WinCBT

הספקות מקננים בנו לא רק בבואנו לטיפול - האם הטיפול יעזור או שאנחנו סתם מבזבזים זמן וכסף. הספק קיים בנו ברוב הפעמים שעומדת בפנינו ברירה, בחירה… ובספק מתחבא יתרון גדול, בלי ספק.

בדרך כלל, כשמשהו מעניין אותנו, או חשוב לנו הוא בא עם ספק. כשאותו הדבר לא חשוב לנו בכלל, הספק לא יבוא. ההחלטה תהיה מהירה והביצוע קל. אז איך הוא משרת אותנו, איך להתנהל עם ספק ואיך עדיף שלא? על כל אלו ועוד אנחנו מדברים בפרק היום. מקווים שתאהבו. אם כן, שתפו.

מוזמנים לכתוב לנו בתגובות, על הפרק ובכלל וגם בקשות לנושאים שמעניינים אתכם ואתכן. תודה על ההאזנה וניפגש אחרי החגים

כשמגיע אלינו מטופל חדש המתמודד עם קרוב משפחה הסובל מפוסט טראומה ( PTSD ), איך עוזרים? איך מזהים? הנכון והפחות נכון בטיפול מורכב מסוג זה. חשוב לזכור שכאשר יש במשפחה אדם המתמודד עם קושי רגשי, כמו למשל פוסט טראומה (לא רק), המשפחה כולה מאותגרת ומתמודדת עם קשיים שאחרים אינם מכירים. לעתים המטופל יודע על התמודדות בן המשפחה ולעתים לא. מהם הסימנים שיכולים לעזור לנו בהעלאת החשד ומה כדאי אז לעשות?

post traumatic stress disorder או בקיצור PTSD

הטיפול בפוסט טראומה נמצא מחוץ לגבולות הטיפול של מטפלי LICBT לא במקרה. אז למה אנחנו עוסקים בנושא בפודקסט שלנו? מדינת ישראל היא מדינה רבת הזדמנויות ללקות בפוסט טראומה וכמעט כל אדם הסובל מהתמודדות זו הוא אב, אם, בן או בת זוג, ו/או הורה לאחרים. יש סביבו אחרים המתמודדים עם קשיים ייחודיים וחשוב שנדע שאנו יכולים לעזור להם (מאוד), מה ואיך כדאי לפעול. בכך עוסק הפרק הלא פשוט היום.

כמו תמיד, נשמח לתגובות והערות באתר, במייל או בכל דרך אחרת.

תודה ולהשתמע בפרק הבא

רובנו אוהבים שאוהבים אותנו. זה די ברור ודי מובן. זו כנראה הסיבה העיקרית שאנחנו, או לפחות רבים מאיתנו, אומרים כן, מסכימים, למרות שלעתים זה לא מה שאנחנו רוצים. אנחנו לא רוצים להסכים. אנחנו רוצים לסרב להגיד לא! אבל יוצא לנו כן...אפשר לראות תופעות של ריצוי אצל ילדים, אצל מתבגרים, בקרב זוגות, בין חברים, בין עמיתים לעבודה וכן הלאה. ההסכמה הזו נובעת פעמים רבות מהחשש שלא יאהבו אותנו, שישפטו אותנו. הפחד מהמחיר. בפרק הפעם יגאל ואני עסקנו בסוגיה הזו, מכיוונים שונים, פרקטיים ופילוסופים כאחד.

כשאני מסכים למשהו שאיני רוצה כי אני מפחד שלא יאהבו אותי

אני כמעט מוודא שלא יאהבו אותי. אם יאהבו את האדם שהסכים - זה לא אני, זו המסכה ששמתי על עצמי. ואם בכל זאת לא יאהבו - זה כבר באמת אותי, כי מסכות לא משלמות מחירים. רק בני אדם. ובנושא הזה, חשוב לזכור עוד משהו. להיות אהוב זה חשוב. אבל הגיוני מאוד שלא כולם יאהבו אותנו תמיד, לכן בצורה כמעט אינסטינקטיבית אנחנו מתעדפים מי הכי חשוב שיאהב אותנו ומי פחות. הגיוני, שהאדם הכי חשוב לנו יאהב אותנו ומשם בסדר יורד עד האדם שהכי פחות חשוב לנו.

שאלה: מי האדם הכי חשוב לך בחיים?

רמז: כדי להבין מה התשובה שבדרך כלל נכונה, אפשר להיזכר בהנחיות של דיילות האוויר רגע לפני המראה. מה עושים כאשר מסיכות החמצן יורדות? על מי שמים קודם?

שאלה נוספת: כשאת או אתה מסכימים למשהו שלא רציתם להסכים, כשאתם אומרים כן כשבעצם רציתם לומר "לא". עד כמה אתם אוהבים את עצמכם באותו הרגע?  אם התשובה היא לא "מאוד", אולי אפשר לבחור אחרת.. איך? על זה אנחנו מדברים בפרק.

כמו תמיד, נשמח לתגובות והערות באתר, במייל או בכל דרך אחרת.

תודה ולהשתמע בפרק הבא

עקרונות התקשורת האפקטיבית

להרוג את האגו או ללמוד מתי להניח אותו בצד? ברנס אומר KILL IT. השתכנעתי שגם במה שקשור לאגו, אם יש שם עיוות חשיבה, המחשבה אינה 100% נכונה, אז בדקתי. בהחלטה שהאגו תמיד מזיק לנו ויש להרוג אותו יש משום עיוות חשיבה של שחור לבן - לכן היא לא לגמרי נכונה. אז מתי וכמה להשתמש בו ועד כמה לא? בואו נדבר על זה.

פרדוקס התקשורת הכפול 

דיברנו גם עליו מתוך אותו הקשר, ואולי יעניין אתכם לקרוא עליו יותר כאן. ואם כבר, אז אולי יעניין אתכם גם הנושא הזה: דיבור עצמי - ממונולוג מוריד לדיבור מעצים. הכל באותו נושא, בערך.

כמו תמיד, נשמח לתגובות והערות באתר, במייל או בכל דרך אחרת.

תודה ולהשתמע בפרק הבא

הרגשה טובה - the present is a present :-)

כשאנו עוסקים בטיפול אנחנו בדרך כלל מתרכזים בדרך - בטיפוס, באיך להרגיש טוב. בפרק הפעם עסקנו בתוצאה - כשאנחנו כבר שם, במקום הזה של להרגיש טוב - והסתכלנו עליה ממקום אחר, חדש. מדוע כדאי לנו לשהות רגע בטוב ואיך לעשות את זה. פרק עמוס קלישאות ואמיתות והרבה הנאה. זהו פרק שבמפורש מתאים לכל אדם - לא רק למטפלים, לכל הזדמנות - לא רק בחדר הטיפול.

יש דרך טובה במיוחד לעשות מה שאוהבים

הדרך המאוד לא סודית לכך היא פשוט לאהוב מה שאנחנו עושים. לנמצא במה שאני עושה כרגע מה טוב, מה נעים, מה מקדם אותי ולהתרכז בזה. זה עובד גם באוכל, (לאהוב מה שאני אוכל). בדוק.

כמו תמיד, נשמח לתגובות והערות באתר, במייל או בכל דרך אחרת.

תודה ולהשתמע בפרק הבא

אכזבה עצמית היא אחד הרגשות שאנו פוגשים בקליניקה ובעצמנו יותר מכל. האכזבה מהאחר, מהורה, מילד/ה, מחבר/ה, מעובד שלנו או מהבוס או הבוסית גם היא לעתים מנהלת לנו את החיים. אלא שאכזבה היא רגש מיוחד, ייחודי ורב עוצמה. או שאולי זה רק עוד רגש במנעד הרגשות? למה היא כל כך מנהלת אותנו, מה היא עושה לנו ואיך הכי נכון לנו להתמודד איתה?

האכזבה כמו רגשות אחרים, היא כמו הירח - יש לה צד מואר וצד אפל

בהמשך לפרק 32 שהקלטנו שבוע שעבר ושעסק בבושה ובשאלה האם יש באמת דבר כזה "ביישן וטוב לו" או שזו פיקציה, שוחחנו היום, יגאל ואני בעיקר בנושא האכזבה העצמית. מה היא באה ללמד אותנו ומה ביותר מידי מקרים, היא מלמדת אותנו דה-פקטו. מה כדאי לנו לקחת ממנה, ומה לא - כדי שנרוויח, נשכיל ונצליח יותר מכאן והלאה. "נופל וקם" זו תשובה נכונה, אך היא טיפונת מפשטת ייתר על המידה את האתגר. גם בקליניקה, כמטפלים וגם בחיים שלנו, האישיים והפרטיים :-)

כמו תמיד, נשמח לתגובות והערות באתר, במייל או בכל דרך אחרת.

תודה ולהשתמע בפרק הבא