דף יומי מסודר וברור במיוחד מבית אתר סיני - ב15 דקות בלבד

(כ: במשנה עד כב. במשנה)

המשך ענייני קיום שטרות -

ת"ק – לא צריך, הסבר: מעידים על תוכן השטר, לא על החתימות

רבי – צריך, הסבר: מעידים על החתימות.

א.         ר"י-רב: יש מצב שבו רבנן מחמירים –

אם אחד מת,

לפי רבי – אפשר שהחי ועוד אדם מהשוק יעידו על חתימת המת.

אך לרבנן א"א, כי כיון שמעידים על השטר, אם החי יעיד גם על של המת, יוצא שהוא מעיד על 3/4 מהשטר, אלא יביאו שני עדים שיעידו על של המת.

[ואם אין שניים מהשוק לרבנן?

החי יחתום על חרס ויתן לבית דין, ובית דין יקיימו את חתימת החי מתוך החרס, ואז החי ועוד משיהו יקיימו את חתימת המת.

ב.         הגמרא שואלת על הסבר המחלוקת – פשיטא!

ועונה – יכולנו לחשוב שלרבי זה ספק, ואז יחמיר מספק במקרה שהזכרנו בA, קמ"ל.

ברייתא (בדומה למשנה לגבי עדי השטר עצמו) –

אם יש להם מיגו (כי השטר לא מקוים) – נאמנים לפסול השטר,

אם אין להם מיגו (כי השטר מקוים) – לא נאמנים, ולכאורה השטר נשאר טוב.

למה השטר טוב, זה אמור להיות כמו בעדים מכחישים, שנשאר בספק? (עדים לא צריכים מיגו!)

תשובות:

דחיית רב נחמן – אפשר! (מפרשים – כאן הדגש לא על השטר).

ור' אבהו בהמשך – אפילו בהזמה אמנם לא ניתן להזים, אך להכחיש אפשר שלא בפניהם.

https://open.spotify.com/show/18EyRGtx9chBojDhH49AyX?si=AA_8iTVEQ6Wg9HB6rep_cA&utm_source=copy-link&nd=1

הקדמה:

ב. החתימה על השטר נחשבת כהגדת עדות. לכן הם לא יכולים אחר כך להעיד משהו שנוגד את עדותם בשטר בגלל "כיון שהגיד", אא"כ החתימה עצמה לא לגמרי מוגמרת, כי עדיין אין קיום, אז הם יכולים לקיים אותה אך לומר גם משהו נגדה.

אבל, גם זה רק בתנאי שהם אומרים משהו נגד עצם החתימה, אבל אם הם מקבלים את החתימה אך מוסיפים דברים, על זה נראה בהמשך אם יד בעיה של כיון שהגיד.

רישא - נאמנים במיגו (שיכלו לומר שאינו כתב ידם)[1]

A. האמוראים

רישא – אם אין לתובע עדים – נאמן ("הפה שאסר הוא הפה שהתיר"),

סיפא – אם לתובע יש עדים – הלוקח אינו נאמן (כבר אין לו הפה שאסר).

מקרים חלופיים שהמשנה יכלה להביא:

באדם עצמו בקרקע:

תשובה – בשביל שהסיפא לא תהיה פשיטא

שנעמיד שמדובר שהלוקח ישב בה 3 שנים, 2 בפני האב ו1 בפני הבן, והחידוש שזה לא נחשב חזקת ג"ש.