האמוראים נחלקו האם יהיו שינויים בטבע בימות המשיח או עולם כמנהגו נוהג. באופן מפתיע הרמב"ם פסק לכאורה בהלכות מלכים ובהלכות תשובה את שתי השיטות. בשיעור מובא הסבר האחרונים לרמב"ם שאינו תואם את שיטת הרמב"ם בשאר ספריו, ואת הסבר היד פשוטה שמפליא להראות שהרמב"ם למד את הגמרא באופן אחר מרש"י. הסבר היד פשוטה תואם את דברי הרמב"ם במורה, ומגלה את מקורותיו התלמודיים של הרמב"ם להלכות נוספות.

הרמב"ם מדבר על לאו שבכללות, כאשר יש בכלל זה שלושה סוגים. אחד שלא לוקים עליו, שני שלוקים אם אדם עשה את הדברים הכלולים בלאו ולוקה אחת ושלישי שלוקים על כל פעם ופעם. הרמב"ן והראשונים תמהים על הרמב"ם בפרשנות סוגייה זו. במהלך השיעור יוצג הסברו של הרב רבינוביץ שחוזר אחורה אל הגמרא ממנה קרא הרמב"ם. לאחר שהוא מוכיח שהנוסח של הרמב"ם בגמרא היה הפוך משאר הראשונים. ובכך מתורצת באופן פשוט ומבריק הקושיה שהיתה על הרמב"ם.

בשתי ההלכות הראשונות בפרק טו מהלכות מלווה ולווה עוסק הרמב"ם בשאלת נאמנותו של אדם לטעון שפרע את חובו בפני עדים שמתו או לחלופין להביא עדים אחרים מהמוסכם בשעת ההלוואה. בשני המקרים הרמב"ם פוסק כנגד רבותיו, הרי"ף והר"י מיגאש, ובמהלך השיעור תוסבר דעתו של הרמב"ם על פי שיטתו של הרב רבינוביץ' בפירושו יד פשוטה.

האם מותר לעובד סוציאלי לנסוע בשבת למקום פיגוע כדי לטפל בנפגעים? כיצד דנים בשאלות חדשות שאין להם מקורות מפורשים וכיצד מסיקים מהריאליה מסקנות הלכתיות? במהלך השיעור נידונה תשובתו של הרב רבינוביץ בעניין וכן נידונה התייחסותו לנסיעת קרובי משפחה לחולה בשבת על מנת להיות איתו ברגעיו האחרונים.

המנהג הינו אחד ממחוללי הזהות המשמעותיים בחיי היהודי. לעיתים המנהג משמעותי הרבה יותר מבחינה זהותית מאשר ההלכה. אך מה עושים כאשר המנהג נסתר בין בני הקהילה השונים שהתקבצו מן הגלויות ומה עושים בבית אחד הוא האיש נהג בצורה אחת והאישה בצורה אחרת? במהלך השיעור הרב דן בחשיבותו של המנהג ובצורך לנהוג בצורה אחידה בקהילות ובמשפחות תוך הטווית דרכו של הרב רבינוביץ' בתשובותיו השונות.

מהי הדרך הנכונה ביותר בהתנהלות החברתית מבחינת העירוב בין גברים לנשים? במהלך השיעור נידונה תשובתו של הרב רבינוביץ לשאלה זו, כאשר העיקר העולה ממנה הוא שישנם עקרונות כלליים שההלכה מנסה להשיג בכללי ההפרדה, ויש לבחון בכל מקרה לגופו האם הכללים משיגים את מטרתם ומה המחירים שלהם.

הסוגייה עוסקת ביחס בין דברי רב הונא למשנה בנזק הנגרם לכלים על ידי חוט/מקל הקשור לרגל תרנגול. הגמרא מעמידה את דברי רב הונא שהחיוב הוא משום בור, אמנם דבר זה קשה לאור הסוגייה העוסקת בנזק הנגרם לכלים, שאין חייבים עליהם בבור.

בשיעור נלמד את הסברו הייחודי של הרמב"ם בו נתקשו רבים הן בפירוש ההלכה והן ביחסה לסוגיית התלמוד. נראה מה הסיבה שבגינה מתחייב האדם בנזק דרך פירושו של ראש הישיבה הרב רבינוביץ' ביד פשוטה.

בשיעור נידון חידושו הגדול של הרב רבינוביץ' זצ''ל בענייני שמיטה: לפיו שמיטה נוהגת כיום לא מדאורייתא או מדרבנן, אלא כמנהג בלבד!

בתחילת השיעור נידונו הקדושות השונות שחלו על ארץ ישראל במשך השנים וההשפעות שלהן על החיוב לקיים מצוות התלויות בארץ, ומתוך כך הוא הוצגו המקור לחידושו של הרב רבינוביץ' זצ''ל וההשלכות שלו לימינו.

לשיטת הרמב"ם על מנת להתחייב במלאכת קושר מדאורייתא בשבת צריכים להתקיים שני תנאים. התנאי האחד הוא 'קיימא' והשני הוא 'קשר אומן'. אך האם שני התנאים שווים בחשיבותם לעניין מהות המלאכה? במהלך השיעור יובהר ההבדל ביניהם לאור שיטת הרב רבינוביץ' בפירושו יד פשוטה תוך הבהרה רחבה יותר על שני סוגי שבות שקיימים בהלכות שבת לדעתו, ותוך שימוש והדגמה של כמה מיסודות שיטתו הפרשנית של הרב רבינוביץ' בפירושו.

במקומות שונים ניתן לשמוע את הביטוי 'דעת תורה' במובן נבואי ביחס לתלמידי חכמים, כהנמקה לכך שחכמי הדור יודעים להכריע בכל השאלות במציאות מתוך ראייתם הנבואית ואין רשות להרהר אחריהם. במהלך השיעור מתבררת הבעיה והטעות בהבנת מושג זה לאור דעתו של הרב רבינוביץ' בעניין - אמונת חכמים היא ביטחון שהחכם אומר דבריו מתוך סיבה הגיונית ועל כן דעתו נתונה לביקורת, וכל זאת בתחומים בהם החכם מבין בלבד.