כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

עד כמה מאתגר לייצר אסטרטגיית דאטה למותגים? אם תשאלו את ענבל להב, מנהלת דאטה ו-CRM בקימברלי-קלארק ישראל, תקבלו תשובות מפורטות ומפתיעות במיוחד. אז איך מצליחים לשכנע מטה בינלאומי להשקיע בפיתוח טכנולוגי עבור שוק קטן כמו ישראל? איך יוצרים פרסונליזציה והתאמה מדויקת של תכנים לרמת העניין של הלקוחות? וכיצד פרויקט חדשני שהכפיל את אחוזי המעורבות של לקוחות, זכה בפרס של איגוד השיווק והפך את ישראל למובילה בחדשנות בקימברלי-קלארק העולמית?

שורשי ההיאחזות באדמות הנגב ועוטף עזה שזורים בסיפורו של היישוב היהודי בארץ ישראל ובהמשך במדינת ישראל עצמה.

מתי התחילה ההתיישבות בנגב? ממתי התיישבו שם יהודים ואיך התגברו על הקשיים שחבל ארץ זה מזמן? האזור משופע בקיבוצים ומושבים ובעיירות פיתוח - מה הסיפור שלהם?  ומה אפשר ללמוד מכך לעתיד?

אז מה בין 11 הנקודות - קיבוצים נושקי גדר ועיירות פיתוח? מה בין מושבניקים חלוציים מעברות והתושבים הערביים של הנגב?

על כל זאת ועוד, שוחחנו עם ד"ר מרדכי (מוטקה) נאור, סופר וחוקר תולדות א"י.

בחורה צעירה מגיעה לטיפול בתא לחץ בעקבות פצע קשה ברגלה, שנגרם כתוצאה מסוכרת. בנוסף, היא סובלת מנכות קשה – שנים בכיסא גלגלים, בעקבות שבץ מוחי שעברה בעבר.
מטרת הטיפול הייתה ברורה: לרפא את הפצע ברגל.
אבל אז קרה משהו בלתי צפוי: היא חזרה ללכת.

פרופ' שי אפרתי, שטיפל במקרה, חשב בתחילה שמדובר בצירוף מקרים. אך כשהדבר חזר על עצמו – שוב ושוב – הוא יצא למסע חקירה רפואי בניסיון להבין: מה קורה שם בתא הלחץ?
מאז, תחום הטיפול בתאי לחץ התרחב – לא רק לפצעים פיזיים, אלא גם לתחומים שנוגעים בנפש ובמוח:
פוסט טראומה, פיברומיאלגיה, טרום-דמנציה, והיכולת המפתיעה אולי – לחדש רקמות מוח שנפגעו.
בפרק הזה נארח את פרופ' אפרתי – מנהל מרכז סגול לרפואה היפרברית ומחקר, מנהל מחלקת נפרולוגיה ומחקר ופיתוח בבית החולים שמיר (אסף הרופא) – לשיחה על הריפוי המפתיע, המדע שמאחורי תאי הלחץ, והעתיד של תחום רפואי שעשוי לשנות חיים.

הכירו את החיילת הראשונה בתולדות צה״ל שצוינה לשבח והאישה היחידה בהיסטוריה של הצבא שקיבלה את עיטור המופת

תהליך שכנועי מבוסס ברובו על שפה, שפה מדוברת ושפה כתובה אבל הצ'אטבוטים שכבשו את העולם בסערה הם מומחים לשפה; זה מה שהופך אותם לכל כך יעילים, לכל כך מוצלחים, לכל כך... משכנעים. הם יכולים לנתח מידע ואז להסביר אותו, הם יכולים לבחון את הטקסטים שלנו ואז לשפר אותם, הם יכולים לכתוב טקסטים בעצמם. זו הסיבה שככל שהמודלים האלו הולכים ומשתכללים גובר החשש מפני יכולת השכנוע שלהם. בהתחלה הרמה שלהם היתה דומה לזו של תלמידי תיכון, אבל מה קורה כאשר תלמיד התיכון הופך לפרופסור, מה קורה כאשר הוא הופך לפרופסור בתוך שנתיים? מצד שני, רבים לא מבינים למה הסוגייה הזו, של מכונה המשכנעת, למה היא מטרידה כל כך הרבה חוקרים, מומחים ומפתחים; אז שתשכנע, מה הבעיה? 
לא חשבתי שיהיה חלק שלישי לסדרה אבל הנה זה בא: אוו שיט - חלק ג' - המכונה המשכנעת.

קישורים:
מחקר: מודלי שפה גדולים עברו את מבחן טיורינג
https://arxiv.org/abs/2503.23674

ה-System Card של ChatGPT 4.5
https://cdn.openai.com/gpt-4-5-system-card-2272025.pdf

שכנוע מותאם אישית – המחקר בכתב העת Nature
https://www.nature.com/articles/s41598-024-53755-0

OpenAI משתמשת בפורום ברדיט כדי לבדוק עד כמה המודל שלה משכנע
https://techcrunch.com/2025/01/31/openai-used-this-subreddit-to-test-ai-persuasion/

מחקר: שימוש בבוט כדי להתמודד עם תיאוריות קונספירציה
https://www.science.org/doi/10.1126/science.adq1814

ה-DebunkBot
https://www.debunkbot.com/conspiracies

פלורידי לוסיאנו: היפר-שכנוע
https://link.springer.com/article/10.1007/s13347-024-00756-6

ספרו של ז'אק אלול
https://www.amazon.com/Propaganda-Formation-Attitudes-Jacques-Ellul/dp/0394718747

אחת התקופות שפחות מדברים עליהן בדברי ימי האזור היא התקופה הפרסית. כולנו מכירים את "תקופת הברזל", "התקופה ההלניסטית" או את כיבושי ומסעות המלחמה של מצרים אשור ובבל באזור הלבנט. והאימפריה האדירה ששכנה במזרח? מעט נשכחת. הנה זמן תיקון.
האימפריה הפרסית מתקשרת גם לתנ"ך דרך כורש והצהרתו, וכמובן דרך ימי עזרה ונחמיה. מדוע מתעקש פרופ' חגי משגב מהאונ' העברית, אשר מתארח בפרק זה, לדבר על התקופה הפרסית ולא על "תקופת עזרה ונחמיה"? מדוע האימפריה הפרסית מעט נשכחה ברבות הזמן? מה הרקע ההיסטורי לתקופה ולספרים שחוברו בה? מה הרקע מבחינת תפוצת היהודים בעולם? איזה גילוי מפתיע אפשר ללמוד על הקהילה היהודית שהתקיימה בייב אשר במצרים? האם לסיפור מגילת אסתר, שמתרחשת על רקע המעצמה הפרסית, יש בסיס היסטורי? מה לגבי המיעוט היהודי שנשאר או חזר לארץ ישראל, תחת שלטון האימפריה ואיך הם "מתמודדים" עם שלטון זר ש....הוא ממש ממש לא רע בעליל? ולמה, לדעת פרופ' משגב, התקופה הפרסית מאוד דומה לימינו אנו? על כך ועוד בפרק שלפנינו.
האזנה נעימה
יותם

למה אותו צחוק קריפי של שני ילדים מופיע בעשרות סרטים ופרסומות? ואיך זה קשור לצרחת האימה שמופיעה כמעט בכל סרט? כמו כן: ספינת החלל חגית במפגש עם יישות מזן שטרם נראה. פרק לייב שבוצע מול קהל במרכז ענב בת"א.

החלטתן של מדינות ערב לפלוש לארץ ישראל עם ההכרזה על הקמת המדינה לא הפתיעה את דוד בן גוריון: למרות שרוב עמיתיו בהנהגת היישוב לא האמינו שהבריטים יעזבו את הארץ - הוא כבר החל ברכש של נשק ותחמושת מחו"ל. אבל למרות ההכנות הללו וההתארגנות הזריזה של כוחות ההגנה למבנה של חטיבות, החודש הראשון למלחמה היה הקשה והמדמם ביותר במלחמה כולה: צבאות סוריה, עיראק, ירדן ומצרים תקפו מארבע חזיתות שונות, ומתקפות נגד של כוחות ההגנה כשלו במחיר של מאות הרוגים. אבל דווקא בעיצומו של אחד הקרבות הקשים ביותר של הכוחות הישראליים במלחמה - הקרב על מצודת לטרון - נתגלתה דרך עפר לא מסומנת שהיתה עשויה להקל את המצור על ירושלים, היא דרך בורמה.
האזנה נעימה, 
רן

עושים חשבון מארחים את פרופסור מיקי מלול לשיחה על מחירי הדיור בישראל. הנתונים לגבי עליית המחירים מדאיגים ורומזים לכך שיש כאן בועה: ניתוק של המחיר מהערך הכלכלי שנגזר מעלויות הבניה ודמי השכירות. האם באמת יש בועה בשוק הדיור? האם יש בכלל מחסור בדירות? האם ירידה משמעותית במחירי הדיור באמת מסכנת את היציבות הפיננסית? ומה רצוי שממשלת ישראל תעשה בשביל להוריד את מחירי הדיור?

תל אביב, עיר של ים, תיאטרון, וקפה של בוקר?  באמצע המאה ה־20 פעלו בלב העיר תל אביב עשרות מרכזים חסידיים, שטיבלך קטנים שהיו חלק בלתי נפרד מהנוף העירוני – בין דיזינגוף לביאליק, בין קולנוע לעונג שבת. מיכל גלטר, חוקרת ומחברת הספר שטריימל בדיזינגוף, מספרת לנו איך קרה שמרכזי חסידות צצו דווקא בתל אביב– ולא בירושלים. איך נראו החיים מסביב לשולחן הרבי ברחוב אחד העם. ואיך השואה, הגעגוע, והליברליות התל אביבית שיחקו יחד תפקיד מפתיע בשיקום עולם שנחרב. פרק זה עוסק בתל אביב שפחות הכרתם, לאן מרכזי החסידות נעלמו עם השנים ולמה? נדבר גם על ביאליק כמעין "אדמו"ר תרבותי", ועל הצגות שהתפספסו לטובת טישים.
האזנה נעימה, ניפגש!