הרב דיבר על שמחה בשני מישורים: בין אדם למקום, שמחה בתורה, שמחה של מצווה, ובין אדם לחבירו, לקבל את כל האדם בשמחה, להיות פתוח וע"י כך זוכים להיות ישרים, והישרים זוכים לשמחה.

הרב דן ביחס בין קריאת הלילה לקריאת היום, והתמקד בברכת שהחיינו ובשאלה האם מברכים אותה פעם אחת או פעמיים.

באשר לבן עיר שקרא בעיר ובא בט"ו לכרך כלל לא ברורה ועומדת במרכזה של מחלוקת רבני ירושלים כבר עשרות שנים. הרב שילת עמד על מחלוקת זו והביע את דעתו ההלכתית בעניין.

הרב הציג צדדים שונים של השכרות בפורים - האם מדובר במעלה של פורים או דווקא במגרעת?

האם "עד דלא ידע" הוא הגבול המקסימאלי או המינימאלי, כמה שיטות לגבי "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", איך מגיעים למדרגה הזו ומה היא מסמלת.

שמחת היין של פורים שונה משמחת היין הנהוגה ברוב השנה באירועים, ומטרתה שונה. מדוע שותים בפורים וכיצד מוציאים סודות חיוביים באמצעות השתיה ולא חלילה סודות שליליים? הרב העלה גישות שונות והמלצות שונות לעניין, וקרא לשתייה של קדושה ולא להיפך.

מדוע קוראים את המגילה גם ביום וגם בלילה? נדון במחלוקת בגמרא ובשאלה האם מברכים "שהחיינו" שוב ביום, כאשר הרמב''ם הבין שמדובר באותו חיוב ולפיכך לא מברכים ואילו התוספות הבינו שמדובר בשני חיובים שונים. דרך פירושו של הנצי''ב מסביר הרב שהקריאה הכפולה מאפשרת להעמיק בקריאת המגילה, ולהגיע בכך לצפנים הטמונים במגילה.

בסדרת "עצם העניין" מנתח הרב יואב פלדמן שאלות ייסודיות בהלכה סביב פרשות השבוע ומעגל השנה החל מהמקורות דרך הגמרא אל הראשונים והאחרונים תוך תיבול ברעיונות מחשבתיים ייחודים.

הרב פורת מדבר על משמעות תענית אסתר וכן על כך שבמגילת אסתר אין מקריות בהשתלשלות הדברים ובמקים שלכאורה נראים לא חשובים, הכל מורכב מרצף שיצר הקב"ה.

שיעור מתוך ארכיון השיעורים.

הרב סיפר שהמגילה שימשה ככלי ניגוח כלפי העם היהודי ועדות לרצחנותו, במיוחד תאור ההרג שביצעו היהודים באויביהם. הרב סקר שוב את תאור המגילה והסביר מדוע אין היהודים הסתפקו בביטול גזרת המן, מה היה אופיו של ההרג ומדוע בקשה אסתר לתלות את בני המן ויום נוסף להנקם בשושן.

הרב המשיך את השיעור הקודם וניתח מה עולה מהעמדת סיפור המגילה לאחר הקמת ביהמ"ק ואיך זה פותר את הקשיים שהעלנו ומסביר יפה מה מטרת המגילה ומה הסיפור שעומד במרכזה.