מה קורה היום עם הסושיאל בתוך משרדי הפרסום הגדולים?
האם הוא עדיין ״הילד החורג״ שמקבל את שאריות הבריף והתקציב, או שכבר הפך לשחקן מרכזי שמוביל קמפיינים שלמים?

בפרק הזה אני מארח את שובל לוי, מי שבנתה מאפס והיום מנהלת את מחלקת הסושיאל של אדלר חומסקי. דיברנו על הדינמיקה בתוך משרד הפרסום, הקשר בין אופליין לסושיאל, מתי הם עושים התאמה לקמפיין שנולד לטלוויזיה ומתי הסושיאל מוביל את הרעיון הגדול, כמו במקרה של קמפיין צ'יטוס שבו כל המהלך נבנה סביב שפת סושיאל חדשה — "אל תאכלו אותי ברצינות", עם פעילות שטח, משפיענים ותוכן גולשים.

דיברנו, איך לא, גם על טיקטוק, איך הם מזהים טרנדים לפני שהם מתפוצצים כמו במקרה של טרנד ה"בומביניו" שעשו לבזק, איך הצליחו לייצר קמפיין מכר של רכב בפלטפורמה, איזה קמפיין התפוצץ בארבע לפנות בוקר בזמן אזעקה וגם, על חשיבות של קריאייטיב ופרסים בעולם הסושיאל והאם העולם הזה רווחי בכלל עבורם? 

רק סופר פרקטי למי שרוצה להבין איך ה״גדולים״ עושים היום סושיאל שהוא גם חכם, גם קריאייטיבי וגם עובד.

זו הזדמנות גם לשתף אתכם בסדנה שפיתחתי על מנת לעזור למחלקות השיווק לכתוב בריפים טובים יותר, לשפוט קריאייטיב ובעיקר ״להוציא מהקריאייטיב את המקסימום״>

להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום>

לעמוד האינסטגרם עם המון השראה של קריאייטיב פירסט>

 

 

כמו כמעט כולנו, גם אני התחלתי להרגיש את זה המצב בכיס: ההכנסות פחות יציבות (מלחמה וזה), ההוצאות עולות, והדבר הראשון שקופץ לראש זה איפה לקצץ — להעביר את המנקה לפעם בשבועיים? לוותר על דיסני פלוס? ללכת פחות למסעדות, לא עלינו?
אבל אז גיליתי שאני יכול לחסוך המון כסף ומבלי לפגוע בכלל ברמת החיים שלי. ואת זה אני רוצה לשתף אתכם.

בפרק הזה אני מארח את נתי אהרונוביץ', “הנינג'ה הפיננסי” — האיש שעוזר לעצמאים להוציא יותר נטו מהעסק שלהם. בלי לעבור על החוק, בלי לריב עם הרואה חשבון ובלי לקחת שום סיכונים מיותרים.

אני עצמי עברתי איתו תהליך לפני שנתיים, ופתאום גיליתי:
כל השנים האלה חייתי על אוטומט, שילמתי מסים אוטומטית כמו ילד טוב, ופשוט השארתי עשרות אלפי שקלים על הרצפה. התוצאה? דוח מתוקן והוצאות נוספות שהוכרו בסך 70,000 ש"ח, (בערך חצי בכיס) כבר שנתיים ברצף.

בפרק הזה שמיועד לעצמאים וחברות בע״מ קטנות נבין למה הרואה חשבון נותן שירות לואו קוסט (שזה אומר בעיקר לשמור שלא תלכו לכלא), איך החברות הגדולות מתכננות מיסים ומרוויחות, האם אפשר לעשות את זה לבד (התשובה היא כן) אבל למה חובה, פשוט חובה לקחת יועץ מס בימים כאלו.

פרק קצת אחר מהרגיל אבל אני מרגיש שהוא באמת מתנה ענקית לבעלי העסקים שבינינו ויש גם גילוי נאות- במידה ואתם תרוויחו ונתי ירוויח, גם אני כמובן אהנה מהחיבור.

זו הזדמנות גם לשתף אתכם בסדנה שפיתחתי על מנת לעזור למחלקות השיווק לכתוב בריפים טובים יותר, לשפוט קריאייטיב ובעיקר ״להוציא מהקריאייטיב את המקסימום״>

להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום>

לעמוד האינסטגרם עם המון השראה של קריאייטיב פירסט>

 

  

 

היזומה הכי חשובה בחיים. שלמה קווס הוא קופירייטר, סטנדאפיסט ואיש קריאייטיב עם לב ענק וחיבה אישית ליזומות. הפעם הוא יצא למסע בעקבות אובדן איש: דוד שלו שנרצח ב7.10, עמרם טולדנו ז"ל. היזומה שלו היא דרך להנציח אותו ואת החיילים ההרוגים באמצעות איסוף המכתבים האחרונים שכתבו לוחמים לפני שנפלו  ולהפוך אותם למוצר תרבותי חי ונושם.

בשיחה איתו צללנו לעומק של פרויקט "אם אתם קוראים את המילים האלה", לא רק כספר מרגש, אלא כמהלך תקשורתי מדויק: איך הופכים רעיון רגיש לכדי מוצר? איך מנהלים תחקיר אנושי מול עשרות משפחות שכולות, בלי לפגוע ברגישות, ובו בזמן לא לוותר על עקרונות קריאייטיב ועיצוב? ואיך בכלל עושים שיווק למוצר שאי אפשר לעשות לו קמפיין, אי אפשר לכתוב לו סלוגן, ואסור שיהיה בו טיפת קליקבייט?

שלמה חושף איך הספר נבנה מהיסוד מתוך מודעות שיווקית מלאה: מהבחירה בשם (שלא כולל את המילים "מוות", "חייל" או "שכול" – ועדיין אומר הכל), דרך ההחלטה להוסיף הערות שוליים שמעניקות למכתבים הקשר ופרשנות, ועד השאלה הכי קשה: מי קהל היעד של הספר הזה ואיך מתקשרים את המיזם המרגש הזה החוצה?

איך עושים יח"צ מכובד ואפקטיבי לספר כזה?
האם פוסט בפייסבוק יכול להיות חזק יותר מכתבה בשבעה ימים?
איך הטיקטוק התברר כמדיום סופר אפקטיבי?
ומה עושים כשאתה צריך לערוך את הטקסט של אביתר בנאי או צרויה שלו – ולשלוח להם תיקונים?

זה פרק על שיווק, על תוכן, על קריאייטיב מזווית אחרת
ובעיקר: על מה קורה כשקופירייטר לוקח רעיון, ולא עוזב אותו – עד שהוא קורה.

לרכישת הספר:
https://bit.ly/im_atem_korim_ps

להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום>

לעמוד האינסטגרם עם המון השראה של קריאייטיב פירסט>

 

לד סבידלר, מי שהפך בשקט לאחת הדמויות הכי מסקרנות בשיח השיווקי בארץ, בא לנפץ לנו את מה שחשבנו שאנחנו יודעים. פרפורמנס זה לא אסטרטגיה, קריאייטיב לא מתעייף כל כך מהר, ומדידה מדויקת יכולה להיות מלכודת שמרחיקה אותנו מהדבר שבאמת בונה מותגים.

בשיחה זורמת אנחנו פותחים את כל השאלות הגדולות: למה כולם יודעים למדוד ROAS אבל לא בונים זיכרון? איך קרה שרוב הפרסומות בכלל לא משויכות למותג? ולמה מותגים גדולים מתנהגים כמו עסקים קטנים שרק רודפים אחרי הליד הבא?

ולד לא עוצר שם. הוא גם שם על השולחן את מה שרבים מעדיפים לא להגיד בקול: הקריאייטיב הוא לא הקישוט של התהליך – הוא הלב שלו. זה לא משנה אם יש לכם דאטה, טירגוטים או מערכות מתקדמות – בלי קריאייטיב בולט, רגשי, מזוהה ונכון, כל המדידה בעולם לא תציל אתכם.

ולמי שחושב שקריאייטיב טוב זה עניין של טעם אישי, הוא מזכיר – יש היום מדדים, יש מחקרים, ואפילו תחרויות הקריאייטיב הגדולות בעולם כבר שמות דגש על אפקטיביות ולא רק על אפקטים.

אז איך מזהים מתי אתם על סף ה-Performance Plateau? למה דווקא עכשיו צריך להשקיע יותר בטופ פאנל? מה הופך קריאייטיב לבלתי נשכח, ואיך בונים מותג שמחזיק שנים – ולא רק קמפיין שמחזיק רבעון?

זה לא עוד פרק על מדידה. זו קריאה אמיתית למי שרוצה לנצח – גם בקרב על התודעה, וגם בתחרויות.

אה, זו גם הזדמנות מצויינת לשתף אתכם בסדנה שפיתחתי על מנת לעזור למחלקות השיווק לכתוב בריפים טובים יותר, לשפוט קריאייטיב ובעיקר ״להוציא מהקריאייטיב את המקסימום״>

להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום>

לעמוד האינסטגרם עם המון השראה של קריאייטיב פירסט>

 

צחי כהן, לשעבר מנהל השיווק של YouTube בישראל וכיום VP Marketing ביומנס, בא לשבור מיתוסים – גם ליוצרי תוכן, וגם למי שמנהלים מולם קמפיינים.
יוצרי תוכן שלא מבינים שהם עסק? פשוט לא ישרדו. מצד שני, מפרסמים שלא מבינים שיוצר התוכן הוא שותף, לא יקבלו ממנו תוצאות.

בשיחה קולחת הוא פורס את כל התורה– מה צריך לעשות כדי לבלוט, למה עקביות חשובה יותר מכישרון, ולמה דווקא ההשראה מהעולם, כולל העתקות קטנות עם טוויסט, היא לא בושה אלא אסטרטגיה.

צחי מדבר על עולם שבו הקריאייטורית היא לא רק מדיה, היא שותפה. יש לה דאטה, יש לה אחריות, והיא אמורה לנהל את הקמפיין לא פחות מהמפרסם. היא לא רק מפרסמת קרם, היא בודקת את המרכיבים, משווה, מגיבה, מתקנת, מתעקשת על מה שמדויק לה ולקהילה שלה.

אז איך בונים קמפיינים שמחזירים ROI של 7? איך מזהים קריאייטור שמוכר ולא רק נראה טוב?
ולמה דווקא חבורות של משפיעניות, בני זוג, ילדים וחברות אמיתית – הן סוד ההצלחה הגדולה?
וגם,  מה ההבדל בין קמפיין אוורנס לקמפיין מכר, למה דווקא נשים מובילות את התחום, ואיך כל זה קשור לפסיכולוגיה, אמון, ואפילו לשוקולד סעודי?

בסוף, זה לא עוד פרק על משפיענים. זו קריאת כיוון דו-צדדית: ליוצרים – להתנהג כמו אנשי מקצוע. ולמפרסמים – להפסיק להתייחס אליהם כמו שלט חוצות.
כי רק ככה זה באמת עובד.

זו הזדמנות מצויינת לשתף אתכם בסדנה שפיתחתי על מנת לעזור למחלקות השיווק לכתוב בריפים טובים יותר, לשפוט קריאייטיב ובעיקר ״להוציא מהקריאייטיב את המקסימום״>

להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום>

לעמוד האינסטגרם עם המון השראה של קריאייטיב פירסט>

 

הוא כבר כמה שנים לא חי בארץ, הוא מעולם לא היה מנהל שיווק ובכל זאת, אלי איצקין הוא אחד מגדולי אנשי השיווק, כזה שבכירי הענף מתייעצים איתו ואנשי פרסום אוהבים לעבוד איתו. כמנכ"ל לשעבר של המחלבות ושל סלטי שטראוס, הוא האיש שאחראי בין היתר למהפכה של חומוס אחלה בזמנו, לקמפיין הקיבוצניקים של יטבתה וגם לחופש המוחלט שקיבל כפרי בקמפיינים של מילקי. יש שיגידו הלקוח המושלם.

לצד סיפורים מרתקים על המהלכים הגדולים מהעבר, איצקין עונה בפתיחות על האתגרים של היום – למה מנהלי שיווק איבדו את האומץ, האם אפשר לסמוך על משרדי הפרסום, האם הפרסום הקלאסי עדיין רלוונטי, איך מאזנים בין קריאייטיב פורץ דרך לאפקטיביות ולמה לעזאזל יוצרים כמו כפרי מקבלים אמון וחופש מוחלט, לעומת המשרדים שמקבלים תיקונים על תיקונים.

דיברנו גם על מותגים שעושים שימוש לא נכון במשפיענים, איך מדברים בטיקטוק בלי להיראות פתטיים, עד כמה אפשר באמת לסמוך על מחקרים ואיך זה שדווקא מחלקת השיווק היא זו שעוברת הכי פחות תהליכים חדשניים בארגון?

פרק שמזכיר ומחדד לכולנו שקריאייטיב טוב ועבודה שיווקית חדשנית, מתחילה קודם כל מהחלטה ניהולית ועבודה מדוייקת ויצירת אמון מול הספקים.

זו הזדמנות מצויינת לשתף אתכם בסדנה שפיתחתי על מנת לעזור למחלקות השיווק לכתוב בריפים טובים יותר, לשפוט קריאייטיב ובעיקר ״להוציא מהקריאייטיב את המקסימום״>

להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום>

לעמוד האינסטגרם עם המון השראה של קריאייטיב פירסט>

 

רועי כפרי לא אוהב להתראיין. זו הסיבה שלא תמצאו כמעט מקומות בהם הוא מספר על תהליך העבודה המקצועי שלו. אבל לכבוד פרק ה-400 של הפודקאסט ובדיוק עכשיו כשהוא סיים לערוך את הסדרה הראשונה שלו וחוזר לביים וליצור פרסומות, הצלחתי לגרום לו לבוא ולשתף בגישה הייחודית שלו לפרסום ולקריאייטיב בכלל.

האם נכון המיתוס סביב הסרטים של מילקי, על כך שהוא מקבל בריף ונותן תוצר גמור בלי התערבות של המשרד והלקוח באמצע? למה הוא מתעקש לעשות כמעט הכל לבד כולל העריכה? למה כל כך חשובה לו המוסיקה בפרסומת ואיך הוא מגיב כשהלקוח בכל זאת בא עם תיקונים?

דיברנו בפתיחות על המהפך שיצר בענף שהוביל לעוד קמפיינים שנעשו ע״י יוצרים שאינם פרסומאים קלאסיים, על התגובות של אנשי משרד הפרסום שהעבודה שלו מחליפה חלק מהם, למה הוא רוצה לעשות גם פרסומות ביוטי וומה יש לו להגיד על חלק מהפרסומות המשודרות בארץ.

פרק חגיגי במיוחד וזו הזדמנות להודות לכל האורחים והאורחות שהגיעו עד היום, לאולפן של חברון זלצמן על האירוח ולאדיו שמשווקים את ספוטיפיי בישראל.

לפרטים על הסדנה ״להוציא מהקריאייטיב את המקסימום״>

להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום>

לעמוד האינסטגרם עם המון השראה של קריאייטיב פירסט>

 

״למה אתה לא מביא צעירים לפודקאסט?״
אז הנה הבאתי. ולא סתם צעיר, אלא את אחד הצעירים והמבטיחים בעיניי- איתמר פיש רק בן 30, קופירייטר בליאו ברנט ובעיקר כוכב קריאייטיב שכבר הספיק לייצר קמפיינים שאי אפשר להתעלם מהם כמו תחנת משטרה ברובלוקס למוקד 105, פודקאסט של רעשי רקע תל אביביים לאמפמ, קמפיין לשטראוס בכיכובו של גבר עם פרוטזה ועוד. אבל האם הוא אכן קולו של דור ה-z בענף?

מצד אחד, הוא לא קופירייטר שחושב ישר טלוויזיה. הוא אוהב לחשוב על מהלכים שמבוססים על רעיון שאי אפשר לעמוד בפניו. מבחינתו, תקציב קטן זו הזדמנות, לא מגבלה. וכשהרעיון חכם באמת, גם משפיען בגיימינג יכול להפוך לכלי מדויק יותר מכל שלט חוצות. 

הוא נמצא בטיקטוק וברשתות החברתיות אבל כל הזמן שואל את עצמו היא מה הקונספט שהוא מביא אליהם. ולמרות שהמהלכים שלו חכמים ויוצאי דופן, אני שואל אותו בכנות גם על תסכול. כשקמפיינים פשוטים יותר וקריאייטיביים פחות מקבלים את רוב המדיה וכן, גם את ההייפ.

לקראת הסוףדיברנו גם על התנאים שמעסיקים את הדור שלו: שעות עבודה, איזון חיים-עבודה, ואיך כל זה עובד ען האובססיה הבריאה שלו (או לא) של קריאייטיב טוב. הוא לא עובד עד מאוחר כי הכריחו אותו, אלא כי הוא לא מוכן להביא רעיון שלא עבר את הרף שהוא עצמו קובע וגם, כמה הוא חושב על הקריירה שלו קדימה ולמה הוא סירב עד עכשיו להצעות עבודות מפתות כולל ניהול.

פרק מסקרן מאוד מבחינתי ולא בטוח שמצאתי את התשובה לשאלה: אז האם הוא מייצג את הקול של הדור החדש בפרסום – או שהוא דווקא הדור הקלאסי בגוף צעיר?

לאתר החדש של קריאייטיב פירסט>

לפרטים על הסדנה ״להוציא מהקריאייטיב את המקסימום״>

להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום>

לעמוד האינסטגרם עם המון השראה של קריאייטיב פירסט>

 

הקמפיין החדש של פמינה בכיכובה של בר רפאלי, הניב את הפוסט עם הכי הרבה תגובות השבוע בקבוצת קריאייטיב פירסט. זו הייתה סיבה מצויינת בשבילי להזמין את טל כדורי כדי להבין ממנה איך נולד הקמפיין, למה היא בוחרת שלא לעבוד עם משרד פרסום או עם אנשי קריאייטיב חיצוניים ואיך היא מגיבה לביקורת הברנז׳אית על התוצרים שלה, ולא בפעם הראשונה.

דיברנו על הבחירה בבר רפאלי כפרזנטורית – האם מודל היופי המושלם עדיין רלוונטי? האם האנטגוניזם נגדה מוצדק, האם היא באמת שווה את ההשקעה הכספית הגבוהה ואיך שומרים על גבולות הקריאייטיב בעולם פמיניסטי, כשמדובר בהלבשה תחתונה. לא פסחנו גם על הקמפיין השנוי במחלוקת שבו רפאלי מתופפת לשיר של פיל קולינס – קמפיין שלדבריה הוא הומאז’ לפרסומת האיקונית של קדבורי עם הגורילה ואחרים ראו בו העתקה בוטה.

בסופו של דבר זו הייתה שיחה מעניינת עם דמות חזקה ובטוחה בעצמה, שיודעת לאן היא רוצה לקחת את המותג ולא מפחדת לשחק נגד הכללים וגם להביא תוצאות. אחרי הכל, לא מעט בזכותה, פמינה הוא מותג החזיות וההלבשה התחתונה המוביל בארץ. שווה לשמוע אותה.

לאתר החדש של קריאייטיב פירסט>

לפרטים על הסדנה ״להוציא מהקריאייטיב את המקסימום״>

להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום>

לעמוד האינסטגרם עם המון השראה של קריאייטיב פירסט>

 

טל מנקס תמיד ריתק אותי.
הוא עבר דרך מיוחדת מעולם הפרסום שם הוא מהר מאוד כיכב עד שעזב כדי להתרחק ולהתנתק, לעבוד על עצמו ועל ההופעות שלו ולאחרונה אף הוציא את הספר ״ממלכת הבלוף״ שנראה כמו ספר יצירה אבל הוא בעצם יותר ספר על התבוננות עצמית ומסע נפשי.

מנקס מתמודד עם שאלות לא פשוטות: למה הצלחה היא מלכודת? האם אפשר ליצור בלי ליפול לפחדים ולרצון שיאהבו אותך? למה אנשים שמקבלים את כל מה שהם חלמו עליו עדיין מוצאים את עצמם לא מאושרים? ואיך אפשר למצוא שקט וליצור מתוך מקום נכון?

יש לו קושי גדול עם עולם הפרסום, עם חוסר האמת שבו ובעיקר כי הוא לא מאמין ברוב המוצרים שמפרסמים ולכן הוא כמעט בכלל לא עושה פרסומות ואת אלה שכן הוא בוחר בקפידה ומנסה לשלב את הערכים שלו ביצירה עצמה.

בין מדיטציה, במה וקריאייטיב, הגענו לשאלות הגדולות באמת – האם יצירה צריכה להיות חופשית או ממוקדת תוצאה? איך מתמודדים עם ביקורת בלי שהיא תשתק אותנו? ולמה דווקא כשאנחנו מפסיקים להיאחז בהצלחה – אנחנו יוצרים ממקום נכון יותר?

זה לא פרק רק ליוצרים – זה פרק לכל מי שרוצה לעצור לרגע, להבין למה הוא באמת עושה את מה שהוא עושה, ולשאול את עצמו: אני יוצר כדי לתת, או כדי לקבל?

לצפייה של הפרק ביוטיוב>

לעמוד רכישת הספר באתר של טל מנקס>

להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום>

לעמוד האינסטגרם עם המון השראה של קריאייטיב פירסט>