כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: נרחיק לדרום החם. מאוד.
בפרקים קודמים שוחחנו על החיבורים המאוד מעניינים, שקורים בעיקר בשנים האחרונות, בין מדעי הארכאולוגיה למדעים מדויקים שונים. 
והפעם נרחיק עד לתמנע, אתר כריית הנחושת הדרומי וננסה להבין איך מדעים מדויקים כמו כימיה, גיאולוגיה,
גיאופיזיקה ועוד משתלבים במדעי הארכאולוגיה ומה הם תורמים להבנת ההיסטוריה של האזור.

אז קודם כל מה יש בכלל בתמנע? מהו תהליך הכרייה וההפקה של הנחושת? מה חשיבות המחצב המתכתי הזה? האם מדובר ביישוב או באזור תעשייה של העולם הקדום? מהם הסיגים אותם חוקר פרופ בן-יוסף? מה ניתן ללמוד מהשינויים הכימיים בסיגים, אודות טכנולוגיית ההפקה של הנחושת? האם לאנשי תמנע היו קבוצות פיתוח טכנולוגיות? מה ניתן ללמוד משכלול הטכנולוגיה אודות המרקם החברתי שמאפשר התקדמות שכזאת? מה בין כימיה לגאולוגיה בתהליך ההפקה ואיך הארכאולוגיה מתחברת לכל זה? 

בהמשך נדון האם התהליך של שכלול הפקת הנחושת קשור לצמיחה של ממלכה מדברית שאולי היא ממלכת אדום
המקראית כמו שמציע פרופ' בן יוסף? איך קריסת הסחר עם קפריסין בסוף המאה ה-12 לפנה"ס קשורה לעניין? 

ומה לגבי התפיסה של "שלמה כמלך הנחושת"? האם ייתכן שבכל זאת יש משהו בתיאוריה הזאת שנדמה שעברה
מזיהוי המכרות כ"מכרות המלך שלמה", דרך ביטולה והתבססות הטענה שמדובר בפיתוח מצרי דווקא, ועד תיארוכים מודרניים אשר קובעים שהפריחה הטכנולוגית ארעה דווקא עם עזיבת מצרים את האזור- בימי....דוד ושלמה! 
מה? כן! אז אולי ממלכה מאוחדת בכל זאת? לא כ"כ פשוט לפי פרופ' פינקלשטיין.

ולסיום: אחרי הכל צריך כמובן לשנע את המתכת שהופקה - ולכאן נכנס עניין ביות הגמלים: מתי החל שימוש בגמלים לשינוע הסחורות ומתי הם החליפו את החמורים? 
מה הקשר בין שכלול שיטות השינוע לשכלול הטכנולוגיה? והאם בסוף הכל קשור, קצת כמו היום ל(סוג של) מונופולים?

האזנה וכרייה נעימות!
יותם

למה אנחנו ממשיכים לסבול גם כשאנחנו מצליחים? בפרק השני של הפודקאסט מיינדפול ביזנס, עורך הדין ואיש העסקים רון גזית והעיתונאית ליאת רגב צוללים לסיפור חייו של בודהה וסיפורי מיתולוגיה בודהיסטית נוספים לצד רגעים אישיים וקשים מחייו של גזית. דרך היכרות עם ארבע האמיתות הנאצלות ושמונת הנתיבים של הבודהיזם, נחקור את הסבל והגורמים לו ונבין כיצד עקרונות בודהיסטים יכולים להפוך לאסטרטגיה עסקית חכמה.

שלומית פן מארחת את מורן מדר, הכוח המניע מאחורי מותג האופנה Miss Geisha. מורן משתפת במסע האישי שלה, שהתחיל כילדה סקרנית שאוהבת טקסטיל וצבעים בעיר המעורבת רמלה, ועד שהפכה למלבישה של נשות עסקים, נשות תקשורות, פולטיקאיות, נציגות באו"ם ושל רעיית ראש הממשלה. היא חושפת בכנות את המשבר העמוק שחוותה בתקופת הקורונה, רגע לפני סגירת העסק, ואיך דווקא מתוך תחושת חוסר האונים צמח החזון החדש שלה – להלביש נשים להצלחה.

Join host Dr. Nikolaos Papadantonakis for an in-depth conversation with Dr. Sanam Loghavi of The University of Texas MD Anderson Cancer Center. In this episode, we take listeners inside the hematopathology lab to demystify what happens after a bone marrow biopsy is performed.
Dr. Loghavi explains how traditional morphologic assessment is integrated with modern,  molecular testing to establish the diagnosis of myelodysplastic syndromes.

מבזק חדשות מאיים שונים שעליהם דיברנו בפרקים קודמים. כולל ההכרה בכך שנאורו היא כבר לא נאורו, והמקום המשעמם ביותר בעולם (בקטע טוב) כבר פחות משעמם.

מה זה טדאימה ואוקאירי? הפעם דנה נחום הרמן ויושיגוצ'י מארחים את לי קימורה, ישראלית-יפנית, כדי להעמיק במושגים שמגדירים את גבולות הבית ביפן. דרך המילים "טאדאימה" ו"אוקארי", הם צוללים אל המשמעות המיוחדת של המעבר מהמרחב הציבורי למרחב הפרטי והמוגן. נדבר על הטקסיות של חליצת הנעליים, מבנה הבית היפני וב"גנקאן" (חדר הכניסה), ונבחן את הפערים התרבותיים המפתיעים שבין אירוח "חופשי" בישראל לאירוח מדורג ומאופק ביפן – כולל הסיטואציה המביכה שנוצרת כשישראלים מרגישים מספיק בנוח כדי פשוט לפתוח את המקרר.