דף יומי מסודר וברור במיוחד מבית אתר סיני - ב15 דקות בלבד

א. מה שרים?

ב"ה – נאה וחסודה, משנים מפני דרכי שלום, ולעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות.

ב"ש – כמות שהיא, מדבר שקר תרחק.

אגב, בארץ ישראל שיבחו את הכלה שאינה צריכה כחל וסרק,

ובדומה אמרו לר' זירא כשסמכו אותו,

ואגב זה מסופר מה אמרו לחכמים שונים כשסמכו אותם, והשבח שנשות הקיסר היו משבחים את ר' אבהו.

ב. מנהגי חתונה

ר' יהודה בר' אילעי שר לכלה תוך כדי שרקד עם ענף הדס,

ורב שמואל ברי"צ רקד עם שלושה ענפים, ובזכות זה זכה למחיצת אש סביב מיטתו כשנפטר,

רב אחא הרכיב את הכלה על הכתפיים, בתנאי שהכלה דומה כקורת עץ

רב שמואל ב"נ – מותר להסתכל בפני הכלה בימי המשתה כדי לחבבה על בעלה, ואין ההלכה כך.

המשנה –

רישא – אם איבדה כתובתה, והיא טוענת שהיתה בתולה והוא טוען בעולה – היא צריכה להוכיח.

סיפא – "שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו" מודה ר' יהושוע שנאמן, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר.

הרי לר"ג האישה נאמנת גם ללא עדים כי יש לה חזקת כשרות?

תשובה – הרישא גם כר"ג, שהרי כאן זה ברי וברי ולא ברי ושמא.

דיונים על זה - :

תשובה – כאן יש לה רוב (רוב נשים נישאות בתולות), ואולי זה מספיק לר"ג, קמ"ל שלא.

ולמה הרוב אינו טוב? יש לו ריעותא, כי רוב בתולות יש להן קול.

שהרי אם מודה ר"ג לר' יהושוע ברישא, מובן למה מובא בסיפא שגם ר' יהושע מודה לר"ג.

דחייה – היה אפשר לומר ש"מודה ר' יהושוע" מתייחס לפרק הקודם,

שם ר' יהושע לא קיבל את המיגו של ר"ג.

איפה יש לר"ג מיגו בפרק הקודם:

(יד: במשנה למטה – טו: סוף פרק בתולה נישאת)

(רשב"א – טוענת טענת ברי שנאנסה לכשר).

רי"ס - רי"ח בן נורי – תלוי ברוב אנשי העיר

מקשה רבא – הרי לר"ג וריה"ש הרוב לא משנה (כפי שאמר גם ר"א יג: בשליש התחתון).

תשובת ר"נ – המשנה כר' יהשוע, וגם הוא מכשיר ב"תרי רובי"

(מדובר בזמן קרונות השוק בציפורי).

לא מובן - ואם מכשיר בשני רוב, למה לא מכשיר ברוב אחד?

הסבר – כשהאנס פרש מהעיר, גוזר על "כל דפריש מרובא פריש", אטו "קבוע",

וכן כשהאנס פרש מהסיעה, אפילו שאינה קבועה, אטו העיר הקבועה,

אך כשיש שני רובים (עיר + סיעה) לא גוזר (שהרי הסיעה אינה קבועה).

ולמה בברייתא של 9 חנויות לא גזרו פריש אטו קבוע?

תשובה - כי מעלה עשו ביוחסין.

ברייתא – אלמנת עיסה (ספק חלל) מותרת, אבל בספק ממזר (ונתין ועבד) -

ת"ק – אלמנת ספק ממזר אסורה לכהונה.

ר"מ 1 - אם בעלה לא ספק ממזר מותרת.

ר"מ 2 – אלמנת עיסה שהתירו, הכוונה שבעלה ספק חלל.

יש סברא להחמיר בספק חלל יותר מספק ממזר, כי מכירים את הממזרים ולא את החללים.

קשיים בברייתא:

הסבר חדש בברייתא – מדובר במי שקוראים לו כינוי פסול והוא שותק

ת"ק – גם בממזר וגם בחלל אם שתק – פסול.

ר"מ 1 מחמיר בממזר –

ממזר ושותק - פסול (זאת האשמה חמורה, ואם אינו ממזר היה צווח),

אך חלל ושותק - כשר (לא נורא להיות חלל).

ר"מ 2 מחמיר בחלל –

חלל ושותק – פסול (לא רוצה לצווח שמא יבדקו ויגלו, ואומר שלא נורא שיחשבו שהוא רק חלל).

(יג. במשנה הראשונה עד יד. שליש עליון)

תזכורת למה שראינו בדף יא –

ר' חייא ב"א-רב ששת, רבה – אינו מקח טעות,