כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

שידור חוזר:
מאז שאני מגיש את "עושים טכנולוגיה" יצא לי כמה וכמה פעמים לומר שיש לי בעיה עם אפל וכאשר אני פוגש מאזינים זו השאלה שהכי מטרידה אותם: "תגיד", הם אומרים לי כשהם מנופפים באייפון שלהם, "מה הבעיה שלך עם אפל?". זו שאלה לגיטימית.
אפל היא חברה אמיתית שהמציאה את עצמה כמה וכמה פעמים מחדש. היא הביאה לעולם את המקינטוש, את האייפוד, אייפד, אייווטש, איירפודס וכמובן את האייפון. חלק מהמכשירים האלו שינו את העולם, חלקם טלטלו תעשיות שלמות. במוצרי אפל משתמשים מיליארדי בני אדם.
אז איך אני, כחובב טכנולוגיה ידוע, יכול להרשות לעצמי להגיד שיש לי בעיה עם אפל? בעיה? אני לא מוכן לקנות אף מוצר של החברה הזו. אבל למה?
נראה לי שהגיע לענות על השאלה וגם להסביר איך היא קשורה לברגים.

קישורים:
הסבר על השעון האסטרונומי בפראג
https://www.youtube.com/watch?v=wpVN4mx8O0A

בעיית המיחזור של האיירפודס
https://onezero.medium.com/what-really-happens-to-airpods-when-they-die-9ba2fe97b346

ניסינו לתקן אייפון, Snazzy Labs
https://www.youtube.com/watch?v=hhdcbyIoFDU

אפל שלחה לי מזוודות במשקל 38 קילו, The Verge
https://www.theverge.com/2022/5/21/23079058/apple-self-service-iphone-repair-kit-hands-on






https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/04/panda-tech-apple/

רחלי אפשטיין גדלה בבני ברק. ילדה שאהבה לשיר, קיפלה את החצאית כל בוקר כדי להסתיר נגן מוסיקה חשמלי שאמא לא תראה. מבחוץ ילדה טובה. מבפנים מישהי שידעה שהיא לא שייכת לשם.
בפרק הזה היא מדברת על נישואים בגיל עשרים, גירושין, נישואים שניים, ועל הרגע שעמדה מול המראה ופשוט לא זיהתה את עצמה.
על מה זה אומר לצאת בשאלה כשיש לך ילדים, בעל, ובית. ועל איך מוצאים את עצמך כשכל החיים בנויים על זה שלא תמצאי.
האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

לומר שחברי היודנראטים ניצבו בין הפטיש לסדן הוא תיאור שמתקשה ללכוד את מציאות חייהם הבלתי אפשרית. האם הם היו יהודים שנלחמו על קהילתם, או זרוע ביצועית כפויה של המנגנון הנאצי? בפרק הזה משוחח נועם לייבמן עם פרופ' דן מכמן, חוקר ביד ושם ואוניברסיטת בר אילן, על אחד המוסדות השנויים ביותר במחלקות בתקופת השואה. באמצעות מחקרים עדכניים מציג הפרק את מקור המושג יודנרט והתפתחותו דרך שילוב מרתק של מבט "מלמעלה", מן המדיניות הנאצית, ומבט "מלמטה" מחיי היומיום של יהודים שמונו לתפקיד, לצד יהודים מהשורה. בסופו של דבר, עולה שאלה יסודית: האם נכון לדבר על "היודנראט" בלשון יחיד, או על מאות גופים שונים שפעלו בתנאים שונים והותירו אחריהם מאות סיפורים שונים?

ליד הרבה רמזורים להולכי רגל ישנו כפתור שאמור לקרב את בוא הירוק. רבים לוחצים עליהם. רבים אחרים יודעים לספר שבעצם אין טעם ללחוץ עליהם כי הם לעולם אינם באמת עובדים. מי צודק? יצאנו, אשכרה, לבדוק

הצטרפו לפישלנד, הפטריאון של התשובה, כדי לקבל את הפרקים יום קודם: 
https://www.patreon.com/cw/fishlandpodcast

רובנו יודעים שלהכיר תודה זה חשוב. הרבה פחות יודעים למה זה כל כך קשה ואיך בדיוק כדאי לעשות את זה.
למה המוח שלנו זוכר יותר את מה שלא עבד מאשר את מה שכן? מדוע דווקא האנשים היקרים לנו ביותר הם לעיתים אלה שאנחנו הכי פחות מעריכים? ואיך אפשר להכיר תודה בלי להעמיד פנים שהכול בסדר?
בפרק הזה מארחת מעין את הפסיכולוגית, המוזיקאית והסופרת שירלי יובל־יאיר לשיחה על המדע, הפסיכולוגיה והאנושיות שמאחורי הכרת התודה. נדבר על המתח שבין הכאב להודיה, על הסיבות שבגללן אנחנו מתרגלים לטוב שיש לנו, ועל הדרכים שבהן אפשר לפתח מבט עשיר יותר על החיים – גם כשהם לא מסתדרים לפי התוכנית.
פרק שיגרום לכם אולי להסתכל אחרת על מה שכבר נמצא ממש מול העיניים

מה קורה כשמפסיקים להתייחס ל־AI כאל אוסף של פרומפטים ומתחילים לבנות איתו יכולות אמיתיות?
אירחתי היום את יוני ואסף מ־Microsoft לשיחה על Skills, Claude.md, MCP והדור הבא של סוכני AI.
הם הסבירו שהבסיס הוא לא רק להשתמש במודלי שפה, אלא להבין איך הם עובדים: קונטקסט, טוקנים, תיאורי Skills וניהול ידע. בלי ההבנה הזו, גם המודלים המתקדמים ביותר יתקשו לספק תוצאות עקביות ואיכותיות.
הנושא המרכזי בשיחה היה Skills – מתי נכון להשתמש בהם ואיך בונים Skill טוב. דיברנו על ההבדל בין פרומפט חד־פעמי לבין יכולת שניתן להפעיל שוב ושוב, לשתף בין אנשים וצוותים, ולשפר לאורך זמן.
הרעיון המרכזי הוא ש־Skill הוא לא עוד פרומפט.
Skill הוא יכולת שניתן להשתמש בה שוב ושוב, לשתף בין אנשים וצוותים, ולשפר לאורך זמן. במקום שכל עובד יכתוב את אותם פרומפטים מחדש, הופכים ידע ותהליכי עבודה ליכולות ארגוניות משותפות.

המחשוב הקוונטי נחשב לאחת הטכנולוגיות המסקרנות והמורכבות של המאה ה-21. בזמן שמחשבים רגילים מגיעים לגבולות היכולת שלהם בפתרון בעיות מסוימות, ממשלות, מעצמות וענקיות טכנולוגיה משקיעות מיליארדים בניסיון לבנות מחשב שיחשב בצורה אחרת לגמרי.

בפרק זה, שרון סברייגו מארחת את אסף וייס, מומחה טכנולוגי ושותף בקרן הון סיכון, לשיחה על המהפכה הקוונטית: מה זה בכלל מחשב קוונטי, למה הוא לא פשוט מחשב "מהיר יותר", ואיך פיזיקה של חלקיקים עשויה לשנות תעשיות שלמות.בפרק אסף מסביר בצורה נגישה מושגים כמו קיוביטים, סופרפוזיציה, שזירה והתאבכות קוונטית, ומראה איך הטכנולוגיה הזו יכולה להשפיע על פיתוח תרופות, חומרים חדשים, אנרגיה, חקלאות ואבטחת מידע. 

לצד ההבטחה הגדולה, נדבר גם על האתגרים ההנדסיים העצומים, על האיום העתידי על מערכות ההצפנה, ועל השאלה שמרחפת מעל כל התחום: מתי באמת נראה מחשב קוונטי עובד בקנה מידה עולמי.

תעשיית ההייטק עוברת שינוי עמוק. מאז פריצת הבינה המלאכותית היוצרת, המודל הכלכלי של חברות התוכנה המסורתיות נשחק, ומשקיעים מחפשים את הדבר הבא.

בפרק זה, שרון סברייגו מארחת את יניב גולן, טכנולוג, יזם ושותף מייסד בקרן Lool Ventures, לשיחה על השינוי הגדול שמתחולל בתעשיית ההייטק: המעבר מחברות תוכנה קלאסיות לעולמות הדיפטק.בפרק יניב מסביר מהן חברות "חסינות AI", איך מעריכים סיכונים בטכנולוגיות המבוססות על מדע, ולמה זה הזמן המושלם ליזמי תוכנה מנוסים לחבור לחוקרים מהאקדמיה.

דרך דוגמאות מרתקות כמו פיתוח חלבוני חלב מצמחים וציפויים ננומטריים לאנרגיה, נבין איפה נבנות החברות הגדולות של העשור הבא ואיך ישראל יכולה להוביל את המהפכה הזו.

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: אחד הסיפורים הדרמטיים ומורכבים ביותר בספר שופטים. סיפור על גיבור חיל לא
שגרתי. סיפור שמתחיל בשבועה ונגמר בנדר טראגי.

אז מי היה בכלל יפתח הגלעדי? מה הופך אותו לדמות יוצאת דופן בין שופטי ישראל? כיצד סכסוך ירושה משפחתי מעצב
את דרכו? מה אפשר ללמוד מהמשא ומתן שלו עם זקני גלעד על מנהיגות ופוליטיקה בעולם הקדום? האם יפתח הוא מצביא קשוח, מנהיג שקול או דווקא דמות טראגית שנלכדה בנסיבות חייה? היכן מתרחש הסיפור שלנו (האם בגלעד? היכן זה בדיוק?) ומה יכולה ללמד אותנו ארכאולוגיה על התקופה המתוארת בספר שופטים? האם הסיפורים משקפים מציאות של חברה שבטית ללא שלטון מרכזי? 

בהמשך כמובן ניגע בלב הסיפור: מדוע יפתח מנסה תחילה לפתור את המשבר מול העמונים באמצעות דיפלומטיה? מה עומד מאחורי הנדר שנדר גדעון לפני הקרב?  האם מדובר בפזיזות, בחוסר ביטחון או דווקא באמונה עמוקה בעזרת האל הקרבה לבוא? ואיך זה לחיות בעולם שבו למילים, לשבועות ולהבטחות יש כוח מחייב שאין ממנו דרך חזרה? 
ואם כבר מדברים על הנדר אי אפשר שלא להתייחס לתוצאותיו הטראגיות: אחת הטרגדיות המטלטלות בתנ"ך כולו- סיפורה של בת יפתח. כיצד הופך רגע הניצחון הגדול ביותר של יפתח לרגע האסון הגדול בחייו? האם אכן הוקרבה בתו כקורבן? מדוע היא מקבלת את גורלה? ומה מלמד אותנו הסיפור על היחס לנדרים, למשפחה ולכוחה של המילה בעולם העתיק?

האזנה ונדירה נעימות,
יותם