בפרק הקודם דיברנו על ההיסטוריה של לבנון, הרכב האוכלוסייה, הסיבות למשבר והמתיחות איתנו והפרק נדבר יותר על חיזבאללה, נסראללה, אזרחים שעזבו את לבנון, האם יש סיכוי לנורמליזציה בעתיד וארגון בשם אל קרץ אל חסן שמגדיר את עצמו כאגודת צדקה ללא מטרות רווח ומאחסן בתוכו את כל הפעילות הכלכלית של חיזבאללה

שוב איתנו ד״ר חיים קורן, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן.

לשעבר שגריר ישראל הראשון לדרום סודאן ומצרים.

*הפרק הוקלט לפני התעצמות הלחימה אך מאוד רלוונטי כדי להבין באמת איך הגענו למצב שבו אנחנו היום

מה לא נאמר כבר על שכנתנו מצפון לבנון?

אין ספק שיש לנו יחסים צוננים איתה שידעו עליות ומורדות, והיום אפשר להגיד שלבנון בקריסה כלכלית.

בסוף 2019 פרץ משבר הומניטרי חמור בלבנון, יש כאלו שמכנים אותו המשבר החמור ביותר בעשורים האחרונים, למעשה מדובר במשבר משולש - אובדן משילות, משבר כלכלי ומשבר בריאותי.

בימים אלו אנו נמצאים בלחימה עם לבנון שלא נראתה מזה שנים, אז מה קורה שם עכשיו? והאם מתישהו נצליח להגיע לאיזשהי נורמליזציה ?

כדי לדון בדיוק בזה הצטרף אלינו שוב ד״ר חיים קורן, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן.

לשעבר שגריר ישראל הראשון לדרום סודאן ומצרים.

*הפרק הוקלט לפני התעצמות הלחימה אך מאוד רלוונטי כדי להבין באמת איך הגענו למצב שבו אנחנו היום

המלחמה שנפתחה ב-7 באוקטובר בין ישראל לחמאס לא נשארה רק בגבולות המדינה, החותים פועלים במצרי באב אל מנדב בדרום, אנחנו מנהלים מערכה בצפון מול חיזבאללה

והאיראניים פתחו חזית בסוריה ועיראק. אבל מערכה נוספת שישראלים פחות מכירים, היא המערכה על סודאן, שותפה נוספת של ישראל להסכמי אברהם. שבימים אלו מבוקשת מכל עבר מצד אחד האיראנים ורוסיה ומצד שני הציר של ארצות הברית וישראל

אז מי יזכה בסודאן כבעלת ברית בעתיד הקרוב?

כדי לענות על השאלה הזו הצטרף אלינו היום ד״ר חיים קורן, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן.

לשעבר שגריר ישראל הראשון לדרום סודאן ומצרים.

אחרי שנים של מלחמות פנימיות עקובות מדם בסודאן, ועם נפילתו של הדיקטטור קולונל עומר אל בשיר, ששלט במדינה במשך תקופה ארוכה, הייתה תקווה שהמדינה סוף סוף מתחילה להשתקם. אלא שהמחלוקת סביב השאלה מי מבין שני הגנרלים הבכירים יוביל אותה בדרכה החדשה, הציתה שוב קרבות קשים שקורעים את המדינה המשוסעת מבפנים

אז למה כולם לאחרונה מדברים על סודאן ואיך זה קשור לאיראן ואלינו ?

כדי לשפוך אור על המצב בסודאן הצטרף אלינו ד"ר חיים קורן, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן.

לשעבר שגריר ישראל הראשון לדרום סודאן ומצרים.

אחרי שנים של מלחמות פנימיות עקובות מדם בסודאן, ועם נפילתו של הדיקטטור קולונל עומר אל בשיר, ששלט במדינה במשך כ- 30 שנה, הייתה תקווה שהמדינה סוף סוף מתחילה להשתקם. אלא שהמחלוקת סביב השאלה מי מבין שני הגנרלים הבכירים יוביל אותה בדרכה החדשה, הציתה שוב קרבות קשים שקורעים את המדינה המפולגת מבפנים

אז למה כולם לאחרונה מדברים על סודאן ואיך זה קשור לאיראן ואלינו ?

כדי לשפוך אור על המצב בסודאן הצטרף אלינו ד"ר חיים קורן, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן.

לשעבר שגריר ישראל הראשון לדרום סודאן ומצרים.

מה משפיע עלינו יותר? הסביבה או התורשה?

מדובר בויכוח עתיק למדי עם המון דעות ומחקרים לכאן ולכאן. מחקרה של ד״ר יונת צוובנר, מציג עד כמה חזקה השפעת הסביבה וההסללה החברתית ומראה כי השפעתה כה גדולה, עד שהיא יכולה לשנות אפילו את מראה הפנים שלנו.

אז על זה ועוד תדבר איתנו היום ד״ר יונת צוובנר, בית ספר אריסון למנהל עסקים, אוניברסיטת רייכמן.

בפרק הקודם דיברנו בעיקר על הבעיות שבחקלאות האינטנסיבית, דיברנו על דישון, הדברה ואיך כל זה פוגע במאזן האקולוגי ולא בריא לנו.

היום נצלול לפתרונות ונעשה סדר במושגים (חקלאות ביו דינאמית, אורגנית, פוליקולטורית ועוד)

נדבר גם על הנדסה גנטית ומה זה אומר

נעמיק באיך פותרים את הבעיה, איכות המים, השקיה והאם המעבר לחקלאות אקולוגית תצליח להאכיל את העולם עד 2050?

חלק ב׳ עם ד"ר קרני לוטן מרקוס מבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, חוקרת מערכות לגידול מזון

בעשורים הקרובים צפויים שינויים רבים באקלים, דבר המהווה אתגר לחקלאות ברחבי העולם

שינויים במשקעים, טמפרטורות, מזיקים ועוד יגרמו לשינוי מהותי בחקלאות.

מאז המאה ה-18 ועד היום בני האדם ניסו להשתלט על הטבע ובכך הבדיל את עצמינו מהציידים והלקטים של פעם.

התחלנו להשתמש בדישון , הדברה, הנדסה גנטית ועוד,

היום אנחנו יודעים שלא הצלחנו לנצח את הטבע. ומחקרים מראים שדישון כימי פוגע בעמידות של הצמח, ובנו.

אז מה הפתרון? לחקלאות האקולוגית יש כמה תשובות

וכדי לדון בהן הצטרפה אלינו ד"ר קרני לוטן מרקוס מבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, חוקרת מערכות לגידול מזון

דמיינו את התרחיש הבא:

אתם בעבודה שלכם עובדים קשה - ופתאום הבוס שלכם מגיע ונותן לכם בונוס: כסף מזומן או מילה טובה

מה תעדיפו?

ככל הנראה רובכם תופתעו לשמוע שהתשובה היא דווקא לא כסף מזומן. מהמחקרים, שערך הפסיכולוג ד"ר גיא הוכמן באוניברסיטת דיוק, עולה כי עובדים אמנם אומרים שהם רוצים כסף מזומן, אבל מה שהם באמת רוצים זו מילה טובה מהבוס.

המקרה הזה מצטרף לשורה גדולה של מקרים שנחקרו על ידי הכלכלה ההתנהגותית ונמצא שהתשובה האינטואיטיבית או ההגיונית היא לא תמיד הנכונה

אז על זה ועוד הצטרף אלינו ד״ר גיא הוכמן, ראש תכנית התואר השני בכלכלה התנהגותית באוניברסיטת רייכמן

שוק הרכבים החשמליים בישראל הולך וגדל.

בשנת 2023 נסגר עם נתח שוק של כמעט 20% רכבים חשמליים מכלל הרכבים שעלו על הכביש, לעומת 10% בשנת 2022.

עליית המס על רכבים חשמליים שהתרחשה בתחילת 2023 יחד עם ההשפעה של מלחמת חרבות ברזל האטו את קצב כניסת החשמליות, שככל הנראה היה גדל אפילו יותר השנה הסוללות הן הרכיב היקר ביותר ברכבים חשמליים, וכולם מנסים לייצר סוללות מהירות בעלות נמוכה יותר שיוכלו להוריד את מחיר המכוניות.

כדי להבין מה קורה בשוק הזה, אילו חידושים יש ומה האתגרים הצטרפה אלינו היום ד"ר מיכל וקרט וולקין, משקיעה, ד״ר בפיזיקה וחומרים, חברת דירקטוריון בחברות ציבוריות וסטרטאפים ומרצה בתוכנית המצטיינים של בית הספר ליזמות באוניברסיטת רייכמן