא אמנם טקס דתי, אך טומן בחובו גם רבדים כלכליים, חברתיים פוליטיים ואפילו מעין "תיירות" של העולם העתיק.
כיצד תפקד בית המקדש, ‏או כל בית תפילה אחר, כמרכז כלכלי ותיירותי? ‏למה אנחנו בד"כ מדמיינים את בית המקדש הראשון לא כפי שהיה במציאות? ‏ואיך בכלל התבצע בפועל הפולחן בתקופת המקרא?
ד״ר ערן אריה מתארח באולפן ומסביר לנו על ה‏פולחן בימי התנ"ך בראי חברתי.

האזנה נעימה
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/26/tapuach-osimtanach-pulchan/

הטקסט התנ"כי בבסיסו הינו טקסט תיאולוגי וככזה הוא מגנה לא פעם פולחן לאלוהים שהוא לא אלוהי אברהם יצחק ויעקב כלומר, האל היהודי, האל "שלנו". אבל ברבדים אחרים של התנ"ך מופיעים לא פעם אזכורים לפולחן של אלים אחרים, כולל ניתוץ מצבות ואפילו צלמים שהוצאו מבתי מקדש (וברור הרי שהם לא נכנסו לשם בעצמם...) האם בתקופת המקרא באמת היה נהוג לבצע פולחן רק לאל אחד ופולחן פוליטאיסטי היה המצב החריג? האם גם מי שאנו מגדירים כיום היהודים-היהודאים ביצעו טקסי פולחן לאלוהים אחרים? מה אומרת הארכיאולוגיה על האזור שלנו, אבל גם אודות המרחב התרבותי הסובב אותנו אודות פולחן האלים? אילו סוגי פולחן קויימו? איך התרחש הפולחן עצמו והיכן התבצע? עוד נדבר על ממצא מיוחד במינו שמגלה לנו כי ייתכן והעוסקים בפולחן השתמשו במריחואנה, לא פחות.
בצמד הפרקים הזה נצלול ביחד עם ד"ר ערן אריה, מנהל ואוצר מוזיאון הכט, לפרקטיקה של עבודת פולחן האלים בזמן המקרא.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/12/toneline-osimtanach-pulchan/

מי לא מכיר את רבן גמליאל שאמר "כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה ומרור”? הפעם ב"עושים תנ"ך" נצא ידי חובתנו אבל עם טויסט- פסח - מצה ושאור.
אחד האירועים הכי משמעותיים עליהם מספר התנ"ך היא יציאת מצרים. דנו בעבר בהיבטים השונים, הטקסטואליים, הארכיאולוגיים וההיסטוריים של הסיפור המכונן שלנו אשר מופיע בספר שמות. הפעם נעסוק בפסח מזווית מעט שונה - דרך החור שבמצה. מה משמעות הלחם בעולם העתיק? מהו שאור? מהו בכלל אותו "חמץ" ומהיכן נובע האיסור עליו בהקשר של חג הפסח? ואיך כל זה קשור לעונה המתרגשת על כולנו - האביב?
עושים תנ"ך מארחים את ד"ר יעל אברהמי לפרק מיוחד מלא בפחמימות ומעט גלוטן על מצות חמץ ומה שביניהם.

האזנה נעימה!
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/25/familysounds-osimtanach-matza/

בעולם העתיק בכלל ובמקרא בפרט מוזכרות לא מעט מרידות, אך כנראה שהמפורסמת ביניהן היא מרד אבשלום. לאורך כל סיפור המרד המתואר בתנ"ך, יש הכרה בכללים פוליטיים, הבאים לידי ביטוי גם בפוליטיקה של ימינו, אשר שימוש מתחוכם בהם מאפשר לאבשלום לזכות באהדת העם, למצב את עצמו כמלך המתאים להחליף את אביו, המלך הגדול דוד ובסופו של דבר, כשהוא סוטה מהם, גם להיכשל. בפרק הזה מתארח חוקר המקרא שחר ענבר שהגיע לאולפן בכדי להסביר לנו איך מנהלים קמפיין פוליטי נכון ע"פ גרסת המקרא, ולנסות ולהבין האם משהו השתנה בין ה"בחירות" והקמפיין שניהל הטוען לכתר בעת העתיקה לבחירות המודרניות שעומדות (שוב...) בפתח. קבלו את "המדריך לקמפיינר המתחיל" גרסאת ספר שמואל.

האזנה נעימה,
יותם.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/15/toneline-osimtanach-mered-avshalom/

אם נשאל את רוב האנשים- מהי העיר הכי חשובה בישראל מבחינה דתית והיסטורית רוב האנשים יציינו את ירושלים. יש כאלו שילכו צעד אחד נוסף ויציינו את חברון, שכם ושומרון כמרכזים חיהודים-היסטוריים חשובים. אבל מה עם שילה? שכתם גם אתם אותה , נכון? למרות ששילה היא מקום עם קשר הדוק לתרבות העם השוכן בציון, היא לא מקבלת את המעמד הראוי לה כמו שאר הערים האחרות. מה מייחד את שילה? האם ניתן בכלל לקרוא לה עיר? האם שילה יכולה לעזור לנו להבין מה הייתה היחידה הטריטוריאלית הראשונה שנקראה ישראל? כדי לשפוך אור על שילה- אתר שהוא מפגש בין הארכיולוגיה והתנ"ך ונארח בפרק זה של עושים תנ"ך את פרופ' ישראל פינקלשטיין לשיחה שתחבר בין הטקסט המקראי לשרידים הארכיולוגים. בואו לגלות מחדש כדי לגלות את שילה ולתת לה את הכבוד המגיע לה.

האזנה נעימה,
יותם.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/01/panda-osimtanach-shiloh/

מגדל בבל הוא הסיפור השלישי והאחרון מבין הסיפורים המיתולוגים בספר בראשית. כולנו למדנו את הסיפור התנכ"י אשר מתאר איך נוצרו שפות העולם ואודות המגדל המפורסם. אבל מסתבר שהסיפור לא כל כך פשוט כפי שנדמה בתחילה. מדוע דווקא העיר בבל מככבת בסיפור? האם הטקסט בעצם בא להסביר מנהג, מסורת או נורמות קדומות - סיפור אטיולוגי? האם סיפור מגדל בבל מקורו בכלל במסורת יהודית? ולמה בוב מארלי אף הוא שר על בבל וציון?
בפרק הזה של עושים תנ"ך נארח את ד"ר יעל אברהמי מרצה למקרא במכללת אורנים לשיחה על המגדל המפורסם בתנ"ך.

האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/15/tmura-osimtanach-babel-tower/

מערכת המכפלה, מי לא מכיר? מבנה במזרח העיר חברון בו על פי המסורת היהודית קבורים כל אבות האומה אברהם יצחק ויעקב, שלוש מתוך 4 האמהות המקראיות ואפילו ישנן מסורות המרחיקות עוד יותר וטוענות כי במקום קבורים אדם וחוה ואפילו ראשו של עשיו. מערת המכפלה, אחד המקומות הקדושים ביותר ליהדות אשר במרוצת הזמן הפכה גם למקום קדוש לאסלאם, מוזכרת לא מעט הן בתנ״ך והן במקורות יהודיים נוספים. אבל מהי אותה המערה? מי באמת קבור שמה? למה נבחר אתר המערה כמקום קבורה ומהיכן נובעת קדושתה כיום? איך נוצרים בכלל מקומות מקודשים? והאם המקום שמזוהה על ידנו כיום כמבנה מערת המכפלה הוא אכן מיקום המערה המוזכרת במקרא? בפרק זה של עושים תנ״ך נארח את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה על מקומות קדושים בכלל ומערת המכפלה בפרט.

האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/02/thinkanddrink-osimtanach-hamachpela/

כל אחד מאיתנו זוכר את היום המרגש בו קיבל לידיו את ספר התנ"ך לקראת לימודים בבית הספר היסודי, לא משנה אם מחברת הלימוד הייתה בכריכה צהובה או לבנה. גם בהמשך חיינו בצבא, רובנו נשבעים על ספר התנ"ך בסיום הטירונות במעמד מרגש. לאחר מכן כשאנו בוגרים ויש לנו ילדים משל עצמנו- אנו מתרגשים מהתנ"ך לפחות בפעם שלישית - לפרש ולהבין עם הילדים פסוקים קשים מהתנ"ך, ביחד- הורה וילד, ולהיזכר בסיפורים אותם למדנו לפני עשורים רבים. התנ"ך -ספר הספרים קשור בקשר הדוק למורשתנו, בזאת אין ספק. אבל מדוע בעצם ללמד תנ"ך כבר בבית הספר היסודי? איך לימדו פעם? האם ואיך מערכת החינוך של היום מתאימה את עצמה ללימוד תנ"ך בעולם משתנה? מדוע תנ"ך נחשב למקצוע לא אהוב בלשון המעטה למרות שכאמור הוא כל כך נוכח בחיינו?
המקרא הוא הבסיס התרבותי שלנו והקשר שלנו האחד לשני, לארץ הזאת, לשפה ולמורשת שלנו - אז איך נוצרו כאלה פערים בין הנוכחות של התנ"ך בחיינו והקשר שלנו לסיפורים לצורה בו מלמדים מקרא בבית הספר? האם יש "אשם" או "אשמים" בסיפור הזה? מה ניתן לעשות?
בפרק פדגוגי זה של עושים תנ"ך - מתארחים ד"ר בועז סתיו וד"ר יעל אברהמי ממכללת אורנים, מרצים באקדמיה וגם מורים לתנ"ך, לדיון נוקב על הוראת המקרא בישראל של סוף 2020.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/19/thinkanddrink-osimtanach-education/

אמרנו מגידו- אמרנו שישק. שישק מפרעוני מצריים המוזכר במקרא שלוש פעמים אשר על פי המחקר המודרני מזוהה עם שושנק הראשון. אם נקבל הנחה זאת מסעו לא"י אשר מתואר במקרא, הוא האירוע התנ"כי הראשון אשר נמצאה לו עדות ממקור חיצוני ולכן חשיבותו לחקר תולדות ישראל חשובה מאין כמותה.
אז מי באמת היה שישק-שושנק? מתי בדיוק שלט? כמה זמן החזיק שלטונו בארץ כנען ועד איפה הצליח להגיע? מדוע ערי יהודה לא מוזכרים בעדויות הארכיולוגיות של שישק ואיך כל זה קשור בכלל למגידו? בפרק זה מתארח מלך מגידו מודרני הלא הוא פרופ׳ ישראל פינקלשטיין לשיחה יסעל שלטון שישק בממלכת ישראל במאה ה-10 לפני הספירה.

האזנה נעימה,
יותם.
קרדיט תמונה: מאת Olaf Tausch - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=9870676

https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/04/panda-osimtanach-shishak/

כסף מסובב את העולם" כבר שרו בברודווי בשנות ה 60 במחזמר קברט. האם זה תמיד היה כך?
בעולם הדיגיטלי שלנו הולך ומתמעט השימוש בכסף מזומן. אבל מה היה המצב בעולם העתיק? איך אנשים סחרו ושילמו לפני היות המטבע? איך ומי סחרו בזמן התנ"ך? איך קבעו שווי של סחורה? מה ייצאו מהמרחב של ארץ ישראל ומה היה צריך לייבא לכאן? מדוע השקל הוא לא רק מטבע?

בפרק זה מתארח ד"ר ערן אריה, נצא למסע מוניטרי ברחבי העולם העתיק ונדבר על עולם המסחר, העולם הפיננסי והכלכלה של תקופת המקרא.

האזנה נעימה,
יותם.

קרדיט תמונה: By Chamberi - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=26141898


https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/21/soham-osimtanach-mischar/