"מגלחיים לכם את הקרניים?"
"אני בהלם, אתם נראים ממש כמונו."
"ובדמעות היא אמרה לי - 'אני לא רוצה שתלכי לגיהנום'"
אלה הם חלק מהדברים ששליחות של הסוכנות היהודית שמעו מנוצרים בחגורת התנ"ך של ארצות הברית.
זה היה ממש לא מזמן.
אבל גם אנחנו לא יודעים הרבה.
אם הייתי שואל אתכם מהו החג הנוצרי הכי חשוב בשנה,
בטח הייתם עונים - כריסמס - חג המולד. וזאת טעות.
רובנו לא יודעים כמעט כלום על הנצרות ומה העולם הנוצרי רוצה מאיתנו.
אז גייסתי את ד"ר פנחס בובלניק, חנה בנדקובסקי מנהלת תכניות מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים ושליחות של הסוכנות היהודית.
הם סיפרו לי על ההיסטוריה של הנצרות, על יחסי נוצרים ויהודים כיום, על מעגלי החגים הנוצריים ועל מפגשים משונים מאוד עם קהילות נוצריות בחגורת התנ"ך של ארצות הברית.
שני הפרקים במיני-סדרה הופקו בשיתוף בית הספר לשליחות, ביחידת השליחים של הסוכנות היהודית.
האזנה מהנה!
תודה לד"ר פנחס ביבלניק ולחנה בנדקובסקי
תודה לשליחות - חן דהן, ליאת אלוף וקארין וסרמן
מחקר, ראיונות וקטעי קישור – יובל מלחי
עריכת לשון – דינה בר מנחם
עריכת הסיפור – אסף רפפורט ויובל מלחי
פסקול ומיקס - אסף רפפורט
מפיק ראשי – רני שחר
מנהלת התוכן של הסדרה מטעם בית הספר לשליחות של הסוכנות היהודית - מיה מורג
הפרק הוקלט באולפני סופה סאונד
משה עם קרניים - פסל של מיכאלאנג'לו (~1545)
תמלול הפרק בהתנדבות – מיכל כץ
בקרו בדף של מיכל – https://www.facebook.com/tmalulon
פרק 446: מה אתם יודעים על הנצרות? חלק 1 – נשלחנו כך (הסוכנות היהודית)
ברוכים הבאים לפודקאסט "נשלחנו כך" של בית הספר לשליחות ביחידת השליחים של הסוכנות היהודים. אני יובל מלחי. על הנצרות, פרק מספר 1.
כשהייתי בן 14 המשפחה שלי היגרה לארה"ב. בפעם הראשונה בחיי פגשתי אנשים רבים שלא היו יהודים. בבית הספר הציבורי, הpublic school, היו ילדים שהסתובבו עם שרשרת ועליה צלב גדול. לפעמים הם סימנו צלב על המצח עם אפר ולפעמים היו תקופות שהם לא אכלו בשר. זה היה מוזר.
באותם ימים לא ידעתי כמעט כלום על הדת הנוצרית, חוץ מזה שלאורך ההיסטוריה נוצרים רדפו יהודים, הרגו אותם בתקופת מסעות הצלב, היו מעורבים באינקוויזיציה, לא עזרו ליהודים בזמן השואה וכל מה שמלמדים אותנו בבית הספר. אבל זה לא רק אני, זה כמעט כולנו.
"הכרתי את הכריסמס, הכרתי את הפסחא ושם זה נגמר"
"אני לא יודעת על העולם הנוצרי הרבה בכלל. נכנסת קצת כמו דף חלק."
"אני חושבת שמה שידעתי על הדת הנוצרית בעיקר מהסרטים. הייתי משערת מה שיותר קתולי מאשר פרוטסטנטי שזה מה שנתקלתי בו בשליחות".
בתור שליחים ושליחות שמגיעים לקהילות בהם חיים יהודים ונוצרים, ברור לנו למה אנחנו צריכים ללמוד על הנצרות, אבל קיימת סיבה נוספת.
חנה: בעצם ללמוד על הנצרות זה להכיר את עצמי.
יובל: זאת חנה בנדקובסקי שעובדת במרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג. חנה עוסקת רבות ביחסי יהודים-נוצרים בישראל וברחבי העולם.
חנה: כי אנחנו בעצם חיים בתוך תרבות מערבית שהיא מאוד נוצרית. ספרות, קולנוע, טלוויזיה, אמנות, מוזיקה. הכל מאוד נוצרי. ואנחנו לא מבינים הרבה מהסב-טקסט של התרבות שאותה אנחנו צורכים בגלל שאנחנו לא יודעים שום דבר על נצרות.
ללמוד נצרות היה כמעט כמו ללמוד שפה שפתאום מאפשרת לך לקרוא את המציאות שסביבך בצורה הרבה יותר מעמיקה.
יובל: כדי להבין טוב יותר את העולם הנוצרי, יש לפסוע אחורה בזמן ולהבין איך הכל התחיל. מי היה ישו או ישוע, מה כתוב בברית החדשה ואיך הנצרות התפתחה לזרמים שונים.
השם ישו התפתח מהשם יהושע ובקהילות יהודיות מימי התלמוד ניתן למצוא את השם, "ישו" כשם של ממש ואולי כשם חיבה. בשל העובדה שנוצרה אמונה כאילו ישו הוא ראשי תיבות של "ימח שמו וזיכרו" רבים עברו לכנות אותו בשם "ישוע", כפי שנכתב בתרגומי הברית החדשה לעברית.
כשמדברים עם חוקרי נצרות כפי שתכף תשמעו, הם נוטים להשתמש בשני השמות.
דוקטור פנחס ביבלניק הוא היסטוריון המלמד באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת סמינר הקיבוצים. דוקטור ביבלניק הוא גם מדריך טיולים היסטוריים לאירופה ומרצה על ההיסטוריה של עם ישראל ועל הנצרות והוא יודע לספר סיפור.
ד"ר ביבלניק: סביב שנת 30 בערך פלוס מינוס כי אין לנו נתונים מדויקים, סביב אדם בשם ישו או ישוע, מתפתחת אמונה משיחית. אנחנו לא יודעים בשום פנים ואופן מה ישו או ישוע אמר, מה הוא עשה. אנחנו יודעים על פי המקורות שנכתבו עליו. כשכל המקורות הכתובים נכתבו בין 20 ל-70 שנה לאחר מותו. מכאן, שהמחברים השונים בין שהכירו אותו, בין שלא הכירו, הם אלה ששמו בפיו את אמירותיו.
יובל: באותם ימים הרומאים שלטו בארץ והיהודים סבלו מאוד תחת שלטונם. במשך כ-100 שנים זרמים שונים ציפו לגאולה, למשיח.
ד"ר ביבלניק: בעברית מפה המילה משיח אח"כ תהפוך למילה בלטינית מסיאס, לא מסיה כמו שאומרים באנגלית, אלא מסיאס. וביוונית כריסטוס. המילה "כריסטוס" וזה מאוד חשוב. אח"כ Christians. כריסטוס זה פשוט מאוד משיח ביוונית.
יובל: בשל המרידות הרבות, יהודים רבים הוצאו להורג בדרכים אכזריות. למשל צליבה, בה היו קושרים אדם לצלב עד שמת. זהו מוות אכזרי ופומבי כיוון שהוא איטי ולעיתים לוקח ימים עד שאדם נופח את נשמתו.
ד"ר ביבלניק: מקובל שמ-63 לפנה"ס ועד 66 לספירה הוצאו להורג על הצלב בערך 2000 יהודים. עכשיו, הוצאה להורג על הצלב הייתה דרך ענישה מאוד מקובלת במרחב של האימפריה הרומית. אם כך, אין לי ספק שאחד מאותם גברים שהוצאו להורג בין 26 ל-36 היה בחור בן 30+ בשם ישו ישוע. שאנחנו לא יודעים שום דבר על כיצד הוא נראה, האם הוא היה גבוה? האם הוא היה רזה? האם הוא היה קירח? שיער ארוך? זקן? שפם? אין לנו מושג.
יובל: גם בברית החדשה אין תיאור של איך הוא נראה?
ד"ר ביבלניק: אין שום תיאור פיזי. רק החל מהמאה ה-4, ז"א 300+, העולם הנוצרי התחיל לדמיין כיצד הוא נראה. אז ברור שהוא צריך להיראות תמיד כבחור מסכן שגורם לך לאמפתיה. הוא לא יכול להיות איזה שוורצנגר שרירי. לא יכול להיות איזה שחקן קולנוע יפה. אלא בחור שמעורר אמפתיה. מסכן. זה מה שאנחנו רואים. ולכן זה פרי הדמיון.
הוא גם עושה לפי הסיפורים של הברית החדשה, ניסים ונפלאות. עכשיו, ניסים עשו יהודים לאורך ההיסטוריה. אליהו הנביא, תלמידו אלישע. אנחנו יודעים על עושי ניסים ונפלאות. הוא גם מטיף. כשאתה בא ואתה קורא את הברית החדשה ובעיקר דרשה מפורסמת, דרשה מן ההר במתי. כל מה שישו אומר שם הם דברים שמופיעים בתנ"ך, במושגים נוצריים בברית הישנה.
אחד מגדולי החוקרים של ישו היה דוד פלוסר, חתן פרס ישראל, שהוא אמר, ישו היה אחד היהודים היפים ביותר בהיסטוריה. אם כך, רקע, מחכים למשיח, בחור מגיע, מסתובב בשטח, מוצא להורג ואז התלמידים מתחילים להאמין שהוא המשיח המובטח בפרשנות מסוימת של התנ"ך, פרשנות בעיקר כמובן של ימי בית שני.
יובל: מה מספרים עליו התלמידים? על איך הוא בעצם נהיה המשיח?
ד"ר ביבלניק: כל מה שאנחנו מכירים כפי שאמרתי, אנחנו מכירים על פי 27 הספרים שנכנסו לברית החדשה. בברית החדשה יש 27 ספרים. ארבעה נקראים אוונגליונים. אוונגליון זו מילה מורכבת ביוונית, שתי מילים. אוו = טוב, אנגליון = בשורה. הבשורה הטובה. מפה המילה אנגלוס, אנג'ל, מבשר או מלאך.
יובל: אוונגליסטים בעצם.
ד"ר ביבלניק: בדיוק. זה האנשים המאמינים בבשורה הטובה. אז אם כך, יש ארבעה ספרים שנקראים ספרי הבשורה הטובה או האוונגליונים. מקובל במחקר שהיו בערך כ-57 אוונגליונים. מתוכם נכנסו לקאנון של הברית החדשה רק ארבעה. וכל אחד מהאוונגליונים האלה מוגדרים על פי השם המשוער של המחבר. האוונגליון על פי מתי, מרקוס, לוקאס ויוחנן. אני אומר המשוער כי באף אחד מארבעת האוונגליונים לא כתוב מי המחבר. מדובר במסורות.
עכשיו, אם כך יש כאן ארבעה ספרים שמספרים את סיפורו של ישו, ישוע.
יובל: תלמידיו של ישו כתבו על האירועים שהתרחשו בגליל ובירושלים כ-20 עד 60 שנה לאחר מותו. ספרי הבשורה הם למעשה העדויות היחידות המספרות לנו את סיפור חייו של ישו, ישוע. על מה מספרים אותם ספרים?
ד"ר ביבלניק: הם מספרים על כך שזוג היה מאורס. שמו היה יוסף, שמה היה מרים. אגב, אני בחיים לא אגיד מריה או מרי כי שמה היה מרים. יש כאן משמעות לשמות. מרים של הברית החדשה היא מקבילה למרים של התנ"ך. מרים של התנ"ך מצילה את עם ישראל כי שומרת על אחיה, משה. מרים של הברית החדשה היא אם ישו המשיח שמביאה ישועה לעולם.
יוסף של התנ"ך הוא חולם חלומות ובן יעקב. יוסף איש מרים, יש לו חלומות. בעצם אתה יכול לומר שבברית החדשה אתה יוצק תוכן חדש למסגרת סיפורית שאתה כבר מכיר מהברית הישנה.
יוסף הוא צאצא של המלך דוד, הוא משבט יהודה. יש מפקד אוכלוסין ולכן הוא צריך להיות רשום במקום שממנו הוא בא. יוסף מגיע עם מרים, שם היא יולדת. למה בבית לחם? כי על פי מה שמופיע בין השאר גם בספר מיכה, יש עניין של פרשנות נביאים, שם אמור להיוולד המושיע. אז היא מגיעה, היא יולדת את הילד בבית לחם.
יובל: האוונגליון ע"פ לוקאס מספר כי ישו נימול 8 ימים לאחר לידתו ולאחר הטקס ניתן לו שמו בדיוק ע"פ מנהגי היהדות. חג המולד מציין את הולדתו של ישו ו-8 ימים לאחר מכן ב-1 לינואר מציינים את ברית המילה שלו. למעשה, הספירה הנוצרית נשענת על יום מילתו של ישו ולא יום הולדתו. לאחר הטקס, המשפחה של ישו, ישוע חזרה לנצרת.
ד"ר ביבלניק: רק בלוקאס יש סיפור של כ-3 פסוקים על כך שכישו הוא בן 12, המשפחה בשלושת הרגלים באה לירושלים, שוכחים את הילד כמו בסרט המפורסם "שכחו אותי בבית", שוכחים את הילד בירושלים. כעבור שלושה ימים מוצאים את הילד כשהוא מתפלמס עם חכמים בבית המקדש. ואז מזה אתה יכול להסיק שהילד הזה בעתיד חכם יהיה.
הסיפור הזה מופיע רק באוונגליון על פי לוקאס. למה? כי גם בלוקאס וגם בספרים אחרים אנחנו לא יודעים שום דבר על ישו, ישוע עד היותו בן 30.
יובל: אז ספרי הבשורה מספרים לנו כי ילד נולד לאם בתולה. אבל למה דווקא בתולה?
ד"ר ביבלניק: בספר ישעיהו פרק ז' פסוק י"ד כתוב בין השאר שהאל ייתן אות והעלמה הרה ויולדת בן וקראת שמו עמנואל. היהודים שתרגמו את התנ"ך ליוונית במה שנקרא "תרגום השבעים", תרגמו את המילה "עלמה" במילה היוונית "פרפנוס". פירושה בתולה. ואז הפרשנות שיתחילו לתת מחברי הברית החדשה, שאותה נערה ששמה מרים, מריה, היא הייתה בתולה כי ישו הוא לא בן אדם. ישו כפי שנראה מאוחר יותר יהפוך לאל שלבש בשר. זאת אומרת, ישו הוא לא אדם, ישו יהיה אחד משלושת הביטויים של האל.
בכל מקרה, ישו מופיע בכל האוונגליונים השונים בהיותו בן 30+ והוא מופיע בד"כ אחרי ששומעים על אדם אחר בשם יוחנן המטביל. יוחנן המטביל הוא בעצם קרוב משפחה של ישו. נולד 6 חודשים לפני ישו ואז לפי הסיפור, בימים ההם כך כתוב, הימים ההם זה אומר הימים שמסתובב ליד אזור הירדן בחור שנוהג להטביל אנשים. ולכן יוחנן המטביל.
יובל: היה מנהג כזה ביהדות להטביל אנשים?
ד"ר ביבלניק: אנחנו מדברים פה על בעצם אנשים עוברים תהליך של היטהרות ולכן בלי שאני ארחיב יותר מדי, מקובל על כמעט כל החוקרים שיוחנן המטביל קרוב לאיסיים. הרי האיסיים שהיו באזור של ים המלח, קומראן ועוד, הם נהגו במנהגים של היטהרות. כיצד עשו זאת? טבילה כמו מקווה. זה מה שיוחנן המטביל הזה. לא סתם נקרא המטביל, בפטיסט, זו טבילה.
ואז יוחנן המטביל מופיע והוא אומר להם שם, אני מטביל אתכם במים אבל מי שיבוא אחריי יטביל אתכם באש וברוח הקודש וכו'.
