רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ד

מת לו מת אינו יוצא מפתח פלטרין שלו, וכשמברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הדרגש, ואם נכנס לעזרה והיה מזרע דוד ישב, שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, שנאמר ויבא המלך דוד וישב לפני ה'. 

למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1D2wc-Sf26xJwOQGbSUzFREUwtAjRlL8grXVqzwVQ488/edit?usp=sharing

רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ג

ואסור לראותו כשהוא ערום ולא כשהוא מסתפר, ולא כשהוא בבית המרחץ, ולא כשהוא מסתפג, ואינו חולץ, שנאמר וירקה בפניו וזה בזיון, ואפילו רצה אין שומעין לו, שהמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, והואיל ואינו חולץ אינו מיבם, וכן [אם מת הוא] כיון שאי אפשר ליבם את אשתו כך אין חולצין לה, אלא תשב לעולם בזיקתה.

למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1XolZV-aMVPB39OiJLEdk13Ug2pZv4vFfc_oUWXkKZSE/edit?usp=sharing

רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה א

וכן לא ישתמש בעבדיו ושפחותיו ושמשיו אלא מלך אחר, לפיכך אבישג היתה מותרת לשלמה ואסורה לאדוניה.

למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1dy4odX2sAn5m6WnO01h7JVvxvPX_3QjXBwcTVcb2-T4/edit?usp=sharing

רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה א

כבוד גדול נוהגין במלך, ומשימין לו אימה ויראה בלב כל אדם, שנאמר שום תשים שתהא אימתו עליך, אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, ואין משתמשין בשרביטו, ולא בכתרו, ולא באחד מכל כלי תשמישיו, וכשהוא מת כולן נשרפין לפניו, וכן לא ישתמש בעבדיו ושפחותיו ושמשיו אלא מלך אחר, לפיכך אבישג היתה מותרת לשלמה ואסורה לאדוניה.

למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1unVc89Jyn1dFE72RatPv-WL8sJDegA3_0KhoR59vGKs/edit?usp=sharing

רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה י"ב

ואין מושחין מלך בן מלך, אלא אם כן היתה שם מחלוקת או מלחמה מושחין אותו כדי לסלק המחלוקת, לפיכך משחו שלמה מפני אדוניה, ויואש מפני עתליה, ומשחו יהואחז מפני יהויקים אחיו.

למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1vsYGhgGUBp15YnxQL5OCTTSCdM9WtLrYTtjUD5lhJ_k/edit?usp=sharing

רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה י"א

כשמושחין מלכי בית דוד אין מושחין אותן אלא על המעין.

למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1TNnVlIysKKB2yivdfYoGPZIjoIuLvt5PrUoRVDzcsyk/edit?usp=sharing

רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה י

אין מושחין מלכי ישראל בשמן המשחה אלא בשמן אפרסמון, ואין ממנין אותן בירושלים לעולם אלא מלך ירושלם מזרע דוד, ואין מושחין בה אלא זרע דוד.

למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1_UqrNNyCaDAxdx6-omQsOYZBgtLEl1CCOf4cBwVDTM4/edit?usp=sharing

רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ט

מלכי בית דוד הם העומדים לעולם שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם, אבל אם יעמוד מלך משאר ישראל תפסק המלכות מביתו, שהרי נאמר לירבעם אך לא כל הימים. 

/השגת הראב"ד/ אבל אם יעמוד מלך משאר ישראל תפסק המלכות וכו'. א"א זה סותר מה שאמר למעלה ולא המלכות בלבד וכו', א"ו כן הוא אילו היה ירבעם מלך כשר ובניו כשרים לא היתה מלכות פוסקת מזרעו אבל היתה שניה למלכות בית דוד כגון, קיסר ופלג קיסר.

למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1FcsaH6W3pm7a9vX3nel6mS3n3sDnvth8jmm0EQ-JJ4k/edit?usp=sharing

רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ח

נביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל, והיה אותו המלך הולך בדרך התורה והמצוה ונלחם מלחמות ה', הרי זה מלך וכל מצות המלכות נוהגות בו, אף על פי שעיקר המלכות לדוד ויהיה מבניו מלך, שהרי אחיה השילוני העמיד ירבעם ואמר לו והיה אם שמוע תשמע את כל אשר אצוך ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדוד וגו', ואמר לו אחיה ולבנו אתן שבט אחד למען היות ניר לדוד עבדי כל הימים לפני בירושלים.

למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1SxDVrVMHcn2B7y_WRtQ8DPp1ap7l8HcI9FzRunlbFT8/edit?usp=sharing

רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ז

כשמעמידין המלך מושחין אותו בשמן המשחה, שנאמר ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו, ומאחר שמושחין המלך הרי זה זוכה לו ולבניו עד עולם, שהמלכות ירושה שנאמר למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל, הניח בן קטן משמרין לו המלוכה עד שיגדיל, כמו שעשה יהוידע ליואש, וכל הקודם בנחלה קודם לירושת המלוכה, והבן הגדול קודם לקטן ממנו, ולא המלכות בלבד אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם, והוא שיהיה הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה, היה ממלא ביראה אף על פי שאינו ממלא בחכמה מעמידין אותו במקום אביו ומלמדין אותו, וכל מי שאין בו יראת שמים אף על פי שחכמתו מרובה אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל, כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם, ולא זכה אלא לכשרים שנאמר אם ישמרו בניך בריתי, אף על פי שלא זכה אלא לכשרים לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם, הקדוש ברוך הוא הבטיחו בכך שנאמר אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם וחסדי לא אפיר מעמו.

למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1Q4twtwFVseVexYp1KKGd7ciJc0c2WSC7UjZA6iaZ_V4/edit?usp=sharing