הרב עסק בחלקה הראשון של המגילה והציג את הבעיות המוסריות שבה וכן עסק בבעית קביעת זמנה של המגילה.

דף המקורות: http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddat...

הרב עסק בשאלת מקומה של החלקאות דרך הפסוקים בספר דברים פרק ח' – "לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי אם על כל מוצא פי ה' יחיה האדם". בדבריו הסביר כי ערכה של עבודת האדמה אינו רק מהצד הכלכלי שהיא מניבה, מדינה צריכה רווחה כלכלית המהווה עוצמה בכל התחומים, אומנם לעם ישראל יש גם קשר רוחני לארץ הבא לידי ביטוי בקשר לאדמה.

עוד הביא את דבריו של החת''ם סופר בעניין המחלוקת בין ר' ישמעאל לרשב''י האם האדם צריך ללמוד תורה או שהוא יכול להנהיג בדברי תורה מנהג דרך ארץ שהיא עבודת האדמה. כאשר בדברים אלו ניתן להבין שעבודת האדמה חיונית דווקא כשזו אדמת ארץ ישראל ולא אדמת חו''ל. 

אנו שמחים להגיש לקהל הלומדים והידידים של הישיבה סדרה מיוחדת לכבוד ט''ו בשבט העוסקת בחקלאות ומשמעותה לימינו.

בשיעור זה מדבר הרב אלי ליפשיץ, על תפקידו של עם ישראל לפרסם את שם ה' בעולם, ולהביא להכרה שה' אחד ושמו אחד. כחלק מתפקיד זה עם ישראל צריך לקחת אחריות לגורלו, כפי שבא לידי ביטוי בספר דברים במשימות שמשה מעביר לעם לפני הכניסה לארץ. באחריות זו, ניתן לראות שתי משימות מרכזיות – לדאוג לביטחון ולכלכלה. הכלכלה היא המאפשרת לעם לשגשג ולהצליח בשיתוף עם העוצמה הרוחנית של העם.

הכלכלה היא הכלי דרכו עם מצליח לתפקד ולהביא את דבר ה' לעולם, ולכן כל עוד החקלאות הינו הכלי הכלכלי המרכזי צריך להשקיע בה את מיטב מאמצנו. בבואנו לבחון את מקומה של החקלאות בימינו אנו צריכים לבחון מה תפקידה של החלקאות ביחס לכלכלה ועד כמה היא מועילה לה.

אנו שמחים להגיש לקהל הלומדים והידידים של הישיבה סדרה מיוחדת לכבוד ט''ו בשבט העוסקת בחקלאות ומשמעותה לימינו.

בשיעור זה מדבר הרב אברהם וולפסון על המצוות התלויות בארץ כמצוות החקלאות שתפקידן הלקשור בין הקב"ה, א"י ועמ"י. ניתן לראות זאת דרך פירוש הרמב"ן המסביר את ייחודה של ארץ ישראל כתלויה בחסדי שמים ומפגיש אותנו עם הקב"ה דרך הציפייה שלנו לברכה והצלחה, מה שדורש מעם ישראל לתקן את מעשיו על מנת שיהיה ראוי לגשם ולתבואה.

הרב הסביר שהחיבור לאדמה אצל עם ישראל הוא לא רק במובן הכספי אלא יש בו רבדים רוחניים בהם עבודת הקרקע קשורה בעבודת ה'. צד זה בא לידי ביטוי באופן מיוחד בשלושת הרגלים שמלבד עניינם ההיסטורי, קיים בהם עניין סביב החקלאות ועונות השנה כאשר בהתאם אליהם גם מובאים הקורבנות המוקרבים בכל אחד מן הרגלים. צד נוסף אותו מביא הספורנו בקורבנות החקלאות המוקרבים במועדים הוא היכולת להתפלל על התבואה שתגדל בתקופה הקרובה.

התשובה השמינית שהרב הציג קשורה במי שהסביר על פי הבית יוסף שהייתה פתילה דקה, הרב הסביר את המהות שמלמדת הפתילה על סוד חג החנוכה ועל עם ישראל, על היחס בין כמות לאיכות ואיך גם היום צריכים לקחת כוחות מדבר זה.

התשובה השביעית שהרב הציג מופיעה בספר המקבים, בערוך השולחן ועוד כמה מגדולי האחרונים. הם מסבירים ששמונת הימים הם כנגד חג הסוכות שלא הצליחו לחגוג באותה שנה. הרב הציג דברים רבים בהלכה המקבילים בין חג הסוכות לחג החנוכה והסביר על פי השפת אמת מה הדבר הזה מלמד אותנו על מהות חג החנוכה.

התשובה השישית שהרב הציג היא תשובה נוספת של הרב קוק מתוך מצוות ראי"ה. הרב קוק מסביר שהחג הוא כנגד שמונה קני המנורה ואי אפשר היה לעשות שבע קני מנורה כי אז היה דמיון למנורת המקדש. הרב הציג על פי הרב קוק מדוע דווקא בחנוכה חשובה ההפרדה בין הקודש לחול ואיך הדבר קשור לחוכמת יוון.

התשובה החמישית שהרב הציג היא התשובה שעולה ממגילת תענית, שם ומעוד מקומות בתנ"ך עולה שחגיגת שמונה ימים היא על שם חנוכת המזבח שעשו החשמונאים במשך שמונת ימים. הרב הראה איך תאריך החנוכה הזה קשור להקמת המקדש מעוד תקופות והסביר איך ומדוע טקס חנוכת הבית היה למפרע על הקמת הבית השני.

התשובה הרביעית שהרב הציג היא תשובת הרב קוק במצוות ראיה. הרב קוק מסביר שהנס היה מציאת פח שמן טהור. הרב הציג את הסברו הרוחני של הרב קוק בספר אורות על מהות עם ישראל לדורות הנובע מהבנת הנס הזו.

התשובה השלישית שהרב הציג היא תשובת הט"ז שמסביר שהנס היה שלא כל השמן כלה כי נס לטענתו לא יכול לחול על דבר לא ממשי. הרב הביא את הרב קוק שחולק על עקרון זה ומסביר עדין על פי דרך זו מדוע היה נס שנשאר שמן, איך לומדים מכך את העבודה שבחנוכה מהדרים במצוות ומדוע לא נעשה נס בשינוי המנורה למנורת זהב.