כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

האביב כבר פה, הטבע מלבלב ופסח בפתח. הפעם, לקראת החג נקדיש את הפרק לאחד הסיפורים המוכרים והמרתקים ביותר בתנ"ך – סיפור עשרת המכות. 
למה נבחרו דווקא המכות הללו, דם, צפרדע וכינים, ולא מכות אחרות? האם המכות מכוונות כנגד אלי מצרים העתיקה? האם הן מסודרות בסדר של החמרה, או שמא יש סדר אחר? האם בכלל ניתן למצוא בהן חוקיות? האם אלה ניסים של ממש? או שאולי מדובר בתופעות טבע שהתרחשו במצרים העתיקה? האם יש בסיס היסטורי למכות?
בפרק בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נדון גם באיך ניתן לחלק את המכות לקבוצות שונות ואיך חז"ל גרמו לכך שאנחנו מקובעים, עד היום, על חלוקה מסוימת אחת? מה המשמעות הכלכלית, הדתית והחברתית של כל אחת מהמכות בעולם העתיק? אולי שאלת השאלות: האם הסיפור הזה בכלל הגיוני?
על כך ועוד בפרק מיוחד וחגיגי זה.
האזנה נעימה, יותם

איך ומתי רשתות יוצרות כוח מונופוליסטי- מהם היתרונות לגודל שמספקות הרשתות ומהם הכלים המשפטיים להתמודדות עם הנזקים? הפעם עושים חשבון מארחים את רז אגרנט, דוקטורנט למשפטים שחוקר רשתות אינטרנטיות.

איש אחד החליף זהות ויצא למסע עולמי בחיפוש אחרי חופש ושייכות. אבל לא משנה מה הוא עשה, הוא תמיד הרגיש זר - מבפנים.

אנחנו מדמיינים את העתיד והעתיד מפחיד. מלחמות, מחלות, תאונות, משבר האקלים, השתלטות של בינה מלאכותית.  לחיות זה דבר די מפחיד, כי זה אומר שאפשר למות ולפני זה אפשר לסבול! להיכשל זה מפחיד, להצליח זה מפחיד כי אולי זה ייגמר יום אחד. דחייה זה מפחיד ולאהוב זה מפחיד. סכנות נמצאות בכל מקום כל הזמן וקשה שלא ללכת מבוהלים בעולם ובכל זאת רובנו מצליחים במשימה הכמעט בלתי אפשרית הזו. בפרק הזה יתארח עומר שריר, מומחה לפירוק חרדה ומגיש הפודקאסט "Brain story", שסבל מחרדה ובחר לחקור את הנושא לעומק. ננסה להבין אילו אתגרים חווים הסובלים מחרדה ובאיזה אופן ניתן להתמודד איתה.

באמצע מארס 2025 פרסמה שרה ווין-וויליאמס את ספרה "אנשים חסרי זהירות", Careless People. ווין-וויליאמס, ילידת ניו-זילנד, דיפלומטית בעברה ועורכת דין שהתמחתה במשפט בינלאומי, הצטרפה למטא ב-2011, בתקופה שבה עוד קראו לה פייסבוק. היא שימשה כ-Director of public policy ותחום האחריות שלה היה דרום אמריקה, קנדה ואזור אסיה-פסיפיק – אזורים שבהם פייסבוק רצתה לצמוח. 
בספר שלה היא מספרת על ההתרחשויות שהיא היתה עדה להן. יש בו סיפורים, חלקם משעשעים ומדהימים, שבהם היא מתארת איך מארק צוקרברג, שריל סנדברג וג'ואל קפלן מנהלים את החברה. היא מתארת את האינטראקציות שלהם עם ראשי ממשלות ונשיאים וגם עם העובדים שלהם, את האובססיה שלהם לכוח, כסף וצמיחה ואת חוסר האכפתיות שלהם לאנשים רגילים.
מצבור האנקדוטות והסיפורים מציג את צוקרברג, מנהליו הבכירים ופייסבוק עצמה, באור מבהיל וגם מביך ויתכן שזו הסיבה שהם רצו לבית המשפט ודרשו את הסרת הספר מהמדפים. הם לא ממש הצליחו והספר טס לרשימת רבי המכר בארה"ב.
אז מה יש בספר הזה שמטא לא רוצה שתקראו?

קישורים:
האם זה רעיון טוב להוריד קובץ פיראטי?
https://arstechnica.com/tech-policy/2025/02/meta-torrented-over-81-7tb-of-pirated-books-to-train-ai-authors-say/

Careless People
https://www.amazon.com/Careless-People-Cautionary-Power-Idealism/dp/1250391237

"תחלום, תגדיר, תיישם, תשגר". כך מגדירה אילנה ברק, מנהלת מחלקת מוצרים דיגיטליים וחוויית לקוח במפעל הפיס, את הכלים הטכנולוגיים שמאפשרים לה לפנות למאות אלפי לקוחות מועדון המנויים – תוך יצירת חוויית לקוח פרסונלית עבור כל אחד ואחת מהם.
"האתגר הוא להבין את הלקוחות: מה הם רוצים? מה הם צריכים? וכיצד לגרום להם להרגיש טוב?" היא אומרת, ומספרת כי מטרת-העל היא ליצור שיח פרסונלי מול הלקוחות, על פני ערוצים שונים - ולעשות את כל זה בשפת המותג הייחודית. וגם: כיצד מציגים ל-IT את התמונה המלאה כדי לרתום אותם לתהליך - ומה חשוב להבין לפני שרצים אחרי טרנד טכנולוגי כזה או אחר?

ד"ר אלה פלורסהיים מראיינת את ההיסטוריונית מגלי רונו קטורזה על ספרה "מריאן – חייה ומותה של גיבורת המחתרת היהודית בצרפת". הספר מתאר את סיפורה של מריאן כהן, יהודייה ילידת גרמניה, שפעלה במסגרת המחתרת היהודית בצרפת והבריחה ילדים יהודים מעבר לגבול לשווייץ, תחת הכינוי המחתרתי "קולן".הפרק הופק על ידי מכון המחקר הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם.

הצהרת בלפור, שבה התחייבה ממשלת הוד מלכותו לסייע להקמתו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, נתקבלה בשמחה רבה בכל התפוצות: היו שהשוו אותה להצהרת כורש שאפשרה את חזרתם של היהודים מגלות בבל. ערביי ארץ ישראל, לעומת זאת, קיבלו אותה בחשש גדול: העלייה היהודית ורכש הקרקעות, האמינו הערבים, עלולים להביא לנישול הכפריים הערביים מאדמותיהם. 
בארבעים השנים הבאות תהיה ארץ ישראל זירה להתגוששות מדממת בין התנועה הציונית לתנועה הלאומית הפלשתינית: התגוששות שתגרום לדוד בן גוריון - סוציאליסט נלהב שהאמין בכל ליבו שניתן להקים בארץ ישראל אוטופיה משותפת ליהודים ולערבים - לשנות את דעותיו מהקצה אל הקצה. 
האזנה נעימה,
רן

בפרק זה אנו ממשיכים לעסוק במצרים העתיקה - הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו והשפיעה מאות רבות של שנים על העולם העתיק בכלל ועל כנען בפרט. הפעם נסקור את השושלות השונות ש"הרכיבו" את מה שאנו מכנים היום מצרים העתיקה. שורשיה של התרבות המצרית נטועים אי שם בשלהי האלף ה-4 לפנה"ס – ושם גם מתחיל מסענו בפרק זה. מה ההבדל בין תקופת "הממלכה המאוחדת" לתקופות אחרות? איזה בית מלוכה מאחד את מצרים בפעם הראשונה ומהי אותה "מצריות" שמתגבשת בתקופה זאת? מה ההבדל בין מלך מצרים ל"פרעה"? איזו שושלת בונה את הפירמידות המכונות "האמיתיות" ומדוע הן מכונות כך? מתי מסתיימת תקופת "הממלכה הקדומה" ומה ההבדל בינה לבין "הממלכה התיכונה" ו"הממלכה החדשה"? מתי ומדוע מגיעים ההיקסוס למצרים וכיצד משתלטים על כסא המלוכה? מי היה רעמסס ומה חשיבותו? מה קורה במצרים תחת השלטון הפרסי, ההלניסטי, הנוצרי והמוסלמי? מאיזו נקודת זמן ניתן לומר כי המצריות דעכה כתרבות חיה ונושמת? ולסיום – חידה: האם הזמן שחלף מזמנה של קליאופטרה עד ימינו הוא ארוך יותר או קצר יותר מהזמן שחלף מימיהם של בוני הפירמידות הגדולות ועד ימיה של קליאופטרה עצמה? התשובה המפתיעה ועוד נושאים רבים – בפרק שלפניכם בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית.
האזנה נעימה, יותם.

דרקונים לא באמת קיימים - אבל האם הם היו יכולים להיות קיימים? הם מבחינה מדעית יכולה להתקיים חיה שנראית כמו דרקון ונושפת אש? ומה זה יכול ללמד אותנו על פרות?