כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

בפרק משותף של דיפטק ועושים חשבון, אנחנו דנים בהשלכות של מחשב קוונטי על הכלכלה הריאלית, על המסחר בניירות ערך, על ביטוח, על הרווחה, על אי השוויון ועל התפקיד של המדינה וגם על הסיכונים. מגישים:עומר מואב מנהל האולפן וטכנאי: עידו שקד עורכת ראשית: שלי נוי עורכת הפרק: רעות שוקר מרקטינג: רעות שוקר

אורי רובין גדל בלב הפלג הירושלמי, אחד מתוך שנים עשר ילדים, בזמן שהחברים שלו בישיבה חלמו להפוך לרבנים. הוא חלם על צבא, משפטים ועל חיים אחרים. בגיל תשע עשרה, כשהבין שהוא צריך לבחור בין שידוך לגיוס, הוא ויתר על כל מה שהמשפחה הבטיחה לו והתייצב בלשכת הגיוס כשהוא עריק. בפרק הזה הוא מספר על הדרך מבחור ישיבה שלא ידע ABC לחייל בחיל הים, סטודנט למשפטים וכלכלה ועובד בבנק ישראל. על המשפחה הישראלית שמצאה אותו בזמן השירות, על הקשר עם הבית שמעולם לא חזר להיות כפי שהיה ועל סגירת המעגל שבה הוא מלמד יוצאות בשאלה מתמטיקה ועוזר להן להשלים את הפערים שהוא עצמו נאלץ להשלים.

האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

מה  מה קורה כשממשקי המשתמש המסורתיים, הכפתורים והצבעים מפנים את מקומם לחלון צ'אט אחד?
השאלה שמטלטלת את עולם האפליקציות ופיתוח התוכנה
בפרק הזה אירחתי את מור חננוביץ' לשיחה על אפליקציות אג'נטיות (Agentic Applications), עתיד הממשקים הגרפיים והארכיטקטורה הטכנית שמאחורי השינויים האלו בשטח.
דיברנו על האפשרות שאפליקציות כפי שהכרנו אותן ילכו וייעלמו בשנים הקרובות, ואיך פרוטוקולים חדשים כמו MCP משנים את חוקי המשחק. נכנסנו לעומק הפרטים הטכניים – מאתגרי אבטחה ואותנטיקציה, דרך מנגנוני Guardrails ועד לניהול סיטואציות קיצון באונליין. לצד המורכבות הארכיטקטונית, שוחחנו על המשמעות של המהפכה הזו עבור מפתחי פרונטאנד, מעצבי UI/UX ומנהלי מוצר. במקום לשאול האם הממשק הגרפי ייעלם לחלוטין, השאלה היא איך מייצרים חוויה היברידית נכונה שמחברת בין עולם הצ'אט לצרכים של המשתמש.

כמה פעמים נתת למישהו אחר להחליט אם את מספיק טובה?
בפרק החדש של Spill the SooP, שלומית פן מארחת את השחקנית ואושיית הרשת מעיין לאוב לשיחה כנה על הבחירה להפסיק לחכות לאישור מבחוץ - ולהתחיל לבחור בעצמך.
מעיין מדברת על דרכה כאישה בעולם המשחק, על חזרה ללימודים בגיל 40, על הבחירה להיות אמא עצמאית, ועל יצירת קול סאטירי חד ואמיץ גם מול ביקורת שיורדת לעיתים  נמוך מתחת לחגורה.
זו שיחה על דחייה, אומץ והמצאה מחדש.
על הרגע שבו הפסיקה לשאול מי יבחר בה והחליטה לבחור בעצמה.
זה פרק על כל מי שמרגיש שהוא מחכה לאישור מבחוץ.
ואולי, אחרי שתאזינו, תבינו שהרגע החשוב באמת מגיע כשמפסיקים לחכות ובוחרים

תינוק מן הרגע הראשון צריך שגרה. הוא צריך לדעת מה מוביל למה, ככל שהשגרה ברורה לו מראש כך הוא רוכש בטחון בעולם.
השגרה מייצרת אשליה של וודאות ואיתה אנחנו צוברים בטחון, כשאנחנו יודעים מה יהיה מחר אפשר לישון בשקט בלילה.
אך החיים לפעמים סוטים ממסלולם ובשנים האחרונות נראה כי ירדו מהפסים לגמרי, הוודאות שאנחנו נאחזים בה בכל חלק בחיים שלנו(בעבודה, בחיים האישיים ובבטחון האישי שלנו) פשוט נעלמה. 
בפרק הזה ביחד עם אורן לשם, סגן אלוף במילואים בחיל האוויר, יועץ, מרצה למנהיגות ומחבר הספר "העשן של אי ודאות" (שנכתב בעקבות אסון השריפה בכרמל) נבין איך אפשר לתפקד בעולם שבו הכל כל הזמן משתנה? 
כיצד נוכל להתמודד במקום בו החוסר וודאות היא הדבר הכי וודאי בחיים שלנו?  
ומה היא הדרך בה נוכל להגמל מצריכה בלתי נגמרת של ״שליטה מדומה״ דרך צריכה בלתי נגמרת של תכנים אקטואליים?

מאחורי כל חולצה בארון שלנו מסתתרת תעשייה של כמעט 2 טריליון דולר, שעדיין תופרת בטכנולוגיה שהומצאה לפני 25 אלף שנה - חוט ומחט.

בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את שרון עזרא- מומחית לפיתוח מוצר, ייצור וטכנולוגיות אופנה.

בפרק ניכנס לעומק של תעשיית האופנה - אחת התעשיות הגדולות, המזהמות והמסורתיות בעולם, ומגלים כמה דיפ-טק מסתתר בתוך הבגד הכי פשוט: עור שגדל מפטריות, תולעי משי מהונדסות גנטית עם DNA של עכביש, צביעה דיגיטלית ללא מים, צ'יפים שהופכים כל בגד לדרכון חכם, ו-AI שסורק מיליוני תמונות כדי לחזות מה נלבש ולייצר פחות.

אז למה רובוט עדיין לא מסוגל לתפור חולצה? מה באמת קורה לבגדים שאנחנו מחזירים למחזור בחנות? למה להרמס יש חוות תנינים ובמקביל השקעה בעור מפטריות? איך הגענו למצב שכריך בבית קפה עולה יותר מחולצה - ומה זה אומר עלינו?

עושים חשבון מנתחים את ההצעה של שרת התחבורה מירי רגב להנהיג בישראל תחבורה ציבורית חינם. לטענתה של רגב, ניתן לממן את העלות של תחב"צ חינם על ידי הרווח הצפוי מצמצום הגודש. האם זה נכון? מה למדנו מנסיונות שונים בעולם? האם באמת ניתן לצמצם גודש ללא אגרות גודש? האם הציבור תומך באגרות גודש, ומה התוצאות של אגרות הגודש בעולם ובפרט במנהטן.

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: בהמשך ישיר לפרק על כוחה של מילה, נספר וננתח את אחד הסיפורים המסקרנים ביותר בספר יהושע - סיפור הגבעונים. 
לכאורה מדובר בסיפור עוקץ חמוד ומוכר על עם שהצליח להערים על בני ישראל ולכרות איתם ברית במרמה. אבל כבר בקריאה פשוטה מתגלה שהסיפור כתוב בצורה מאוד משונה.
למה הגבעונים התחפשו בכלל? למה בני ישראל לא חשדו בהם? למה לאורך כל הסיפור אף אחד לא מקשיב לאף אחד ויש דו שיח קבוע של חירשים? למה יהושע ובני ישראל גוזרים פעמיים את אותו העונש על הגבעונים? למה אחרי גילוי העוקץ בני ישראל במצוקה נוראית אבל יהושע דוקא רגוע ואסרטיבי?
מה המפתח שהופך את הסיפור בבת אחת למובן והקוהרנטי? 
ובעיקר, מהו ההבדל העקרוני  בין ברית לשבועה, ואיך אנשים בעולם העתיק תפסו דרכן את כוחן של מילים?
האזנה והבטחה נעימה
יותם

בפרק זה של "מפצחים את קוד הסרטן" אנו מארחים את אלירן מלכי, מנכ"ל ומייסד חברת Belong. 
אלירן משתף כיצד חוויות אישיות כואבות ואובדן בני משפחה גרמו לו ולשותפיו העסקיים לעזוב את עולמות ההייטק המסורתיים ולהקים רשת חברתית מקצועית התומכת כיום במאות אלפי חולי סרטן ברחבי העולם. 
נבין את הכוח העצום של חוכמת ההמונים בגילוי יעילותם של שילובי תרופות מחוץ למחקרים הקליניים
ונגלה כיצד מהפכת ה-AI  משפיעה על עתידם של הרופאים בתחום האונקולוגיה.
 נבין איך חברת belong משנה את תחום האונקולוגיה בעזרת "דייב" - מנטור וירטואלי מדויק שמלווה חולים 24/7.
 ונבין איך באמצעות סריקת אינספור מחקרים וניסיון של מטופלים רבים אף מצליח לעקוף את הטעויות האינפורמטיביות של האייג׳נטים השונים בתחום.

ליז מרמור גדלה בבני ברק, ילדה שמינית מתוך שמונה לאם אוסטרלית שהתגיירה ולאב שניסה להוכיח לקהילה שהוא שייך. בשביל שניהם, הילדים שילמו את המחיר. בגיל 11 כבר הבינה שמשהו לא בסדר. בגיל 15 ברחה מהבית עם לילה אחד של הפחד מאחורי הגב ואוהל ליד הכינרת בפנים. בפרק הזה היא מספרת על הדרך מהרחוב לקצינה מצטיינת בחיל האוויר ועל איך ריצה שהתחילה כבריחה הפכה לכוח הכי גדול שלה. על שיקום הקשר עם ההורים, על שבע שנות זוגיות שהיו לה שבע שנות טובות, ועל האולטרהמרתון שסגר לה מעגל.
האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.