בפרק השלושה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת אסתי ג' חיים. סופרת שהיא גם אמנית בכל כך הרבה תחומים, יוצרת הנעה בין סוגי אמנות שונים שהתכנסו בתנועתם הטבעית פנימה אל תוך עצמה ואז החוצה ממנה - אל פאר כתיבתה. אל ספריה. נדמה שדמותה השברירית מתקשה להכיל את רוחה הענקית, מעין כלי קיבול עדין כשהיא נושאת בעולם נפש ונשמה רחבות וגדולות כל כך. אסתי לקחה אותנו באומץ לב למסע שעדיין נמשך אל ראשית ילדותה. בין יפו לחיפה, בין הדמיון למציאות, בין ההזוי למציאותי. התהלכנו יחד בין כאב האתמול לכוח של היום. בנדיבותה הרבה ביקרנו בביתה שם פגשנו נערה לוחמת ואמיצת לב, התבוננו יחד באמא דתיה הנושאת עמה צלקות עוד מעבר לים, ואבא המכיל את כל האמונות והשגיונות של כולם, מלטף ברוך גם את בדיונה וסודותיה הכמוסים של ילדה-נערה-עלמה המחפשת את שביליה. חווינו יחד מתוך הזיכרון החד איך כבר בגיל צעיר ציירה לעצמה ילדות, רקדה לעצמה התבגרות, ניגנה לעצמה חיוך, שיחקה לעצמה חברויות וכתבה לעצמה חיים. בין הלגימות ובין ספר לספר גילינו עולם שלם מלא הומור אשר משנה את צורת העצב, ותחכום המאפשר לטקסט גם להציל את הסופרת. שוחחנו על מפגש מקרי עם חיים באר ועל הבטחון שנבנה בתוכה עם השנים. דיברנו על סוגות וז'אנרים המרתקים אותה ועל תודעה של רואה שאיננה נראית. נדמה כי ששת ספריה, על אף קסמם ואיכותם, הם בכלל חימום לקראת הופעה על במה בוהקת, של אישה המקבלת את עוצמתה, שלא רק שאיננה שקופה - אלא שלל גווניה הוא סימן ההיכר הייחודי שלה.

Support the show: https://www.e-vrit.co.il/

See omnystudio.com/listener for privacy information.