השיעור יעסוק בשיטתו הייחודית של הרמב״ם, שלא מזכיר בשום מקום בכתביו את דין הפקעת קידושין, על אף שבש״ס מצאנו דין זה בחמישה מקומות שונים.

לאחר שהוברר כי על האדם לחתור לאמת, נתקלים אנו בשאלה קשה - מהי אמת במקרה של מחלוקת? כיצד יכול אדם לקבוע מי צודק מבין חכמי הדורות ומי לא צודק? במהלך השיעור מתבררת דעתו של הרב רבינוביץ' בעניין היחס לאמונת חכמים מתוך התפיסה שעל האדם להגיע להכרעות מתוך שיקול דעתו ואין לו אלא מה שעיניו רואות, כל זאת ללא סתירה לצורך להתייעץ עם חכמים וגדולים בשאלות הנידונות.

המדרש מספר על הלל הזקן שהתייחס לרחיצה בבית המרחץ כמצווה, כגמילות חסדים לגופו. המדרש סומך את הסיפור הזה לפסוק "כי ימוך אחיך", כאילו זה ממש צדקה. הרב הסביר שהלל הזקן הוא הדוגמה האולטימטיבית לאחד שצרכי העולם הזה אינם בזויים בעיניו, והוא התייחס לגופו כצלם אלקים.

לאחר מכן המדרש דורש את הפסוק על גמילות חסדים במובנה הרגיל, ואומר שאדם צריך לגמול חסד לחברו, ואם לא יעשה כך, עליו לזכור שה' הוא בעל הכוחות ויבכולתו לתת ולקחת.

מהי הכוונה הנצרכת בקריאת שמע? במהלך השיעור מוצג פתרונו המקורי של הרב לשיטת הרמב"ם בסוגייה זו. הרב אינו אומר זאת אך דומה שפתרונו מבוסס בין היתר על ההבחנות שנעשו במאה הקודמת בתחום חקר הבלשנות - בעיקר ההבחנה בין הסמנטיקה לפרגמטיקה. הסוגייה אינה פשוטה שכן מצד אחד נראה שמדובר בה על כוונה ייחודיתר לקריאת שמע, אך מצד שני בתחילת הסוגיה נראה שמדובר על כוונה לצאת ידי חובה. הראשונים נחלקו בביאור הסוגיה וכן נחלקו בפסיקת ההלכה. הרמב"ם לא פסק באופן התואם את הגישות של הראשונים. הרב מציע הבנה מחודשת בהבנת הכוונה של קריאת שמע, וממילא גם בהבנת הסוגייה בגמרא.

השיעור עוסק בביאור הרב רבינוביץ' זצ"ל להגדרת מצוות תלמוד תורה במשנתו של הרמב"ם.

היחס שבין המצווה ללמוד וללמד תורה מעצב את הבסיס להלכות תלמוד תורה, ודרכו אנו נחשפים למטרות היסוד של המצווה.

האמת הינה מעקרונות היסוד בעולמו של לומד התורה, על הלומד והחכם תמיד לחפש את האמת ולשמוע אמת ממי שאמרה, גם אם הוא קטן התלמידים. כחלק מדיון במושג אמונת החכמים הרב עוסק בחשיבותה של האמת בדברי הרמב"ם ובנו ר' אברהם ומסביר את התשתית לדברי הרב רבינוביץ' בעניין היחס לדבריהם של החכמים.

מהי מערכת היחסים בין החכם לנביא? האם מדובר במערך אחד או שמא נבדלים הם באופן מהותי? במהלך השיעור מוסבר היחס ביניהם - בעוד הנביא מקבל את סמכותו מכח השמיים ומעצם היותו נביא, החכם מקבל את סמכותו מהוכחת דבריו והטעמת טענותיו. הבנת הבדל זה תשמש כבסיס ליחס לדברי חכמים והבנת המושג אמונת חכמים.

הרב עסק בכך שאדם השותה אינו אותו אדם, השתייה מסירה ממנו עכבותיו ואת הבעיתיות בכך.

החג נקרא "פורים" על שם הפור, אולם משמע מכך שיש יותר מפור אחד? השוואה בין פורים ליום הכיפורים, בשניהם הפילו גורלות, ההבדל שבמטרת הפלת הפורים הללו (בפורים - להשמיד את ישראל, ביו"כ - להציל את ישראל). היכולת לשנות את הגורל, בשונה ממה שחשב המן. היו שני גורלות - הגורל של המן, והגורל האמיתי - הגורל של ישראל.

הסתכלות על הדמויות המרכזיות במגילת אסתר ועל מידותיהם.