כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

ב-1 בינואר 2000 לא הגיע, כידוע, סוף העולם, וטוב שכך. אבל אנחנו נשארנו מבולבלים. האם באג 2000, שהעסיק את כולם בסוף שנות התשעים, היה טעות? הונאה? בדיחה? או סכנה מוחשית לשלומה של החברה המערבית?

איך הצליח דווקא לוי אשכול, שהעדיף לפעול מאחורי הקלעים, להניח את היסודות ליחסי החוץ האיתנים של ישראל? בפרק זה, פרופ' מירון מדזיני, דוברו האישי של ראש הממשלה השלישי, חושף את דמותו של אשכול כמנהיג שהעדיף לפעול הרחק מאור הזרקורים. בניגוד למנהיגים שדגלו במדיניות חוץ אסרטיבית, אשכול בחר בדיפלומטיה שקטה. כראש הממשלה הראשון שביקר באופן רשמי בגרמניה ובארצות הברית, הוא הצליח לבסס את מעמדה הבינלאומי של ישראל - מהסכם השילומים ההיסטורי ועד ליצירת היחסים המיוחדים עם ארה"ב, שמהווים את הבסיס לקשרים בין המדינות עד היום.

אזור מתאר העין, הצוואר והמחשוף אלו בדרך כלל האזורים הרגישים ביותר בגופנו ואלו שיהיו הראשונים להסגיר את הגיל הביולוגי שלנו. בפרק זה, מירה ברטפלד ואפרת וכטל מסבירות מדוע האזורים האלה שונים משאר הפנים, איך לטפל בהם נכון ומה הפתרונות הקיימים לבעיות הנפוצות. אז אם מעניין אותך לשמוע מהי הדרך הנכונה למרוח קרם עיניים או בכלל להתעדכן בטכניקות של עיסוי פנים מקצועי – הפרק הזה בשבילך. האזמנה נעימה

בפרק זה בו מתארחת פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית נדון במלחמה על משמעויותיה הרבות בעולם העתיק וגם נתהה מה אפשר ללמוד ממלחמות העבר,על עולמנו המודרני.
מדוע ארץ ישראל חוותה במהלך הדורות כל כך הרבה אירועי מלחמה? מדוע המלחמה היא אירוע כה מכונן בחיי האנשים החווים אותה, ולמה המקרא לא מזכיר חלק מהמלחמות שהתרחשו באזור? מה המשמעות המפתיעה של הביטוי "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיהו כב)? מדוע מסעות המלחמה האשוריות הטילו אימה כה רבה על חלקים גדולים במזרח הקדום?
מה משמעותו של החוק בעולם העתיק? מי אכף את החוקים והאם מדובר בעקרונות אידיאליים או בחוקים מעשיים הנאכפים הלכה למעשה? מה בין הנוהל לנוהג בנושא החוק בעולם העתיק? מה משקף החוק המקראי בעניין? מה הקשר בין החוק המקראי לברית עם ה'? מה עולה מחוקי חמורבי המפורסמים, אודות החוק בעולם העתיק? 
בהמשך נשוחח על "חוקי מלחמה". האם ואיך ניתן ליישב את האוקסימורון שבביטוי הזה הנובע מהפער שבין "חוק" שהוא הסדרה בין אנשים, ל"מלחמה" שהיא בהגדרתה פעילות אלימה חסרת סדר? מדוע צריך בכלל חוקים במלחמה? איך הרובד הדתי-תיאולוגי משתלב במעשה המלחמה הארצי? איך הסבירו לעצמם אנשי העולם העתיק מפלה במלחמה? למה חלק ממלכי העולם העתיק "נאלצו" להתנצל, לפחות בפומבי, על יציאתם למלחמה? 
על כך ועוד בפרק שלפנינו

שלום לכולם. בפרק הזה של "עושים תוכנה", אני מארח את חן פלדמן לשיחה כנה ומעמיקה על הצד האנושי והפחות מדובר אולי, של עולם ההייטק – התמודדות עם משברים, לחץ וחרדה.

בפרק חן שיתף את סיפורו האישי. מהרגעים שבהם היה בשיאו המקצועי ועד המשברים הפתאומיים ששינו את מסלולו. נדבר על איך הצליח לזהות את הסימנים המקדימים לעומס, איך בחר לשתף אחרים בתהליך ההתמודדות שלו ואילו כלים פרקטיים אימץ כדי לבנות מחדש איזון בין הקריירה לחיים האישיים.

במהלך הפרק נצלול לנקודות שכל אחד מאיתנו יכול להזדהות איתן כמו החשש מלשתף, תחושת השחיקה ואיך דווקא שינויים קטנים בחיי היומיום יכולים לחולל שינוי גדול. הפרק הזה הוא הזדמנות לעצור לרגע, לקחת נשימה עמוקה וללמוד שאפשר לעבוד קשה ולהצליח, אבל גם לדעת לשים גבולות ולעזור לעצמנו.  
זה פרק שכולו על איך אנחנו, האנשים שמאחורי הטכנולוגיה, יכולים להרגיש טוב יותר בתוך העשייה האינטנסיבית שלנו.


האזנה נעימה,  
עמית.

תככים, חדשנות ופוליטיקה: למה השנה האזרחית מתחילה באחד בינואר?

עושים חשבון מארחים את ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס, לשיחה על הכבדת נטל המס על הציבור בישראל, ובעיקר מתעמקים בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות. וגם: איך נכון להגדיל את תקבולי המס? האם צריך בעיקר למסות עשירים? האם אפשר להתמקד במיסוי עסקים ובכך לצמצם את הפגיעה בציבור? ואולי נוצרה הזדמנות לרפורמה כללית במערכת המס? ובנוסף: על החשיבות של ההבחנה בין יעילות מערכת המס לבין הניסיון לצמצם פערים כלכליים.

אם תבחנו את השירותים הדיגיטליים שבהם אתם משתמשים תגלו שרובם המכריע מבוססים על הענן. המייל שלכם נמצא בענן, התמונות שלכם מאוחסנות בענן, אנשי קשר, סרטוני וידאו, צ'אטים בווטסאפ, כולם מאוחסנים בענן. נכון שחלק מהמידע מאוחסן גם על המכשירים שלנו, נניח התמונות מאוחסנות גם על הטלפון הסלולרי שלנו, אבל מכיוון שהמקום יקר ויחסית מועט, אנחנו מהר מאוד מתחילים להעביר את המידע לענן. 
אבל מה קורה כאשר אין לכם גישה למידע, מה קורה אם פרצו לחשבון שלכם, אם מסיבה כלשהי הוא נחסם, אם בטעות המידע שנמצא בענן נמחק? למרות שכל החיים שלנו נמצאים בעננים רק מעטים חושבים שאולי... אולי אנחנו צריכים גיבוי לחומר שנמצא שם!
הפעם נבחן את אחת הקונספציות הידועות של העולם הדיגיטלי, זו שקובעת שמהרגע שהמידע שלנו – הקבצים, המיילים, התמונות – מהרגע שהכל נמצא בענן, אנחנו מסודרים ואין סיבה לדאגה. באמת?

הפרק מוגש בשיתוף חברת CloudAlly.

קישורים: 
Cloudally
https://www.cloudally.com

אינסטגרם מחקה בטעות סטוריז. אופס.
https://slate.com/technology/2024/10/instagram-story-archive-deleted-erasing-digital-memories.html

אבא צילם את המפשעה של הבן שלו גוגל סימנה אותו כפושע
https://www.nytimes.com/2022/08/21/technology/google-surveillance-toddler-photo.html

יוצרים באינסטגרם פונים למאעכרים כדי להחזיר חשבונות
https://www.buzzfeednews.com/article/laurenstrapagiel/creators-instagram-dealers-restore-accounts

המדריך המלא לגיבוי לחשבונות הענן שלכם
https://kfgo.darkhorseit.com/tips-tricks/the-ultimate-guide-to-backing-up-your-social-media-accounts/

פרופ' נעה דגן, מנהלת המחלקה לרפואה מבוססת בינה מלאכותית בכללית Big Data, Machine Learning, AI   - מילים מפוצצות שלא תמיד לגמרי מובנות לכולם.
פרופ' נעה דגן עושה לנו סדר  ומספרת איך השימוש הנכון והמדויק בכלים הללו מאפשרים לתת ולקבל את הטיפול הרפואי הטוב והמתאים ביותר.

רומא של המאה הרביעית כבר לא הייתה אותה רומא הגדולה של המאות הראשונה והשנייה: עשרות שנים של מלחמות אזרחים, מאבקי ירושה ומשברים אינפלציוניים החלישו מאוד את האימפריה האדירה. נדמה היה שדי היה בדחיפה אחת הגונה כדי להפיל את רומא שוב על ברכיה - ובשנת 370 לספירה, הגיעה הדחיפה הזו ממקור לא צפוי. שבטים הוניים שנדדו מערבות אסיה לאירופה, הובילו לבריחה המונית של שבטים גרמאניים שביקשו למצוא מקלט בתוך תחומי האימפריה. קרב עקוב מדם שהתחולל ליד העיר אדריאנופול סימן את תחילת הסוף עבור האימפריה הרומית. 

האזנה נעימה, 
רן