בהמשך לסדרת מחשבת המועדים, הרב עוסק במחשבת חג השבועות.

בהמשך לסדרת מחשבת המועדים, הרב עוסק במחשבת חג השבועות.

הרב פתח בניתוח ספרותי של מגילת רות, והרב הסביר שמה שגרם לשינוי בין פתיחת המגילה לבין סופה זה החסד. החסד שעשתה רות עם בועז ובועז עם רות, שכל צד חשב שהשני עושה איתו חסד, שזה החסד הגדול ביותר ורק ע"י זה אפשר לצאת ממוות לחיים.

הרב אבינר מסביר בכמה דרכים למה קוראים את מגילת רות בשבועות.

הבדיקה של נעמי לרות לא התבטאה בשאלת המצוות אלא בשאלה הלאומית. האם הנפש שלה יכולה להיות מוסרית ולאומית ובכך להתקשר לעם ישראל. לכן דוד נבחר להיות מלך.

הרב מלמד על אופיו של חג השבועות כחג הכניסה לארץ, ובהתאם ספירת העומר המובילה אליו עומדת כנגד שמיטין ויובלות. על פי זה, התמודדות מקורית עם טענת הצדוקים.

הרעיון של מצוות ספירת העומר הוא לעורר בקרבנו את הצפייה למתן תורה - חיים של אידיאליזם וחזון.

הרב דיבר על הכנות לחג השבועות מבחינה תורנית, ועל הקשר של ההכנות לספירת העומר.

האדם כל הזמן צריך לקבל עליו את התורה מחדש. הלימוד כיום, בדור הגאולה, שונה מהותית מהלימוד בתקופת הגלות. בגלות היו הפרעות חיצוניות ללימוד; חלק מהעונש בגלות הוא הקושי בלימוד. אך גם בדורנו יש אתגרים. הרב התייחס בהרחבה לשלושה מהם: קבלת עול מלכות שמים מתוך זקיפות קומה לאומית ופרטית, העמל למרות השפע והמלחמה על האמת מול הדרך של הפלורליזם הקיצוני.

הרב חתם את סדרת השיעורים במגילת רות בהסבר מעשה קניית השדה ובייחודיות של מגילת רות, אשר בעקבות יחודיות זו היא נכנסה לתנ"ך.